ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קמיל שטפני - ד"ר נגד שירותי ברי :

1

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

עב 001987/06

כב' השופטת אורית יעקבס

נציג ציבור (עובדים): מר חיים יאנוס

נציג ציבור (מעבידים): מר ישראל פרידמן

בפני:

ד"ר קמיל שטפני

בעניין:

התובעת

שמואלביץ דפנה ואח'

ע"י ב"כ עוה"ד

- נגד -

שירותי בריאות כללית

הנתבעת

גולן תמר ואח'

ע"י ב"כ עוה"ד

פסק דין

1. ביום 27/9/06 הגישה התובעת, כתב תביעה במסגרתו ביקשה לחייב את הנתבעת לשלם לה את הסכומים הבאים:

א. סכום של 51,510 ₪ בגין שכר עבודה.

ב. סכום של 11,434 ₪ בתוספת הצמדה וריבית, בגין העדר תשלום לקרנות פנסיה ולקרן השתלמות.

ג. סכום של 4,497 ₪ בגין השלמת פיצויי פיטורים.

ד. סכום של 6,304 ₪ בגין דמי הבראה.

ה. סכום של 5,432 ₪ בגין פדיון ימי חופשה.

ו. סכום של 17,586 ₪ בגין הוצאות טיסה.

התובעת ביקשה לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנת שכר ובפיצויי הלנת השלמת פיצויי פיטורים.

2. ביום 9/1/07 הגישה הנתבעת כתב הגנה, במסגרתו הכחישה את שנטען כנגדה, על ידי התובעת.

3. טרם קביעת הדיון המוקדם ולשם ייעולו, ניתן צו לגילוי מסמכים ועיון בהם, בהחלטה מיום 25/1/07.

ביום 19/3/07 התקיים דיון מוקדם, במהלכו הודיעו ב"כ הצדדים על ניסיונם להשלים מספר הליכים מקדמיים ביניהם.

4. בעקבות ההחלטות אלו, ובהמשך להחלטה מיום 19/7/07 שניתנה בבש"א 1495/06 שנסובה בעניין גילוי מסמכים, ניתנה החלטה על הגשת תצהירים והתיק נקבע לישיבת הוכחות.

5. בתיק התקיימו שתי ישיבות הוכחות.

ישיבה ראשונה ביום 10/1/08, במסגרתה נחקרה התובעת על תצהירה.

ישיבה שניה ביום 20/3/08 במסגרתה נחקרו עדת התובעת - ד"ר דגנית רוזנמן, מנהלת המחלקה לרפואת עור בבית החולים "העמק" וכן עדי הנתבעת: ד"ר אורנה בלונדהיים, מנהלת בית החולים "העמק " וד"ר דוד אלמוג, סגן מנהלת בית החולים "העמק".

6. להלן העובדות הרלוונטיות לעניין, כפי שהן עולות מחומר הראיות ואשר לגביהן אין מחלוקת:

א. הנתבעת הינה ספקית שירותי בריאות, ומפעילה ברחבי הארץ בתי חולים שונים ומרפאות קהילתיות. בין היתר, היא ניהלה גם את בית החולים "העמק" שבעפולה (להלן:"ביה"ח").

ב. התובעת סיימה לימודי רפואה בשנת 1997 בגרמניה, ובשנת 1999 קיבלה רישיון ממשרד הבריאות בישראל, לעבוד כרופאה כללית.

ג. בחודש נובמבר 2000, החלה התובעת לעבוד כרופאה מתמחה במחלקה לרפואת עור בביה"ח.

ד. סעיף 6(א) לתקנות הרופאים קובע כך:

"תקופת ההתמחות תהיה כפי שצויין בטור ב' לתוספת לצד התואר המבוקש ובנוסף לזה תקופת התמחות של ששה חודשים לפחות במדע יסוד שהמועצה אישרה מראש את נושא ותוכנו."

מהאמור בסעיף עולה כי במהלך תקופת ההתמחות, נדרש כל רופא מתמחה לבצע עבודת מחקר במדעי היסוד בתחום מדעי הרפואה או החיים, במשך שישה חודשים לפחות. המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן:"המועצה המדעית") היא זו האחראית על ביצוע עבודות מחקר השונות וביצוען כפוף לאישורה.

ה. הוראות המועצה המדעית, המתייחסות לביצוע עבודת מחקר במדעי היסוד מפורטות בחוברת "מידע למתמחה" (להלן:"החוברת הכחולה") שמתפרסמת מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: "הר"י" ).

ו. בין יתר ההוראות המפורטות בחוברת הכחולה, נכתב כך:

"9.4 אישורים

- להצעת מחקר העוסקת בבני אדם יש לצרף אישור מוועדת הלסינקי או אישור שהנושא הוגש לוועדת הלסינקי.

תחילת העבודה המעשית מותנה בקבלת אישור מהוועדה.

- להצעת מחקר בבעלי חיים יש לצרף אישור מהוועדה המוסדית לניסויים בבעלי חיים.

- לכל הצעה יש לצרף אישור ממדריך העבודה על נכונותו להדריך על פי התכנית שהוגשה, ואישור מנהל המחלקה ליציאת המתמחה מהמחלקה, על חשבון המחלקה, למשך חצי שנה. מובהר בזאת, כי לא יאושר ביצוע עבודת מחקר קליני במסגרת המחלקה שבה עושה המתמחה את התמחותו במקצוע הקליני. עבודת מחקר הנעשית במעבדה הקשורה למחלקה מסוימת תאושר בתנאי שהמעבדה היא יחידה נפרדת מהמחלקה ושבראשה מנהל או אחראי בלעדי. על מנהל המחלקה לציין שהמתמחה לא יימנה עם צוות המחלקה בתקופת עבודתו במחקר המוצע. מנהל המחלקה שבו המתמחה המועמד אינו יכול להיות מדריך בעבודת מדעי היסוד.

9.5 ביצוע עבודת מחקר בחו"ל

עבודת מחקר יכולה להתבצע גם בחו"ל, בכפוף לנהלים המפורטים לעיל."

ז. ביום 26/5/05 פנתה התובעת למועצה המדעית לקבלת אישור לבצע את עבודת המחקר במחלקה לרפואת עור בבית חולים בעיר בון שבגרמניה.

ח. ביום 5/6/05 התקבלה תגובת המועצה המדעית, עליה חתום פרופ' ורדי, מתאם פניות ובירורים במועצה, ובה נכתב בין היתר, כך:

" קיבלנו את מכתבך מיום 26/5/05 ואנו מאשרים לך כחריג לסיים התמחותך במדעי היסוד במקום במחלקת האם.

עקרונית את יכולה לבצע את מדעי היסוד בגרמניה בכפוף לנהלי המועצה המדעית.

..."

ט. התובעת טסה לגרמניה ביום 15/5/2005 וחזרה ביום 20/5/05, על מנת לחתום על חוזה העסקה ללא שכר, בבית חולים בעיר בון, לצורך ביצוע עבודת המחקר וכדי להסדיר את יתר העניינים לקראת המעבר של בני ביתה לגרמניה.

י. ביום 14/7/05 עזבו התובעת ובני משפחתה את הארץ ועברו להתגורר בגרמניה.

יא. החל מיום 12/7/05 לא קיבלה התובעת שכר מהנתבעת.

יב. במכתב מיום 27/7/05 כתב ד"ר אלמוג לתובעת כך:

" הנדון: העסקתך

בתאריך 13/7/05 הפסקת את עבודתך בבית החולים.

תקופת היעדרותך תחשב כחופשה ללא תשלום.

חופשה ללא תשלום מאושרת עד 1/2/06. במידה ולא תחזרי לעבודה עד תאריך 15/2/06 נראה בך כמתפטרת ונסגור את תיקך בביה"ח".

יג. התובעת סיימה את עבודת המחקר במדעי היסוד ואישור המועצה המדעית על כך, מיום 2/8/06 הוגש וצורף לתיק.

