ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גיני דוד נגד בטוח לאומי-סניף :

1

בית הדין לעבודה

בית דין איזורי לעבודה ת"א – יפו

בל 006772/07

בפני:

בפני כב' השופטת צדיק רוית

תאריך:

05/11/2008

בעניין:

גיני דוד

ע"י ב"כ

עו"ד מונק הראל

המערער

נ ג ד

בטוח לאומי - סניף תל-אביב

ע"י ב"כ

עו"ד הירש

המשיב

פסק - דין

1. בפני ערעורו של מר גיני דוד (להלן: "המערער"), על החלטת הוועדה הרפואית לערערים תחום נפגעי עבודה מיום 07/10/07, אשר קבעה כי אין להפעיל את תקנה 15 בעניינו.

2. המערער יליד 1950 נשוי ואב לארבעה ילדים, היה שותף במוסך ואף עבד בו כחשמלאי רכב.

3. המערער נפגע בתאונת עבודה בשנת 2002 ובשנת 2003.

4. המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המשיב"), הכיר בשינויים הניווניים בשורש כף ידו של המערער כתוצאה ממחלת מקצוע, בגינם נקבעו למערער 15% נכות לצמיתות.

עם זאת, הוועדה סברה כי אין מקום להפעלת תקנה 15 בעניינו של המערער.

תמצית טענות המערער:

5. לטענת המערער לאור גילו, אופי עבודתו ונכותו אין חולק כי קיימת השפעה מכרעת בין נכותו לכושר עבודתו ויכולתו להמשיך ולעבוד במקצועו.

6. המערער טוען כי השוואת שכרו עובר למועד קביעת נכותו, לשכרו לאחר מכן מלמד כי חלה ירידה משמעותית בשכרו.

7. רופאים תעסוקתיים אשר בדקו את המערער קבעו מפורשות כי המערער אינו יכול לשוב לעבודתו.

8. מכל הטעמים אשר פורטו לעיל מבקש המערער כי בית הדין יורה על החזרת עניינו לוועדה אשר תבחן בשנית הפעלת תקנה 15.

תמצית טענות המשיב:

9. המועד הקובע לבדיקת הירידה בהכנסות המערער הוא מועד הבדיקה קרי 30/09/05. הנתונים אשר הוצגו על יד המערער באשר להכנסתו מתייחסים לשנים 2004-2002 בלבד ואין בהם כדי לשפוך אור לגבי הכנסת המערער בשנת 2005.

10. תלושי השכר בגין החודשים שקדמו למועד הבדיקה המצויים בתיקו של המערער מלמדים כי הנתונים עליהם התבססה הוועדה לצורך קביעת הכנסותיו תואמים את העלייה בשכרו.

11. לטענת המשיב וועדת הרשות השוותה בין הכנסת המערער ברבע השנה שקדמה לפגיעה לבין הכנסתו ברבע השנה שקדמה לישיבת הוועדה. כך נעשה דרך קבע בכל בדיקת ירידה בהכנסות על ידי וועדות הרשות. אין מקרה זה שונה ממקרים אחרים ולכן אין צידוק לסטות מדרך החישוב הנהוגה.

דיון והכרעה:

12. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד. במסגרת סמכותו לדון "בשאלה משפטית" בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ד 213 (1999)).

13. בעניין חובת ההנמקה כבר נפסק, כי הועדה היא גוף מעיין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין את החלטתה היטב. (דב"ע נד/154-0 דן יעקב לבל נ' המוסד פד"ע כז 474).

14. הוועדה אשר התכנסה בעניינו של המערער ביום 07/10/07 קבעה כי:

"בהמשך לדיון הוועדה מיום 05/11/06 הוועדה עיינה בפרוטוקול וועדת רשות מיום 11/02/07ובפרוטוקולים קודמים של וועדת רשות כן עיינה הוועדה בדו"ח מחלקת שיקום מיום 08/08/05. בהתייחס לפגיעה הנדונה עומד מול הוועדה דו"ח מתאריך 02/10/05 לפיו קיימת עלייה בשכר בשיעור 9%. מדו"ח מאוחר יותר שנערך לבקשת הוועדה עולה כי נפגע בתאונה נוספת ולכן אין אפשרות לדון בהכנסות.

לפיכך מתבססת הוועדה על דו"ח הכנסות קודם לפיו היתה עלייה בהכנסה בשיעור 9% ולפי דו"ח זה אין מקום להפעלת תקנה 15".

15. בפרוטוקול וועדת הרשות לעניין תקנה 15 מיום 02/10/05 קבעה הוועדה כי אין סיבה להגדיל אחוזי נכותו, ונימקה כך:

"החל מחודש ינואר 2003 הנפגע פתח יחד עם אחיו ועוד שני שותפים מרכז שירות ליונדאי. גם העסק לחשמלאות רכב פעיל. בהכנסתו היום לעומת שנת 2002 ישנה עליה בשיעור 9%".

16. ישומה של תקנה 15 נבחן טרם התאונה וסמוך למועד בו מתכנסת הוועדה. במקרה דנן, נבחנה הכנסת המערער ברבע השנה שקדמה לפגיעה והושוותה להכנסתו ברבע השנה שקדמה לישיבת הוועדה.

אכן צודק המשיב בטענתו כי אין לבצע חישוב הכנסה חודשית ממוצעת לצורך הפעלת תקנה 15 על בסיס חודשים אקראיים הנוחים למערער. מסקנה אחרת תוביל לתוצאה אבסורדית ומלאכותית על פיה יוכל כל מבוטח להציג תלושי שכר "המשרתים" בקשתו ללא יכולת לבדוק באופן ענייני שאלת הירידה בהכנסת המבוטח.

יתרה מכך, עיון בהכנסות המערער לפני התאונה מיום 30/04/02 ולאחריה (בהתאם לריכוז המשכורות לשנת 2002) אינו מלמד על ירידה בהכנסה ולמעשה הכנסתו מחודש ספטמבר 2002 ואילך גבוהה מהכנסתו ערב התאונה.

אשר להכנסתו בשנת 2005 קרי סמוך למועד התכנסות הוועדה, משהמערער לא הציג דו"חות מס הכנסה לשנת 2005 לא ניתן היה להסתמך על דו"ח עדכני לפיכך התבססה הוועדה על דו"חות קודמים מהם עולה כי אכן קיימת עליה בהכנסות.

בנוסף, עיון בתלושי השכר לחודשים יוני – אוגוסט שנת 2005 אל מול שכרו ערב לתאונה מלמד אף הוא על עליה בהכנסה.

17. לאור האמר לעיל לא מצאתי כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה אשר אימצה את קביעת וועדת הרשות כי חלה עליה בשכרו של המערער בשיעור של 9% ועל כן אין מקום להפעלת תקנה 15. הוועדה מציינת כי הכנסת המערער כיום גבוהה יותר מהכנסתו לפני התאונה ועל כן אינו עומד בתנאי התקנה.

זאת ועוד. הוועדה אינה צופה פני עתיד ואין מקום לערוך השוואה בין שכר המערער לאחר התאונה לבין השכר שהיה משולם למערער אילולא התאונה.

סוף דבר:

18. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי במסמכי התיק באתי לכלל מסקנה כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה ולפיכך אין מקום להחזיר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים.

דין הערעור להדחות.

ערעור על פסק דין זה הינו ברשות בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

בקשת רשות ערעור יש להגיש תוך 15 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן ביום ז' בחשון, תשס"ט (5 בנובמבר 2008) בהעדר הצדדים.

רוית צדיק, שופטת

יקירה.