ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משקי ליסינג להתיישבות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נגד נביל איוב :

בפני כבוד השופטת יסכה רוטנברג

תובעת

משקי ליסינג להתיישבות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

נגד

נתבעים

1.נביל איוב
2.הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
3.מאיה צפריר
4.פבל ליפסטר
5.מגדל חברה לביטוח בע"מ

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

פסק דין

תביעה בגין הנזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה נשוא התביעה.

1. מדובר בתאונת שרשרת בה היו מעורבים 5 כלי רכב. רכב התובעת היה הרכב השני, אחריו נסע רכב הנתבעים 1 – 2, רכב הנתבעת 3 היה הרכב הרביעי, ורכב הנתבעים 4 – 5 הרכב החמישי. הרכב הראשון אינו צד להליך.

התובעת טוענת שרכבה נפגע מאחור וכתוצאה מכך, נהדף קדימה לעבר הרכב הראשון. הנתבעים 1 – 2 טוענים שרכב התובעת פגע תחילה ברכב לפניו ורק לאחר מכן פגע בו רכבם כתוצאה מכך שרכב הנתבעת 3 פגע ברכבם מאחור. הנתבעת 3 טוענת שהיא פגעה ברכב הנתבעים 1 – 2 כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעים 4 – 5 ברכבה. נתבעים 4 – 5 טוענים שרכבם הצטרף לתאונה קיימת.

2. העידו בפני נהגת רכב התובעת, הנתבע 1 הוא נהג רכב הנתבעים 1 – 2, הנתבעת 3, וכן נהג ונוסעת ברכב הראשון. נהג רכב הנתבעים 4 – 5 לא התייצב לעדות, למרות שזומן.

נהגת רכב התובעת העידה שרכב לפניה בלם, וגם היא הספיקה לבלום רכבה לחלוטין. רק לאחר מכן רכב הנתבעים 1 – 2 פגע ברכבה מאחור והדף את רכבה אל הרכב הראשון (עמ' 3 שורות 18 – 21). הפגיעה ברכבה היתה הפגיעה החמורה ביותר, כל הרכבים נסעו לאחר התאונה, ורק היא נאלצה להמתין לגרר (עמ' 4 שורות 18 – 19). לפי הנראה לה, רכב הנתבעים 1 – 2 פגע בה תוך כדי נסיעה, ולא לאחר עצירה (עמ' 5 שורה 1). גם בהודעה לחברת הביטוח כתבה הנהגת שהרכב שנסע אחריה, לא האט ופגע ברכבה בחוזקה (ת/1).

נהג רכב הנתבעים 1 – 2 העיד שהרכב הראשון עצר, מאחר הוא חיפש כתובת מסוימת, ועוד קודם לתאונה, הוא הבחין שנהג הרכב הראשון עוצר, שואל אנשים, ומחפש את דרכו. עובר לתאונה הרכב הראשון בלם והרכב השני (רכב התובעת) פגע בו. הוא הספיק לעצור את רכבו עצירה מוחלטת, ואזי פגע בו מאחור רכב הנתבעת 3 והדף את רכבו אל עבר רכב התובעת (עמ' 11 שורות 5 – 11).

נהגת הרכב השלישי, הנתבעת 3, העידה שהיא ראתה לפניה שורת מכוניות שהאטה, היא בלמה רכבה, ולפתע נפגעה מאחור בחוזקה ונהדפה קדימה, אל הרכב שלפניה (עמ' 13 שורות 12 – 15). העדה לא ראתה מה אירע עם הרכבים לפניה, פרט לכך שהיו מספר רכבים (עמ' 13 שורות 25 – 26).

כאמור, נהג הרכב החמישי, רכב נתבעים 4 – 5 לא העיד, והצדדים הסכימו שהודעתו לחברת הביטוח תוגש ללא חקירה, נ/6. לפי האמור בהודעה זו, הרכב האחרון פגע אומנם ברכב לפניו, אך עוד קודם לכן פגע רכב זה ברכב לפניו.

נהג הרכב הראשון העיד שהוא לא חיפש כל כתובת, אלא הסיע את אשתו לעבודה, כבכל בוקר. הוא הבחין שרכבים לפניו בלמו בשל רכב שעצר באמצע הכביש, וגם הוא עצר, ולפתע נפגע מאחור (עמ' 9 שורות 9 – 10). הוא אינו יודע לומר אם הרגיש מכה אחד או שתיים (עמ' 9 שורה 15). אשתו של העד ישבה לצידו, וגם היא העידה כי חשה מכה, אך היא אינה יודעת אם מכה זו היא מכה עצמאית או תוצאה של פגיעה קודמת ברכב שנסע מאחור, והדיפתו אל רכבם.

עד כאן העדויות.

3. בחנתי את מכלול העדויות והמסמכים, והגעתי למסקנה שבכל הקשור לנזקי רכב התובעת, הנתבעים 1- 2 לבדם, אחראים למלוא הנזקים.

הגעתי למסקנה שאין לקבל את עדות הנתבע 1, הוא נהג רכב הנתבעים 1 – 2, באשר לנסיבות התאונה. עדותו של עד זה לא היתה עקבית, היא לא תאמה לאמור בהודעתו במשטרה, הודעתו במשטרה גם אינה תואמת לאמור בהודעתו לחברת הביטוח, ומדובר בשינויים משמעותיים.

בהודעת העד לחברת הביטוח נכתב שהרכב הראשון עצר באופן פתאומי ורכב התובעת פגע בו. העד הספיק לעצור את רכבו, ורק אז נפגע מאחור על ידי הרכב אחריו שהדפו לעבר רכב התובעת (נ/1). בהודעה במשטרה, מסר העד גרסה שונה. נכתב בה שרכב התובעת עצר באופן פתאומי, שנהג רכב הנתבעים 1 – 2 בלם וכמעט הצליח לעצור, ואז נפגע מאחור על ידי רכב אחר. הודעה זו שונה לפחות בשני עניינים משמעותיים. האחד, בכך שאין כל טענה שרכב התובעת פגע תחילה ברכב לפניו. השני, שאין טענה לעצירה מוחלטת של רכב הנתבעים 1 – 2 והטענה היא שנהג רכב הנתבעים 1 – 2 בלם ו"כמעט" הצליח לעצור (נ/2). אומנם בעדותו בבית המשפט חזר העד על האמור בהודעה לחברת הביטוח, אך בשל השינויים האמורים, אינני מקבלת עדותו.

זאת ועוד, לא רק שהעדות בבית משפט שונה מהותית מהאמור בהודעה במשטרה, אלא שהעדות עצמה לא היתה עקבית. העד העיד שהוא בלם, ולאחר מכן שחרר את הרגל מהברקס, ועף קדימה (עמ' 11 שורה 16). משנשאל העד אם בעקבות שחרור הרגל מהברקס הוא נהדף קדימה, חזר בו, וטען שכוונתו היתה שבתחילה בלם חזק, ולאחר מכן בלם "רגיל" (עמ' 12 שורות 13 – 17). ועוד. העד העיד שקודם הוא שמע מכה מלפנים ואז מכה מאחור (עמ' 12 שורות 25 – 26), ומעדות זו משמע שהרכב קודם פגע ורק אחר כך נפגע. ולבסוף, טענת הנתבע 1 כי הרכב הראשון עצר כדי לחפש כתובת, נסתרה בעדות נהג רכב לפיה הוא הסיע את אשתו למקום העבודה.

הנתבעת 3 העידה כי לא ראתה מה אירע בין הרכבים לפניה. גם נהג הרכב הראשון ואשתו לא ידעו לומר מה אירע. לאור האמור נותרה רק עדותם של שני הנהגים בשני הרכבים, ומהטעמים האמורים אני מעדיפה את עדות נהגת רכב התובעת שלא נסתרה, ולפיה היא הספיקה לבלום רכבה לחלוטין, טרם נפגעה מאחור. עדות זו גם תואמת לאמור בהודעה לחברת הביטוח (ת/1).

הנתבעת 3 העידה כי הספיקה לבלום רכבה מבלי לפגוע ברכב לפניה, ורק אז נפגעה מאחור ונהדפה קדימה. עדותה לא נסתרה. גרסתה מקבלת חיזוק גם מהאמור בחוות דעת השמאי מטעמה, ולפיה, היקף הנזק שנגרם לרכבה בחלקו האחורי גבוה משמעותית מהיקף הנזק בחלק הקדמי.

4. המסקנה היא שנסיבות התאונה הן אלו: הרכב הראשון עצר, וגם הרכב השני (רכב התובעת הספיק לעצור). רכב הנתבעים 1 – 2 לא הספיק לעצור ופגע ברכב התובעת והדפו קדימה, אל הרכב הראשון. רק לאחר מכן נפגע רכב הנתבעים 1 – 2 מאחור על ידי רכב הנתבעת 3, שנהדף אל רכבו כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעים 4 – 5 ברכב.

5. קיים גם תרחיש אפשרי נוסף לתאונה, ולפיו רכב הנתבעים 4 – 5 אחראי לתאונה כולה, הוא פגע ברכב הנתבעת 3, שפגע ברכב הנתבעים 1 – 2, שפגע ברכב התובעת, שפגע ברכב הראשון. תרחיש זה מתיישב הן עם עדות נהגת רכב התובעת והן עם עדות הנתבעת 3 שקיבלתי עדותן. כאמור נהג רכב הנתבעים 4 – 5 לא התייצב לעדות, אך הודעתו לחברת הביטוח הוגשה. בהודעה זו נכתב שהרכב החמישי הצטרף לתאונה קיימת. אלא שלא רק שמוסר ההודעה לא התייצב לעדות, ולפיכך משקלה נמוך, אלא שהאמור בהודעה זו אינו עולה בקנה אחד עם קביעתי כי הנתבעת 3 הספיקה לבלום רכבה טרם נפגעה מאחור. גם לפיכך אין לקבל את האמור בהודעה זו.

עם זאת ולמרות זאת, אין מקום לקביעה שנהג הרכב החמישי אחראי לתאונה כולה ולנזקי רכב התובעת. הטעם לכך הוא שאיש מהצדדים לא טען לתרחיש אפשרי זה. אפילו נהג רכב הנתבעים 1 – 2 לא טען כך, וכאמור גרסתו היא שרכב התובעת פגע ברכב לפניו פגיעה עצמאית, ורק לאחר מכן נהדף רכבו לעבר רכב התובעת (וראה גם סיכומי הנתבעים 1 – 2).

תרחישים רבים אפשריים לקרות תאונה, אך בהיעדר טיעון ובהיעדר הוכחה, אין מקום לקביעת ממצאים. מאותה סיבה אין גם מקום לקבוע כי הנתבעים 4 – 5 אחראים בגין החמרת הנזקים ברכב התובעת. גם לתרחיש אפשרי זה אין כל טיעון ואין כל הוכחה.

התוצאה היא שהנתבעים 1 – 2 אחראים לבדם למלוא הנזקים שנגרמו לתובעת.

6. לאור האמור אני מחייבת את הנתבעים 1 – 2 לשלם לתובעת, באמצעות הנתבעת 2, סך של 16,443 ₪ צמוד מיום 03.06.09 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה ובשכר שלושת העדים שהעידו כפי שנפסק. יובהר כי החיוב מתייחס לשכר העדות, ולא לשכר שנפסק לשני עדי התובעת שהתייצבו לדיון בשל זימון שגוי; בשכר שנפסק בשל הזימון השגוי, תישא התובעת עצמה. הנתבעים 1 – 2 יישאו גם בשכ"ט ב"כ התובעת בשיעור של 11.6% מהסכום הפסוק.

התביעה נגד הנתבעים 3 – 5 נדחית, ובנסיבות העניין, ללא צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.
ניתן היום, ה' אייר תשע"ב, 27 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: משקי ליסינג להתיישבות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
נתבע: נביל איוב
שופט :
עורכי דין: