ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (..אביטן נגד טיב טעם רשתות בע"מ )בתיק אביטן נגד טיב טעם רשתו :

16

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

בשא168933/08

א 036177/08

בפני:

כבוד השופטת רונית פינצ'וקֿֿאלט

תאריך:

05/11/2008

בעניין:

1. יוסף אביטן

2. ציון ארביב

3. נפתלי לוברט

ע"י ב"כ עו"ד

דוד שוב

המבקשים

נ ג ד

1. טיב טעם רשתות בע"מ

2. חברת א.ס. אורי השקעות ונכסים (2000) בע"מ

3. עיריית תל אביב יפו

ע"י ב"כ עו"ד רחל אביד

המשיבה 1 ע"י ב"כ

המשיבה 2 ע"י ב"כ

המשיבה 3 ע"י ב"כ

עו"ד חיים וינטרוב - המבורגר עברון ושות'

עו"ד יהודה זהבי ועו"ד דגן רותם

עו"ד רחל אביד

המשיבים

החלטה

1. בפני בקשה למתו צו מניעה המורה למשיבות 1 ו-2 לפעול כחוק ולסגור את המרכול ברח' דבורה הנביאה 122 בתל אביב (להלן: "המרכול") ולהימנע מלהפעילו, במישרין או בעקיפין, בין תחת שם "טיב טעם" בין בשם אחר, עד לקבלת רישיון עסק כחוק.

2. עוד מבוקש בבקשה להורות כי גם אם וכאשר תקבלנה המשיבות רישיון עסק כחוק, ימנעו המשיבות מהפעלת המרכול בימי המנוחה, בניגוד לחוק וכן ימנעו ממכירת בשר חזיר, על גבולה של השכונה החרדית היחידה בעיר בתל אביב (להלן: "הבקשה").

הצדדים והעובדות הצריכות לעניין .

3. המבקשים הינם מר יוסף אביטן (המבקש 1), יו"ר ועד שכונת נווה שרת, מר ציון ארביב (המבקש 2), תושב רמת החי"ל ובעל עסק בשכונת נווה שרת והרב נפתלי לוברט (המבקש 3), חבר מועצת עיריית תל אביב ותושב שכונת נווה שרת. (להלן יקראו כל המבקשים יחדיו: "המבקשים").

4. הבקשה הוגשה נגד חברת טיב טעם רשתות בע"מ (המשיבה 1), המפעילה רשת חנויות קמעונאיות בה נמכרים בעיקר מוצרי מזון, בין היתר ברחבי העיר תל אביב (להלן: "טיב טעם"), אשר סמוך להגשת הבקשה החלה להפעיל את המרכול נשוא הבקשה, חברת א.ס. אורי השקעות ונכסים (2000) בע"מ (המשיבה 2), בעלת הזכויות בנכס, אשר השכירה את שטחי המרכול לטיב טעם (להלן: "המשכירה"), ועיריית תל אביב יפו (המשיבה 3), הרשות המוניציפאלית שבתחומה פועל המרכול (להלן: "העירייה").

5. המרכול מופעל על ידי טיב טעם ברח' דבורה הנביאה 122 בשכונת רמת החי"ל בתל אביב, בקומת קרקע של בניין המיועד לשמש בית דיור מוגן, בשטח מסחרי של למעלה מ- 4,000 מ"ר. מרכולי טיב טעם, לרבות המרכול נשוא הבקשה, מוכרים מוצרים לא כשרים ופועלים בכל ימות השבוע, לרבות שבת.

טענות המבקשים .

6. לטענת המבקשים, שוכן המרכול סמוך לשכונות רמת החי"ל, ישגב ונווה שרת, הממוקמות זו לצד זו משני צידיו של רח' דבורה הנביאה. לטענתם, מדובר בשכונות הטרוגניות ובהן תושבים מכל מגזרי החברה, בהן חיים המגזרים השונים בדו קיום הדדי ונדיר.

7. בתוך שכונת נווה שרת קיימת קריה פנימית "קרית הרי"מ לוין", שכונה ותיקה, בה מתגוררים כ- 300 בתי אב חרדים המנהלים שם חיי קהילה מפותחים הכוללים בתי כנסת, ישיבות ומוסדות חינוך שונים (וכן מוסדות נוספים הנמצאים בשכונה הסמוכה – רמת החי"ל). לטענת המבקשים למיטב ידיעתם, מדובר בשכונה החרדית היחידה בתל אביב.

8. בין המרכול לשכונת הרי"מ לוין מפריד רק כביש אחד רחב – רח' ראול ולנברג וכל בתי השכונה החזיתיים ברח' הדף יומי 5, 7, 9, 11 ו- 13 משקיפים למרכול.

9. עיקר טענות המבקשים הינן:

א. טיב טעם מפעילה את המרכול ללא רישיון עסק;

ב. המרכול מופעל בשבת, בניגוד לדין;

ג. במרכול נמכרים מוצרים לא כשרים, בניגוד לדין.

10. לטענתם, טיב טעם פועלת בניגוד לחוק ומפעילה את המרכול ללא רישיון עסק וללא היתר ולו זמני, תוך סכנה לציבור. לטענתם, בפועלה כך, פועלת טיב טעם ברשלנות, גורמת למטרדים, ומפרה חובות חקוקות כקבוע בסעיפים 35, 42 – 44, ו- 63 לפקודת הנזיקין.

11. טיב טעם פועלת שלא בהתאם לשעות הפעילות המותרות על פי חוק.

12. טיב טעם אף פועלת בניגוד לסעיף 3 לחוק עזר לתל אביב יפו (חזירים ובשר חזיר), התשי"ז – 1957, עוברת על איסור מכירת בשר חזיר, ומוכרת מוצרים שאינם כשרים מול שכונה חרדית.

13. מהות התביעה והבקשה הן אכיפת החוק במדינת ישראל.

14. לטענת המבקשים סיכויי תביעתם טובים בשל כך שהפעילות מנוגדת לחוק.

15. עוד טוענים המבקשים כי שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובתם, וכי הם מבקשים לשמר את המצב הקיים עד להכרעה בתביעה. לטענתם הנזקים לתושבי שכונת הרי"מ עלולים להיות דרמטיים, החל מירידה מהותית בערך הדירות ועד לעזיבת תושבים את השכונה והתפוררותה. מאידך, נזקה של טיב טעם יהיה כלכלי, אובדן רווחים, שניתן לפיצוי בכסף.

16. המבקשים טוענים כי הם ערים לזהות שבין התביעה לסעד הזמני, אך נקבע בפסיקה, לא פעם, שאין להצדיק הימנעות ממתן הסעד רק בשל כך.


טענות המשיבים .

א. טענות טיב טעם .

17. לטענת טיב טעם, תיק זה הינו נדבך נוסף במערכה המנוהלת על ידי גורמים בעלי השקפה דתית בנוגע לפעילות מרכולים בשבת בעיר.

18. מאחר והטרוניות העיקריות הן כלפי העירייה ו"הימנעותה" מלפעול כנגד "הפרות החוק", היה מקום לפנות כנגדה בעתירה מנהלית. זאת ועוד, ב"כ המבקשים הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב (בשם לקוחות אחרים) עתירה בעניין פעילות מרכולים בעיר בימי שבת.

19. המרכול מופעל באזור מסחרי מובהק בתל אביב – במתחם "רמת החי"ל". גם עפ"י התב"ע ייעודו של המתחם הוא "אזור תעסוקה" ואין כל מניעה להפעיל בו את המרכול. זאת ועוד, בסמוך למרכול פועל מזה שנים, ללא כל טרוניה, מרכול ענק של "מגה". בנוסף, בין האזור המסחרי לבתי המגורים הקרובים ביותר, מפריד ציר תחבורה ראשי וכן שטח רחב של פארק. שכונות המגורים המדוברות הינן מתחמים מנותקים לחלוטין עם הפרדה ברורה.

20. עניין הרישיון עסק נמצא בטיפול. לטענת טיב טעם המבקשים אינם רשאים להסתמך על רישיון העסק, או היעדרו, כעילה עצמאית לקבלת הצווים המבוקשים, ועליהם להוכיח התקיימות עוולה במישור הנזיקי. עוולה כזו אינה קיימת ולא ניתן להצביע על מטרד או נזק אחר.

21. בדיון שהתקיים בבקשה הודיעו המשיבים כי בינתיים ניתן לעסק היתר זמני עד ליום 7/8/09.

22. בנוסף לאמור לעיל קיימות טענות סף שבשלן יש לדחות את הבקשה.

א. העדר סמכות עניינית:

בית המשפט נדרש, למעשה, להורות לעירייה לדאוג לאכיפת החוק ולמנוע פתיחת המרכול ללא רישיון ואישורים כנדרש, לאכוף את שמירת חוקי המנוחה ומכירת איסור החזיר. סמכות האכיפה היא בידי העירייה והסעד המרכזי הוא כנגד העירייה, והוא מנהלי במהותו. משכך טענות אלו היו אמורות לעלות כנגד העירייה בעתירה מנהלית בבית המשפט לעניינים מנהליים.

ב. הליך תלוי ועומד:

בא כוח המבקשים הגיש כבר עתירה עקרונית בנוגע לפעילות מרכולים אחרים בשבת בתל אביב לבית המשפט לעניינים מנהליים. הליך זה כבר החל, וממילא אין לדון בסוגיית השבת בעניינינו מחמת קיומו של הליך "תלוי ועומד". העתירה המנהלית הועברה על תגובותיה ליועץ המשפטי לממשלה על מנת שישקול אם בדעתו להשתתף בהליך. לפיכך, לטענת טיב טעם, יש לעכב את הדיון בבקשה ובתביעה דכאן, לפחות בכל הנוגע לפעילות המרכול בשבת, עד להכרעה בעתירה המנהלית.

ג. העדר עילת תביעה:

המבקשים לא העמידו כל עילת תביעה מלבד אמירות סתמיות בדבר "מטרד" וחשש מ"ירידת ערך הדירות", ללא פירוט וללא ראייה לכאורה.

ד. שיהוי:

יש לדחות הבקשה על הסף בשל שיהוי. טיב טעם החלה את עבודות הקמת המרכול בתחילת מרץ 2008. ביום 1/5/2008 נתלה במקום שלט בולט ומאיר עיניים המודיע כי עומד להיפתח בקרוב סניף של טיב טעם. מאז נעשו עבודות בנייה בהיקף עצום ובהשקעה של מיליוני שקלים. לפיכך, לכל המאוחר במאי 2008 היה ברור למבקשים כי עתיד להיפתח מרכול של טיב טעם, שממילא ימכרו בו מוצרי בשר חזיר והוא יפעל כמקובל בסניפים אחרים של טיב טעם בתל אביב, גם בשבת. למרות זאת המתינו המבקשים והגישו הבקשה רק ביום 14/7/08.

ה. חוסר ניקיון כפיים:

המבקשים פעלו בחוסר ניקיון כפיים כשלא ציינו את אופיו המסחרי המובהק של אזור רמת החי"ל ואת העובדה שעסקים רבים בו פתוחים בשבת, וחלקם מוכרים בשר חזיר.

לגופו של עניין טוענת טיב טעם כדלקמן:

23. המרכול פועל באזור מסחרי צמוד לסניף של "מגה" הפועל מזה שנים. מדובר באזור מסחרי מובהק וזה ייעודו מבחינה תכנונית. הפעילות באזור נמשכת כל ימות השבוע ושעות היממה. באזור עסקים הפועלים בשבת וחלקם מוכרים מוצרי מזון לא כשרים. קיימת חציצה פיסית משמעותית בין המתחם המסחרי של רמת החי"ל לשכונות המגורים המצוינות בבקשה באמצעות כביש ראשי דו כיווני, רב מסלולי ופארק רחב ידיים. לטענתה, המרכול אינו מפריע, בין היתר בשל החניון התת קרקעי שמתחתיו, בניגוד לחניון העילי של "מגה". כתוצאה, המעבר מהחניה למרכול הוא ישיר, ללא מעבר ברחוב. כמו כן, אזורי הפריקה והטעינה מוסתרים ומצויים מאחורי המבנה וחדרי המיזוג, הזבל והמכונות מוצנעים ואינם מפריעים.

24. לטענת טיב הטעם הסיבה למאבק שמנהלים המבקשים במרכול היא עצם פעילותו בשבת, ולא מטרד כלשהי הנגרם מפעילותו. אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בכך ומדובר בנושא, שמעצם טיבו וטבעו נתון להכרעה ציבורית, והמדיניות לגביו שונה מעיר לעיר. לטענת טיב טעם, תל אביב כ"עיר ללא הפסקה" מייצגת רוח ליברלית וחילונית הבאה לידי ביטוי, בין השאר, בפעילות עסקים בשבת. בעיר בה פועלים עסקים אף בתוך אזורי מגורים לא יעלה על הדעת שלא להתיר פעילות מרכול באזור מסחרי מובהק.

25. גם לעניין מכירת מוצרים לא כשרים, טוענת טיב טעם, כי הדבר נתון לשיקול דעת הרשות המקומית.

26. לטענת טיב טעם, חוקי העזר בעניין השבת ומכירת החזיר בהתאם להלכה (בג"צ 953/01 סולודקין נ' עיריית בית-שמש, פ"ד נח (5) 595) צריכים להבחן באופן מיוחד על-ידי העירייה. חוק העזר בנוגע לפעילות בשבת הינו גורף, אינו מותאם למציאות, לא תואם את אמות המידה הקבועות בהלכה והינו ארכאי. מכל מקום, באזור רמת החי"ל פועלים עסקים רבים בשבת, וממילא תלויה ועומדת עתירה מנהלית בעניין פעילות זו. עוד טוענת טיב טעם כי גם בתוך השוכנות נשוא הבקשה מופעלים עסקים בשבת, בין היתר, "קאנטרי קלאב נווה שרת" ובית קפה.

27. לעניין מכירת בשר החזיר, לטענת טיב טעם בעניין זה קיימת הלכה בבג"צ סולודקין לפיה החליט בית המשפט העליון להקפיא ולהשעות את תוקפם של חוקי העזר שאסרו מכירת בשר חזיר, עד שהרשויות המקומיות ישקלו עמדתן בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסק הדין, ויחוקקו חוקי עזר חדשים. כן באזור זה פועלים עסקים רבים המוכרים בשר חזיר ואוכל לא כשר ובתוך שכונת נווה שרת בלב בתיה מגורים קיימת מעדנייה המוכרת בשר חזיר ואוכל לא כשר.

28. לעניין רישיון העסק, טוענת טיב טעם כי אין בכך כדי להוות עילה לתובענה, מה גם שמדובר בעניין המצוי באופן מובהק לטיפול העירייה, שבידיה סמכויות האכיפה. מכל מקום, אם למבקשים טענות כנגד התנהלות של העירייה עליהם לעשות זאת בעתירה מנהלית.

כאמור לעיל, בינתיים קיבלה טיב טעם היתר זמני עד ליום 7/8/09.

29. לעניין עוולת המטרד, טוענת טיב טעם כי המבקשים לא הוכיחו פגיעה בשימוש סביר או בהנאה סבירה במקרקעין הנגרמת להם, פגיעה שצריכה להיות מוחשית ומהותית. לטענתה אף לא נעשה ניסיון של ממש להראות קיומו של מטרד.

30. לעניין טענות עוולת הפרת החובה החקוקה, המבקשים לא עמדו בנטל הוכחת רכיבי העוולה ובין כך שהוכחת יסוד הנזק וסוג הנזק.

31. טוב טעם טוענת כי אין סיכוי של ממש כי התביעה תתקבל, ומאזן הנוחות נוטה באופן ברור לאי מתן הצו. הנזק שיגרם לטיב טעם הוא עצום שכן הון הושקע בהקמת המרכול ומועסקים בו עובדים רבים. מנגד לא הוכיחו המבקשים נזק ממשי שעשוי להיגרם להם, מה גם של"הורדת ערך הדירות" אין משמעות לעניין הסעד הזמני.

32. לטענתה, צווים זמניים לא נועדו לאכיפת חוקי עזר ואכיפת חוקים בכלל ובנוסף, בעניינינו, זהה הסעד הזמני לסעד העיקרי.


ב. טענות המשכירה .

33. לטענת המשכירה, אף אחד מהצווים המבוקשים בבקשה אינו מופנה כלפיה, ולכן אין היא מגיבה לגופה של הבקשה. לטענתה, היא רכשה את הזכויות בחלק המקרקעין נשוא התובענה, ושטח זה מושכר לטיב טעם, שזכויותיה כחוכרת טרם נרשמו. ביתרת המקרקעין מוקם בית דיור מוגן על ידי שותפות מוגבלת עליה נמנית המשכירה.

ג. טענות העירייה .

34. לטענת העירייה, בבקשה לצו מניעה לא התבקש נגדה סעד כלשהי. כמו כן הסמכות לדון בטענות בדבר הימנעות, כביכול, מהפעלת סמכויות אכיפה על ידי גוף שלטוני, מקומן בבית המשפט לעניינים מנהליים.

35. בדיון בבקשה טענה העירייה כי היא פועלת לאכיפה באמצעות מתן דו"חות. כן פרטה בתגובתה כי בפני הרשות לרישוי עסקים תלויה ועומדת בקשה מיום 7/7/08 לרישיון עסק וכי כי עד ליום 24/7/08 התקבלו אישוריהן של מחלקת ביקורת עסקים ושל המחלקה הוטרינרית, טרם התקבלו תגובותיה של מחלקת כיבוי אש והודע על סירוב של מחלקת הנדסה לעסקים. דבר זה הוסדר עד לדיון בבקשה, שעד אליו ניתן טופס 4 וכן היתר זמני עד ליום 7/8/09.

ד. בהתייחסות לטענות המשיבים הוסיפו המבקשים וטענו כדלקמן:

36. לבית משפט זה סמכות לדון בבקשה לצו מניעה זמני שכן המבקשים לא ביקשו סעד כלשהו נגד העיריה אלא אך ורק כנגד טיב טעם.

37. כן טוענים המבקשים כי אין קשר בין התביעה והבקשה דנן לבין העתירה המנהלית אותה הגישו בעלי עסקים נגד העירייה בגין אכיפה רשלנית של חוקי המנוחה ברחבי תל אביב הגורמת פגיעה בתחרות עסקית בעוד שבעניינינו מדובר בבקשה של דיירי הסביבה נגד המרכול בשל גרימת מטרדים ופגיעה באיכות חיים בעילות של עוולת הפרת חובה חקוקה ועוולת המטרד.

38. לטענת המבקשים לא היה כל שיהוי מצידם שכן היו רשאים להניח שהמשיבות יקיימו את החוק, עד שנפתח המרכול והתברר שלא כך הדבר.

דיון .

39. בהתאם לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תסד"א"), בבוא בית המשפט ליתן צו זמני עליו לבחון שלושה פרמטרים:

א. קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה.

ב. בחינת מאזן הנזקים הצפוי להיגרם לכל אחד מן הצדדים בשל מתן הסעד הזמני או הסירוב לתיתו.

ג. שיקולי יושר, בחינה האם הבקשה הוגשה בתום לב והאם הסעד ראוי ומידתי בנסיבות.

ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהד' תשיעית התשס"ז), עמ' 505–510.

עילת התביעה .

40. בשלב הבקשה לסעד זמני בית המשפט אינו בודק לעומק קיומה של עילת תביעה איתנה. עם זאת כבר בשלב זה על מבקש הסעד הזמני להוכיח עילת תביעה של ממש, המבוססת על זכות הקנויה למבקש לכאורה (אורי גורן, שם, בעמ' 505 - 507).

41. בין היתר, מוטל הנטל על המבקשים להביא ראיות מהימנות לכאורה.

42. המבקשים מצביעים על שלוש הפרות של הדין: לעניין אי קיומו של רישיון עסק, לעניין הפעלת חנות (מרכול) בשבת ולעניין מכירת מוצרים שאינם כשרים.

43. ההפרות דלעיל, גורמות למבקשים, לטענתם, למטרד ומהוות בנוסף, הפרת חובה חקוקה.

44. כחלק מעילת התביעה, על המבקשים להוכיח שהם בעלי מעמד משפטי. ככלל, עילת תביעה של מטרד, יכול שתהייה בגין "מטרד ליחיד" או בגין "מטרד לציבור". המבקשים לא פרטו לאיזו עילה הם מתכוונים, אך ציינו את סעיפים 42 – 44 לפקודת הנזיקין, העוסקים בשני סוגי המטרדים האמורים.

להלן אתייחס, אפוא, לשני סוגי המטרדים.

45. טענת המבקשים היא כי הנזק לתושבי שכונת הרי"מ עלולים להיות דרמטיים החל מירידה מהותית בערך הדירות ועד לעזיבת תושבים את השכונה והתפוררותה. כן טוענים כי הפעלת המרכול פוגעת באיכות חייהם, גורמת מטרדי רעש, מטרדי איכות סביבה, מטרדי ריחות ולכלוך, בעיות תחבורה ותנועה לתושבי השכונות.

מטרדים .

א. מטרד ליחיד .

46. סעיף 44 לפקודת הנזיקין קובע מהו מטרד ליחיד כדלקמן:

"(א) מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק.

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על הפרעה לאור שמש."

47. ככלל, בכל הנוגע למטרד ליחיד, מוטל על המבקשים להוכיח הפרעה של ממש לזכותם לשימוש סביר במקרקעין או להנאה סבירה מהם בהתחשב במיקומם ובטיבם.

ראה: ע.א. 44/76 אתא חברה לטכסטיל בע"מ נ' שוורץ, פ"ד ל (3) 785.

אמנם, בשלב זה אין מוטל על המבקשים להוכיח עילת תביעה איתנה של מטרד, אלא רק עילת תביעה שיש להוכיחה בראיות מהימנות לכאורה. עם זאת מובן כי אף להוכחת אותה עילה לכאורית בנסיבות יש צורך כי הטוען יתגורר בשכנות לאותו מרכול.

48. בענייננו, דבר זה לא הוכח ומשכך לא הונח אף הבסיס הלכאורי הנדרש.

משלושת המבקשים היחידים, שהם גם שלושת התובעים היחידים, הגיעו לדיון רק שניים: המבקש 1 והמבקש 3. המבקש 2 לא הגיע ותצהירו אינו חלק מהבקשה.

איש משני המבקשים שהגיעו לדיון אינו שכן הגר בסמוך למרכול באופן שהפעילות בו יכולה להפריע לו.

המבקש 1, מר אביטן, מתגורר בשכונת צהלה, מרחק קילומטרים מהמרכול, ולא בשכונות הרלבנטיות נשוא הבקשה. אמנם על-פי עדותו הוא בעל נכסים באותן שכונות אולם הוא לא מתגורר או פועל באותם נכסים, והנכסים רחוקים מהמרכול.

המבקש 3 אמנם מתגורר בשכונת נווה שרת, אך לא בסמוך למרכול ומהראיות והעדויות שבפני עולה כי בין המרכול לביתו מפרידים מספר רחובות. על-פי עדותו, אין הוא רואה את המרכול מחלון ביתו.

על-פי עדותו של המבקש 3 טענות המבקשים הינן בשם כל תושבי השכונה, ועל-פי טענות בא-כח המבקשים 400 מתושבי השכונה עומדים אחרי הבקשה אולם לבקשה לא צורפו מבקשים נוספים או תצהירים נוספים ולא פורטו מטרדים שיש בהם כדי להעמיד זכות לכאורה.

49. בנוסף, אותם מטרדי רעש, איכות סביבה, ריחות, לכלוך, ובעיות תחבורה לתושבי השכונות לא הוכחו ולו בראשית ראיה. מחקירת העדים עולה כי לא זו מהות הבקשה, אלא עצם פתיחת המרכול בשבת.

50. לפיכך, בשלב זה של דיון בבקשה לצו מניעה זמני, לא עמדו המבקשים בנטל המוטל עליהם להוכחת קיומה של עילה לכאורה לתביעה בגין מטרד ליחיד.

ב. מטרד לציבור .

51. סעיפים 42 ו- 43 לפקודת הנזיקין קובעים לעניין מטרד לציבור כדלקמן:

"42. מיטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית, כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים, הבטיחות, הבריאות, הרכוש או הנוחות של הציבור או שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל.

43. לא תוגש תובענה על מיטרד לציבור אלא –

1. על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא- כוחו, לשם מתן ציווי;

2. על ידי אדם שסבל על ידי כך נזק ממון."

52. כפי שעולה מסעיף 43 הדרך להגשת תביעה בעניין מטרד לציבור היא או על-ידי היועץ המשפטי לממשלה או על-ידי אדם שסבל על-ידי כך נזק ממון. סעיף 2 לפקודת הנזיקין מגדיר מהו "נזק ממון":

""נזק ממון" — הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים;"

53. הבקשה והתביעה לא הוגשו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה וכן אין מדובר ב"נזק ממון" כהגדרתו לעיל. בהקשר לעניין נזק הממון טוענים המבקשים באופן כללי לנזק של ירידת ערך הדירות, אלא שמדובר בטענה קלושה, לא מפורטת, שלא נתמכה במאומה, אף לא בחו"ד מומחה, מבלי שנטען שיעורו של הנזק.

54. התביעה הינה לסעד של צו מניעה קבוע ולא לפיצוי בגין נזק ממוני כלשהו.

55. מהאמור לעיל עולה כי המבקשים לא עמדו בנטל הנדרש אף בשלב זה של הבקשה לצו זמני להוכחת עוולת המטרד.

הפרת חובה חקוקה .

56. המבקשים טוענים כי טיב טעם מפרה את חוקי העזר העירוניים, ובין היתר, ההוראות הנוגעות לפעילות ללא רישיון, לאיסור פעילות בימי המנוחה ולאיסור מכירת מזון לא כשר. לטענתם, טיב טעם מפרה את הוראות חוק רישוי עסקים וחוקי העזר בעניינו, את סעיף 3 לחוק עזר לתל אביב יפו (חזירים ובשר חזיר), התשי"ז – 1957 ואת חוק העזר העוסק באיסור פתיחת חנויות בשבת (חוק העזר לתל אביב יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות) התש"ם – 1980).

57. כאמור, כעולה מהודעת העיריה, נכון להיום יש לטיב טעם היתר זמני שתוקפו עד ליום 7/8/2009, ודי בכך, לעניין זה, בשלב זה.

58. כן טוענת העיריה כי טיב טעם אינה פטורה מחובותיה על-פי חוקי העזר והעיריה פועלת על-פי הסמכויות המוקנות לה כנגד הפרות אלה, על-ידי מתן דו"חות.

59. אין כעת מקום להידרש למחלוקת בעניין רישיון העסק משהתברר כי לטיב טעם ניתן היתר זמני שדי בו.

ראה: החלטת כב' השו<