ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורי מרום נגד ניקולס סיימון דראייר :

בפני כבוד הרשם שמעון רומי

משיב/זוכה

אורי מרום - ת.ז XXXXXX999

נגד

מבקשים/חייבים

  1. ניקולס סיימון דראייר – ת.ז XXXXXX461
  2. דלית דראייר – ת.ז XXXXXX355

בית משפט השלום בחדרה

החלטה

המשיב הגיש לביצוע שטר חוב ושני שקים:

שטר חוב ע"ס 20,000.00₪ שנעשה בידי המבקשים לפקודת המשיב ובערבות פלוני שעניינו אינו חלק מהתדיינות זו (ערב עפ"י שטר החוב), שני שקים כל אחד בן 10,000.00₪ אשר נמשכו מחשבונם המשותף של המבקשים בבנק הפועלים סניף 704, לפקודת המשיב חתומים בידי המבקשת. זמן הפירעון של שני השקים: 1/5/11.

בפרק העובדות המשמשות עילה לבקשה אשר בבקשת הביצוע מציין המשיב בין היתר, סכום בן 20,000.00₪ בלבד כחוב אותו חייבים לו המבקשת.

קיימת סתירה ולו לכאורה, בין פרק ו' של בקשת הביצוע וההפניות לחלק ד' שלה, שם מפורטים השקים והשטרות כדי קרן בת 40,000.00₪.

התנגדות המבקשים הוגשה בתוך המועד הקבוע בחוק והיא נסמכת בשני תצהירים, תצהיר לכל מבקש.

עסקת היסוד אשר ברקע מסירת השקים עניינה בהשכרת דירת מגורים של המשיב למבקשים, וטענתם השזורה שתי וערב בתצהיר שני הצדדים, לפיה, הסכם השכירות הופר בידי המשיב בדרכים שונות כגון: אי קיום התחייבויות לתיקונים שונים שנדרשו ע"י המבקשים לפני ובמהלך תקופת השכירות, אי טיפול בתקלות כאלה ואחרות אשר עליהם הודיעו המבקשים למשיב ובאופן כללי מערכת היחסים בין השוכרים למשכיר הידרדרה, עפ"י הנטען בתצהירים עד, כי לקראת סוף תקופת השכירות הציעו המבקשים למשיב דיירים תחתיהם הואיל והללו חפצו ברכישת חלק מציוד השייך למבקשים.

משמסרו על כך למשיב, ענה להם (מרבית התקשורת התנהלה באמצעות דוא"ל) כי הוא מבקש לאשר מכירת כל פריט שבכוונת המבקשים למכור וכן העביר להם כאמור בסעיף 10 לתצהיר המבקש, "רשימת מטלות ומשימות".

חלק נכבד מחילוקי הדעות נסוב סביב השאלה, אם המושכר הוחזר למשכיר כפי שמתחייב מההסכם שבין הצדדים, אם לאו.

ביום 07/02/2012 התקיים בפני דיון במהלכו עמדה לחקירה נגדית המבקשת ועד מהרה נסתבר, כי המבקשת אינה שולטת שליטה מלאה בשפה העברית וכי המבקש כלל אינו שולט בעברית, אף לא ברמת שיח בסיסית.

המבקשת אישרה, כי המבקשים פגשו את המשיב ואשתו לפני החתימה על החוזה, אולם, לא זכרה אם העבירה הערות לפני החתימה. כאשר נשאלה שאלה ספציפית הקשורה במלל כתוב מתוך חוזה השכירות, ענתה, כי אינה יכולה לקרוא (אינה מבינה את הנקרא – ש.ר).

מן העדות עולה, כי הסתמכה על המשיב ביחס לתוכן ההסכם.

עוד העידה המבקשת, כי לא זוכרת אם השיבה לדוא"ל זה או אחר שנשלח אליה ע"י המשיב וציינה, כי היו כמעט מאה תשדורות דוא"ל בין הצדדים.

בהסכמת הצדדים, הוגשו מוצגים מש/1 ומש/2, תדפיסי דוא"ל שהחליפו הצדדים.

חלק נכבד מהחקירה הנגדית עסקה בשאלות אודות דברים שלא נעשו כגון: מדוע לא עשית תרגום גוגל לחוזים ובסופו של דבר אין מחלוקת, כי חוזה השכירות נחתם מבלי שהשוכרים הבינו את תוכנו הכתוב.

המבקשת אישרה, כי בהסכמת המשיב נכנסו היא ובעלה למושכר 8 ימים לפני המועד הנקוב בהסכם, עפ"י בקשתם וממילא בהסכמת המשיב.

בשלב מסוים, נקטע הדיון, שכן רצף השאלות היה רק בראשיתו וקצבתי 5 דקות להמשכו, בשל יתר המטלות מאותו יום (ראה החלטה בעמ' 4 לפרוטוקול).

לאחר מכן, נשאלה העדה שאלות שונות ביחס לטיפול זה או אחר בגינת המושכר.

החקירה הופסקה וב"כ המשיב ביקשה מועד נוסף לחקירת המבקשת וזה נקבע ליום 28/03/2012 כאשר הוטל על המבקשים לגרום להתייצבות מתורגמן בתיאום עם המזכירות.

עפ"י נתוני תיק זה הדיון אשר החל בשעה 09:31 הסתיים בשעה 10:20 ושתי דקות לאחר מכן נחתם הפרוטוקול.

במועד הנדחה, לא נמשכה חקירת המבקשת ונראה, כי נפלה טעות בפרוטוקול הדיון מיום 07/02/2012 שם נרשם, כי ב"כ המשיב מבקשת מועד נוסף לחקירתה של המבקשת שעה שמההחלטה שניתנה לאחר מכן עולה, כי המדובר בחקירת המבקש.

ביום 28/03/2012 עמד המבקש לחקירה נגדית, מרבית השאלות שנשאל נענו באיני זוכר, כך למשל, לא זכר שדיבר עם המשיב בטלפון. לא זכר שדיבר עם עופרי (אשת המשיב) וכיוצב"א עניינים אשר עליהם נשאל ועליהם השיב.

גם המשיב נשאל, אם יש לו ילדים בגיל בי"ס וענה בחיוב. השאלה נשאלה בהקשר להפסקת לימודיהם במהלך שנת הלימודים ותשובתו ציינה, כי ביולי עברו ורצו להתגורר בבנימינה פרדס-חנה ולא בחיפה.

בהמשך נשאל, כיצד ידע בהתייחס לסעיף 13 לתצהירו, כי התריס מקולקל והתשובה הייתה, כי אינו זוכר במדויק ומכל מקום אחד מצוות הניקיון יידע אותו בכך.

היו עוד שאלות רבות סביב אותו תריס, כגון: שאלת ב"כ המשיב "אני לא מבינה למה הוא היה צריך להשתמש בתריס". על כך השיב המבקש, כי ההסבר פשוט מאוד: על מנת לצאת למרפסת צריך להרים את התריס וכך עשו המנקים.
המבקש העיד, כי חתם על הסכם השכירות כי לא עיין בו ולא קרא אותו כי לא מבין עברית וכך הוא נהג כאשר חתם על חברת סלקום להסכם וכי חתם לאחר שהמשיב הסביר על חלק מהוראות ההסכם.

כאשר נשאל, האם הסכם השכירות הנוכחי כתוב עברית, ענה, כי עכשיו מתגורר עם המבקשים בבית משלהם אותו רכשו בעזרת עו"ד והוא אישר, כי מסמכים שונים עליהם הוא נדרש לחתום אל מול הרשויות השונות בעברית הם.
החקירה נמשכה בזה האופן עוד מספר דקות. לא הייתה חקירה נגדית.

סיכומי המבקשים מאזכרה בקצרה את ההלכה הנוחה להם בסוגיית מתן רשות להתגונן, כי הניסיון להציג את המבקשים כמבינים את השפה העברית כשל וכי מתצהיריהם ומעדויותיהם עולה, כי עמדו בהתחייבותם עפ"י הסכם השכירות ומה עלה בכך ודווקא המשיב הוא זה שהפר את ההתחייבות כגון בהגעתו בלא תיאום מראש למושכר, בכך שלא אופשר להם לתקן ליקויים אשר על פי תנאי החוזה אמור היה לאפשר להם לתקנם.

עוד מציינים המבקשים לסיכומיהם, כי המדובר בצדדים קרובים וכי כל הגנה חוזית העומדת למבקשים בעסקת היסוד עומדת להם גם כנגד השטר.

סיכומי המשיב מגייסים פסיקה נוחה להם בסוגיית רשות להתגונן מציינים, כי המבקשים טענו שלל טענות לרבות עניין תוקף חוזה השכירות וכן ביחס לליקויים שעלו בדירה.

סיכומי המשיב מציינים, כי המבקשת הודתה כי מבינה היא עברית וכי מעדות המבקש עלה, כי הוא מקיים התקשרויות מהשפה העברית ומתנהל מול הרשויות בעברית.

ביחס לגינה מציין המשיב, כי בתצהירים ניתן כי הגינה טופלה בידי גנן, אולם, מהתכתבויות שהוגשו עולה, כי במועדים שונים לאורך תקופת השכירות עולה מתקשורות הדוא"ל, כי המבקשת הביעה רצון שגנן יתחיל לטפל בגינה. מדובר בחודשים אוגוסט 2010 ובפברואר 2011.

מן השימוש במילה "יתחיל", מסיק המשיב בסיכומיו, כי גנן לא טיפל בגינה בשנה הראשונה לשכירות, היינו, ממרץ 2010 עד פברואר 2011.
בסיכומים מציין המשיב, כי המבקשים מודים בליקויים מסוימים בנוגע לתחזוקת הגינה אשר הנזק בשיקומם מוערך ע"י המשיב בכ 3,000 ש"ח. במענה לסיכומי המשיב מציינים הם, כי מעולם לא הודו בליקויים ביחס לתחזוקת הדירה, כי אין זה מחובתם החוזית להשתמש בשירותי גנן עפ"י הסכם השכירות וכי עשו זאת מתוך רצון טוב, על מנת לרצות את המשיב.

גנן עבד ממאי 2010 אחת לשבועיים עד יוני 2011 ואז הוחלף בגנן אחר וכן, כי תיקנו את התריס לפנים משורת הדין.

בשלהי סיכומי התשובה נשאל ב"כ המשיב, אודות הסתירה העולה מבקשת הביצוע בין הסכום הנתבע (20,000 ש"ח) לבין הסכום הנתבע במקום אחר (40,000 ₪) ותשובת המשיב הייתה, כי מעמיד הוא את תביעתו ע"ס 20,000 ש"ח נכון ליום הגשת הבקשה לביצוע.

שבתי, קראתי ובחנתי עשרות עמודי המלל שהרעיפו הצדדים זה על זה ושניהם עלי.

לצערי הרב, לא עלה בידי הצדדים ליישב את המחלוקת על דרך הפשרה, למרות אזכור אפשרות זו בפרוטוקול בשלהי הדיון והניסיון שנעשה על ידי להניא אותם לכדי הידברות.

המדובר במחלוקת שכיחה למדי הפורצת על פי רוב לאחר סיום יחסי שכירות בין השוכרים והמשכיר ביחס לקיום הסכם השכירות, לרבות, פרשנויות כל אחד מן הצדדים לחובות ולזכויות העולות ממנו.

הואיל והמדובר בתביעה שטרית מטבע הדברים עמדת מגיש הבקשה לביצוע (המשיב) איננה פרושה בכתבי הטענות, אלא, אך העובדה, כי היותו אוחז בשטר שלא כובד מסיבה זו או אחרת.

לטעמי, המחלוקת לא יכולה להיות מוכרעת במסגרת ההתדיינות בבקשת הרשות להתגונן, שכן מסיכומי באי כוח הצדדים ניכר, כי כל אחד מהם "העיד" על עובדות שזכרן לא בא בכתביו.

אכן, הטענות החוזיות העולות מתצהירי המבקשים די בהם כדי להקנות להם הרשות להתגונן.

גם קציבת סכום התביעה על מחצית ערכו הנומינאלי מעת פתיחת תיק ההוצל"פ מהווה נדבך לשיקול מתן הרשות להתגונן. הגשתם לביצוע של שני שקים זה שטר חוב שנמסר להבטחת פירעונם בו זמנית, אינו מעיד על תום לב ויפה עשה המשיב שחזר בו על דרך קציבת סכום התביעה מעובדות כתב התביעה.

נתונה למבקשים הרשות להתגונן.

נוכח שווי התובענה (הסכום במחלוקת) יתברר ההליך במתכונת של תובענה בסדר דין מהיר.

החלטה זו תועבר למנ"ת, על מנת שייקבע ההליך בפני מותב.

בהחלטת המנ"ת, יינתנו הוראות מתאימות לקראת הדיון, בהתחשב בטיב ההליך ובסוגו.

בהוצאות ההתדיינות עד כה, לרבות שכ"ט עו"ד, בסכום כולל בן 2,500.00₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לפירעון בפועל – יישא המשיב בלא כך קשר להמשך ההתדיינות.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ב, 30 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אורי מרום
נתבע: ניקולס סיימון דראייר
שופט :
עורכי דין: