ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אופירה סער נגד בטוח לאומי-סניף :

1

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב - יפו

בל 004960/07

בפני:

כב' השופטת לאה גליקסמן סגנית הנשיאה

נ.צ (עובדים) מר ברוך אייזנברג

נ.צ (מעבידים) מר רענן גילאון

10/11/2008

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

הנתבע

החלטה

1. השאלה העומדת להכרעה בהליך זה – האם הוכחה תשתית עובדתית להכרה בפגיעה בעמוד השדרה של התובעת בעילת המיקרוטראומה

2. התובעת טענה בתצהירה כי עבדה בתחום הפאנות, במשך שעות ארוכות, ועבודתה התבצעה בישיבה כפופה, כאשר היא מחזיקה ראש של בובה בין הרגליים שעליו מונחת הפאה שעליה היא עובדת בשזירת שיער. מדובר בפעולה מאומצת וחוזרת של כיפוף הראש והצוואר אין ספור פעמים וכן מצבים בהם הראש מכופף במשך זמן רב. עד שנת 2000 עבדה בפאנות אצל אלדר דורון. משנת 2000 עבדה אצל אלדר דורון במכון לייזר שהוא פתח, ובמקביל גם בתיקון פאות לפי דרישתו. במקביל, עבדה אצל אלברט מכון לשיער פעם בשבוע בעבודת פאנות. גם בטיפולי לייזר, העבודה מתבצעת תוך כיפוף צווארי חוזר ונשנה, וכן היו מצבים בהם הצוואר כפוף במשך זמן רב. לעניין חקירתה במוסד טענה התובעת כי חוקר המוסד לא איפשר לה להתבטא, אלא רק לענות בקצרה על שאלותיו, ודו"ח החקירה מציג תמונה חלקית, ללא התייחסות לעבודתה בפאנות במשך כל השנים האחרונות. בעדותה בבית הדין העידה התובעת כי כאשר הבוס רואה אותה בעבודתה היא מתכופפת (ע' 3, ש' 1), וכאשר לא מסתכלים היא מרימה את הראש. אמנם, עשוי להיות מצב שתיקון פאה אורך למעלה משעתיים, ויש מצבים שהראש כפוף למעלה משעתיים, אולם כשהבוס לא נמצא היא מרימה קצת (ע' 3, ש' 11 – 13). כן העידה כי אי אפשר להיות שעתיים עם ראש מכופף , והיא מחזיקה ראש כפוף ומעת לעת מרימה (ע' 3, ש' 17 – 19).

3. בפני בית הדין העיד חוקר המוסד שחקר את התובעת. על פי עדותו התובעת הייתה נסערת ורצתה לספר על הסכסוך עם המעסיק (ע' 4, ש' 12 – 13); התובעת התקשתה להתבטא, והוא לא קיבל תשובה ישירה לשאלותיו (ע' 5, ש' 19 – 20; ע' 6 ש' 9 – 10).

בהודעתה לחוקר המוסד אמרה התובעת כי עבדה בתיקון פאות משנת 86 עד שנת 2000; כי אינה יכולה לומר כמה שעות עבדה; כי הראש נשאר מכופף כ 3 - 4 שעות ביום בממוצע (ש' 11) וכי הראש נשאר ברצף מכופף בערך בין שעה לשעתיים, ובלייזר במשך כל זמן הטיפול (ש' 20);

4. ב"כ התובעת טען כי עבודתה של התובעת דרשה כיפוף ממושך ותנועות חוזרות ונשנות של יציאה מן המצב וכניסה חזרה אליו. בכל מקרה, יש קשר בין המאמץ בעבודה לבין הפגיעה. חקירת התובעת בפני חוקר המוסד אינה מעלה ואינה מורידה כי התובעת הייתה נסערת ולא הבינה מה שאלו אותה.

5. ב"כ המוסד טענה כי גם אם התובעת לא ישבה כפופה כל היום, השאלה היא האם התובעת כל הזמן מעלה ומורידה את הראש. התובעת כפופה כל היום ומרימה מעת לעת את הראש כדי להשתחרר מהתנועה. לפיכך, אין תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

6. לאחר בחינת טענות הצדדים, אנו קובעים כי התובע הוכיח תשתית עובדתית למיקרוטראומה וכי יש למנות מומחה רפואי לעניין הקשר הסיבתי.

7. התנאים להוכחת תביעה על דרך תורת המיקרוטראומה נדונו מספר פעמים בבית הדין הארצי לעבודה. על מנת להכיר בפגיעה בעבודה על דרך של מיקרוטראומה יש להוכיח:

"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע".

עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי – אשר יניב, פד"ע לה 529, 533 (1999).

8. ומן הכלל אל הפרט:

8.1. בנסיבות המקרה הנדון, אנו מעדיפים את עדותה של התובעת בפני בית הדין על פני הודעתה לחוקר וזאת מנימוקים מצטברים אלה: חוקר המוסד העיד בעצמו כי התובעת התקשתה לענות על שאלותיו ולא ענתה לו תשובה ישירה; בעדותה בבית הדין הדגימה התובעת בפנינו את אופן עבודתה. גם בהודעה לחוקר צוין כי התובעת הדגימה את אופן עבודתה (ע' 2 ש' 14 – 15) אולם לא נרשם תיאור ההדגמה, כך שאין ביכולתנו לדעת מה הדגימה התובעת לחוקר המוסד. נוסיף, כי עדותה של התובעת בפנינו הייתה מהימנה.

8.2. כפי שנקבע בפסק דין יניב, התנועה אינה חייבת להיות קבועה וסדירה. לפיכך, אין לקבל את טענתה המשתמעת של ב"כ המוסד כי רק כיפוף ויישור של הצוואר בתדירות גבוהה וקבועה מקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה. גם אם מדובר ביישור וכיפוף אחת לשעה מדובר בתנועה חוזרת ונשנית, בתכיפות העלולה להביא לפגיעה. מעבר לכך, על פי עדותה של התובעת ככל שניתן היה, דהיינו ככל שהבוס לא ראה, תדירות התנועות הייתה גבוהה.

9. סוף דבר: אנו קובעים כי התקיימה תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה. בהמשך להחלטה זו, תינתן החלטה על מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תיאור עבודתה של התובעת לבין הפגיעה בעמוד השדרה.

10. הצדדים יודיעו בתוך 10 ימים אם הם מעוניינים להעביר למומחה הרפואי חומר רפואי מעבר לכרטיסי התובעת בקופת חולים כללית. ככל שלא תוגש הודעה, ימונה מומחה רפואי ויישלח אליו החומר הרפואי שבתיק בית הדין.

ניתנה היום, 10.11.2008, בהעדר הצדדים.

נ.צ. (עובדים) לאה גליקסמן, שופטת נ.צ. (מעבידים)

מר ברוך אייזנברג אב"ד מר רענן גילאון