ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנורה חברה לביטוח נגד בן סימון :

1

בתי-המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 030259/07

לפני:

כבוד השופטת יעל אילני

תאריך:

05/11/2008

בעניין:

מנורה חברה לביטוח בע"מ

תובעת

נ ג ד

1 . בן סימון אבי

2 . הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

נתבעים

פסק דין

1. לפניי תביעה שעניינה תאונת דרכים שארעה בתאריך 2.5.06. התובעת פיצתה את מבוטחה על הנזקים שנגרמו לרכבו בעקבות התאונה, והיא תובעת מהנתבעים את ששילמה.

2. התאונה ארעה ברחוב בלפור בחיפה, סמוך לצומת מפגש הרחוב עם רחוב הרצל. הרכב שבוטח על-ידי התובעת, פרטי מסוג פיג'ו, היה נהוג בידי מר גורביץ יונתן (להלן: "גורביץ"). המכונית המעורבת, משאית, היתה נהוגה בידי הנתבע מס' 1 (להלן: "בן סימון").

3. הנהגים המעורבים העידו לפניי, ובנוסף העיד מר ניסים טולדנו, שנסע במשאית הנתבע, מטעם הנתבעים.

4. לאחר ששמעתי את העדים ובחנתי את מכלול הראיות שוכנעתי שהתובעת הוכיחה, במידת ההוכחה הנדרשת, את גרסתה ואת אחריות הנתבע מס' 1 לתאונה.

5. הכביש ברחוב בלפור הוא דו-סטרי, שני נתיבים בכיוונו האחד – זה המוביל למפגש עם רחוב הרצל - ונתיב אחד בכיוון הנגדי. שני הרכבים נסעו לכיוון צומת רח' הרצל. אין חולק שרכב הפיג'ו נסע במסלול השמאלי מתוך שני הנתיבים בכיוון נסיעתו, והמשאית בנתיב הימני.

6. גורביץ, הנהג ברכב הפיג'ו, טען כי הוא התקדם בתוך שיירת מכוניות לכיוון הצומת. המשאית נסעה לימינו, מאחוריו. הנתיבים צרים והמרווח בין המכוניות בנתיב הימני לבין המקבילות להן בנתיב השמאלי קטן. לקראת הצומת הכביש מתעקל. המשאית, שלא הצליחה "להתעקל" עם קו הכביש מחמת גודלה, עברה את הקו המפריד בין שני הנתיבים, חדרה לנתיב השמאלי, ופגוש המשאית שבלט מהמרכב, פגע בפיג'ו.

7. גרסת הנתבע, בן סימון, שונה. לטענתו התאונה ארעה כשהמשאית עמדה בקו העצירה שבצומת הרחובות בלפור והרצל. גורביץ, שנסע בנתיב השמאלי, ביקש לפנות ימינה בצומת, "חתך" את המשאית בפניה ימינה ובתוך כך פגע בפגוש המשאית.

8. בכל הקשור לאופן ארוע התאונה מדובר בגרסה מול גרסה ואין לי אלא עדויות המעורבים. שמעתי את העדויות ומצאתי את עדותו של גורביץ כנה אמינה ומשכנעת, והעדפתי אותה על עדותם של בן סימון והעד טולדנו.

זאת ועוד, הוכח שמשני צידיו של רחוב בלפור (רחוב הרצל בצדו האחד ורחוב ארלוזרוב בצדו האחר) מוצב תמרור האוסר על כניסת רכב מסחרי שמשקלו מעל 4.5 טון, ושכך היה גם במועד התאונה (ר' ת/4, ת/7 ותע"צ ת/5).

הנתבע אישר שמשקל המשאית בה נהג הוא מעל המשקל המותר (אך טען שלא ידע על איסור כניסת משאיות ושלא ראה תמרור האוסר זאת). לא נטען מפי הנתבע שהוא הגיע מאחד הרחובות החוצים את רחוב בלפור ושבחלק זה של הכביש הותרה הכניסה למשאית. בנסיבות בהן הוכח שכניסת משאית נאסרה לאורך הרחוב, היה על הנתבע להוכיח שלא נהג בניגוד להוראת התמרור.

נראה שהאיסור על כניסת משאיות כבדות נובע מצורת הכביש ונתיבי הנסיעה הצרים בו – עליהם העיד התובע, ובהם מצא את הגורם לכך שהמשאית חדרה לנתיב נסיעתו.

כך או כך, שוכנעתי, כאמור, בגרסת התובע לפיה הוא נסע במסלול נסיעתו ולא סטה ממנו, ומשאית הנתבע חדרה למסלולו ופגעה ברכבו.

9. אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך 4,634 ₪ (ר' נספחים ג' וד' לכתב התביעה) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעת את אגרת בית המשפט, הוצאות העד מטעמה, ושכ"ט עו"ד בסך 809 ₪ (כולל מע"מ).

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' בחשון, תשס"ט (5 בנובמבר 2008), בהעדר הצדדים.

יעל אילני, שופטת