ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ"י נגד כנפו ואח' :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום ראשון לציון

בש 011200/08

בתיק עיקרי: פ 004626/08

בפני:

כב' השופט רפי ארניה

תאריך:

05/11/2008

מדינת ישראל

בעניין:

המבקשת

גילסטרון מורן

ע"י ב"כ עו"ד

נ ג ד

1. קנפו יוסף

2. קנפו אלי

3. גמליאל יוסף

המשיבים

שי נודל

נבון

המשיבים 1-2 ע"י ב"כ עו"ד

המשיב 3 ע"י ב"כ עו"ד

נוכחים:

ב"כ המבקשת עו"ד גילסטרון מורן

המשיבים הובאו באמצעות השב"ס

ב"כ המשיבים 2-1 עו"ד שי נודל

ב"כ המשיב 3 עו"ד נבון

החלטה

בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם.

כתב האישום

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות בצוותא למקום מגורים בכוונה לבצע עבירה, ניסיון גניבה בצוותא, היזק לרכוש בצוותא, והחזקת כלי פריצה.

כמו כן יוחסה למשיב 1 עבירת התנגדות למעצר חוקי ולמשיב 3 עברת החזקת כלי פריצה.

על פי הנטען בכתב האישום במהלך חודשים יולי - אוקטובר 2008 פעלה באיזור המרכז כנופיה של עבריינים בראשות אמיר אליהו ויניב שושן (להלן: "אמיר" ו"יניב") אשר הקימו חברות הדברה, פירסמו עצמם במקומונים ובכרוזים, ובאמצעות כך הוזמנו לבתים שונים על מנת לבצע הדברה.

במהלך ביצוע ההדברה, היו אמיר ויניב בין היתר אוספים מידע אודות הבית, נוטלים עימם חפצי ערך שהיו גלויים לעין, ואם הבחינו בקיומה של כספת היו מבצעים העתקה של המפתח באמצעות "פימו", ולאחר מכן היו חוזרים ופורצים לדירה באמצעות המפתח המותאם.

המבקשת ביצעה פעילות על מנת להביא את הכנופיה לדין ושכרה דירת מגורים ברח' י"א באדר 14/6 ברמת גן (להלן: "הדירה"). שוטרת הזדהתה כבעלת הבית ויצרה קשר עם יניב לצורך תיאום מועד להדברת הבית. בבית הוכנסו כספת דיגיטלית ועל שידה הוצבה קופסת תכשיטים ובה תכשיטים.

ביום 12.10.2008 בשעה 12:22 הגיע לדירה יניב ותוך כדי ההדברה נטל תכשיטים מקופסת התכשיטים וכן הבחין כי במקום מוצבת כספת. יניב התקשר לאמיר בשעה 12:35 ועדכן אותו כי בדירה יש כספת. אמיר התקשר למשיב 2 בשעה 18.02 ועדכן אותו כי הדירה נמצאת בקומה השלישית.

ביום 14.10.08 בשעה 14:45 הגיע המשיב 3 ברכב מסוג יונדאי גטס לרחוב בו מצויה הדירה ונכנס לבנין. המשיבים 1-2 הגיעו לבנין ברכב ניסאן אלמרה כשהם מצויידים בכפפות, פלייר פטנט, ומברג. המשיב 3 יצא מהבנין חזר לרכב היונדאי ותיצפת אל הבניין. במקביל המשיבים 1-2 שברו את צילינדר הדלת, נכנסו לבית, הוציאו את הכספת מהארון והניחו אותה על המיטה.

בשלב זה, יצאו השוטרים ממחבואם ותפסו את המשיבים 1-2 בכפם. המשיב 1 התנגד למעצר בכך שגרר את שוטר לעבר מדרגות הבנין ומכה במרפקיו שוטרים אחרים.

למשיב 3 מיוחסת גם עבירה של החזקת כלי פריצה בכך שהחזיק במחסן ביתו 4 מכונות המשמשות לשיכפול של מפתחות, דלי המכיל מספר רב של מפתחות ו – 2 קלטות אודיו ובתוכן פלסטלינה עליהם מוטבעים מפתחות.

תשתית ראייתית – משיב 3

המשיבים 1-2 לא כפרו בקיומה של תשתית ראייתית כנגדם ולכן חלק זה של ההחלטה מתמקד במשיב 3, אשר על פי טענת התביעה שימש כתצפיתן בזמן שהמשיבים 1-2 ביצעו את הפריצה עצמה לדירה.

אין חולק כי משיב 3 נכח ברח' י"א באדר, מול בניין מס' 14, בעת ביצוע העבירות הנטענות.

לטענת המשיב 3 הוא נכח במקום במסגרת עבודתו כחוקר פרטי, וזאת במסגרת תיק אישות. לטענתו, התבקש על ידי לקוחה להמתין באיזור הרחוב הזה לבעלה שאמור להיות שם, ככל הנראה עם בחורה ממוצא רוסי (הודעת משיב 3 מיום 14.10.08 ש' 11-17).

כבר עתה אומר כי הסברו של המשיב להימצאותו במקום אינו מניח את הדעת כלל ועיקר.

ראשית לכל, המשיב 3 התבקש למסור את זהותה של הלקוחה מזמינת העבודה ואולם הוא סירב לעשות כן, לטענתו לשם הצורך לשמור על בטחונה.

חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב - 1972 או פקודת הראיות אינם מקנים לחוקרים פרטיים חובות חיסיון, למעט האמור בסעיף 7(ב) לחוק אשר אינו חל בענייננו, ועליהם למסור את כל המידע שברשותם אשר אינו מפליל את לקוחם לידי רשות הזכאית לקבל ידיעות על פי דין (ר' סע' 25(ב) לתקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מיקצועית),תשל"ג –1972).

גם אם סבור המשיב 3 כי בעקבות מסירת המידע חשופה מזמינת העבודה לסכנה כלשהי, הרי שהמבקשת רשאית לנקוט באמצעים הדרושים לשם שמירה על בטחונה וחשאיותה של אותה מזמינת עבודה. הדברים הובהרו למשיב 3 באופן ברור בחקירה (הודעת משיב 3 מיום 14/10/08 ש' 8-9) והם גם ידועים לו היטב נוכח עברו כקצין משטרה.

סירובו של המשיב 3 למסור את המידע האמור מעורר חשד כבד כי הזמנה כזו לא היתה ולא נבראה.

חשד זה מתחזק לאור העובדה כי ממהלך החקירה מסתבר שאין למשיב 3 כל דרכי התקשרות עם אותה לקוחה (הודעת משיב 3 מיום 23/10 ש' 43-44), אין לו את מספר הרכב שאחריו הוא צריך לעקוב והוא אף לא רשם אותו בשום מקום (הודעת משיב 3 מיום 23/10/08 ש' 50-56).

חשד זה מתחזק עוד יותר נוכח דבריו של המשיב 3 כי הלקוחה הופנתה אליו על ידי מישהי בשם שרי, אשר גם את פרטיה המשיב 3 סירב למסור (הודעת המשיב 3 מיום 23/10/08 ש' 34-35).

כאמור, המשיב 3 נצפה כמי שנכנס לבנין, הסתכל על תיבות הדואר ויצא. לטענתו, חיפש שמות ממוצא רוסי. ואולם, כל התנהגותו מעוררת חשד. הוא נכנס ללא כובע ויצא עם כובע. בחקירתו המשיב 3 לא סיפק כל הסבר סביר או משכנע לאופן התנהגות זה (הודעת המשיב 3 מיום 23/10/08 ש' 198-202) ואין להסבירו אלא כנסיון לטשטש זהות.

בנוסף, המשיב 3 הודה כי לא ביצע פעולות חקירה רלבנטיות לצורך אימות העובדה כי מתגוררת בסביבה בחורה ממצא רוסי, כגון שיחות עם שכנים (ר' הודעת המשיב 3 מיום 23/10/08 ש' 139-150).

זאת ועוד, המשיב 3 הצהיר בחקירתו כי אין לו קשר עם המעורבים האחרים בפרשה ואינו מכיר אותם פרט לאמיר. המשיב 3 אף מצהיר באופן מפורש כי אינו מכיר את המשיבים 1-2 (הודעת המשיב 3 23/10/08 ש' 156-157).

דא עקא, המשיב 1 הודה בחקירתו כי הוא מכיר את המשיב 3 כחוקר פרטי אשר עבד בעבר בשירותה של אחותו (הודעת המשיב 1 מיום 14.10.08 ש' 139 ואילך), והוא אף זיהה אותו כנוכח במקום בשעת האירוע, בעת המעצר (הודעת משיב 1 14.10/08 ש' 139-152). זיהוי כזה אינו מתיישב עם שלילת ההיכרות המוחלטת של המשיב 3 את המשיב 1, וזהו שקר של נאשם שכידוע מחזק את גירסת התביעה.

זאת אף זאת. על אף טענת חוסר ההיכרות של המשיב 3 את המשיבים האחרים, הרי שהמשיב 3 בעת מעצרו ביקש מהחוקר לרכוש מזון עבור עצמו ועבור המשיבים 1-2 אותם ראה מולו באותה עת, בבית המעצר (ראה זכ"ד רמ"פ חקירה ינאי חמד מיום 15.10.08). לטעמי, ברור לחלוטין כי מחווה מעין זו אינה מתיישבת עם טענת חוסר ההיכרות המוקדמת.

בנוסף, בדו"חות התצפית נאמר באופן מפורש כי המשיב 3 נראה כאילו הוא מסתכל כל הזמן לעבר הבניין מס' 14 ברח' י"א באדר.

כמו כן, כאמור, בביתו של המשיב 3 נתפסה פלסטלינה עם מפתחות מוטבעים. לא היה למשיב 3 כל הסבר מדוע הטביע מפתחות בפימו והוא הודה שאין קשר בין זה לבין הסבת המקצוע שרצה לעשות למנעולן (הודעתו 16/10/08 ש' 182 ואילך). עובדות אלה מחזקות את קשירתו של המשיב 3 לעבירות המיוחסות לו.

נוכח כל האמור, סבורני כי הסברו של המשיב 3 להימצאותו ברחוב הנ"ל במועד הנ"ל אינו מתיישב עם ההגיון ועם השכל הישר, ואיננו מבוסס כלל ועיקר על ראיות המאפשרות לרחוש לגירסתו אמון כלשהו. לפיכך, סבורני כי בנסיבות הללו התביעה הניחה תשתית ראייתית נכבדה לביסוס טענתה כי המשיב 3 נכח במקום כתצפיתן, ומכאן – לביסוס האישומים שכנגד המשיב 3.

אשר לעבירה שעניינה החזקת כלי פריצה בכך שמשיב 3 החזיק בביתו מכונות לשכפול מפתחות אשר שימשו לפריצה, בשים לב לתשתית הראייתית שלעיל המלמדת כי למשיב 3 אין הסבר הגיוני להטבעת המפתחות בפימו, הרי שיש בכך כדי לבסס תשתית ראייתית שרכישת המכונות לפני כשנתיים – כטענת המשיב 3 – ואחזקתן נועדה לצורך איפשור העתקת מפתחות לצרכי פריצה ולא לצרכי לימוד המקצוע של שכפול מפתחות כנטען על ידי המשיב 3 (הודעת משיב 3 מיום 16.10.08 ש' 182 ואילך)

עילת מעצר

בכל הנוגע לעילת המעצר, ב"כ הצדדים מיקדו את חיציהם בטענה כי לא קיימות ראיות לכך שההתפרצות הנידונה קשורה להתארגנות הכנופייתית מייסודם של אמיר ויניב, כי המדובר בהתפרצות פרימיטיבית ולא מתוחכמת, מקרית וחד פעמית, ועל כן אין כל עילת מעצר אשר בגינה יש לעצור את המשיבים.

ככלל, לא אוכל להסכים לכך שגם אם המדובר בהתפרצות חד פעמית אזי, מניה וביה, לא קמה עילת מעצר מסוג מסוכנות. עמד על הדברים בית המשפט העליון מפי כב' השופט דנציגר בבש"פ 2911/08 שוקרון נ' מ"י, שם נאמר:

"העבירות המיוחסות לעורר הינן עבירות "רכושיות", ועבירות אלה אמנם לא נמנו בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 כעבירות היוצרות "מסוכנות סטטוטורית", אולם עבירות אלה אינן "חסינות" ממעצר עד תום ההליכים. עבירות רכוש עשויות לטמון בחובן מסוכנות, בין היתר, מאחר ובתנאים מסוימים הן מבוצעות באלימות ותוך סיכון חיי אדם או שלמות גופו, ומאחר ויש בעבירות אלה משום פגיעה בזכויות היסוד של פרטים בחברה וחדירה לרשות הפרט. על כן נקבע כי אין לשלול קיומה של עילת מעצר עד תום ההליכים בכל מקרה של עבירות המבוצעות נגד הרכוש, ויש לבחון את מכלול הנסיבות כדי לקבוע אם נתקיימה עילת מעצר כזו."

וכן ראה בש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ב (4) 268 שם נאמר:

"עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של מספר עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את ביטחון האדם ואת ביטחון הציבור."

בעניין שבפנינו, סבורני כי קיימות די ראיות לכאורה - ישירות ונסיבתיות, הקושרות את המשיבים להתארגנות פשיעתית, והמלמדות על קיומה של עילת מסוכנות.

בפתח הדברים יש לאמר כי כאמור לעיל, בבחינת התשתית הראייתית המיוחסת למשיב 3 כבר מצאתי שאין בפיו הסבר סביר המפוגג את החשדות כנגדו. על כן, סבורני כי התשתית הראייתית מצביעה על כך שהמשיבים, מכירים זה את זה וכולם חברו יחד לביצוע הפריצה, כאשר שניים מהם פורצים לדירה בפועל, והשלישי מתצפת. די בהתארגנות "פנימית" זו לכשעצמה כדי להקים עילת מסוכנות שכן המדובר בחבירה יחד לשם ביצוע העבירה.

מעבר לכך, סבורני כי חומר הראיות מגלה כי ההתרחשות נשוא כתב האישום הינה חלק מאופרציה גדולה יותר, זו המתוזמרת על ידי אמיר ויניב, והיא מהווה חלק מההתארגנות "החיצונית".

ראשית, יש ליתן את הדעת, לעניין המקריות הנטענת בהימצאותם של המשיבים במקום.

לטענת המשיב 1 בחקירתו במשטרה (הודעה מיום 14.10.08 ש' 233 ואילך) הדירה נבחרה באקראי ("בפוקס" כהגדרתו, ש' 32-33), ורק במקרה נבחרה דירת המלכודת המשטרתית לביצוע הפריצה.

לטענת המשיב 3, הוא נכח שם במקרה, רק עקב עיסוקו האחר כחוקר פרטי.

החשדות לקיומה של ההתארגנות החיצונית מתגברים גם נוכח העובדה שהפריצה לדירה התרחשה יומיים בלבד לאחר הדברת הדירה על ידי אמיר ויניב, וכאשר השוטרת שהתחזתה לבעלת הדירה סיפרה ליניב כי היא לא תשהה בדירה תקופה של 3 ימים לאחר מועד ביצוע ההדברה (הודעת השוטרת עליזה דהן מיום 22.10.08 ש' 34-37, וכן בהמשך ש' 63-70).

מקריות משולשת זו, מעוררת יותר מהרמת גבה.

אכן, החיים מלאים בצירופי מקרים, ואולם נסיבות צירופי המקרים בתיק זה, מצביעה על כך, כי הימצאותם של המשיבים יחד לשם ביצוע העבירה לא היתה מקרית, אלא חלק מההתארגנות השיטתית הנ"ל.

זאת ועוד. הפריצה לדירה נעשתה בשעות אחה"צ המוקדמות, באור יום, דבר המעיד על נועזות, קור רוח, התעלמות מופגנת מהחוק ורשויות החוק, והיעדר מורא מהחוק ומהסיכון שמא ייתפסו .

כמו כן, מתיאור הפריצה ע"י המשיב 1 עולה כי המשיב 1 תכנן את הפריצה מראש, ובמקצוענות. לא רק שהביא עימו כלי פריצה מתאימים, אלא אף דאג להביא עימו צילינדר חלופי על מנת להתקינו תחת הצילינדר שפרץ, וזאת על מנת שלא לעורר חשד מצד שכנים או עוברי אורח, כי בדירה מתבצעת פריצה (הודעת משיב 1, 14.10.08 ש' 67-72).

בנוסף, למשיבים 1-2 עבר פלילי עשיר בעבירות רכוש. אמנם, עברו של המשיב 1 הינו ישן ביותר (מלפני 18 שנה), אך הוא כולל עבירות התפרצות לדירה, גניבה, התחזות לאדם אחר ואלימות, והוא אף ריצה מספר עונשי מאסר בפועל. עברו של המשיב 2 אף הוא עשיר בעבירות רכוש של התפרצויות לדירות, תקיפה, עבירות סמים, אם כי גם כאן העבירה האחרונה הינה מלפני 8 שנים.

בבש"פ 2911/08 הנ"ל נאמרו דברים היפים גם לענייננו, כדלקמן:

"המסוכנות בענייננו נלמדת מאופי העבירות המיוחסות לעורר ומאופן ביצוען, קרי, היותן מעשה פריצה מתוכנן בחבורה וביצועו לאור יום תוך חדירה לבית מגורים אשר עלולים להיות בו אנשים. התפרצות לאור יום יש בה ללמד על דפוס עברייני מובהק ועל היעדר כל מורא מפני החוק. לכך יש להוסיף את עברו הפלילי העשיר של העורר, אשר יש גם בו כדי ללמד על המסוכנות הנשקפת מן העורר, קרי החשש כי העורר יחזור לסורו ויבצע מעשי עבירה נוספים. כפי שכבר נקבע, גם מקום בו העבירה המיוחסת ונסיבות ביצועה אינן מצביעות על מסוכנות כשלעצמה, וברגיל לא תקמנה עילת מעצר, הרי השילוב בין העבירה המיוחסת לבין קיומו של עבר פלילי עשיר בעבירות דומות מצד הנאשם, יכול שיצביע על המסוכנות הנשקפת מצדו לשלומו ולבטחונו של הציבור, ולפיכך יקים עילת מעצר"

נוכח כל האמור לעיל סבורני כי הוכחה קיומה של עילת מעצר מסוג מסוכנות.

על אף האמור לעיל, על פי החוק, חובתו של בית המשפט הינה לשקול קיומה של חלופת מעצר ראויה ומידתית, אשר יש בה כדי לאיין את המסוכנות הנצפית מהמשיבים, גם במקרה זה.

אשר על כן, אני מורה לשירות המבחן להכין תסקיר שירות מעצר אודות המשיבים, מסוכנותם, ובחינת חלופות מעצר הולמות אשר יוצעו על ידיהם, וזאת עד ליום 24.11.2008.

קובע לדיון בפני בנוכחות הצדדים וב"כ, ליום 25.11.2008 שעה 11:30.

המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לשירות המבחן.

מאריך מעצרם של המשיבים עד החלטה אחרת.

ניתן היום ז' בחשון, תשס"ט (5 בנובמבר 2008) במעמד נציגת המבקשת, המשיבים ובא כוחם.

רפי ארניה, שופט

011200/08בש 126 טלי ברמי