ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הראש נגד בטוח לאומי-סניף ירושלי :

1

בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

בל 011196/07

בפני:

דיתה פרוז'ינין – נשיאה

נציג עובדים – מר מחלב

נציג מעבידים – מר קליינר

10/11/2008

בעניין:

אילה הראש

ע"י ב"כ עו"ד

א. כהן

התובעת

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

ע. וידנה

הנתבע

פסק דין

1. התובעת טוענת כי הליקויים בגבה נגרמו בשל פגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה.

2. ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו:

א. התובעת מטפלת בילדים למעלה מ-30 שנה.

ב. ב-10 השנים האחרונות עובדת התובעת במעון אמונה.

3. כאמור טוענת התובעת כי הליקויים בגבה נגרמו בשל פגיעה מסוג מיקרוטראומה. תנאי להכרה בפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה הוא כי הוכח כי במהלך העבודה נגרמו למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק אצל המבוטח (דב"ע מח/77-0 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538; עב"ל 317/97 המוסד לביטוח לאומי - יניב, פד"ע לה 523, 533).

יש לברר, אם כן, האם "עבודת המערער חייבה ביצוע רצוף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו" (עב"ל 391/07 יפה הראל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 15.6.08). ואולם, יש לאבחן בין רצף של תנועות זהות או דומות, לבין תנועות שונות ומגוונות, חסרות רצף (עב"ל 642/06 שלמה מורדוב נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 11.3.08; עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 28.7.02). אלה האחרונות אינן מסווגות כמיקרוטראומה.

הדרישות לגבי תדירות התנועות וזהותן נועדה להפריד בין הגורמים היומיומיים להתפתחות המחלה, לבין הגורמים בעבודה (עבל 338/96 המוסד לביטוח לאומי – יוסף עובדיה (פד"ע ל"ו 213) .

השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים' לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים.

3. עיון בתצהירה שלך התובעת מעלה כי היא ביצעה מגוון רב של פעולות המורכבות מתנועות שונות. התובעת אמנם הרימה ילדים ושולחנות במהלך עבודתה, אולם מדובר בפעולות הרמה שונות, לגבהים שונים, ובמשקל שונה (סעיף 5 לתצהיר). גם פעולות התובעת להרגיע את הילדים כאשר הם בוכים, האכלתם, שטיפת ידיים מחייבת ביצוע פעולות שונות ומגוונות שאינן זהות במהותן. יתר על כן, מעדותה של התובעת עולה כי גם גילם של הילדים אינו אחיד, והוא נע בין 3 חודשים ל-3 שנים (ע' 3). אין דומה הטיפול בילד בן 3, שהוא עצמאי ומבצע פעולות רבות בעצמו, לטיפול בתינוק בן 3 חודשים, התלוי אמנם בעזרת הזולת במידה רבה, אך משקלו קטן בהרבה. גם ההתכופפויות שביצעה התובעת היו למטרות שונות, לגבהים שונים ומן הסתם אף בזוויות שונות ולצדדים שונים. אין מדובר בתנועה או בסדרת תנועות החוזרות על עצמן ויוצרות פגיעות זעירות באותה נקודה עצמה בגוף, אלא מדובר לכל היותר, בעבודה שיש בה מאמץ פיזי מגוון. מכאן, שבמסגרת עבודתה לא ביצעה התובעת תנועות זעירות זהות במהותן ורצופות. מכאן שהתובעת לא הניחה תשתית עובדתית מספקת להכרה בפגיעתה כפגיעה בעבודה על-פי תורת המיקרוטראומה.

4. בנסיבות המתוארות לעיל, יש לקבוע כי עבודת התובעת לא כללה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית דומה במהותה, ומשכך אין לראות בליקוי בגבה פגיעה על דרך של המיקרוטראומה. יפים לענייננו הדברים שנקבעו בעב"ל 1012/00 שבח – המל"ל:

”משאלה הן העובדות, אין לומר כי עבודת המערער חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו...

אילו היה נפסק אחרת, משמעות אותה פסיקה הייתה... באשר כל אדם עובד יטען שיש מקום למינוי מומחה רפואי שידון בשאלת הקשר הסיבתי בין העבודה לליקוי”

ניתן היום 10.11.08 בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

נציג עובדים

מר

ד. פרוז'ינין - שופטת

אב"ד

נציג מעבידים

מר