7. האם הנתבעת אישרה לתובעת לבצע את עבודת המחקר בגרמניה תוך מתן התחייבות לממן את שכרה במהלך תקופה זו?

גרסת התובעת

התובעת הצהירה כי לאחר שעברה בהצלחה את בחינת שלב ב' כמתמחה, היא פנתה לד"ר רוזנמן בבקשה לבצע את עבודת המחקר בגרמניה, וד"ר רוזנמן הסכימה לכך.

התובעת הצהירה כי פנייתה למועצה המדעית, מיום 26/5/05 נעשתה באישור ד"ר רוזנמן ובידיעתה. לטענתה, עם קבלת אישור המועצה המדעית את בקשתה היא בישרה על כך לד"ר רוזנמן וזו אף הביעה את שמחתה בפניה.

לטענת התובעת, בהסתמכותה על האשורים שניתנו לה הן מצד המועצה המדעית והן מצד מנהלת המחלקה בה עבדה, היא החלה בשלבי ההכנה וההתארגנות לצורך המעבר לגרמניה ואף טסה לשם על מנת להסדיר עניינים אלו.

עוד הצהירה התובעת כי:

א. במהלך חודש יוני 2005 הודיעה לה ד"ר רוזנמן כי הנהלת בית החולים אינה מתכוונת לממן את שכרה בתקופת ביצוע עבודת המחקר.

ב. היא פנתה לד"ר אלמוג, על מנת לברר את אמיתות הידיעה, וד"ר אלמוג השיב לה כי הנהלת ביה"ח מאשרת לה לבצע את עבודת המחקר בגרמניה, אך זאת מבלי שתשולם לה משכורתה בגין תקופת ביצוע העבודה.

ג. היא פנתה להנהלת ביה"ח במכתב מיום 19/6/05 ובו כתבה בין היתר כך:

" ...לאחר בקשת האישורים המתאימים מהמועצה המדעית, התקבל האישור לבצע את העבודה בחו"ל במשך ששת חודשי התמחותי האחרונים.

למותר לציין כי עבודת מדעי היסוד הינה חלק בלתי נפרד מתכנית ההתמחות, עליה להיות מבוצעת מחוץ לכותלי מחלקת האם והינה עבודה במשרה מלאה ובתשלום מלא כולל כל הזכויות והתשלומים הנלווים.

בימים האחרונים הובא לידיעתי כי הנהלת בית החולים אינה מעוניינת לשלם עבור חודשי ההתמחות האחרונים שיבוצעו כפי שאושר לי למפרע, בחו"ל.

...

אי לכך אבקשכם להודיעני באופן מיידי, כי העסקתי במסגרת מחלקת העור הינה שרירה וקיימת במשרה מלאה ובתשלום מלא, כולל זכויותיי הסוציאליות והכלכליות הנוספות הכלולות בחוזה ההעסקה והתיקונים לו (יולי 2000) עד לתום ביצוע עבודת מדעי היסוד שלי וקבלת תואר מומחה ברפואת עור ומין - כמקובל במסגרת חוזי העסקת מתמחים. "

ד. במקביל פנתה למחלקה המשפטית של הר"י וביקשה את סיועם.

ה. בסיועה של ד"ר רוזנמן, היא נפגשה עם ד"ר אלמוג, ביום 23/6/05, וביקשה לשכנעו לאשר לה את המשך מימון משכורתה, גם בגין תקופת ביצוע עבודת המחקר, אולם ד"ר אלמוג נותר בסירובו.

ו. לאחר הפגישה פנתה לד"ר נועם בנימין, יו"ר ועד הרופאים המקומי בביה"ח, וביקשה את סיועו בעניינה. לטענתה, ד"ר בנימין הבטיח לסייע לה אך ביום 26/6/05 הגיע למרפאה בה עבדה והחל לצעוק עליה ולהאשימה בהאשמות שונות בעקבות בקשתה למימון שכרה בתקופת עבודת המחקר שלה.

בהמשך אותו היום פנה בעלה למחלקה המשפטית של הר"י ודיווח לה על המתרחש.לאחר מכן, הגב' הרצוג - מטעם המחלקה המשפטית, שוחחה על כך עם ד"ר בנימין.

ז. ביום 28/6/05 התקשרה אליה ד"ר רוזנמן ובישרה לה כי ד"ר בנימין סיפר לה שבפגישה שנערכה בנוכחותו ובהשתתפותם של ד"ר בלונדהיים וד"ר אלמוג הוחלט לאשר לתובעת, את מימון שכרה בגין תקופת ביצוע עבודת המחקר שלה.

ח. עד למועד יציאתה לחו"ל היא לא קיבלה לידיה את מכתבו של ד"ר אלמוג, מיום 26/6/05.

למכתב הנ"ל נתייחס בהמשך.

במהלך עדותה, העידה התובעת, שבמסגרת ההליך לביצוע עבודת המחקר היא בדקה בהנחיות המפורטות בחוברת הכחולה, אלו אישורים היא צריכה לצורך ביצוע עבודת המחקר, ושם היה כתוב שהיא צריכה אישור מהמועצה המדעית וממנהל המחלקה. ובהתאם להוראות אלו, השיגה את האישורים המבוקשים. התובעת הוסיפה והעידה: "...אם בהנחיות אין מקום לבדוק את ההנחיות של בית החולים כי זה לא מופיע בהנחיות אז זה בכלל לא עלה בתהליך" וכן העידה: " בכלל לא ידעתי שיש הנחיות של הנהלת בית חולים, כי זה לא היה נושא בהנחיות של הרי " (עמוד 10 שורה 27 לפרוטוקול).

התובעת נשאלה לעניין המועד בו החלה לבצע את עבודת המחקר, והעידה כי היא החלה ללמוד לקראת ביצוע העבודה עצמה בחודש אוגוסט 2005 ואת תכנית העבודה הגישה לאחר מכן, בחודש נובמבר 2005.

התובעת היתה בחופשה ללא תשלום מחודש מאי 2003 ועד ליום 31/8/03. התובעת נשאלה בחקירתה הנגדית על האופן שבו ביקשה לצאת לחופשה ללא תשלום ונשאלה: "האם קיבלה הנחיות של ההנהלה לפנות בכתב לצאת לחל"ת? " והשיבה: "לא מההנהלה. ממנהלת המחלקה שפנינו ואז הלכתי לצביה והיא אמרה לי במקום שאני צריכה לכתוב. זה לא מההנהלה. מההנהלה לא קיבלתי שום דבר, שום הנחיות וגם לא חתמתי על שום דבר" (עמוד 10 שורה 33 ועמוד 11 שורות 3-1 לפרוטוקול).

ד"ר רוזנמן, העידה כי היא לא ידעה על הנחיות או נהלים כתובים אחרים, המתייחסים לביצוע עבודת מחקר מלבד אלו המפורטים בחוברת הכחולה. כמו כן, היא העידה שלאחר המקרה של התובעת נמסרו לה נהלים אחרים על ידי ד"ר אלמוג (עמ' 20 שורות 20-11 לפרוטוקול).

ד"ר רוזנמן העידה כי ניתן לומר שאין זה נדיר שרופאים מתמחים, יוצאים לרוטציות ומדעי היסוד בבתי חולים שאינם של הכללית (עמוד 21 שורות 31-28 לפרוטוקול). היא גם מנתה כדוגמא, שתי רופאות ממחלקתה שביצעו עבודה במדעי היסוד מחוץ לביה"ח (עמוד 21 שורות 13-12 לפרוטוקול).

ד"ר רוזנמן נשאלה על פנייתה לד"ר אלמוג בעניינה של התובעת והעידה כך:

"אני פניתי לד"ר אלמוג... אני חושבת שהפניה שלי היתה הודעה לד"ר אלמוג שאני מודיעה לו שהתובעת קיבלה אישור מהמועצה המדעית לעשות מדעי יסוד בגרמניה ולכן שם היא תעשה את זה. אני מודה שלא קיבלתי אישור ממנו אלא פשוט הודעתי לו" (עמוד 26 שורות 31-29).

