ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חנניה אלמליח נגד בטוח לאומי-סני :

1

בית הדין לעבודה

בית דין איזורי לעבודה ת"א – יפו

בל 003254/08

בפני:

בפני כב' השופטת צדיק רוית

תאריך:

05/11/2008

בעניין:

חנניה אלמליח

ע"י ב"כ

עו"ד אוזנה אליהו

המערער

נ ג ד

בטוח לאומי - סניף ת"א

ע"י ב"כ

עו"ד הירש

המשיב

פסק - דין

1. בפני ערעורו של מר חנניה אלמליח (להלן: "המערער") על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז – 2007 (להלן: "חוק הפוליו") מיום 04/04/08 אשר דחתה תביעתו.

טענות המערער:

2. המערער יליד 1959 עלה ארצה בשנת 1964. לטענתו טופל בבית החולים אסף הרופא ומצבו הרפואי החמיר בארץ.

3. לטענת המערער בהתאם לחוק המונח "מחלת פוליו" כולל גם את החמרת המחלה. יש לשלב משמעות מונח זה גם בהגדרת המחוקק בעניין המונח "נפגע פוליו".

לגישתו, מקרה בו המחלה הוחמרה בישראל נכלל באופן ברור במסגרת הגדרת "נפגע פוליו" גם אם המחלה פרצה בחו"ל.

4. כדי לבחון נכונה את שאלת מיקום פרוץ המחלה היה על המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המשיב") להתייחס גם למצב החמרת המחלה, וממילא המועד הרלבנטי לשאלת מיקום פרוץ המחלה נוגע גם למועד החמרת המחלה, כך שככל שהמחלה הוחמרה בישראל יש להכיר במערער כ"נפגע פוליו" הגם שפרוץ המחלה אירע בחו"ל.

טענות המשיב:

5. המשיב עומד על טענתו לפיה חוק הפוליו, אינו חל על חולה אשר חלה בחו"ל ומחלתו החמירה בארץ.

6. לגופו של עניין טוען המשיב כי חוק הפוליו הוא חוק שנובע מאחריות המדינה, אשר מטרתו לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים. לפיכך קיים צורך להגביל תחולתו רק על מי שחלה במדינת ישראל.

7. הזכאי לפיצוי מכוח חוק הפוליו הוא "נפגע פוליו", תושב ישראל שלקה במחלת שיתוק ילדים בישראל ושרופא מוסמך או וועדה רפואית לערערים קבעו כי נגרמה לו נכות עקב אותה מחלה.

הפיצוי משולם בגין נכות שנגרמה הן עקב מחלת שיתוק ילדים והן עקב החמרה מאוחרת של המחלה.

8. לטענת המשיב משבאים לפרש חוק שחוקקה הכנסת, הגוף המחוקק של מדינת ישראל בפרט משמדובר בחוק פיצוי בו לקחה המדינה אחריות על מחדליה יש לראותו כחל על אירועים שאירעו בתקופת קיומה של המדינה.

המשיב הפנה בעניין זה למספר חוקים בהם הוענקו זכייות בגין אירועים שאירעו בארץ ישראל ואף מחוצה לה בתקופת ממשלת פלשתינה (א"י). (חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה –1995; חוק חילים שנספו במערכה (תגמולים ושונות) התש"י – 1950).

מנגד באותם מקרים בהם בחר המחוקק להעניק זכויות בגין פגיעה בתחום המדינה בלבד קבע והגדיר זאת מפורשות כפי שנעשה בעניין חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ"ג – 1992, חוק לפיצוי נפגעי גזזת

התשנ"ד - 1944 וחוק הפוליו.

עוד הפנה המשיב לבג"צ 8382/96 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה (פ"ד נא (5) 658 בע"מ 664), שעניינו בתשלום קצבאות יוצאי צבא בגין שירות במשטרת המנדט. שם נדונה השאלה האם יש לחייב את הקופה הציבורית לשלם פיצויים בגין מעשים או מחדלים של מדינה או גוף מדיני אחר, ואף מדינת אויב. בית המשפט קבע כי מסקנה זו הינה קשה וגובלת באבסורד.

דיון והכרעה:

9. השאלה הדרושה להכרעה בנסיבות מקרה זה היא האם אדם אשר לקה במחלת שיתוק ילדים שלא במדינת ישראל, יבוא בגדר המונח "נפגע פוליו" בשל החמרת המחלה בתחום המדינה?

10. סעיף 1 לחוק הפוליו מגדיר את מטרת החוק:

"מטרתו של חוק זה לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים ובכך לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל כלפיהם".

סעיף 2 לחוק הפוליו מגדיר הן את המחלה והן את אלה שיבואו בגדר "נפגעי פוליו" -

"מחלת הפוליו" – מחלת שיתוק ילדים (Poliomyelitis), לרבות החמרה מאוחרת של המחלה (Post-poliomyelitis syndrome);

"נפגע פוליו" – תושב ישראל שלקה בישראל במחלת שיתוק ילדים ושרופא מוסמך או ועדה רפואית לעררים כאמור בסעיף 7 קבעו כי נגרמה לו נכות עקב אותה מחלה;

11. עיון בהגדרת המונח "מחלת הפוליו" כפי שנקבעה בסעיף 2 לחוק כולל בחובו גם את החמרת המחלה אשר יכול ותופיע בשלב מאוחר יותר. אולם, הגדרת המונח "נפגע פוליו" קובע כי רק מי שהיה תושב ישראל בעת שלקה במחלת הפוליו, יהיה זכאי לפיצוי על פי החוק.

12. לכך מצטרף סעיף המטרה אשר לפיו מטרת חוק הפוליו כפי שהיא עולה בצורה ברורה וחד משמעית מן החוק עצמו (סעיף 1) היא לפצות את מי שלקה בישראל במחלת שיתוק ילדים, וזאת בשל מחויבות המדינה כלפיו.

13. מקריאת הסעיפים יחדיו עולה בבירור כי החוק בא להעניק זכויות לאותם חולים אשר היו תושבי המדינה ולקו בישראל במחלת שיתוק ילדים. עם זאת תושב ישראל אשר לקה במחלת שיתוק ילדים, מחוץ למדינה הגם שהוחמרה היא בישראל אינו זכאי על פי החוק.

זאת ועוד, סעיף המטרה מבהיר כי מדובר בחוק הנובע מאחריות המדינה. מדינת ישראל קיבלה אחריות על מעשים או מחדלים שגרמו לנזקים למי שחלו במחלה בגבולות המדינה. הכרת המדינה באותם נפגעים עקב העדר תנאים סניטרים נאותים בתקופת קום המדינה ובהעדר חיסון מתאים, מתייחסת למי שלקה במחלה במדינת ישראל. זוהי תחילת החוק ומטרתו.

סוף דבר:

14. לאור שעיינתי בפרוטוקול הוודעה, טיעוני הצדדים ולשון החוק לא מצאתי מקום לקבל פרשנות החוק המוצעת על ידי המערער וזאת משאינה מתיישבת עם הגדרת המונח "נפגע פוליו" הקבוע בחוק. ההגדרה קובעת באופן מפורש וברור כי נפגע פוליו הוא תושב ישראל אשר לקה במחלה במדינת ישראל בלבד. פרשנות אחרת משמעותה התעלמות משלון החוק, תוך שינוי הגדרות המונח "נפגע פוליו" ויציקת תוכן שאינו מתיישב עם דברי ההסבר לחוק והרציונל שעמד לנגד עיני המחוקק עת חוקק החוק.

משהוועדה קבעה כי המערער לא חלה במדינת ישראל, בדין נתנה החלטתה אשר תואמת את לשון החוק, מנומקת ומבהירה מפורשות הסיבה לשלילת הזכאות, לפיכך לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתה.

15. לאור האמור לעיל, דין הערעור להדחות.

אין צו להוצאות.

ערעור על פסק דין זה הינו ברשות בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

בקשת רשות ערעור יש להגיש תוך 15 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן ביום ז' בחשון, תשס"ט (5 בנובמבר 2008) בהעדר הצדדים.

רוית צדיק, שופטת

יקירה.