ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרג' אמנון נגד בטוח לאומי-סניף תל-אביב :

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

בפני: כבוד שופטת רוית צדיק
נציג מעבידים-מר יצחק בן דור

התובע
פרג' אמנון
ע"י ב"כ עו"ד אסף ברק

-נגד-

הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ע. וידנה

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה להכרה באוטם שריר הלב בו לקה כתאונת עבודה.

2. בהתאם להחלטתינו מיום 3.4.11 נקבע כי השיחה אשר התקיימה ביום 27.6.05 הינה אירוע חריג ויוצא דופן.

3. לצורך הבהרת הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 27.6.05 לבין האוטם בו לקה התובע , מונה ביום 11.4.11 פרופ' א. קרן לשמש מומחה – יועץ רפואי (להלן- המומחה) לשם מתן חוות דעת רפואית.

4. העובדות הדרושות אשר הועברו למומחה-
א. התובע בעל עסק עצמאי המנהל מוסך וחנות חלקי חילוף, נקלע לחובות בבנק. טרם האירוע הנטען ביום 27/06/05 התריע בפניו הבנק כי לא יכבד את ההמחאות הבנקאיות שניתנו לו וכך קרה בפועל בתאריכים 28/06/05 ו- 29/06/05.
ב. לבר מנטילת הלוואה פנה המערער ללקוחותיו טרם האירוע הנטען, על מנת לנסות לגבות חובותיו מהם.
ג. ביום 27/06/05 ניהל התובע שיחה עם גב' מירי ממוסך ויקטור אשר היה חייב לתובע כ- 170,000 ₪. הגברת מירי הבהירה לתובע כי החוב אינו דחוף ועליה לשלם תחילה כספים לרשויות המס.
ד. לאור עמדת הגברת מירי התנהל ויכוח בין השניים.השיחה התנהלה בטונים גבוהים, כתוצאה מאותה שיחה חש התובע כאבים חזקים בחזה, ניגש למוקד הרפואי ומשם נשלח לבית החולים.

5. השאלות אשר הועברו למומחה-

א. מהי המחלה ממנה סובל התובע?
ב. האם לדעת המומחה קיים קשר סיבתי בין אירוע השיחה מיום 27.6.05 לבין המחלה ממנה סובל התובע?
ג. האם השפעת האירוע מיום 27.6.05 על מחלתו או הליקוי ממנו סובל התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים על מחלתו או הליקוי ממנו סובל הוא?

6. לאחר שסקר כבוד המומחה את הרקע העובדתי בהחלטת בית דין, הנתונים העולים מהמסמכים הרפואיים ותיק קופת חולים שהועבר לעיונו ,השיב לשאלות כדלקמן-

א. "התובע סבל ממחלת לב כלילית עם תעוקה חדשה אשר החלה ב 26.6.05 .
ביום 5.7.2005 סבל מאוטם לא חודר של שריר הלב.

ב. בתובע קיננו גורמי סיכון להתפתחות טרשת כלילית, ולפיכך היה חשוף יותר מאדם רגיל בגילו לסיבוכי המחלה. כולל תעוקה חדשה ואוטם לא חודר של שריר הלב. בנוסף להיותו גבר, היה לו סיפור משפחתי חיובי, יתר לחץ דם לא מאוזן שנים רבות ועודף משקל, סבל מהיפרליפידמיה. כיום, כאשר ניתן בתיעוד הרפואי של המהלך הקליני של מחלתו של התובע לא רק מאשפוזו ב 29.6.05 אלא גם בגילינות האשפוזים שבאו לאחר מכן, מצטיירת תמונה קלינית כדלקמן: ב 26.6.2005 , יום לפני האירוע החריג בעבודתו, החל התובע לסבול מכאבים בחזה בצורת חגורה. למחרת בערב, בשעה 23.30 התקבל לחדר המיון בבית החולים בלינסון, ובמהלך אשפוזו , לאחר בדיקות מקיפות נשללה האבחנה של אוטם שריר הלב והרופאים אף לא הצליחו לבסס אבחנה שהכאבים הם ממקור קרדיאלי, מאחר ותוך טיפול מלא בחוסמי ביתא, המורידים את קצב הלב, לא הצליח התובע להשיג קצב אבחנתי במהלך בדיקת המאמץ שבוצעה לו. מכל מקום, חוסר הדינמיקה האלקטרוקריוגרפית והאנזימטית שללו אוטם חריף של שריר הלב. לאחר שחרורו ב 29.6.2005 , הכאבים נמשכו ולכן אושפז שוב ב 5.7.05 , והפעם נצפתה עליה קלה בערך האנזים טרופונין ואובחן כי לקה באוטם ללא הרמת מקטע ST , וצונתר עם ממצא של היצרויות קשות בשניים משלושת עורקי הלב , כולל הרחבה מפרצתית של העורק העוקף עם קריש דם בתוכו . לכן הושתלו תומכונים לשני הכלים הנגועים.אמנם לאחר אשפוז זה אושפז התובע מחדש עקב תלונות של קוצר נשימה, ובמהלך האשפוז השלישי מאוגוזט 2005 צוין במפורש כי לאחר השתלת התומכונים הפסיק לסבול מכאבים בחזה, אך סבל מהכאבים הללו עד אשר צונתר ב 6.5.05.
על סמך מכלול נתונים אלה ניתן לקבוע כי התובע החל לסבול מתעוקה טרייה יום לפני האירוע החריג בעבודתו וללא קשר אליו, על רקע של מחלת לב כלילית מוכחת אשר התפתחה בעורקיו על רקע גורמי הסיכון שקיננו בו, וללא קשר לאירוע החריג בעבודתו . האירוע החריג בעבודה יכול היה לגרום לעליה חולפת בלחץ הדם ובדופק כתוצאה מתחושת לחץ ועצבנות , ואף יכול היה לגרום להחמרה חולפת בכאבים בחזה מהם סבל ביממה שלפני האירוע החריג בעבודה וגם לאחריו. לפיכך לא קיים קשר זמני וסיבתי בין האירוע החריג בעבודתו של התובע להופעת האוטם הלא חודר של שריר הלב ב 5.7.2005. האוטם התרחש כמהלך טבעי של מחלתו הכלילית המשמעותית של התובע ועל רקע תעוקת הלב הטרייה אשר החלה יום לפני האירוע החריג בעבודה . חולים עם תעוקת לב טרייה נמצאים בסיכון מוגבר ללקות באוטם חריף של שריר הלב, וכך אירע גם במקרה של התובע, כאשר האוטם התרחש מספר ימים לאחר שחרורו מבית החולים , ללא קשר לתנאי עבודתו .

ג. לאירוע מה- 27.6.05 יכולה היתה להיות השפעה חולפת על הופעת כאבים תעוקתיים , אשר מהם סבל התובע גם לפני מועד זה וגם לאחריו. לא נגרם כל נזק ללבו של התובע כתוצאה מאותה החמרה אפשרית וחולפת בתעוקת הלב, כפי שהוכח במהלך אשפוזו . ניתן לקבוע כי לאירוע החריג בעבודה לא היתה כל השפעה על מחלת הלב הכלילית , על התעוקה הטרייה שהחלה יום לפני האירוע החריג, ועל אוטם שריר הלב אשר התובע לקה בו בהמשך. לפיכך השפעת האירוע בעבודה על הופעת האוטם החריף של שריר הלב היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, גורמי הסיכון למחלת לב כלילית, מחלה טרשתית משמעותית ותעוקה טרייה מוכחים, אשר התפתחו והופיעו טרם האירוע החריג בעבודה.
לסיכום תעוקה טרייה ובהמשך אוטם לא חודר של שריר הלב ללא קשר זמני או סיבתי לאירוע חריג בעבודתו של התובע".

7. התובע הגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה הבקשה נתקבלה בחלקה.
להלן השאלה אשר הופנתה למומחה-
" האם נכון שרמת טרופונין בדם נשארת מוגברת משך כ-10 ימים (ועד 14 יום) לאחר אוטם"? ראה לענין זה:
Katus AH at al Diagnostik efficacy of troponin T measurement in acute myocardial infarction . Circulation 1991.83 : 902-912 Textbook of cardiology, Eugene braunwald ed p 1202 (table 37-2) Saunders 5 edition 1997. WB
Doubert M Jeremias A The utility of troponin measurement to detect Myocardial ischemia Vascular Health and Risk Management 2010: A: 691-699 8. המומחה השיב לשאלת ההבהרה שהופנתה אליו כדלקמן-
"נכון. זמן החזרה של האנזים טרופונין נע בין 5-10-14 ימים כפי שצוין בשאלת ההבהרה, כאשר שני המרכיבים המרכזיים בקצב החזרה של האנזים לתקין הם היקף הנזק לשריר הלב (בהתקף לב גדול הערך המירבי של הטרופונין גבוה יותר ומשך הזמן עד לחזרת ערך האנזים לרמה תקינה ארוך יותר) ופתיחת העורק סביב התקף הלב, כאשר בחולים עם עורק חסום בזמן התקף הלב או לאחריו האנזים יורד בקצב איטי יותר בהשוואה לחולים אשר אצלם העורק לא היה חסום לחלוטין מלכתחילה או שנפתח מיד לאחר האוטם".
9. לאחר קבלת תשובת המומחה הגיש התובע בקשה לזימון המומחה הרפואי לעדות בפני בית הדין. הבקשה נדחתה .

טענות התובע-

10. המומחה טעה בקביעתו כי לא קיים קשר סיבתי זמני או סיבתי בין האוטם ובין האירוע החריג.

11. התובע אמנם הלין במועד אשפוזו הראשון כי סובל הוא מכאבים בחזה מזה יומיים אולם מדובר בכאבים מסוג שונה, כפי שהעיד התובע בחקירתו. נוכח האמור אין מקום להתייחס למצב רפואי קודם.

12. המומחה קבע כי מצבו של התובע לאחר האירוע החריג מהווה החמרה זמנית במצבו ולדעתו השפעתה חלפה. בקביעה זו חרג המומחה מסמכותו שכן קביעת הנכות נתונה לועדה הרפואית.

13. נוכח תשובת המומחה על פיה זמן החזרה של האנזים טרופונין לרמה רגילה ונוכחותו ברמה מוגברת מהווה אינדיקציה לארוע אוטם לב אשר יכול להימשך עד 14 ימים לאחר ארוע האוטם, אין ודאות כי רמת הטרופונין המוגברת שאובחנה אצל התובע באשפוז מיום 5.7.05 מקורה באוטם חדש שארע ב 4.7.05.

14. נוכח חוסר הוודאות במועד ארוע האוטם ולאור תכלית חוק הביטוח הלאומי ,מן הדין כי במקרה של ספק ,יפעל הוא לטובת המבוטח.

15. בית הדין לא התיר העברת שאלות הבהרה בהתייחס לגורמי הסיכון של התובע ולסיכויו הנמוכים כבעל תעוקה טריה המטופל באספירין ,לפתח אוטם . החלטה זו לרבות דחיית הבקשה לזימון המומחה לחקירה ,מקפחת את התובע ומבוקש לשקול פעם נוספת הפניית שאלות הבהרה למומחה או זימונו לחקירה .

טענות הנתבע-
16. התובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו ולא הוכיח קיומו של קשר סיבתי בין האירוע החריג מיום 27.6.05 ובין הליקוי ממנו סובל הוא בליבו על כן, דין התביעה להדחות.

17. המומחה קובע באופן חד משמעי כי במקרה זה לא מתקיים קשר סיבתי בין האוטם ממנו סבל התובע לבין האירוע החריג.

18. לא אחת נקבע לעניין משקלה של חוות הדעת כי תשמש את בית הדין בתחום שלבית הדין אין ולא יכול להיות ידע לגביו כל עוד, לא עולה לכאורה כי חוות הדעת מושתתת על הנחה משפטית מוטעית.
כן נפסק כי בית הדין יתן משקל ראייתי רב לחוות דעת המוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים.

19. חוות דעת המומחה אינה באה אלא להדריך את המשפטן בתחום שאינו בידיעתו המקצועית ולצייד את בית הדין במידע רפואי נכון שיסייע לבית הדין להכריע בשאלה מושא המחלוקת (עב"ל 1297/02 יהודה פרג'ון – המל"ל, מיום 16.2.04 טרם פורסם). עוד טען הנתבע כי אין מקום להעברת שאלות נוספות למומחה נוכח קביעתו במסגרת חוות הדעת ותשובותיו לשאלות ההבהרה.