כאשר נשאלה ד"ר רוזנמן על שיחתה עם ד"ר בנימין היא העידה:

"אני לא יודעת בדיוק עם מי הוא דיבר. ואני שיתפתי אותו בבעיה שהתעוררה בעיקר בגלל שכמו שאמרתי כפי שהבנתי מהתובעת, כל התהליך של העתקה של משפחה שלמה מישראל לגרמניה, התחיל"..."אני הנחתי שהוא יבדוק את זה עם ההנהלה ועם כל הגורמים שצריך לבדוק"... "אני דיברתי איתו אחרי הבדיקה שלו ואני הבנתי שהכל בסדר. בשבילי הכל בסדר זה שניתן אור ירוק להמשיך"(עמוד 27 שורות 1, 3 ו-4 לפרוטוקול).

גם התכתובת שנעשתה באמצעות הדואר האלקטרוני בין ד"ר רוזנמן ובין התובעת, מיום 19/9/05 (ת/9) אכן מתארת את מצב הדברים לפיו ד"ר רוזנמן אמרה לתובעת שלאחר שדיברה עם ד"ר בנימין, היא הבינה כאילו עניינה הוסדר עם ההנהלה, אולם מסתבר שאין זה כך וחלה אי הבנה. ד"ר רוזנמן אף אישרה בעדותה את התכתובת שנשלחה.

ד"ר רוזנמן העידה שהתובעת עשתה רוטציה במחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים שיבא. ד"ר רוזנמן העידה:

"יש שם הדרכה טובה. אבל זה גם בגלל עדיפות של המתמחה. אם זה מתאפשר בסדר. אם לא אז לא" (עמוד 28 שורה 22 לפרוטוקול).

בנוסף העידה, שעקב מחסור בתקנים היה ברור גם לה וגם לתובעת שאין סיכוי רב שהתובעת תוכל להישאר לעבוד במחלקה לאחר סיום תקופת ההתמחות.

8. גרסת הנתבעת

הן ד"ר בלונדהיים והן ד"ר אלמוג הצהירו כי הכלל הנוהג בנתבעת ככלל ובביה"ח בפרט, הוא שביצוע עבודת מחקר במדעי היסוד יעשה בביה"ח שבו עובד הרופא המתמחה וזאת ממספר סיבות, וכי רק במקרים חריגים, כאשר קיימת הצדקה עניינית ומיוחדת לכך, ניתן אישור לבצע עבודת מחקר בבית חולים אחר. כמו כן, הכלל הוא שלא ניתן לבצע עבודות מחקר במוסדות רפואיים בחו"ל. וכי רק במקרים מאד חריגים בהם לביה"ח יש אינטרס מיוחד בפיתוח מחקר בתחום ייחודי, תישקל האפשרות לאשר את ביצוע עבדות המחקר בחו"ל. ובכל מקרה, שיקולי נוחות של הרופא המתמחה כלל אינם נלקחים במסגרת השיקולים למתן האישור לביצוע המחקר.

עוד עולה מתצהיריהם כי המועצה למדעים הינה גוף מקצועי, שמחוייב כלפי הפן המקצועי בעבודת המתמחה. גוף זה, אינו המעסיק הישיר של הרופא המתמחה, הוא אינו משלם לרופא את משכורתו ואינו מוסמך לקבל החלטות כלשהן, הקשורות לניהול כוח האדם במוסד הרפואי בו עובד הרופא המתמחה. בכל הקשור לצד המנהלי - אדמיניסטרטיבי, הנהלת ביה"ח היא זו שאחראית כלפי המתמחה.

כמו כן, ד"ר בלונדהיים הצהירה כי החוברת הכחולה, שחלק ממנה צורף לתצהירה של התובעת, הינו מסמך מטעם הר"י, והוא אינו מחייב את הנתבעת לגבי יחסי עבודה עם המתמחה.

ד"ר אלמוג צירף לתצהירו מכתב מיום 26/6/05 ששלח לטענתו לתובעת בו נכתב כך:

"הנדון: עבודת מדעי היסוד

עבודת מדעי היסוד מהווה חלק בלתי נפרד מההתמחות ברפואת עור.

העבודה יכולה להעשות בכל מקום וכל נושא אשר יאושר ע"י מועצה מדעית.

אישור המועצה המדעית הוא אישור ענייני מקצוע בלבד ואין בו כדי להקנות זכות ביצוע הרוטציה בחו"ל בשכר.

להנהלת בית החולים הסמכות לאשר ביצוע העבודה מחוץ לבית חולים, אם בשכר או בחל"ת.

עד כה בית החולים איפשר למתמחים לבצע עבודת מחקר במוסדות מחקר מוכרים בארץ.

מתמחה אשר מבקש לבצע עבודת מחקר בחו"ל יכול לעשות זאת במסגרת חופשה שנתית, חופשה צבורה ו/או חופשה ללא תשלום.

הסבר זה ניתן בצורה ברורה בשיחתך עימי בתאריך 23/6/05".

הנתבעת צירפה אישור מיום 20/12/05 שניתן לתובעת מאת המועצה המדעית ובו נכתב בין היתר כך:

"הנדון: אישור ביצוע עבודה למטרת מדעי יסוד

הננו מאשרים את עבודתך למטרת מדעי היסוד, לפי תכנית שהוגשה ואושרה על ידי המדריך.

...

ביצוע העבודה מאושר מתאריך 1/1/06.

לא ניתן לאשר העבודה קודם לתאריך הנ"ל.

..."

במהלך עדותה, העידה ד"ר בלונדהיים כי הכלל האמור לעיל, בדבר אישור ביצוע עבודות מחקר מחוץ לבית החולים בו עובד הרופא המתמחה, אינו קבוע בהסכם הקיבוצי (עמוד 34 שורה 13-10 לפרוטוקול). היא נשאלה האם אין שום הוראה בכתב שמעגנת את הכלל המנחה היסודי (לפיו רק במקרים נדירים תאושר ביצוע עבודת מחקר מחוץ לכותלי ביה"ח)? ועל כך היא השיבה:"יש הרבה דברים שנהוגים ולא מעוגנים בהכרח בנוהג כתוב" (עמוד 34 שורה 23 לפרוטוקול).

כאשר נשאלה האם היא מכירה מסמך בו כתוב נוהל של הכללית, סעיפים בחוקת העבודה, או סעיפים באחד ההסכמים הקיבוצים של הר"י שעוסקים בעבודת מדעי יסוד היא השיבה שייתכן שאין (עמוד 34 שורות 31-26 לפרוטוקול). ד"ר בלונדהיים נשאלה האם פרט לחוברת הכחולה, הנהלת ביה"ח מעבירה במרוכז למתמחה איזה קובץ נוהלים או הוראות כתובות ועל כך היא השיבה: "אין לכללית חוברת נגדית של מידע. גם אין חוברת נוספת למתמחה" (ע' 38 שורה 29 לפרוטוקול).

ד"ר בלונדהיים נשאלה גם לעניין התאריך בו קיבלה העתק מהמכתב מיום 26/6/05 של ד"ר אלמוג אך ענתה שהיא לא זוכרת מתי היא קיבלה אותו לידיה וכי בד"כ לוקח למכתב להגיע למען בין משרדי תוך יומיים - שלושה (עמוד 41 שורה 6 לפרוטוקול).

ד"ר אלמוג העיד כי כל מתמחה, עם תחילת התמחותו בביה"ח מקבל לידיו בין היתר גם תקליטור ממחלקת משאבי אנוש, שבו מפורטות כל הזכויות המגיעות לו כעובד. ד"ר אלמוג העיד כי הכלל הנהוג שאותו פירט בתצהירו - כלל זה אינו מובא מראש לידיעתו של המתמחה ואינו מעוגן; "זה הגיון בסיס פשוט. מנהלי המחלקות מכירים את זה" (עמוד 47 שורה 3 לפרוטוקול). לגבי הנהלים הכתובים בחוברת הכחולה בעניין עבודת מחקר במדעי היסוד, העיד ד"ר אלמוג כי מלבד למידע זה אין מידע כתוב אחר (עמוד 45 שורות 6-4 לפרוטוקול).

כן הוסיף ד"ר אלמוג והעיד:

"במקרה הזה ההנחיה שיצאה אחרי המקרה של התובעת, שלפני תחילת התהליכים באישור מדעי היסוד מחוץ לבית החולים, יושלמו ההליכים כדי למנוע את אותה עוגמת נפש שקרתה עם התובעת. כלומר לבקש את האישור העקרוני מראש, מההנהלה, לפני התחלת התהליכים. המקרה הנוכחי הציג מצב שבו נעשו הליכים של אישור מהמועצה המדעית, של פניה לגורם חיצוני ורק אחרי כן ההנהלה התבקשה לאשר את הרוטציה, כביכול בדיעבד. ונגרמה כאן עוגמת נפש למתמחה שאחרי שתאמה כביכול את כל התהליכים שדווקא את ההליך המשמעותי יותר הכלכלי, לא הסדירה מראש. ביקשנו להסדיר את האישור המוקדם כדי שלא יקרה כמו שקרה כאן" (עמוד 47 שורה 17-8 לפרוטוקול).

ד"ר אלמוג נשאל בעדותו האם הוא יכול לנקוב במועד שבו התובעת קיבלה לידיה את המכתב מיום 26/6/05 וענה: "לא. אני יודע שהמכותבים האחרים קיבלו את המכתב" (עמוד 51 שורה 17 לפרוטוקול).

9. הכרעה

בבואנו להכריע במחלוקת העובדתית בין הצדדים, בעניין השאלה האם ניתן לתובעת אישור לצאת לבצע את עבודת המחקר במימון שכרה אם לאו, העדפנו לקבל את גרסת התובעת מהסיבות הבאות:

א. ראשית נציין כי מצאנו את גרסתה של התובעת סדורה ומהימנה. עדותה התיישבה היטב עם האמור בתצהירה ומלבד אי התאמה כלשהי בין האמור בכתב התביעה לבין האמור בתצהירה (לגבי השיחה הטלפונית מיום 28/6/05 עם ד"ר רוזנמן) שאותה נימקה התובעת, במהלך עדותה, בצורה משכנעת (עמוד 13 שורות 13-6 לפרוטוקול), לא נתגלו סתירות כלשהן בעדותה.

לא כך באשר לגרסת הנתבעת; בתצהיריהם של ד"ר בלונדהיים וד"ר אלמוג הודגש כי ככלל, הנתבעת אינה מאשרת ביצוע עבודות מחקר מחוץ לכותלי ביה"ח שבו עובד המתמחה ממספר נימוקים שפורטו, וכי רק כאשר קיימת הצדקה מיוחדת וממשית לביצוע עבודת המחקר מחוץ לביה"ח תישקל האפשרות לאשר זאת. כך למשל, כאשר יש לביה"ח אינטרס מיוחד בביצוע עבודות המחקר, ומדובר במתמחה שמיועד להיקלט לעבודה בביה"ח גם לאחר סיום תקופת התמחותו. ואולם - כך הודגש בתצהיר - המדובר במספר מועט של מקרים.

אולם למעשה במהלך עדויותיהם נמצאו סתירות הנוגעות ליישומו של כלל זה בקרב ההנהלה. כך למשל, במהלך חקירתם הנגדית, מסרו ד"ר בלונדהיים וד"ר אלמוג גרסאות שונות בדבר כמות הרופאים המתמחים שממשיכים לעבוד בביה"ח גם לאחר סיום תקופת התמחותם. כאשר נשאלה ד"ר בלונדהיים כמה אחוזים מן המתמחים נשארים כמומחים במחלקה ענתה: "חלק קטן. זה נעשה בהתאם לתקנים פנויים לרופאים מומחים"... "אולי 10%, 20%, אבל חלק קטן" (עמוד 36 שורות 13 ו-19 לפרוטוקול).

ואילו ד"ר אלמוג העיד :

"... דווקא אצלנו בעמק אני לא יכול לומר באחוזים אבל חל