ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאיר בוהדנה נגד המל"ל :

1

בתי הדין לעבודה

בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת

בל 002261/07

בפני: כב' השופטת עידית איצקוביץ

בעניין:

מאיר בוהדנה

המערער

- נ ג ד -

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

מוניר ח'יר

המשיב

פסק דין

1. בפניי ערעור על החלטה של ועדת עררים לקביעת דרגת אי כושר מתאריך 19.8.07 אשר קבעה כי למערער דרגת אי כושר 60% החל מ-1.4.2005.

2. למערער נכות רפואית בשיעור 65% בגין סכרת עם סיבוכים וכן סובל מהזעת יתר.

הוועדה לעררים התכנסה ודנה ביום 31.5.07, שמעה את תלונותיו של המערער לגבי מגבלותיו הרפואיות, כאשר הוועדה רשמה כי הוא מוכן לצאת לעבודה בתנאי עבודה מתאימים לו וכן מוכן לרכוש מקצוע. הוועדה לא סיימה את דיוניה אז, אלא ביקשה דו"ח עדכני ממחלקת השיקום.

לאחר קבלת הדו"ח המבוקש התכנסה שוב הוועדה והחליטה לקבל את הערר ולקבוע 60% אי כושר החל מ-1.4.05.

בדו"ח מטעם מחלקת השיקום עליו הסתמכה הוועדה נאמר כי:

"לפי המלצת רופא הוא מסוגל לעבודה חלקית בלבד. אני מתרשם שצרוף כל הגורמים הנ"ל יקשה עליו להשתלב באופן מלא בשוק העבודה החופשי. ממליץ לראותו כחסר כושר השתכרות בדרגה של 60% לצמיתות, במקביל מתחיל תהליך שיקום".

בהתאם לאמור בסעיף 209 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995:

פקיד תביעות כאמור בסעיף 298 יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי- כושרו להשתכר.

(ב) בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור.

מדו"ח מטעם מחלקת השיקום או מהחלטת הוועדה אינו עולה באיזה סוג של עבודות או מקצועות, התואמים את כושרו הגופני ומצבו הבריאותי, המערער מסוגל לעסוק, כפי שנדרש בחוק, ויש בכך פגם משפטי. זאת, על אף שהוועדה קיבלה את הערר של המערער וקבעה למערער דרגת אי כושר.

3. לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הערעור.

עניינו של המערעור יוחזר לועדת עררים לקביעת דרגת אי הכושר על מנת שתשקול שוב האם המערער מסוגל להשתלב בעבודה לאור מגבלותיו ואם סבורה שהוועדה שכן, עליה לפרט את סוג העבודות או המקצועות שהמערער מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצבו הבריאותי.

על המשיב לשלם למערער הוצאות משפט בסך 250 ₪.

4. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום י"ב בחשון, תשס"ט (10 בנובמבר 2008) בהעדר הצדדים.

עידית איצקוביץ, שופטת

מירית