ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין המוסד לביטוח לאומי - מדינת ישראל נגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ :


בפני כבוד השופטת נסרין עדוי

המבקש

המוסד לביטוח לאומי - מדינת ישראל

נגד

המשיבות

  1. אליהו חברה לביטוח בע"מ
  2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

בית משפט השלום בחיפה

החלטה

בפניי בקשת המבקש להורות על מחיקת טענה מכתב הגנתה של הנתבעת 2, הואיל ולא הועלתה על ידה בהזדמנות הראשונה, עת דחתה דרישתו של המבקש לשיבוב.

רקע עובדתי בקצרה

בתיק העיקרי מתבררת תביעת שיבוב, אשר הוגשה על ידי המבקש כנגד הנתבעות בגין סכומים ששולמו על ידו לנפגע תאונת דרכים (להלן: "הנפגע"), תאונה אשר הוכרה על ידי המבקש כתאונת עבודה (להלן: "התאונה").

על פי כתב התביעה, ביום 01.02.04, הנפגע נהג ברכבו בדרכו לעבודה. במועד זה, השימוש ברכב הנפגע היה מבוטח בפוליסת ביטוח חובה על ידי הנתבעת 1. במהלך הנסיעה כאמור, רכבו של הנפגע חנה בצד הדרך עקב תקלה, והנפגע התיישב במושב האחורי. בנסיבות אלו, הגיע רכב צד ג' (להלן: "הרכב הפוגע"), אשר השימוש בו היה מבוטח בפוליסת ביטוח חובה אצל הנתבעת 2, פגע ברכבו של הנפגע, ובעקבות כך, הנפגע סבל נזק גוף.

כאמור לעיל, על פי כתב התביעה התאונה הוכרה על ידי המבקש כתאונת עבודה, והמבקש שילם לנפגע דמי פגיעה וקצבת נכות זמנית.
הנפגע סילק תביעתו בפשרה מול הנתבעת 2, מבטחת השימוש ברכב הפוגע.

המבקש פנה לנתבעת 2 בדרישה לשפותו בעקבות תשלום הסכומים ששולמו על ידו לנפגע, הכל בהתאם להסכם שנכרת בין המבקש לבין הנתבעת 2, ובהתאם להוראת סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ב-1995, ובהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

חרף העובדה כי הנתבעת 2 פיצתה את הנפגע, הנתבעת 2 (להלן: "הפניקס"), דחתה תביעת המבקש בטענה כי האחריות לפיצוי הנפגע ולשיפוי המבקש מוטלת על הנתבעת 1.

המבקש פנה לנתבעת 1 בדרישה לשיבוב, אך הנתבעת 1 אף היא דחתה את דרישתו.

על כן, המבקש הגיש תביעתו המתבררת בפניי, כנגד שתי הנתבעות.

בכתב ההגנה שהוגש מטעם הפניקס (להלן: "כתב ההגנה") נטענה לראשונה, טענה שלא הועלתה במכתב הדחייה שיצא מהפניקס למבקש. הפניקס טענה, בסעיף 4 לכתב ההגנה, כי מדובר בפוליסת סחר רכב, וכי בנסיבות הייתה הפרה של הפוליסה עת נעשה שימוש ברכב המבוטח על ידה בניגוד לתנאי הפוליסה ושלא למטרות סחר רכב ועל כן אין תחולה לפוליסה.

מכאן הבקשה המונחת בפניי למחיקת סעיף 4 לכתב ההגנה.

דיון והכרעה

אין חולק, כי הפניקס נתנה כיסוי ביטוחי למבוטחה ולא העלתה כל טענה כנגד השימוש ברכב שנעשה בידי מבוטחה במועד התאונה.

אין חולק, כי ביום 06.03.06, הפניקס פיצתה את הנפגע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב התאונה. לעניין זה, ראו שטר הסילוק, אשר נחתם בין הנפגע לבין הפניקס (צורף כנספח 1 לבקשה).

אין חולק, כי בעקבות פניית המבקש לפניקס, הפניקס דחתה תביעת המבקש והנימוק היחידי אשר צוין במכתב הדחייה היה כדלקמן:

" אבקשכם לפנות למבטחי הרכב הרלבנטי מס' …. המבוטח בחב' אליהו".

אמנם, הפניקס הוסיפה סעיף סל וטענה במכתב הדחייה כי: "אין באמור לעיל כדי להכיר בכיסוי ו/או בנסיבות ו/או באחריותנו ו/או חובתנו לאירוע הנדון ו/או כדי לפגוע בכל טענה מטענתנו", ברם סעיף זה אינו מקנה, מניה וביה, הרשאה להוספת טענות דחייה חדשות מעבר לאלה שנטענו במכתב הדחייה. (ראו: ירון אליאס – דיני ביטוח, כרך א', עמ' 923-924).

כאמור לעיל, בכתב הגנתה הפניקס טענה, כי מדובר בפוליסת סחר רכב, וכי בנסיבות הייתה הפרה של הפוליסה עת נעשה שימוש ברכב המבוטח על ידה בניגוד לתנאי הפוליסה ושלא למטרות סחר רכב ועל כן אין תחולה לפוליסה.

המבקש טוען, כי משלא העלתה הפניקס את טענתה בדבר העדר כיסוי ביטוחי לשימוש שנעשה בידי מבוטחה במועד התאונה, אינה רשאית להעלות טענה זו במסגרת כתב הגנתה, ויש להורות על מחיקת הטענה מכתב ההגנה, הכל בהתאם להנחיותיו הנ"ל של המפקח על הביטוח.

דומה, כי דין הבקשה להתקבל, ולהלן אנמק:

ראשית כל יודגש, כי הנפגע הינו צד שלישי כלפי הפניקס ואינו מבוטחה. מכאן, המבקש, אשר בא בנעליו של הנפגע, הינו צד שלישי אף הוא, ואינו נחשב למבוטח הפניקס. יחד עם זאת, ולנוכח נוסחן של הנחיות המפקח על הביטוח מיום 09.12.08 ומיום 29.05.02, אשר מתייחסות ל- "מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח", ברי כי ההנחיות חלות בענייננו (ראו: ירון אליאס – דיני ביטוח, כרך א', עמ' 909-910).

משקבענו כי ההנחיות חלות בנידון דידן, עולה השאלה: האם חסימת דרכה של הפניקס בפני העלאת טענתה להעדר קיומו של כיסוי ביטוחי מחטיאה את כוונת המפקח על הביטוח, ועלולה ליצור יש מאין כיסוי ביטוחי ו/או להרחיב את תחולתו של הביטוח על מקרים אשר הוחרגו ממסגרתו מלכתחילה?

לדעתי, התשובה בענייננו, הינה בשלילה.

לא נעלמו מעיניי ההחלטות בבש"א (חיפה) 12838/02 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גידולי שדה נטופה אגודה שיתופית חקלאית (מיום 15.12.02) (להלן: "פרשת שדה נטופה"), ב- רע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חביב אסולין (מיום 04.05.06, לא פורסם), וב- רע"א 4339/08 עזבון המנוחה מונא סלים ז"ל נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (מיום 24.07.08, לא פורסם). אך, המקרה דנן, שונה בתכלית מהמקרים נשוא ההחלטות ופסקי הדין שהובאו לעיל, שכן בענייננו, הפניקס לא העלתה כל טיעון במישור העובדתי שעשוי היה להקים לה את הזכות להעלות את טיעונה המשפטי בכתב ההגנה חרף אי העלאתו במכתב הדחייה.

הגנת הפניקס הנסמכת על היקף תחולתו של הכיסוי הביטוחי בענייננו, הינה תולדה של נסיבות התאונה. חזקה על הפניקס, כי בדקה את חבותה וביררה את נסיבות אירוע התאונה בטרם הכירה בקיומו של כיסוי ביטוחי לשימוש שנעשה בידי מבוטחה במועד התאונה, ובטרם הגיעה להסכמה עם הנפגע לסילוק תביעתו.

ייתכן והפניקס בדקה וגילתה כי נסיבות התאונה נכנסות למסגרת הכיסוי הביטוחי "סחר רכב", ייתכן והפניקס נמנעה מלבדוק את נסיבות התאונה ונסיבות השימוש שנעשה בידי מבוטחה במועד התאונה. כך או כך, מדובר בטענות עובדתיות שהיה ביכולתה של הפניקס לגלותן בטרם הכרתה בכיסוי הביטוחי למבוטחה ובטרם התשלום לנפגע ו/או בטרם דחיית דרישת המבקש לשיבוב. יהיו הצעדים שהפניקס נקטה בהם לבירור חבותה אשר יהיו, ברי שהעלאת הטענה כעת לשימוש החורג ממסגרת הכיסוי הביטוחי, אינה אפשרית בנסיבות, שכן אין המדובר בעובדות חדשות שנולדו אך ורק לאחר דחיית דרישת המבקש ו/או בעובדות שלא ניתן היה לגלותן בטרם דחיית דרישת המבקש.

בהקשר זה, למותר להוסיף ולציין, כי בית המשפט נוקט בזהירות משנה ביחס לטיעון שלפיו הדיפת טענתו המאוחרת של המבטח תגרום להרחבת הכיסוי הביטוחי מעבר לקבוע בפוליסה או בחוק חוזה הביטוח, שהרי "אין לך טענת הגנה שלא תמצא לה תניה מתאימה או סייג בפוליסה וחזקה על מנסחי הפוליסות שדאגו לכך כי תכלולנה כל טענת הגנה לפי חוק חוזה הביטוח" [ראו: ירון אליאס – דיני ביטוח, כרך א', עמ' 917-916, וכן בר"ע (מחוזי ת"א) 1182/05 אסולין נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)].

דומה, כי בנסיבות, אי מתן היתר לפניקס להעלות כעת, טענות בנוגע לנסיבות התאונה אין משמעו הוספת כיסוי שאינו קיים בפוליסה, שכן הפוליסה מכילה כיסוי ביטוחי לנזק גוף הנגרם כתוצאה משימוש המבוטח ברכבו. ואילו, מתן היתר לפניקס להעלות כעת, טענות בנוגע למהות השימוש שעשה המבוטח ברכב במועד התאונה, משמעו מתן היתר להעלאת טענות שהיה בידה להעלותן בשלב דחיית התביעה. בכך מובדל המקרה הנדון מנסיבות המקרים שנדונו בהחלטות ובפסקי הדין שהובאו לעיל.

לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל, ואני מורה על מחיקת סעיף 4 מכתב ההגנה.

הפניקס תשא בהוצאות המבקש בגין הליך זה בסך של 1,500 ₪.

ניתנה היום, ה' אייר תשע"ב, 27 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: המוסד לביטוח לאומי - מדינת ישראל
נתבע: הפניקס חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: