ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בית"ר ירושלים נגד אלי גוטמן :

1

בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים

בש"א 1179/06

בש"א 5105/07

פש"ר 210/01

לפני:

כב' השופט יוסף שפירא

05/11/2008

בעניין:

ובעניין:

ובעניין:

ובעניין:

בית"ר ירושלים אחזקות (2000) – בפירוק

עו"ד עמי פולמן - מפרק החברה

אלי גוטמן

ע"י ב"כ עו"ד יואל גולדברג ואח'

כונס הנכסים הרשמי

החברה

המבקש

המשיב

הכנ"ר

החלטה

לפני בקשת מפרק בית"ר ירושלים אחזקות 2000 בע"מ (בפירוק) (להלן: "המפרק"), להורות למר אלי גוטמן (להלן: "המשיב") להחזיר לחברה בפרוק את ההלוואה בסך השווה ל-100,000 דולר ארה"ב בתוספת ריבית, כמפורט בהסכם שנחתם עימו ביום 17.5.01 (להלן: "ההלוואה" או "ההסכם") וכן לחייבו בפרעון הפיצוי המוסכם הנקוב בהסכם.

1. בקשה זו נדונה והוכרעה על ידי כב' השופט (בדימוס) עזרא קמא, אשר קבע בהחלטתו מיום 2.1.08, בין היתר, כי האופציה שניתנה למשיב בהסכם לא התממשה ולא ניתן יעוץ מקצועי תמורת ההלוואה, מכן קביעתו:

"לאור האמור אני קובע, כי נותרה יתרת הלוואה בסכום של 100,000 דולר. המשיב לא הצליח להראות שהסכם ההלוואה אינו נכון, או שהוא חוזה למראית עין בלבד" (שם, פסקה 23).

יחד עם זאת, נקבע כי בנסיבות הענין אין הצדקה לחייב המשיב בתשלום הפיצוי המוסכם (שם, פסקה 24).

2. מכאן התפצלו דרכי הצדדים. המפרק, משלא קיבל מהמשיב את הסכום הנ"ל, פתח תיק הוצל"פ (תיק 03-11033-08-7), ואילו המשיב הגיש בקשת רשות על ההחלטה הנ"ל מיום 2.1.08.

ראש ההוצאה לפועל (מ' כדורי), לאחר שעיין בהחלטה הגיע למסקנה כי יש לבקש הבהרה בשאלה שעלתה במסגרת הליך ההוצל"פ, והיא האם ההחלטה הינה הצהרתית בלבד, כטענת המשיב, או אופרטיבית כטענת המפרק. (החלטתו מיום 6.5.08).

ביני לביני כב' ס.נ. השופט ע' קמא יצא לגמלאות, ואינו יכול לדון בבקשת ההבהרה, עליה אף הגיש המשיב ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים (ע"א 2276/08), אשר תלוי ועומד לפני בירור.

3. אשר לבקשת רשות הערעור (רע"א 998/08), זו הועברה לדיון בפני הרכב ואמורה להתברר בחודש ינואר הקרוב.

4. כמו כן תלויה ועומדת לפניי בקשת המשיב בבש"א 5105/07 ליתן הוראות המתירות למבקש להגיש תובענה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד המפרק בגין פיטוריו על פי ההסכם, וכן תביעה בגין נזקיו עקב הפיטורין חסרי הביסוס, לטענתו.

5. בדיון בשתי הבקשות ביום 4.11.08 הצעתי לצדדים להכריע בכל הסכסוכים והתביעות ההדדיות שביניהם, ולסילוק כל ההליכים התלויים ועומדים לפשרה בהתאם להוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט. הצדדים הסכימו, ותחמו את גדרי הסכמתם כדלקמן:

"באי כוח הצדדים:

לאור העובדה שקיים ערעור תלוי ועומד על החלטת כב' השופט (בדימוס) עזרא קמא ולאור העובדה שיש צורך גם להכריע בבקשת ההבהרה שהופנתה על ידי רשם בית משפט השלום לבית משפט זה, הגענו להבנה לסיים את כל המחלוקות בין הצדדים ולסילוק מלא של התביעות ההדדיות על בסיס סעיף 79א לחוק בתי המשפט באופן שבית משפט זה יקבע את הסכום שעל מר גוטמן לשלם למפרק בטווח של מינימום 150,000 ₪ ומכסימום 250,000 ₪. בית המשפט יפסוק כאמור לאחר ישמע את הצדדים בטיעונים קצרים. סכום של 150,000 ₪ ישולם על ידי מר גוטמן בתוך 30 יום מהיום והיה ואם בית המשפט יפסוק סכום מעבר לכך, כי אז ההפרש ישולם תוך 60 יום נוספים. אנו מציינים גם כי עו"ד גולדברג הציע כי המינימום יהיה 100,000 ₪. הסמכתנו זו תביא לסיום גם את ההליכים ברע"א 998/08 בבית המשפט העליון וכן בע"א 2276/08, מחוזי ירושלים". (שם, 10).

6. הצדדים טענו והצביעו על מסמכים שונים שהוגשו במהלך ההליכים, לרבות כתב הערעור על החלטת ראש ההוצל"פ, ותיק המוצגים בבקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון (רע"א 998/08).

7. עו"ד גולדברג, בא כוח המשיב, ציין בדבריו כי מרשו ששימש כמאמן קבוצת בית"ר ירושלים הלך שבי אחר דברי הכיבושין של בעלי הקבוצה דאז-מר גד זאבי, וציפה שאכן הסכום שקיבל ונרשם בהסכם כהלוואה יהפוך בסופו של יום למענק, וכי כך מקובל בתחום. כן מפנה הוא למכתבו של מר זאבי מיום 31.3.06 המופנה למשיב, בו נאמר:

"הנני מאשר, שלאחר שהפסקת את פעילותך כמאמן בית"ר ירושלים, ומכיוון שלא היה בכוונתי להמשיך בעסקי כדורגל, ומאידך לא ניתן יהיה לממש את הצעתך להמיר את ההלוואה במתן שי רותי יעוץ מקצועי, הוסכם שהמקורות להחזר הכספים להלוואה שניתנה לך יהיו מכספים שתקבל מהמוסד לביטוח לאוטמי בגין הפסקת עבודתך ומועדי ההחזר יהיו בהתאם".

מדברי עו"ד גולדברג עולה כי מרשו יצא למעשה מן הפרשה כאותו 'שוטה הכפר', דהינו כי לא זכה בשכר של עונה שלמה בהיקף כספי של שני מיליון ש"ח, גם נדרש להחזיר את הסך של 100,000 דולר, וגם "גורש מהכפר", דהיינו פוטר מתפקידו כמאמן קבוצת ביתר ירושלים. כמו כן נגרמו לו נזקים בריאותיים בגין יתר לחץ דם כתוצאה מן הפרשה, והוכר על ידי הביטוח הלאומי כנכה בגין הארוע. מכאן לדעתו שאין לחייב את מרשו ביותר מסך של 100,000 ש"ח.

8. המפרק, ואף ב"כ הכנ"ר סבורים כי סיכוייהם בערעור גבוהים, והסכום שבו יחויב המשיב בסופו של יום יהא גבוה מן הרף הגבוה על פי ההסדר הדיוני דכאן (250,000 ₪). כן מפנה המפרק להחלטת כב' השופט ח' מלצר בבר"ע 998/08 מיום 12.5.08, ממנה ניתן ללמד כי מדובר בהחלטה אופרטיבית (שם, פסקה 1).

לאחר ששקללתי את דברי הצדדים וכל החומר שלפני, אני פוסק כי על המשיב לשלם לקופת הפירוק סך של 210,000 ₪. כפי שהוסכם בין הצדדים, סכום של 100,000 ₪ ישולם בתוך 30 יום. לפיכך, היתרה בסך 110,000 ₪ תשולם בתוך 60 יום לאחר מכן דהיינו תוך 90 יום מהיום.

בתוך כך, הערעור בבר"ע 998/08 בבית המשפט העליון יימחק, וכך אף ע.א. 2276/08 בבית משפט זה.

עם תשלום הסכם הכולל הנ"ל לא תהא לצדדים כל דרישה או תביעה כלשהי בגין המחלוקות נשוא ההליכים בפרשה זו.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום ז' בחשון, תשס"ט (5 בנובמבר 2008) בהעדר הצדדים.

_______________

יוסף שפירא - שופט

המזכירות תשלח ההעתק ההחלטה לצדדים.