ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מלחם נשאב נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד השופט אלי אנושי
המבקש
מלחם נשאב

נגד

המשיבה
מדינת ישראל


נוכחים:
ב"כ המבקש: עו"ד אסף כהן
המבקש אינו נוכח
ב"כ המשיבה: תובע מכוח מינוי מפכ"ל – מתמחה ארז קפלן, עו"ד שולץ

בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה

פרוטוקול

ב"כ המבקש:
טענתי בהרחבה בבקשה, לצערי מה שמהדהד זה המהירות אבל צריך להסתכל לא בקנקן אלא במה שיש בו, נכון שאנו בשלב הלכאורי וזה לא שלב לטענות.
בית המשפט הוא לא מכונה של גזרי דין, אנו טוענים שהוא לא ביצע את העבירה בכלל, לא יכול להיות ששוטר מפעיל לבד ממל"ז מכוון, לטענת השוטר חולף רכב במהירות של 184 והוא לא איבד קשר עין.
רק אם הסתובב להגה כבר איבד קשר עין, במקרה הספציפי הזה השוטר איבד את קשר העין, הוא היה לבד ותפס מישהו אחר.
הנאשם נוהג משנת 2002 ויש לו הרשעה אחת, הוא קיבל תעודת הצטיינות בקורס חובלים.
מפנה לפסק הדין של תת 17-97 ושם בפסק הדין מכבוד השופט אביטל חן יש נוהל ברור לגבי הפעלת ממל"ז בלילה, בקילומטר שהוא כותב שתפס אותו הכביש חשוך, מה שיכולתי להביא בשלב הלכאורי הבאתי תצהיר של עובד מטעמי עם כביש 6, הכביש מואר רק במחלפים, גם מדדת בשעת לילה, אני מצפה מבית המשפט שיבין זה לא האיש שנתפס.
דפוס ההתנהגות שהראיתי לבית המשפט זה לא דפוס ההתנהגות של המבקשת.
בטופס השימוע לפסילה המנהלית לא כתוב שיש מסוכנות נהג. רק העניין הזה לבד.
לא מתקיים פה קשר עין, לא יכול להיות ששוטר מודד לבד בניידת, מכוון, חולף על פניו עב"מ ב-184 והוא תופס אותו לאחר 2 ק"מ. אם ננהל הוכחות נביא מומחים שנגיד שיגיד שזה לא יכול להיות.
אני מציג תעודת מתווך, השתחרר מצה"ל כקצין, הוא נשוי והרישיון מאד הכרחי.
אני יודע שהטענות שהבאתי הן מוצקות ויש בהן כדי לכרסם בראיות, יש דו"ח שנקרא תחלואי מערכת המשפט ומה שאומר הדוח זה שלפעמים מן הישוב מוכנים לקנות הסדר בכדי לא לנהל תיק כי לא יודעים לאן זה יכול להגיע. הדברים האלה נראים כרגע לעין.
המדידה חייבת להיעשות במקום מואר.

ב"כ המשיבה:
קיימות ראיות לכאורה, מדובר במהירות גבוהה, לא צורף תצהיר לבקשה, אין מדובר בעונש אלא בתקופת צינון.
לגבי הטענות שהעלה חברי אלה טענות שיועלו אך ורק בשלב ההוכחות אנו בשלב של ראיות לכאורה (למשל עניין התאורה), מעבר לכך מפנה את בית המשפט לגב הדוח סעיף 4, לעניין קשר עין מפנה לפסק הדין של זלוטניק נגד מדינת ישראל מפי כבוד השופט שטמר.
מגיש את חומר החקירה.


החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה אשר הוטלה ע"י קצין משטרה בשל חשד לנהיגה במהירות העולה כדי 184 קמ"ש במקום 110 קמ"ש.

בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה בודק אם יש ראיות לכאורה ואם כן, עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות בעבירה ועברו התעבורתי של הנהג הוא עלול להוות סכנה לציבור.

לאחר ששקלתי את מכלול טיעוני הצדדים, טיבו של הדיון המקדמי והשיקולים של בית המשפט לבחון בשלב זה, הריני קובע כדלקמן:

מעיון בחומר החקירה עולה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש.

השוטר ביצע את בדיקות תקינות מכשיר המדידה לפני ואחרי המשמרת, ציין כי הקפיד על אמינות ההפעלה בהתאם לדרישות המצוינות בדו"ח ואפנה לסעיף 2 בגב הדוח, טווח גילוי הרכב היה 287 מטרים השוטר ציין כי ווידא בהפעלת לילה כי קטע האכיפה מואר בתאורת רחוב לפחות 300 מטר וכן כאמור הקפיד על כל הנהלים הנדרשים.

אציין כי בדברי הנהג לשוטר ציין המבקש על פי דברי השוטר כי נסע במהירות 130-139, מהירות שאף היא מהירות גבוהה ואולם כאמור אינה המהירות אשר ציין השוטר.

אציין כי הטענות אותן העלה ב"כ המבקש דינן להתברר בתיק העיקרי אם וכאשר יבחר המבקש לכפור באשמתו.

אציין כי בדברי השוטר הוא מציין כי הבחין ברכב ממרחק, וכי משיצא אחריו בנהיגה הבחין בנהג כיצד הוא בולם ומעט.

אשר על כן, בשלב זה, הנני קובע ללא היסוס שקימות ראיות לכאורה.

לעניין המסוכנות, אין ספק שעבירת מהירות מופרזת ולבטח במהירות של 184 קמ"ש לאחר הפחתה הינה עבירה מסוכנת, ואין לי אלא להפנות בעניין זה לפסיקה ענפה של בית המשפט המחוזי והעליון. אכן עברו של הנאשם אינו מכביד כאשר הוא נוהג משנת 2003 ולחובתו הרשעה יחידה שהינה מהירות משנת 2010 אולם ברור שחומרת העבירה במקרה זה היא המכריעה את הכף לעניין המסוכנות יחד עם ההרשעה הקודמת.

אשר על כן בית המשפט קובע כי מדובר בנהג מסוכן.

לעניין טענות ב"כ המבקש שהקצין לא ציין את המסוכנות בטופס השימוע ורק מטעם זה יש להורות על ביטול הפסילה אציין כי הקצין נימק את הפסילה במי שקבע שמדובר במהירות חמורה שסיכנה את הנ"ל, את יושבי הרכב ומשתמשי הכביש והדבר מדבר בעד עצמו.

שקלתי בכובד ראש את נסיבותיו האישיות ובית המשפט מודע לעובדה כי הפסילה אינה מקדמה על חשבון העונש, אלא חלק מ"המלחמה" כנגד ריבוי עבירות התנועה ותאונות הדרכים , ומיועד להרחיק נהגים מסוכנים מהכביש לתקופה קצובה שנקבעה כחוק.

במצב עניינים זה, בית המשפט סבור כי יש להעדיף את האינטרס הציבורי ולהעניק רק משקל מועט לנסיבות האישיות של הנהג, כאשר כל נהג והנסיבות האישיות שלו.

בנסיבות אלו, כאשר ניתן לקבוע כי יש ראיות לכאורה וכן שהנהג עלול להוות סכנה לציבור, הרי אין מקום להתערב בשיקול דעתו הנכון של קצין המשטרה.

סוף דבר, הריני דוחה הבקשה.

תיק החקירה יוחזר לידי המשיבה.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תשע"ב, 07/05/2012 במעמד הנוכחים.

אלי אנושי, שופט


מעורבים
תובע: מלחם נשאב
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: