ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גבריאל דהן נגד כלל חברה לביטוח בע"מ :

התובע
גבריאל דהן
ע"י ב"כ עו"ד מוטי ארד

נגד

הנתבעת
כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד דני סלע

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

החלטה

הבקשה:

1. בפני בקשה להתיר לנתבעת להביא ראיות לסתור את החלטת הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לבטוח לאומי מיום 11.5.11 (להלן: המל"ל) אשר מחייבת בתביעה שבפניי מכוח סעיף 6 ב' לחוק הפיצויים, לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן:"החוק").

העובדות הצריכות לבקשה:

2. התובע יליד 1966 נפגע, ביום 24.5.09 בתאונת דרכים (להלן: "התאונה").

3. התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה ובוועדה רפואית מדרג ראשון בפניה עמד התובע, קבעה כי נותרו לו נכויות זמניות וכן נכות צמיתה כדלקמן:

נכויות זמניות – 50% מיום 2.6.09 – 1.7.09.
30% מיום 2.7.09 – 30.9.09
10% מיום 1.10.09 – 22.2.11

נכות צמיתה – 0% מיום 23.2.11.

4. על החלטה זו של הוועדה הרפואית הגיש התובע ערר.

5. וועדה רפואית לעררים יום 11.5.11 (להלן:"הועדה") בפניה עמד התובע קיבלה את הערר והעמידה את נכותו הצמיתה בגין התאונה על 10%.

6. הצדדים הגישו תחשיבי נזק וביום 4.7.11 ניתנה על ידי הצעה לסילוק התיק בפשרה.
ביום 15.9.11 ולאור הודעת הנתבעת כי הפשרה אינה מקובלת עליה, קבעתי סדר הבאת הראיות על ידי הצדדים.
ביום 12.2.12 נתבקשתי על ידי הצדדים לאפשר להם מיצוי הליכי פשרה.
ביום 24.2.12 (כ- 10 חודשים לאחר קביעת הועדה וכ – 8 חודשים מיום מתן הצעת הפשרה) הוגשה ע"י הנתבעת בקשה להביא ראיות לסתור, היא הבקשה שבפניי.

טענות הנתבעת

7. א. טעתה הוועדה שעה שהעמידה את נכותו הצמיתה של התובע על 10% נכות, בין השאר מכיוון שלא דנה בעברו הרפואי של התובע כפי שהוא עולה מהתיעוד הרפואי. כך למשל, לא דנה הועדה בבעיות הגב התחתון שהיו לתובע כבר בהיותו נער, דרך שירותו הצבאי וכלה בשנים האחרונות, לרבות תלונות חוזרות ונשנות מהשנים 2005, 2006.

ב. מאחר והוועדה לא בחנה את תיקו הרפואי המלא של התובע בכל הקשור למצבו הקודם הרי שבפועל לא קיימה דיון מהותי ולא קיבלה כל החלטה בשאלת הקשר הסיבתי בין הנכות שנקבעה על ידה לבין התאונה הנדונה.

ג. לו הייתה הוועדה ערה למצבו הרפואי האורטופדי של התובע עובר לתאונה, סביר כי הייתה קובעת שאין כל קשר סיבתי בין מצבו הרפואי לתאונה נשוא כתב התביעה, או לחילופין מייחסת חלק מהנכות שקבעה לו למצב קודם.

ד. מהעובדה שבמסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה על ידי התובע בעצמו נרשם כי נמצאו בתובע ממצאים ניוונים, ניתן ללמוד על תחלואה קודמת בגבו של התובע.

8. כל הנימוקים הללו, כולם ביחד וכל אחד מהם בנפרד, מלמדים כי נפל פגם בהחלטת הועדה ולפיכך דין הבקשה להתקבל.

טענות התובע:

9. ההלכה היא כי ביהמ"ש יתיר הבאת ראיות לסתור רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן. אין המדובר במקרה חריג או בנסיבות יוצאות דופן.

10. לאור מועד הגשת הבקשה, לאחר מתן הצעת בימ"ש, הרי שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב ומטעם זה בלבד יש לדחותה.

11. בכל מקרה - הבקשה הוגשה בשיהוי רב שכן מאז קביעת המל"ל חלפו כ – 10 חודשים. אי הגשת הבקשה מיד בסמוך לקביעת הועדה מלמדת גם היא על חוסר תום ליבה של הנתבעת.

12. הטענה היחידה עליה נסמכת הנתבעת ולפיה בפני הועדה לא עמד תיקום הרפואי המלא של התובע אינה אמת. בדוח הועדה עצמה נרשם במפורש בסעיף 12 (4) כי בפני הועדה עמד התיק הרפואי של התובע.

13. תנאי מוקדם לדיון בנכותו של נפגע במסגרת תביעה לנכות - נפגעי עבודה, להבדיל מנכות כללית, הינו שהנכות הנטענת קשורה לתאונת העבודה.

14. הועדה אינה חייבת להתייחס לכל מסמך ומסמך מתיקו הרפואי של התובע אלא רק למסמכים מהותיים. האירועים אליהם מכוונת הנתבעת אינם משמעותיים וזו גם ככל הנראה הסיבה בעטיה לא התייחסה הועדה לאותם מסמכים אליהם מתייחסת הנתבעת בבקשתה.

15. לאור כל האמור טען התובע כי דין הבקשה להדחות.

דיון

16. הכלל המשפטי הוא כי הבאת ראיות לסתור תותר אך ורק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו [ראה ע"א 5779/09 הפניקס נ' טיארה, פד"י מה (4) 77 (להלן:"פרשת טיארה")] , כאשר הטעמים המיוחדים הם משני סוגים: האחד, טעמים משפטיים כגון פגמים מהותיים בהליך קביעת הנכות, והשני טעמים עובדתיים חדשים וכבדי משקל המצדיקים מינוי מומחה נוסף.

17. עוד נקבע בין היתר כי, המקרים המצדיקים מתן היתר הם אלה שבהם הבירור הרפואי של הוועדה הרפואית לא היה מלא, ו/או אינו משקף את המצב הרפואי לאשורו. (רע"א 3233/94 קרנית קרן לנפגעי תאונות דרכים נ' טלבינסקי חיים, תקדין עליון 94 (3), 847).

18. בכל מקרה – הנטל להוכיח כי מדובר במקרה חריג, מוטל על כתפי הטוען לו ובמקרה שלפנינו על כתפי הנתבעת.

19. מקום בו קיימת מחלוקת בפני וועדת העררים לעניין הקשר הסיבתי עליה לנמק את קביעתה משלא עשתה כן יש בכך כדי להצדיק מתן רשות להבאת ראיות לסתור את קביעתה. [ראה דברי כבוד השופט אור כתוארו אז בעניין רע"א 3289/96 כלל חברה לבטוח בע"מ נ' יצחק אנקווה פד"י נ' 556 בעמ' 561]

20. לאור הכללים האמורים נבחן להלן את המקרה שלפנינו.

21. שתי שאלות במחלוקת. האחת, עניינה פרוצדורה: דהיינו אם לאור המועד בו הוגשה הבקשה והשיהוי הרב שחל בהגשתה דינה להדחות על הסף. השנייה, מהותית: ככל שהתשובה לשאלה הראשונה תהא שלילית, האם נפל פגם מהותי בקביעת הועדה המצדיקה פסילתה.

22. נשיב על שאלות אלה אחת לאחת.

האם לאור השיהוי בהגשת הבקשה דינה להימחק?

23. א. הכלל המשפטי קובע כי זכות הגישה לערכאות היא זכות יסודית וטבעית הנתונה לכל אדם. יחד עם זאת יכול ביהמ"ש למנוע את השימוש בזכות מכל מי שמשתמש בה לרעה, כגון ממי שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי" [ראה ספרו של כבוד שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית עמ' 203-205]

ב. יחד עם זאת, בבוא בימ"ש לשקול ביטול זכות הגישה לערכאות עליו לשאול שתי שאלות. האחת: מהי הסיבה שבגינה לא מילא צד אחר החלטת בהמ"ש ושנייה מהם סיכויי הצלחת הבקשה אותה מבקש אותו צד להגיש.
מבין שתי השאלות לשאלה הראשונה נודעת חשיבות משנית ואילו השאלה השנייה היא השאלה העיקרית.

ג. אין חולק שהבקשה הוגשה באיחור ניכר ומבלי שהנתבעת מסרה כל הסבר לאיחור.

ד. התנהלות הנתבעת בכל הקשור למועד הגשת הבקשה אינה ראויה. על אף האמור לעיל ולאור הקבוע בפסיקה, השאלה המרכזית והחשובה היא סיכויי ההצלחה של הבקשה אותה מבקשת הנתבעת להגיש.
ה. לאחר ששקלתי כל טענות הצדדים ולאור הפסיקה, אני סבורה כי האיזון הנכון בין האינטרסים של כל הצדדים יהא להתיר לנתבעת להגיש את הבקשה וזאת על אף השיהוי בהגשתה ועל אף המועד בו הוגשה בפועל, וזאת בכפוף לתשלום הוצאות משמעותיות ללא כל קשר לתוצאות.
24. משזוהי קביעתי עלי לעבור ולדון כעת בשאלה המהותית.
האם התגלה פגם מהותי בהחלטת הועדה לעררים:

25. לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה ובעיקר בקביעת הועדה נשוא הבקשה ובמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.

26. בסעיף 12 (4) לדוח הועדה מצויין כי עמדו בפניה 'צילומים מתיק רפואי'. מאחר ובדוח עצמו אין כל התייחסות לצילומים אלה לא ברור האם מדובר במסמכים שצולמו מתוך התיק הרפואי או שמא אולי הכוונה לצילומי הדמיה המצויים בתיק.

וגם אם אכן מדובר בצילום מסמכים רפואיים מתוך תיקו של התובע ולא בצילומי הדמיה, לא ברור באילו מסמכים מדובר. האם במסמך מיום 3.8.06 אליו התייחסה הועדה לעררים או שמא מדובר במסמכים נוספים אחרים?

27. בהעדר כל התייחסות פוזיטיבית לצילומים המוזכרים בדוח, ומשעה שלא ברור מהם אותם צילומים, הרי שמתעורר ספק שמא הועדה לא בחנה את עברו הרפואי של התובע והבירור הרפואי שערכה אודות מצבו הרפואי, בין לפני התאונה נשוא כתב התביעה ובין לאחריה לוקה בעצם בחסר. ספק זה יש בו כדי להטות את הכף לטובת קבלת הבקשה.

28. סוף דבר,

א. הבקשה מתקבלת. די במסמכים שצורפו על ידי הנתבעת לבקשה ובטעונים שהועלו על ידה כדי לעורר ספק המצדיק מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש. החלטה בדבר זהותו של המומחה ניתנת במקביל להחלטתי זו. בשכ"ט המומחה תישא בשלב זה הנתבעת

ב. הנתבעים יישאו בהוצאות בקשה זו, ללא כל קשר לתוצאות בסך של 2500 ₪ + מע"מ.

29. המזכירות תעביר העתק החלטתי זו לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, ה' אייר תשע"ב, 27 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גבריאל דהן
נתבע: כלל חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: