ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרז' יאגודייב נגד מדינת ישראל :

3020108691

בפני כבוד השופט אלון אופיר

מבקשים

פרז' יאגודייב

נגד

משיבים

מדינת ישראל

בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה לאחר שיוחסה לו עבירה בניגוד לתקנה 54 ( א) בתקנות התעבורה.
בהתאם לעובדות כתב האישום, נהג המבקש במהירות של 145 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש.
חומר הראיות ועברו התעבורתי של המבקש הוגש לעיוני.
דיון –
עת נדרש בית המשפט לתת החלטה בבקשה מסוג זה, נמצאת שאלת מסוכנות המבקש בלב מערך השיקולים אותם ישקול בית המשפט.
כשלב ראשון יבחנו הראיות שבתיק לצורך הבדיקה – האם קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש ביחס לעבירה המיוחסת לו.
במידה ויתברר כי קיימות ראיות לכאורה, תבחן שאלת המסוכנות לאור חומרת העבירה המיוחסת, נסיבות ביצועה (לכאורה), ותק נהיגת המבקש, עברו התעבורתי ולעיתים נדירות ישקלו גם נסיבות אישיות מיוחדות של המבקש.

בית המשפט אינו אמור בשלב זה של ההליכים להיכנס ולבדוק את איכות הראיות עצמן.
די אם יתרשם כי קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת כדי שיעבור לבחינת שאלת המסוכנות לצורך ההכרעה בבקשה.

בבשפ 02 / 8450 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל 02 (5) 55, עמוד 2 נקבע ע"י בית המשפט העליון

"מסקנת המשטרה כי ראוי לפסול את העורר לנהיגה בפסילה מינהלית ל-30 יום הינה במיתחם הסבירות ואין מקום להתערב בה. סמכות הפסילה מכח סעיף 47 לפקודה הינה סמכות בעלת אופי מינהלי שחלים עליה כללי המשפט המינהלי (בש"פ 2296/92 ליפשיץ נ' מדינת ישראל, תק' על' 92(2) 2304). במקרה זה לא נמצא פסול במעשה המינהלי הנדון.
נסיונו של העורר להביא את בית המשפט לבחינה פרטנית של חומר הראיות, ובכלל זה עריכת השוואה בין נתוני דוחות המשטרה ונסיון להסיק מהם על מהירות הנסיעה אינו מתאים לשלב זה של ההליך. ברי, כי נכון לעת זו, ובטרם הוחל המשפט, כל שיש בידי בית המשפט הוא חומר ראיות לכאורי של התביעה שטרם נחשף למבחן החקירה הנגדית וטרם עבר את כור ההיתוך של בחינה וניתוח הערכאה הדיונית. אולם הראיות במתכונת ההיולית הזו הן התשתית הראייתית הנבחנת נכון לשלב זה. "

בפרשה זו לא חלק המבקש על קיומן של ראיות לכאורה נגדו.
המבקש הסכים כי נהג במהירות המיוחסת לו אך הסביר כי הוא נסע למשפחתו כאשר הליכון של ביתו הנכה מצוי ברכבו.
מעבר לסקירת מצבו המשפחתי על רקע נכות בתו, לא העלה המבקש טיעונים הקשורים לראיות שנגדו.
אשר על כן, תבחן להלן שאלת המסוכנות.

המבקש שבפני בעל רשיון נהיגה משנת 1991 וצבר לחובתו 6 הרשעות קודמות.
אין המדובר בעבר תעבורתי חריג אך מהירותו הלכאורית במקרה דנן (בה הוא למעשה מודה) מהווה התנהגות אשר יצרה סיכון רב וחריג למבקש וסביבתו.
אין המדובר בהתנהגות אשר נוצרה בהיסח הדעת אלא בהכרח בהתנהגות מודעת ומתוך בחירה לנהוג במהירות זו.
מסוכנותו של מבקש נלמדת לא רק מעברו התעבורתי אלא גם מנסיבות האירוע הלכאורי בגינו ננקט ההליך המנהלי כלפיו.

במקרה זה, אני סבור כי נהיגה במהירות העולה ב – 55 קמ" ש על המהירות המותרת במקום היא התנהגות מסוכנת מאד המצדיקה את ההליך המנהלי באופן מלא.
בתו של המבקש סובלת אכן מנכות קשה אך אין בכך הצדקה לנהיגה במהירות הלכאורית בה נהג המבקש.
בתו גרה אצל האם (המבקש ואשתו גרושים) , אין ברכב התקן מיוחד בו תלוייה הבת הנכה ואין במצבה הגופני של הבת כדי להצדיק את ביטול ההליך המנהלי.
לא מצאתי כי הוכחה כל פגיעה מהותית בבת הנכה כתוצאה מההליך המנהלי.

אשר על כן, אני מחליט לדחות את הבקשה.
ההחלטה תועבר לצדדים ובאמצעות פקס למבקש – 08-6591962 ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ב , 16 ינואר 2012 , בהעדר הצדדים.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ב, 06 מאי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פרז' יאגודייב
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: