ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כביר הראל ואח' נגד ועדת הזכאות לעסקים (מינהלת סל"ע) מדינת ישראל :

בתי המשפט

1

בית משפט השלום ירושלים

לפני: כבוד השופטת אנה שניידר

בשא9697/08

בעניין:

1. הראל כביר

2. נורית הנדל

המבקשים

נ ג ד

ועדת הזכאות לעסקים (מינהלת סל"ע) – מדינת ישראל

המשיבה

החלטה

1. בפני בקשה שהוגשה ביום 9/7/08 להארכת המועד להגשת ערעור על החלטת המשיבה מיום 1/1/08 (להלן - הבקשה). הבקשה הוגשה על פי תקנה 3 לתקנות יישום תוכנית ההתנתקות (סדרי הדין בערעור לפי החוק), התשס"ה-2005 (להלן – התקנות).

2. ההחלטה נוגעת לבעלותם המשותפת של המבקשים, שהינם בני זוג גרושים, בעסק חקלאי בגוש קטיף.

לטענת המבקשים, המבקש, אשר אמון על ניהול הליכי התביעה בגין העסק, בחן עם יועציו המשפטיים את האפשרויות להשגה על ההחלטה, כאשר האפשרות שנבחרה היתה פניה לוועדה המיוחדת, וזאת במטרה לייתר את ההליכים של הגשת ערעור לפי סעיף 17 לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן – החוק) בפני בית משפט זה.

3. ביום 28/1/08, בתוך תקופת הערעור, התבשר המבקש כי אביו (בן 63) עבר אירוע מוחי במהלך שהותו בחופשה בתאילנד ואושפז בבית חולים מקומי, דבר שאילץ את המבקש לזנוח את כל עיסוקיו ולטוס לתאילנד, ביום 31/1/08, על מנת לפקח על הטיפול הרפואי אשר הוענק לאביו ועל החזרתו ארצה. האב השתחרר מבית החולים המקומי בתאילנד ביום 1/2/08 והוחזר לישראל. לאחר שובו של האב לישראל הוא נדרש לטיפול רפואי אינסטנטיבי לצורך שיקומו (צורפו מסמכים רפואיים מיום 13/2/08 ו-4/3/08), ולטענת המבקש, הוא היה עסוק "מעבר לראשו" בסיוע לאביו כך שלא היה פנוי כלל ועיקר לעסוק בהליכים משפטיים.

4. המבקש טוען כי המחלה רלוונטית לתקופה בה היו המבקשים צריכים להגיש את הערעור מטעמם על ההחלטה, וממילא ברור כי האיחור בהגשתו נבע במישרין מטעם זה, המהווה "טעם מיוחד" הנדרש לפי תקנה 3 לתקנות.

5. לתשובתם לתגובת המשיבה לבקשה צירפו המבקשים את בקשתם לוועדה המיוחדת מיום 17/4/08 בקשר לעסק החקלאות שהיה בבעלותם.

מהודעת המבקשים מיום 5/10/08 עולה, כי ביום 3/9/08 קיימה הוועדה המיוחדת שימוע בבקשתם שנסבה, בעיקרה, על הגדרת החממות בעסקם כחממות מסוג ג' ולא מסוג ב' כפי שהוגדרו על ידי ועדת הזכאות.

הוועדה המיוחדת המליצה על קיומו של עיון מחדש על ידי ועדת הזכאות, ובהתאם לכך הועברו ביום 18/9/08 ראיות לוועדת הזכאות לגבי "פריטים שווי ערך" כהגדרתם בסעיף 6(א) לתוספת השלישית לחוק, אשר יש בהם, לטענת המבקשים, כדי להעלות את סיווגן של החממות לסוג ג'.

6. ועדת הזכאות דחתה את הבקשה לעיון מחדש בטענה שאין המדובר בפריטים העונים להגדרת "פריטים שווי ערך".

לטענת המבקשים, לאור הראיות שהומצאו, קביעתה העובדתית של ועדת הזכאות שגויה, ושלילת בקשתם לעיון מחדש מותירה את המבקשים ללא כל אפשרות אחרת מלבד פניה לבית משפט זה.

דיון

7. על פי סעיף 17(א) לחוק, ערעור על החלטת ועדת הזכאות יוגש תוך 45 ימים מהיום שההחלטה נשלחה לתובע, ובענייננו המועד להגשת הערעור היה ביום 15/2/08.

8. תקנה 3 לתקנות קובעת:

"מערער המבקש להאריך מועד להגשת ערעור יגיש לבית המשפט בקשה על כך בכתב, ובית המשפט רשאי להאריכו מטעמים מיוחדים שיירשמו".

כוונת המחוקק, ובעקבותיו גם כוונת מתקין התקנות, היתה להביא להכרעה מהירה ככל האפשר של המחלוקות בין הצדדים ולהגיע להחלטה סופית בדבר גובה הפיצוי המגיע על פי החוק. זו הסיבה שניתנה לבית משפט זה, בסעיף 17(ה) לחוק, סמכות לדון בערעור בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה, מבלי לקבל ראיות נוספות ומבלי לשמוע עדויות אלא מטעמים מיוחדים שירשמו.

זו גם הסיבה שבתקנה 12 לתקנות נקבע כי תקופת פגרה של בתי המשפט תבוא במנין הימים שנקבעו, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.

9. המטרה להביא להכרעה מהירה ככל שניתן במחלוקות בין הצדדים מביאה, בהכרח, לפרשנות מצמצמת של "הטעמים המיוחדים" הנזכרים בתקנה 3 לתקנות בהקשר לבקשה להארכת המועד להגשת הערעור.

בפסק דינו של כבוד השופט עדיאל ב.ע.א (י-ם) 11079/07 חרזי סיגלית נ' ועדת הזכאות לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות התשס"ה-2005,שניתן ביום 28/5/08, נקבע במפורש כי אין מקום לפרש את הביטוי "טעמים מיוחדים" שבתקנה 3 לתקנות באופן גמיש יותר ומחמיר פחות מהפירוש שניתן לו בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על אף המטרייה בה עסקינן ותכלית החקיקה, שנועדה לשקם את התושבים שפונו מבתיהם במסגרת ההתנתקות, וכך יש לנהוג ככלל.

דא עקא, נראה שהמקרה שלפנינו הינו בגדר יוצא מן הכלל, כפי שיפורט להלן.

10. בניגוד לעמדת המשיבה בתגובתה לבקשה, אני סבורה כי על אף שלא מדובר במקרה זה במחלה של עורך הדין או של בעל הדין עצמו, שעשויה לשמש "טעם מיוחד", יש לראות גם במחלת אביו של המבקש "טעם מיוחד" לענין תקנה 3 לתקנות.

מדובר כאמור באדם בן 63 בלבד שחלה באופן פתאומי במהלך טיול בתאילנד.

נקל להבין כי האירוע נפל על המבקש כ"רעם ביום בהיר", ואך טבעי הוא שזנח את כל עיסוקיו על מנת להציל את אביו במדינה שהטיפול הרפואי בה נופל מזה שבישראל.

יצויין, כי מנספח ד' לתשובת המבקשים לתגובת המשיבה עולה כי המבקש נסע ביום 31/1/08, עדיין בתוך תקופת הערעור, וכי היה מדובר בהטסה רפואית (MEDICAL FLIGHT). גם בדיקתו של האב על ידי רופא בישראל, ביום 13/2/08, היתה עדיין בתוך תקופת הערעור.

11. בנסיבות מיוחדות אלה ניתן לראות במחלת האב גורם חיצוני שגרם למחדל אשר לא היה בשליטת המבקש, ועל כן ניתן לראות בכך "טעם מיוחד" לענין תקנה 3 לתקנות.

12. מבלי להיכנס לנכונות שיקוליהם של המבקשים ויועציהם המשפטיים לפנות לוועדה המיוחדת, הפועלת לפנים משורת הדין, בשאלה פרשנית של המונח "פריטים שווי ערך", יש לזכור שהפניה היתה ביום 17/4/08, זמן קצר יחסית לאחר שובו של האב החולה ארצה.

הוועדה המיוחדת קבעה, בצדק, כי היא מנועה מלדון בשאלת הפריטים שהוצגו על ידי המבקשים כפריטים אשר יש בהם כדי להעלות את סיווג החממות והמליצה על קיומו של עיון מחדש בפני ועדת הזכאות, אשר דחתה בסופו של דבר את ההמלצה.

נראה ששגו המבקשים ויועציהם המשפטיים בכך שבמקביל לפנייתם לוועדה המיוחדת ביום 17/4/08 לא הגישו בקשה להארכת המועד להגשת הערעור לפי סעיף 17 לחוק, אלא המתינו עד לחודש יולי 2008.

עם זאת, בנסיבות שפורטו לעיל, שלילת הסעד המבוקש על ידי המבקשים ומניעת יומם בבית המשפט תהיה בלתי מידתית ובלתי ראויה.

13. לאור האמור, החלטתי לפנים משורת הדין ליתן למבקשים את יומם בבית המשפט והבקשה להארכת המועד להגשת הערעור תקובל.

14. הערעור יוגש תוך 45 ימים מיום המצאתה של החלטה זו.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום ז' בחשון תשס"ט (5 בנובמבר 2008) בהעדר הצדדים.

אנה שניידר, שופטת