ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ריף נגד חברת אחים אום :

1

בתי המשפט

בית משפט לתביעות קטנות באר שבע

תק 001965/06

בפני:

כב' השופט אילן בן-דור

תאריך:

05/11/2008

בעניין:

ריף נינה – בעצמה

התובעת

נ ג ד

חברת אחים אום – באמצעות נציגה מר סלומון אבו קרת

הנתבעת

פרוטוקול

נציג הנתבעת:

אתמול הגשנו לבית המשפט מסמך כי רק ב- 2/11/08 הגיע אלינו חוות הדעת מטעם התובעת ואני מראה שחוות הדעת אכן הגיעה ב- 2/11/08.

התובעת:

אני לא קיבלתי דבר ואני כמובן רוצה לראות על מה מדובר. לא הגשתי את חוות הדעת קודם כי היו חגים ולא הייתי פה בארץ. אני רוצה לדעת בדיון הקודם אמר שעשו 90% מתיקונים. עוד מעט אני אקבל אסטמה מהנזילות כל הזמן רטוב שבע שנים רטוב. הדיון הקודם היה מזמן ואני חשבתי שהיום אפשר לסיים. הם יכולים לכתוב מה שהם רוצים. אני יודעת מה הם ממליצים לי וזה שטויות מה שהוא אומר אני לא מוכנה שהנכד שעובד מחדר שינה לסלון נופל. השמאי אמר שראה יותר מ- 1000 דירות ולא ראיתי תיקון כזה, תיקון לא לפי סטנדרט ולא לפי חוק. מה שהוא אמר ומה שאתם עשיתם זה לא אותו דבר. כמה אפשר. עובדה הרצפה לא לפי סטנדרט לא בטיחותית, ילדים נופלים בבית וזה כבר 7 שנים ואם תהיה לי שריפה בבית בגלל החשמל. אבל זה ילדים פשוט אני אישה באתי לבית לפי עיצוב אתם עובדים מולי אתם מקצועיים. בטח שלא מוסכם עלי מה שאתה אומר לפרוטוקול שהיתה פשרה ואתם כבר בדיון התחייבתם לתקן.

ח.נ.:

ש: נינה את הסכמת?

ת: אני לא הסכמתי.

ש: מה לגבי הארון חשמל?

ת: אתם הייתם צריכים להגיד לי שאתם מציעים שינוי שלא בטיחותי. תגידו לי נינה מתוקה את תשלמי לנו 7000 ש"ח ואסור לנו לעשות אני מבקשת שינוי מה אני יודעת מה מותר ומה אסור. אתם צריכים להגיד לי שזה לא בטיחותי וחברת חשמל לא תאשר זאת בגלל שזה לא בטיחותי, אני אבין זאת כי אני אישה שרוצה בית יפה. איפה ראש ומקצועיות שלכם.

נציג הנתבעת לאחר שהוזהר כחוק:

לשאלה אם לוח החשמל היה בדיון הראשון אני משיב שאני לא זוכר. בדיון הראשון היתה חוות דעת שלהם בנושא חשמל. לגבי הנושא של החשמל זה שינוי שנעשה. הסכם הפשרה היה לפני ההסכמה בבית המשפט. בדיון בבית משפט הסכמנו להשלים את התיקונים לפי הסכם הפשרה. זה בא אחרי הדו"ח. בזמן הדיון ידעתי על ההסכמה הזו. אני מלווה אותה מביצוע ההסכם והלאה.

חוות הדעת השניה זה מוסכם עליה. כל הליקויים בוצעו אולי לא רוחה אבל בוצעו. את הסכמת. לשאלת בית המשפט אתה חושב שההסכמה הזאת אומרת שזה בוצעה או שאומרת שבוצעה טוב אני משיב שלגבי הקרמיקה זה בוצע טוב. לשאלה אם אדם יסכים לתיקון מראש גם אם הוא בוצע רע אני משיב שזה תלוי בבן אדם למה הוא חותר יש כאלה שמקבלים ומוסכם עליה שנדביק את הריצוף על הריצוף הקיים והובהר לה שיהיה מדרגה והובהר לה גם אלומניום.

התובעת:

לא הובהר שום דבר. אני מראה לך שיש פלסטיק זול ולא אלומניום.

נציג הנתבעת:

ניתן להוסיף סף תקני. אנחנו עדיין מוכנים לבוא ולתקן. אנחנו נתקן את הנזילה וכל מה שנקרא לקוי השאלה מה לקוי בעיני הגברת ומה לקוי בעיני בימ"ש.

ח.נ.:

ש: שהיה בן של בעל הבית בדיון הראשון אצל השופט אקלסרד אתם הסכמתם לתקן.

ת: כן, כן אבל לפי הסכם הפשרה עם האחים אום. אפילו לא הייתי שותף להסכם הפשרה.

ש: מתי תעשו לי תיקונים? שום דבר לא תוקן, או שישלמו לי אני יקח בעל מקצוע שיעשה לי תיקונים.

ת: 90 אחוז מהתיקונים בוצעו.

פסק - דין

1. תובענה לפיצויים עקב ליקויי בניה.

2. לטענת התובעת היא רכשה ביום 24.4.2001 דירה מהנתבעת ומצאה בה ליקויי בניה.

3. הואיל ופניותיה לנתבעת לא נענו הזמינה חוות דעת מומחה. אחריה נתנה לנתבעת הזדמנות לתיקון אך לא כל הליקויים תוקנו. בגין הליקויים שטרם תוקנו הוגשה התביעה.

4. שווי הליקויים שלא תוקנו ושווים היו כדלהלן:

א. מוקדי רטיבות – נאמדו בסך של 3500 ₪ על ידי המומחה.

ב. אנסטלציה סניטרית וניקוז- נאמדו בסך של 1500 ₪ ע"י המומחה.

ג. ארחיח קרמיקה ברצפה –נאמדו ב- 17000 ₪.

ד. חיפוי קירות – לא נרשם בנפרד מעבודות הריצוף ואין אומדן ברור וספציפי.

ה. מתקני חשמל- 8800 ₪ (פירוט זה מופיע בעמוד 1 בכתב התביעה שצורפה לחוות

הדעת של המומחה א.דניאל).

5. עלות הכנת חוות הדעת הייתה 1416 ₪ לפי חשבונית שהוגשה, כמו כן טענה התובעת לפיצוי בגין נזק לא ממוני והתייחסה לתסכול רב .

6. בדיון שנערך ביום 26.11.07 בפני כב' השופט אקסלרד הגיעו הצדדים להסכמה דיונית שניתן לה תוקף של החלטה ושלפיה יבוצעו כל התיקונים בהתאם לחוות הדעת, התובעת נדרשה להודיע אם ניתן להורות על פסק דין או על מחיקת התביעה.

7. ניתן היה לצפות שהסכמה דיונית תייתר כל דיון נוסף ותפתור את הסכסוך לשביעות רצון שני הצדדים ואולם, הסתבר שאותו שלב היווה רק את תחילתה של התדיינות בלתי פוסקת שהשתמע ממנה שהנתבעת מנסה בכל דרך להתנער מהתחייבותה ולמען המחשה אפרט חלק מהדברים:

א. ביום 28.1.2008 ביקשה הנתבעת לחזור בה מהסכמה שביסוד החלטה מיום 26.11.07. בקשתה נדחתה על ידי כב' השופט פרסקי שכתב: "הבקשה נדחית. הנתבעת תבצע את התיקונים שהסכימה לבצע ואם בוצעו התיקונים כך שכיום אין ליקוי ממילא לא תהיה בעיה. לגופו של עניין יצוין כי גם אם נכונים הדברים, והטיעונים בבקשה זו, היה על הנתבעת לפנות לבית המשפט מיד לאחר הדיון".

ב. ממכתב מיום 6.3.08 הסתבר שהנתבעת, חרף התחייבותה, וחרף החלטות כב' השופטים אקלסרד ופרסקי, ביצעה תיקונים נבחרים אך נמנעה מתיקונים אחרים.

ג. ביום 30.3.08 הורה כב' השופט פרסקי לנתבעת לבצע תיקונים בתוך 45 יום נוספים.

ד. ביום 28.5.08 שלחה התובעת מכתב בטענה שהתיקונים לא בוצעו. גם מתגובה נוספת של הנתבעת עלה שעדיין קיימת כביכול מחלוקת לגבי עצם התיקונים שיש לבצע.

ה. ביום 31.8.08 נשלחה מכתב נוסף של הנתבעת שבו היא שבה ומבקשת לסגת בה מנתח עיקרי מהליקויים שהוסכם שיתוקנו כאמור בפרוטוקול בית המשפט. גרסתה הייתה בין היתר שבוצעו תיקונים לפי הסכם שפשרה.

8. ביום 4.9.08 נערך דיון בו נטען גם שתיקונים שבוצעו נעשו בצורה גרועה. נוכח המחלוקות, הואיל ודובר בעניין שבמומחיות הודיעה שתציג חוות דעת מומחה מטעמה.

9. ביום 26.10.08 הוגשה חוות דעת עדכנית של המהנדס ארז אריה שלפיה אכן נותרו בדירה ליקויים קשים ששלא תוקנו שאומדנם מסתכם ב- 24,500 ₪. למעלה מסכום התביעה שהגיע לסך של 17800 ₪ בחוות הדעת מצוין בין היתר קיומם של מוקדי רטיבות – שנאמדו בסך של 3500 ₪ על ידי המומחה וצורפו תמונות המעידות על כך בבירור נטען לגבי קיומן של בעיות בריצוף. לעניין ביצוע עבודת קרמיקה כתב המומחה כי העבודה בוצעה באופן לקוי וכי יש לבצעה שנית וזאת בעלות של 17500 ₪ כמו כן התייחס לבעיות שיוך בחשמל ועוד.

10. הנתבעים לאורך כל הדרך בחרו שלא להגיש חוות דעת מומחה מטעמם.

11. ערב הדיון ביום 15.11.08 הונחה על שולחני תגובה לחוות הדעת של התובעת. לתגובה זאת שבו וצרפו את הסכם פשרה.

בדיון:

12. הוצע לתובעת לקבל הזדמנות לעיין במסמך שהגישה הנתבעת ערב הדיון, אך היא העדיפה לקיים את הדיון על אתר. נציג הנתבעת לא התנגד לקיום הדיון על אתר.

13. מעדותה של התובעת אציין את הדברים הבאים:

א. דובר בליקוי רטיבות חמור שעלול להסב נזק בריאותי וכלשונה: "אני אקבל אסטמה מהנזילות. כל הזמן רטוב שבע שנים רטוב". עקב בעיות ריצוף נכדה נפל בבית.

ב. התובעת למעשה אבדה כל אימון בנתבעת: לדבריה בעוד הנתבעת בסיס להניח שכל המבוצע מצידה בטיחותי ותקני. שמאי מטעמה מצא שמדובר "יותר מ- 1000 דירות ולא ראיתי תיקון כזה, תיקון לא לפי סטנדרט ולא לפי חוק" היא עמדה על טענתה שהנתבעת הסכימה לבצע את כל התיקונים בדיוק כפי שנקבע בפני השופט אקסלרד.

14. מעדות נציג הנתבעת אציין שהוא שב והציג הסכם פשרה אישר שהיה לפני הדיון בבית המשפט אך טען שהחלטה היתה על סמך ההסכם כי ידע עליו קודם. יצוין שדברים אלה של נציג הנתבעת סותרים במפורש את הנאמר בסעיף 4 להודעתה הקודמת שלפיה: "למרבה הצער מר אבוקרט לא ידע על קיומנו של הסכם פשרה בין המבקשת ובין המשיבה שנחתם ביום 2.6.04". בנוסף לא די בכך שבזמן הדיון אמר שהוא מוכן להוסיף סף תקני.

דיון והכרעה:

15. לנתבעת נתנו פעם אחר פעם הזדמנויות סבירות ונאותות לתיקון הליקויים וזאת כמפורט בהחלטות כב' השופטים אקלסרד ופרסקי. הקבלן בחר לתקן ליקוים אחדים אך לא את האחרים תוך הפרת החלטת בית המשפט ואף את התחייבותו שלו עצמו. יצויין בהקשר זה. הנתבעת לא ערערה על החלטת כב' השופט פרסקי מיום 28.1.08 ועליה לכבד כמובן גם את החלטת כב' השופט אקסלרד מיום 26.11.07.

16. אגב, בשולי הדברים אציין כי דו"ח המהנדס מטעם התובעת שהוגש באחרונה עלה שאפילו הדבקת הריצוף, שהיא הליקוי העיקרי שאליו מפנה הנתבעת בקשר להסכם הפשרה לא "תוקן" כדבעי . לפי סעיף 2 לפרק הממצאים קיימים פגמים מגוונים בהם אף יצירת מכשול, הבדלי גוון, סטיה מתקנות עד כדי צורך בתיקון נוסף כשלעצמו מתומחר במחיר של 17500 ₪.

17. גם מהודעות שנשלחו בעת האחרונה עלה כי נכונותו של הקבלן לתקן אינה רצינית ואין לחייב את התובעת ליתן הזדמנויות ללא גבול.

18. מהראיות שבפני שוכנעתי שהנתבעת הפרה את התחייבויותיה החוזיות ואף ואת התיקונים שביצעה לא בצעה כדבעי אלא בצורה רשלנית ומכאן שיש לה כאמור אחריות נזיקית. תשתית לכך ניתן למצוא גם בחוות דעת המומחה מטעם התובעת שכאמור לא הוגשה לעומתה חוות דעת נגדית.

הנזק:

19. על התובעת להניח תשתית הן לא רק לטענה בדבר אחריות ועצם הנזק אלא גם לטענה לגבי היקף הנזק ובמקרה דנן שוכנעתי שמכסת הנזקים הממוניים והלא ממוניים מצדיקים את קבלתה תביעתה ואף חורגים מהסכום שננקב בה.

20. לענין שווי הנזק הממוני אין בפני אלא את חוות הדעת שמטעם התובעים שלא נסתרה.

21. אך במקרה דנן נגרם משהופר חוזה קמה הסמכות לפסוק פיצוי נזק לא ממוני על-פי סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א –1970 שקובע: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין". בנסיבות העניין נראה לי שהנזק מקיים את מבחני הצפיות והסיבתיות . קל היה לצפות לנזק לא ממוני משמעותי. ביחס לכך יש להתחשב בין היתר גם בסוג הליקויים וחומרתם אך גם בצורת התייחסות הקבלן לליקוי, התנהלותו לאור כל הדרך מול התובעת ואף בבית המשפט. אלה לפי התרשמותי הסבו טרחה רבה מאד ועוגמת נפש. לעיתים גם אי תיקון למשך זמן קל וחומר משמדובר בזמן ממושך מסב גדול עד כדי חריגה מיחס ישר לשווי התיקון. ראה מפי כב' השופט גולברג בע"א 89 / 611 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות נ' ויקטור נחמיאס מו (2) 60, עמוד 65 (15.3.92).

סוף דבר:

22. אשר על כן, התביעה מתקבלת.

23. הנתבעת תשלם לתובעת את סכום תביעתה בסך של 17800 ₪.

24. הפיצוי האמור ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, ממועד הגשת התביעה ועד למועד תשלום בפועל.

25. ואולם, אם ישולמו הסכומים בתוך 30 יום הם לא ישאו הפרשי הצמדה וריבית.

26. כמו כן ישולם החזר סכום אגרת משפט, וסך נוסף של 800 ₪ בגין הוצאות משפט. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום ז' בחשון, תשס"ט (5 בנובמבר 2008) במעמד הצדדים.

אילן בן-דור, שופט

001965/06תק 334 רחל עמר