ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חברת שוק העיר בע"מ נגד גראהיין :

1

בתי-המשפט

בית משפט השלום נתניה

א 004854/08

לפני:

השופטת הדס עובדיה

תאריך:

05/11/2008

חברת שוק העיר בע"מ

בעניין:

תובע

עו"ד שמואל רוני

ע"י ב"כ

נ ג ד

גראהיין דוד

נתבע

עו"ד דורון רוזנברג

ע"י ב"כ

פסק דין

1. בפני תביעה שטרית על סך 13,819 ₪.

העובדות וההליכים שהתנהלו בין הצדדים

2. התובעת היא חברה למתן שירותים אשר מספקת שירותים להפעלה ולאחזקת השוק המקורה בנתניה (להלן: "שוק העיר").

3. הנתבע רכש חנות בבניין שוק העיר מהאחים כהן- בעלי שוק העיר. (להלן: "המוכרים").

4. במסגרת התחייבות הנתבע כלפי המוכרים בחוזה המכר, התקשר הנתבע בחוזה למתן שירותים עם התובעת.

5. להבטחת תשלום הוצאות התובעת ודמי הניהול אותם התחייב הנתבע לשלם על פי חוזה השירותים, הפקיד הנתבע בידי התובעת שטר חוב בסך 10,000 ₪ (להלן :"השטר").

שטר זה הוא השטר נשוא התובענה.

6. על פי הקבוע בסעיף 5.3 לחוזה השירותים שטר החוב נועד לשמש לתובעת בטחון לתשלום ההוצאות ודמי הניהול אשר על הדייר לשלם לתובעת על פי חוזה השירותים שנכרת בין הצדדים.(ראה חוזה השירותים. נספח ב' להתנגדות. בעיקר ראה סעיפים 5.2 שעניינו דמי ניהול וסעיף 5.3 שעניינו שטר החוב)

7. ביום 27.6.2000 הגישה התובעת ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע השטר, זאת בגין החוב שנצבר על פי חוזה השירותים מיום מסירת הנכס, זאת ביום 2.8.1998 עד מועד הגשת הבקשה לביצוע השטר לכל היותר. (ראה תצהיר מר תורג'מן מנהל התובעת בסעיף 7 ביחס למועד מסירת הנכס לפי הנטען).

8. ביום 17.9.2000 הגיש הנתבע התנגדות לביצוע השטר על פי סעיף 81 א' לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק" "הבקשה"). לבקשה צורף כנדרש תצהיר מטעם הנתבע. (ראה בש"א 12491/00).

9. בהתנגדות פורטו הנימוקים בגינם לפי הנטען על ידי הנתבע אין להורות על ביצוע השטר, ואלה הם:

א. הנתבע אינו מחזיק בחנות ולא החזיק בה ומטעם זה לא ניתן לומר כי קיבל שירות כלשהו בגינו הוא חייב תשלום לתובעת.

ב. הסיבה בגינה החזקה בחנות לא התקבלה היא ביטול הסכם הרכישה על ידי הנתבע עקב הפרתו על ידי התובעת.

ג. הסכם הרכישה הוא חלק בלתי נפרד מהסכם השירותים, ולפיכך עם ביטולו, ובנסיבות אלה, לא התקיים התנאי לשטר נשוא התביעה, ולא ניתנה תמורה בגינו.

ד. בנוסף טען הנתבע בהתנגדותו כי השטר לא הוצג לפירעון כדין ולא ניתנה בגינו הודעת חילול. טענות אלה נזנחו על ידי הנתבע בתצהיר עדות ראשית שהוגש מטעמו, ולא הובאה על ידו כל ראיה להוכחתן, ולפיכך הן נדחות. למעלה מן הצורך אפנה אל המצוין בתחתית השטר לפיו :

"המחזיק בשטר פטור מכל חובות המוטלות על מחזיק בשטר לרבות הצגה לתשלום פרוטסט, הודעת אי כיבוד." גם לגוף הטענה – אין לקבלה.

10. ביום 18.2.2001 הודיעו ב"כ הצדדים לכב' הרשמת כי הגיעו להסכמה לפיה ההתנגדות תתקבל ללא צו להוצאות, וכי תצהיר הנתבע בהתנגדות ישמש כתב הגנה.

11. בתצהיר הנתבע בהתנגדות חזר הנתבע על הטענות בהתנגדות וצרף מסמכים.

12. בהתאם להחלטת כבוד הרשמת קיציס מיום 19.3.01 הועברה ההתנגדות לדיון בפני שופט ונתנו הוראות בדבר הגשת תצהירים.

13. בתצהיר העדות הראשית שנערך על ידי הנתבע חזר על טענותיו בהתנגדות וטען כי משהופר הסכם רכישת החנות על ידי המוכרים בוטל הסכם הרכישה על ידו כדין. הנתבע טען כי הסכם השירותים הוא חלק מהסכם הרכישה, באשר בוטל הסכם הרכישה כדין, התבטל גם הסכם השירותים. לפיכך לפי הנטען על ידי הנתבע ומשהשטר ניתן לביטחון בלבד, ולא התקיים התנאי להצגתו לפירעון, אין הוא חב בפירעונו. מטעמים אלה על פי הנטען לא נתנה תמורה בעד השטר.

14. יצוין כי תצהיר העדות הראשית שהוגש על ידי הנתבע מפורט יותר מתצהירו בהתנגדות, עם זאת גם תצהיר זה מתייחס אך ורק להפרת הסכם הרכישה על ידי המוכרים, ולא להפרת הסכם השירותים על ידי התובעת . גם בתצהיר זה טען הנתבע כי מכיוון שחוזה הרכישה וחוזה השירותים הם חוזים שלובים מתבטל חוזה השירותים עם ביטול חוזה הרכישה. בנוסף הודגש על ידי הנתבע כי מכיוון שלא קיבל כלל חזקה בחנות בנסיבות אלה, לא השתמש כלל בשירותי התובעת אשר בגינם הוא נתבע לשלם לה.

15. הטענות המפורטות לעיל, הנוגעות למעשה לחוזה הרכישה והפרתו על פי הנטען על ידי המוכרים, היו הטענות היחידות שנטענו, הן בהתנגדות הנתבע והן בתצהיר עדותו הראשית.

16. אציין כי אין חולק על כי הנתבע לא שילם לתובעת כל תשלום בגין הוצאות ושירותים מכוח חוזה השירותים.

17. התובע עתר להשבת התמורה ששילם למוכרים עקב ביטול חוזה הרכישה על ידו ולפיצויים בתביעה שהגיש כנגד המוכרים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, זאת בת.א 1027/00.

18. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 14.4.02 בפני כבוד השופט רצ'בסקי הצהיר עו"ד לוי בא כוח הנתבע כדלקמן: "אני סבור ששני התיקים כאן ובביהמ"ש המחוזי מדובר באותה מחלוקת ולכן אין טעם לנהל שני תיקים במקביל. טענו שם להפרת חוזה לאי התאמה של הנכס. טענו שלא קיבלנו כלל חזקה בנכס".

19. בהצהרה זו חיזק ב"כ הנתבע את הציפייה של הצד שכנגד כי הדיון יתנהל כדבר המובן מאליו, במסגרת שהותוותה בהתנגדות, וכי לפיה המחלוקת שבין הצדדים ביחס לשטר נוגעת לביטול חוזה הרכישה על ידי הנתבע כנטען על ידו בתביעה שהגיש בבית המשפט המחוזי בתל אביב. זאת ותו לא.

20. מאותו מועד נדחה הדיון מספר פעמים לבקשת ב"כ הנתבע על מנת להמתין לתוצאת ההליך בבית המשפט המחוזי.

21. המחלוקת שנדונה בבית המשפט המחוזי הסתיימה בפסק דין שניתן על ידי כב' השופטת ענת ברון ביום 2.12.04. בהתאם לקבוע בפסק הדין נדחתה תביעת הנתבע שבפני בכל הנוגע לביטול חוזה הרכישה, ונקבע כי ביטול החוזה על ידו נעשה שלא כדין ובהיעדר עילה לביטולו.

בנוסף, נקבע בפסק דין בית המשפט המחוזי, כי יש לראות במועד פתיחת השוק ביום 2.8.98 כמועד מסירת החנות לנתבע. בכך נדחתה טענת הנתבע, לפיה לא קיבל החזקה בחנות . לשלמות התמונה יצוין כי המוכרים חויבו בהתאם לפסק דין בית המשפט המחוזי לפצות את הנתבע שבפני פיצוי כספי בסך 20,000$ בגין ירידת ערך החנות עקב ליקוי בגובה פתח החנות.

22. פסק דין בית המשפט המחוזי הפך חלוט.ערעור שהוגש על פסק הדין נמחק. במסגרת הליכי גישור שנוהלו בין הצדדים הסכימו הצדדים כי הדיון בתובענה יעוכב עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק דין בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון, וכך נעשה.

23. בישיבה שהתקיימה במעמד ב"כ בעלי הדין ביום 10.12.04 עתר ב"כ התובעת למתן פסק דין לחיוב הנתבע במלוא סכום השטר ולמתן הוראה על המשך הליכי ההוצאה לפועל של השטר.

24. ב"כ הנתבע התנגד למבוקש על ידי ב"כ התובע. ב"כ הנתבע טען כי ברצונו לקיים דיון ולחקור את מצהיר התובעת על מנת להפריך את טענתה כי נתנה שירותים בשוק העיר.

25. בדיון שהתקיים ביום 13.12.2004 טען ב"כ הנתבע ביחס לטענה לשמה התבקש קיום החקירה כדלקמן:

"מתוך תחושה שהתיק נסחב הרבה שנים, אי אפשר לומר שיש זכות אוטונומית לממש את השטר מבלי להוכיח שום דבר. יש לנו בעצם טענות שחלק מהשירותים או כפי שהתחייבו לא ניתנו. אנו לא היחידים שמתעסקים היום עם הטענה הזו. התובעת צריכה להוכיח את הזכות להיפרע מקבלת דמי הניהול רק אז יהיה לה את הזכות לממש את השטר." (ראה: פרוטוקול הדיון מיום 13.12.2004 בעמוד 4).

26. דברים אלה היו נכונים לו המחלוקת, כפי שהותוותה על ידי הנתבע בהתנגדותו, אשר התצהיר שצורף לה הפך כתב הגנה, הייתה כוללת טענה זו.

27. לא כך הדבר בעניין שבפני. הנתבע לא העלה בהתנגדות כל טענה לפיה הסכם השירותים הופר בכך שהשירותים נשוא הסכם השירותים לא סופקו על ידי התובעת. לא הוגשה גם כל בקשה מצד הנתבע לתיקון או לשינוי המסגרת הדיונית לתובענה.

28. בהחלטתי קבעתי לפיכך כי לא ראיתי לנכון לקיים דיון על יסוד המבוקש על ידי ב"כ הנתבע לצורך חקירת מצהיר התובע ביחס לשירותים שסופקו על ידה בפועל בשוק העיר, למעשה לצורך העלאת טענות בכל הנוגע להפרת חוזה השירותים על ידי התובעת. שאלה זו חורגת ממסגרת הדיון כפי שגובשה בכתבי הטענות של הצדדים ובנסיבות העניין התנגדות הנתבע. יצוין כי הטענה חורגת גם מהאמור בתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעם הנתבע ואף מהצהרות בא כוח הנתבע ביחס למסגרת הדיון, גדרו, ותחומי השתרעותו, אשר מחייבת אף היא את הנתבע. בהחלטתי ניתנה הוראה לצדדים לסכם טענותיהם בכתב על פי מסגרת הדיון שפורטה בהחלטה. (ראה החלטתי מיום 5.1.2005)

29. סיכומי התובעת הוגשו עוד ביום 12.1.2005.

30. ביום 13.7.2008, כ 8 שנים לאחר מועד הגשת השטר לביצוע, עתר הנתבע בבקשה לאחוד הדיון בתובענה שבפני עם הדיון בת.א 1029/05. (ראה בש"א 2367/08). (להלן: "התביעה הנוספת").

31. בתביעה הנוספת עתרו התובעת וחברה נוספת לחיוב הנתבע בתשלום סך 86,460 ₪ בגין דמי ניהול על פי חוזה השירותים מיום מסירת הנכס זאת ביום 2.8.89 עד יום הגשת התביעה הנוספת, זאת ביום 4.1.2005. (ראה נספח ב' לבש"א 2367/08).

32. בכתב הגנת הנתבע מפני התביעה הנוספת העלה גם טענות הנוגעות לאי מתן שירותי אחזקה וניהול על ידי התובעות בשוק העיר, הזנחתו, ומצבו הירוד. טענות אשר לא נטענו על ידו בתובענה שבפני.

33. בהחלטתי מיום 23.7.2008 דחיתי את הבקשה, משסברתי כי איחוד הדיון יסרבל, ישהה ויאריך שלא לצורך את הדיון. זאת לאור המסגרת הדיונית להליך, תוכן ההתנגדות, והשלב המאוחר בו הוגשה הבקשה.

34. המועד להגשת הסיכומים מטעם הנתבע הוארך, ומוארך שוב גם עתה עד למועד הגשתם בפועל.

טענות הנתבע

35. בסיכומיו טוען הנתבע טענות כלליות בדבר חובת הנפרע להחזיר השטר לעושה, אם בעת כישלון התמורה השטר עודו בידו. הנתבע טוען כי בהתנגדותו טען כי לא קיבל שירותים מהתובעת, ומשויתרה על חקירתו על תצהירו הודתה באמור בו.

36. הנתבע טוען כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה ומשהנטל עליה, יש לדחות התביעה.

37. הנתבע חוזר בסיכומיו על טענות שכלל לא נטענו בהתנגדותו, אלא במסגרת הגנתו כנגד התביעה הנוספת, ועיקרן הטענות בדבר הזנחת השוק על ידי התובעת.

דיון

38. אדגיש כי טענות אלה אינן חלק מחזית המריבה הטעונה הכרעה בתובענה שבפני, ביחס לשטר ולתשלום דמי האחזקה והניהול בתקופה הרלבנטית לתביעה שבפני, המשתרעת לכל היותר מהמועד שבין מסירת הנכס עד הגשת השטר לביצוע.

39. שאלה העשויה להתעורר הנוגעת למעשה בית דין, אשר יכול ויטען כי ההליך שבפני עשוי ליצור ביחס לתביעה הנוספת לתשלום דמי אחזקה וניהול, תוכרע, אם תטען, במסגרת ההכרעה בתובענה הנוספת. שאלה זו, אם תידון, מצריכה סיווג של עילות התביעות, זו שבפני וזו שביסוד התביעה הנוספת, בין אם כעילה אחת ובין אם כעילות נפרדות (ראה בהקשר זה רע"א 2094/04. פ"ד נט (3) 433 ). בנוסף יכול ויהיה צורך לבחון את יישום ההלכה הותיקה הנוגעת לתנאים להיווצרות השתק פלוגתא כפי שנקבעו עוד בעניין קלוז'נר נ' שמעוני בע"א 246/66 . פרספקטיבה זו של הדיון בדיני מעשה בית דין אינה חלק מהדיון בתובענה שבפני.

40. בעניין שבפני סבורתני כי בכל הנוגע לטענות ההגנה של הנתבע מפני השטר מושתק הוא מלהעלותן בשנית, לאור השתק פלוגתא הקיים בין הצדדים, עקב ההכרעה בטענות אלה בפסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב.

41. אציין כי ההבנה המשתמעת של הצדדים בדבר השלכות ההכרעה במחלוקת שנדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב היא אשר גרמה להתמשכות ההליכים שבפני, לצורך המתנה להכרעה סופית במחלוקת שנדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

42. כמפורט לעיל, הנתבע התגונן מפני התביעה בטענה כי אינו מחזיק בחנות ולא החזיק בה, ומטעם זה לא ניתן לומר כי קיבל שירות כלשהו בגינו הוא חייב תשלום לתובעת.

הנתבע טען כי הסיבה בגינה החזקה בחנות לא התקבלה היא ביטול הסכם הרכישה על ידי הנתבע עקב הפרתו על ידי התובעת.

בנוסף, טען הנתבע כי הסכם הרכישה הוא חלק בלתי נפרד מהסכם השירותים, ולפיכך עם ביטולו, ובנסיבות אלה, לא התקיים התנאי לשטר נשוא התביעה, ולא ניתנה תמורה בגינו.

43. טענות אלה הועמדו במחלוקת והוכרעו כנגד הנתבע בפסק דין חלוט בתובענה שהוגשה על ידו בבית המשפט המחוזי בתל אביב. ההכרעה בטענות הייתה מפורשת וחיונית לתוצאה הסופית, והיא ניתנה על ידי בית המשפט המוסמך.

44. בעניין זה נקבע בפסק הדין המנחה בע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני פ"ד כב (2) 561 על ידי הנשיא (כתוארו אז) כב' השופט אגרנט האמור להלן:
"אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסויימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, במפורש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי - הזהות בין העילות של שתי התביעות. העיקר הזה ידוע בשם הכלל של
EADEM QUAESTIO ויש המכנים אותו בשם "השתק עקיף"
(COLLATERAL ESTOPPEL) או "השתק הפלוגתה" (ISSUE ESTOPPEL).
כדאי להבהיר כי לשם תחולת הכלל האחרון, דרוש לא רק שהנקודה העובדתית, שנטענה, הועמדה במחלוקת במשפט הקודם, אלא גם שפסק הדין מבליט, במפורש או מכללא, שאמנם נפלה שם הכרעה לגביה. שאם לא כן, לא יהיה בפסק הדין כדי להשתיק את העלאת הטענה העובדתית מחדש במשפט השני.
...זאת ועוד, לפי המשפט האנגלי מחייבת ההכרעה הקודמת את הצדדים במשפט השני, בין אם היא קבעה שהנקודה העובדתית הוכחה באופן פוזיטיבי ובין אם קבעה שהנקודה לא הוכחה. מבחינה זו צומצמה תחולת הכלל האמור על ידי הפסיקה הישראלית במובן זה, כי הממצא שנקבע במשפט הקודם, לגבי הנקודה העובדתית הנדונה, חייב להיות ממצא "חיובי", להבדיל מממצא של "חוסר הוכחה"...
יושם אל לב, הסייג האחרון אינו שייך לכלל של "השתק עילה" - לאמור: התביעה במשפט השני תהיה חסומה מחמת פסק דין שניתן במשפט הקודם בין אותם צדדים, בו הושתתה התביעה על עילה זהה, "בין אם פסק הדין היה מבוסס על ממצא חיובי ובין אם על ממצא שלילי" (דברי השופט ברנזון ב- ע"א 395/60 עמרני נ' היועץ המשפטי).


לא למותר יהיה אם אזכיר גם סייג אחר, שנקבע לכלל של השתק עקיף, והוא: מקום שהכרעת בית המשפט ניתנה לגבי שאלה "אינצינדנטלית", אשר הסמכות הייחודית להכריע בה שעה שהיא מתעוררת במשירין, נתונה לבית משפט אחר,לא תוכל אותה הכרעה לשמש השתק עקיף במשפט שני בין אותם צדדים."

ראה בנוסף:

נינה זלצמן. מעשה בית דין בהליך האזרחי. הוצאת רמות - אוניברסיטת תל - אביב. בעמ' 137 ואילך.

45. סבורתני, כי התנאים להיווצרות השתק פלוגתא כקבוע בפסק הדין מתקיימים בעניין שבפני.

46. בתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת שנערך על ידי מנהלה, מר תורג'מן העיד כי

הנתבע התחייב לשאת, ביחד עם שאר הדיירים, בכל ההוצאות הכרוכות בניהול ומתן שירותים. (ראה סעיף 5 לתצהירו). (בנוסף ראה חוזה השירותים שצורף כנספח לתצהיר הנתבע בהתנגדות).

מר תורג'מן העיד בתצהירו כי החזקה בממכר נמסרה לנתבע ביום 2.8.1998 (טענה זו התקבלה בבית המשפט המחוזי בניגוד לעמדת הנתבע). (ראה סעיף 7 לתצהירו).

בנוסף העיד מר תורג'מן כי בגין השירותים הניתנים על ידה בשוק משלמת התובעת כל חודש 90,000 בתוספת מע"מ. (ראה סעיף 10 לתצהירו).

כמצוין לעיל אין מחלוקת כי עקב טענותיו בגין הסכם הרכישה לא שילם הנתבע כל תשלום בגין דמי ההחזקה והניהול במועדים הרלבנטיים לתביעה. עיקרן של יתר העובדות המפורטות בתצהיר מר תורג'מן לא הועמד כלל במחלוקת לאור תוכן ההתנגדות שהוגשה.

47. טענות אלה של התובעת לא נסתרו בתצהיר הנתבע. ב"כ הנתבע גם לא ביקש לחקור את המצהיר מטעם התובעת בעניינן.

48. לטובת התובעת עומדת בתביעה שבפני חזקת התמורה הקבועה בסעיף 29 לפקודת השטרות [נוסח חדש].

בעניין זה הוסבר על ידי כב' השופט קיסטר:

"לו היה מקבל שטר בטחון יכול לממש את זכותו לפרוע את השטר רק אם הוכיח את זכותו מכוח החוזה, כי אז התועלת שאותה התכוונו הצדדים להשיג על ידי נתינת שטר הביטחון הייתה מסוכלת."

ראה: ע"א 421/74 זכריה ומרים שגן נ' שאול מדר (1974) פ"ד כ"ט (1) 445.

49. בתביעה שבפני לא עורר הנתבע כלל את המחלוקת הנוגעת להזנחת השוק על ידי התובעת, ולהפרת הסכם השירותים על ידה, כטענתו בתביעה הנוספת. טענות ההגנה של הנתבע כפי שנטענו בתביעה שבפני הוכרעו כנגדו בפסק דין כב' השופטת ברון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, המהווה השתק פלוגתא בין הצדדים בתביעה שבפני.

50. לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת.


51. לפיכך, ראיתי לנכון להורות כי הליכי ההוצאה לפועל נשוא השטר בתיק 1608375000 ימשכו.

הנתבע ישא בהוצאות התובעת ובנוסף בשכ"ט עו"ד בסך 7,000₪ בתוספת מע"מ.

המזכירות תמציא עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, ז' בחשון, תשס"ט (5 בנובמבר 2008), בהעדר הצדדים.

הדס עובדיה, שופטת

סע