ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ"י נגד והבי דוח-א אשדוד-38101169308 :

10

בתי המשפט

בית משפט לתעבורה אשקלון

ת 004517/08

בפני

כב' השופטת ד. קליימן

תאריך:

05/11/2008

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

ע"י ב"כ עוה"ד

ליאת הדר

נגד

והבי רוני – בעצמו

הנאשם

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 18.11.07 בשעה 10:20 בצומת הרחובות ההסתדרות-יהודה הלוי באשקלון נהג ברכב מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות, וזאת בניגוד לתקנה 83 ב (א) לתקנות התעבורה.

משכפר הנאשם באשמה נקבע התיק להוכחות.

להוכחת הנטען בכתב האישום העידה התביעה את השוטרת ענבל יחיאל, אשר ערכה את הדו"ח ופירטה את נסיבות האירוע גם במזכר שנערך באותו מועד. כמו כן, במהלך עדותה הוגש תרשים אשר ערכה ובעזרתו הסבירה את האירוע. (ראה מסמכים ת/1-ת/3).

בעדותה מציינת השוטרת כי הבחינה בנאשם כשהוא נוהג ללא חגורת בטיחות בהיותה במקביל לרכב בתוך הכיכר. מדובר בכיכר אשר אין בה צמחייה, שדה ראייה פתוח. לדבריה, הבחינה היטב בעבירה, והייתה בקשר עין רצוף עם הנאשם עד לעצירתו בסמוך למקום. במסגרת עדותה בכתב ובעל פה, פירטה השוטרת את התנהגותו של הנאשם ודבריו מפורטים גם בתמצית דברי הנהג על גבי הדו"ח. השוטרת ציינה כי הגם שמדובר בהתבטאויות עולבות כלפיי איש מרות בחרה שלא להגיש תלונה כנגד הנאשם בעניין זה והסתפקה בעריכת דו"ח התנועה בלבד.

הנאשם אשר כפר באשמה, סיפר בעדותו כי הבחין בניידת מאחוריו, הדגיש כי עת נעצר על ידי השוטרת היה חגור, מעדותו עולה כי הסביר לשוטרת כי עבר קורס לנהיגה מונעת זה מקרוב, וביקש כי השוטרת תמחול לו וכי לא תרשום את הדו"ח.

ראוי לציין כי השוטרת אינה מכחישה את העובדה כי עת נעצר הנאשם היה הוא חגור, אך הדגישה כי עת הבחינה בו בנסיעה, בטרם נעצר על ידה, היה ללא חגורת בטיחות. משנשאל הנאשם במסגרת חקירתו הנגדית על דבריו העולבים כלפיי השוטרת, השיב במילים בעמוד 7, שורה 16 לפרוטוקול: "לא היה ולא נברא" וכי מדוע תפרט השוטרת בהרחבה דברים שלא נאמרו על ידו ומדוע תבדה אותם מליבה? – לכך לא הייתה תשובה משכנעת בפי הנאשם.

אישתו של הנאשם, הגב' מירב והבי העידה כעדת הגנה, המעיין בעדותה ישים ליבו לעובדה כי בעדותה מחזקת היא את דברי התביעה כי כשהחל הנאשם בנסיעה היה הוא ללא חגורה, ורק במהלך הנסיעה משך את החגורה. מחקירתה הנגדית בעמוד 8 שורה 22 לפרוטוקול עולה כי בטרם חגר הנאשם את החגורה, היו הם בנסיעה כ-2 דקות. המעיין בעדותו הראשית של הנאשם, ישים ליבו לעובדה כי עיקר עדותו התייחסה לעובדה כי זה מקרוב עבר קורס לנהיגה מונעת וכי עת נעצר על ידי השוטרת היה חגור, אך אין בדבריו אלו כדי לסתור את גרסת השוטרת כי בטרם נעצר הנאשם ועת הבחינה בו השוטרת במהלך נסיעה היה הוא ללא חגורת בטיחות.

התרשמתי מכנות דברי השוטרת ומאופן שיחה בפניי כי תיארה נאמנה את ההתרחשות ונותנת אני אמון בדבריה. חיזוק לעדותה ניתן למצוא בעדותה של עדת ההגנה, אשר מאשרת כי רק לאחר שהחל בנסיעה חגר הנאשם את החגורה, גם השוטרת ברוב הגינותה מציינת כי כאשר נעצר הנאשם על ידה, היה חגור.

לא כהתרשמותי מעדות של השוטרת, התרשמותי מעדות הנאשם, התרשמתי מעדותו המגמתית. הנאשם מחה על כך כי הוגש נגדו דו"ח בשים לב לעובדה כי זה מקרוב עבר קורס לנהיגה מונעת וכן בשים לב לכך כי עת נעצר על ידי השוטרת כבר היה חגור, אך אין בכך כדי לפטור אותו מאחריות ואמונים עלי דבריה של השוטרת, חיזוק לדבריה מוצאים אנו גם בעדות עדת ההגנה.

בעדת תביעה יחידה עסקינן, מודעת אני לעובדה כי בבואו של ביהמ"ש להכריע הדין על פי עדות יחידה שומא עליו לשקול עדות זו ב"שבע עיניים" הרבה מעבר לזהירות הרגילה לה נדרש ביהמ"ש בדרך כלל ולאחר שעשיתי כן ונוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי אדניה של עדות זו מוצקים דיים להוות בסיס איתן להרשעה. (על הרשעה על פי עדות יחידה ראה ע"פ דב צסיס נ' מ"י לא 3 735).

מן המקובץ לעיל עולה ומשתזר כי התביעה הרימה את נטל הראיה המוטל עליה במשפט פלילי, האשם רובץ לפתחו של הנאשם ולא נותר לי אלא להרשיעו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת אני עושה.

ניתנה היום ז' בחשון, תשס"ט (5 בנובמבר 2008) במעמד הצדדים

ד. קליימן, שופטת

טיעון לעונש

ב"כ התביעה:

הנאשם נוהג משנת 1988 לחובתו 50 הרשעות קודמות. (ת/4)

הנאשם הורשע לאחר שמיע תהראיות אנו מבקשים קנס גבוה מברירת הקנס המקורית וכן פסילה על תנאי.

מגישה פסיקה בנושא.

אבקש להטיל על הנאשם עונש של פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

הנאשם:

אני נוהג משנת 88 אני עובד בחברת מרבק גובה כספים שלהם, אני בעל משפחה עם ארבעה ילדים.

קיבלנו גם מכתב פיטורין השבוע.

אשתי לא עובדת.

אין לי רכב, הרכב הוא של העבודה.

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות, נסיבות המקרה פורטו בהרחבה בחומר הראיות ובהכרעת הדין.

מדובר בברירת משפט, הנאשם ביקש להשפט, משבקש להישפט, שוב לא עומדת לו הזכות האוטומטית לשלם את ברירת המשפט שקבע המחוקק, דינו יגזר בשים לב למכלול הנסיבות ולהרשעותיו הקודמות.

עברו התעבורתי של הנאשם מכביד, אין המדובר בנהג זהיר.

התובעת הציגה פסקי דין, התומכים בעמדתה, כי אין מקום במקרה דנן להסתפק בברירת המשפט.

ראה לדוגמא ע.פ 4510/07, מחוזי באר שבע, אשר צורף לטעוני התביעה.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1. קנס בסך 400 ₪, או 4 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בשני תשלומים, חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 15.12.08.

אם לא ישולם הקנס, או אחד משיעוריו במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

2. הנני פוסלת את הנאשם מלקבל, או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על תנאי, למשך 2 שנים שלא יעבור עבירות מהתוספת הראשונה והשניה לפקודת התעבורה ועבירות בהן הורשע.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום 05 בנובמבר, 2008 (ז' בחשון תשס"ט) במעמד הצדדים הנ"ל.

ד. קליימן, שופטת

קלדנית: עדי.