דיון והכרעה –

20. הלכה פסוקה היא כי חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראה לעניין זה דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר, [פורסם במאגרים האלקטרוניים] עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם במאגרים האלקטרוניים]).
כמו כן בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעת המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם במאגרים האלקטרונים], וכן עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377).

21. בנסיבות המקרה שבפנינו, חוות דעת המומחה ,בצירוף חוות דעתו המשלימה מספקות מענה לשאלת הקשר הסיבתי השנויה במחלוקת בין הצדדים ולא מצאנו כי נפלה טעות או פגם בחוות הדעת בעטיו יש לדחות קביעות המומחה.
לאחר שסקר את התיעוד הרפואי שהועבר לעיונו ונוכח גורמים אישים תחלואתיים אשר קיימים בתובע, קבע המומחה כי לא מתקיים קשר זמני או סיבתי בין האוטם בו לקה התובע לבין האירוע החריג בעבודתו. קביעת המומחה מושתת על המסמכים הרפואיים אשר הוצגו בפניו, החלטת בית הדין וניסיונו המקצועי.

22. לא מצאנו לקבל את טענות התובע שעה שמרביתן מופנות כנגד סוגיות שהינן בתחום מומחיותו הרפואית של המומחה. המומחה הרפואי הגיע לכלל מסקנה כי לא קיים קשר זמני או סיבתי בין האוטם לבין האירוע החריג , לאחר סקירה בהירה ומפורטת של התיעוד הרפואי אשר הועבר לעיונו ובהתבסס על העובדות בהחלטת בית הדין.
כמו כן נציין כי טענת ב"כ התובע על פיה אין ודאות כי רמת הטרופונין מקורה באירוע חדש, אינה עולה מהמסמכים הרפואיים שעה שבאשפוז הקודם קרי עד ליום 29.6.2005, לא נמצא תיעוד לרמת טרופונין גבוהה, גורם אשר היה בו כדי לשנות מקביעת המומחה. עם זאת, רק ביום 5.7.05 נצפתה עליה קלה ואובחן אוטם. לפיכך לא ניתן לגרוס כי רמת הטרופונין נמצאה סמוך ליום האירוע (27.6.05) שעה שעד ליום 29.6.05 לא נמצא ממצא מסוג זה בבדיקות אשר נערכו לתובע.

23. אשר לטענות התובע שעהמופנות כנגד דחיית הבקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה וזימון המומחה לחקירה – בהחלטת בית הדין הנוגעת לזימון המומחה הרפואי לחקירה בפני בית הדין ,נקבע כדלקמן-

"1. כמקובל בהליכים מסוג זה , המומחה הרפואי אינו מוזמן לחקירה על חוות דעתו אלא ניתנת אפשרות להעברת שאלות הבהרה למומחה.

2. משהבקשה להעברת חלק מהשאלות נדחתה בהיותן בלתי רלבנטיות או שאינן דרושות להבהרת חוות הדעת , לא מצאתי להיעתר לבקשה לזימון המומחה הרפואי להיחקר על חוות דעתו. הבקשה נדחית".

החלטה זו עונה אחד לאחד על טרוניות התובע בעניינים אלה. ככל שהתובע סבור היה כי נפלה טעות בהחלטה והיה על בית הדין להפנות שאלות הבהרה נוספות ו/או לזמן המומחה הרפואי לחקירה, פתוחה היתה בפניו הדרך לפעול בדרך המותוית על פי הדין. משהתובע לא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו.
למעלה מהדרוש נציין כי אף לגופן של שאלות לא מצאנו כל טעם להתיר הפנייתן למומחה מהנימוקים המפורטים בהחלטות המקוריות אשר נתנו בעניין זה.

24. סוף דבר - התביעה להכרה באוטם שריר הלב בו לקה התובע כפגיעה בעבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק, נדחית.

משעסקינן בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי, לא ניתן צו להוצאות.

ניתנה ביום 25.4.12 בהעדר הצדדים

נ,צ מר יצחק בן דור

רוית צדיק, שופטת

ק: נעמי ט.
6 מתוך 7


מעורבים
תובע: פרג' אמנון
נתבע: בטוח לאומי-סניף תל-אביב
שופט :
עורכי דין: