ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ"י נגד ש.י.צ. ארועים בע"מ :

6

בתי משפט

בית משפט השלום נתניה

פ 002327/07

בפני:

כב' השופטת גלית ציגלר

תאריך:

05/11/2008

בעניין:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד

אלוהאב

התובעת

נ ג ד

1 . ש.י.צ. ארועים בע"מ

2 . ש.י.צ. גן השקמים ארועים 2002 בע"מ

3 . תמם ציון

ע"י ב"כ עו"ד

שריפי

הנאשמים

החלטה

1. כתב האישום הוגש לבית המשפט ביום 18.10.07.

ב"כ הנאשמים טען כי יש למחוק את כתב האישום, לאור העובדה כי לא ניתנה להם זכות השימוע הקבועה בסעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי. לטענתו, הוא פנה בכתב אל המאשימה וביקש לקבל את חומר החקירה ולזמן ישיבת שימוע, אולם הדבר לא נעשה ותחת זאת הוגש כתב האישום.

2. בתגובת המאשימה מפורטים כל ההליכים שננקטו על ידה טרם הגשת כתב האישום, כאשר הודעה ראשונה על הכוונה להגיש את כתב האישום נמסרה לנאשם 3 ביום 1.7.07, וביום 23.8.07 הועמד מלוא חומר החקירה לעיון בא כוחו.

הודעה טלפונית על המועד האחרון - שנקבע ליום 16.9.07- שבו יוכל הנאשם להגיש את נימוקיו נמסרה לבא כוחו של הנאשם, ולאחר שחלף מועד זה, וחלפו 90 ימים מאז נמסרה ההודעה הראשונה, והנאשם לא הגיש בקשה מנומקת מדוע יש להמנע מהגשת כתב אישום, הגישה התביעה את כתב האישום לבית המשפט.

3. ב"כ הנאשם הגיב כי ההודעה הטלפונית אודות המועד שנקצב לא הגיעה לידיו, וכי בפועל לא קיבל הנאשמים את זכות השימוע המוקנית להם בחוק, ומאחר ונשללה מהם זכות יסודית זו, יש למחוק את כתב האישום.

4. שני הצדדים הגישו תגובות נוספות החוזרות על עיקרי הדברים, כאשר עיקר טענתה של המאשימה היא שהנאשמים קיבלו הודעה על זכותם לשימוע ובחרו שלא לנצלה למרות הזמן שחלף, בעוד שהנאשמים טענו כי הם דרשו מספר פעמים לקיים ישיבת שימוע ודרישתם לא נענתה.

5. אין מחלוקת בין הצדדים כי הודעה לנאשמים הכוונה להגיש כתב אישום כנגדם – היינו מולאה חובת היידוע, והשאלה היא האם מולאה גם חובת השימוע.

דומה כי הצדדים אינם חלוקים על מהותה של זכות השימוע, על היותה זכות חשובה ויסודית, ועל חובת ההגינות של הרשויות הדורשת מהן לאפשר לנאשם פוטנציאלי את זכות השימוע.

השאלה היא האם אומנם נמנעה זכות זו מהנאשמים, ואם תהיה התשובה חיובית – האם המסקנה המתחייבת הינה ביטול כתב האישום, או שקיימת אפשרות חליפית של ריפוי הפגם בדרך אחרת.

6. הפסיקה עסקה בשאלה זו פעמים רבות, והגישה בה נקטו בתי המשפט השונים אינה אחידה, כאשר בית המשפט העליון טרם הכריע בשאלה זו, אולם ניתן לראות כי במרבית המקרים נקבע כי זכות השימוע אינה זכות מוחלטת, יש לבחון את כלל הנסיבות הקשורות בענין, את הפגמים שנפלו בהתנהלות כלפי הנאשם, והאם קיים אמצעי חמור פחות באיזון שבין זכות הנאשם להליך הוגן, לבין הפגיעה באינטרס הציבורי .

)ראה ע"פ (ירושלים) 30541/06, מ"י נ' יצחק בן אברהם כהן ואח';

ת"פ (תל אביב) 40131/07, מ"י נ' בן רובי; ת"פ (תל אביב) 6952/06, מ"י נ' דהן ואח'; ב"ש (נצרת) 2581/07, מ"י נ' שרון ביטון; ת"פ (חדרה) 1281/08, מ"י נ' באסם עמאש; ת"פ (ירושלים) 3761/05 מ"י נ' געאפרה אחמד;

(כל פסקי הדין פורסמו באתר האינטרנט של נבו).

כאמור, במקרה זה ניתנה לנאשמים הודעה על הכוונה להגיש כתב אישום נגדם, כל חומר החקירה נמסר לסניגורם, התנהלה התכתבות בין הצדדים, אולם מטעם הנאשמים לא הוגשה בקשה מנומקת מדוע יש להמנע מהגשת כתב האישום. לנאשמים ניתנה ארכה של כ-90 יום בין מתן ההודעה לבין הגשת כתב האישום, אולם הם לא הגישו את ההודעה הנדרשת בחוק, למעט דרישה לקיים שימוע ולקבל טיוטת כתב אישום טרם שיקבע מועד לשימוע, ולטעמי אין בכך די (ראה מכתבי ב"כ הנאשמים מיום 3.7.07, 3.9.07 ו- 4.11.07).

בנסיבות אלו אומנם הנאשמים לא הביאו את טענותיהם בפני התביעה טרם הגשת כתב אישום, למרות הצהרותיהם על רצונם לעשות זאת, באופן שההזדמנות היתה בידיהם ולא נוצלה. כלומר, יתכן שנפל פגם בכך שלא נערך השימוע שביקשו לגופו של ענין, אולם מחדל זה אינו רובץ רק לפתחה של התביעה, אלא גם להתנהלותם של הנאשמים.

7. משנמצא כי לא התקיים שימוע בנסיבות שפרטתי, יש לבחון מהי התוצאה העולה מכך, והאם יש צורך בביטול כתב האישום כפי טענת ב"כ הנאשמים.

לטעמי, הסנקציה של ביטול כתב האישום הינה סנקציה חמורה וקיצונית, אותה יש לנקוט במקרים בהם נפגעות זכויותיו של נאשם בצורה מהותית וממשית, ובמקום שבו יש חשש כי יפגע אינטרס שלו באופן שאינו ניתן לתיקון. בעוד שאם מסתבר שניתן לנקוט בסנקציה חמורה פחות ולרפא הפגם בדרך שתיתן לנאשם את זכויותיו ללא ביטול כתב האישום, הרי שיש להעדיף דרך זו.

יצויין כי, טרם נערכה הקראה לנאשמים, לא התקבלה עמדתם לאמור בכתב האישום, ומבחינה זו ולמרות שכתב האישום הוגש - עדיין לא החל ההליך הפלילי בבית המשפט.

בנסיבות אלו ועל מנת לאזן בין האינטרסים של הצדדים, כאשר מצד אחד האינטרס הציבורי של ניהול הליך פלילי, על בסיס תשתית ראייתית שהביאה להגשת כתב האישום, ומנגד זכויותיהם של הנאשמים על פי חוק, ראוי לאפשר לנאשמים את השימוע שביקשו, תוך שכתב האישום תלוי ועומד על כנו עד להחלטה בשימוע, ולטעמי יהיה בכך משום פתרון ראוי לטענות שני הצדדים.

ראוי להוסיף גם, כי על התביעה להקשיב לטענותיהם של הנאשמים כאילו לא הוגש כתב האישום, ולשקול "בנפש חפצה" האם הדברים שיובאו בפניה, אכן מצדיקים המנעות מהגשת כתב אישום.

8. לאור האמור לעיל, תערוך התביעה שימוע לנאשמים במועד קרוב ככל הניתן, ותודיע עמדתה הסופית לבית המשפט לאחר מכן.

תזכורת בנוכחות הצדדים תתקיים ביום 8.1.09 שעה 09:00.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ז' בחשון, תשס"ט (5 בנובמבר 2008) בהעדר הצדדים.

גלית ציגלר, שופטת

גח