ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עופר ניב נגד בטוח לאומי-סניף :

1

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב - יפו

בל 002429/07

בפני:

כב' השופטת חגית שגיא – סגנית נשיא

תאריך:

05/11/2008

בעניין:

עופר ניב

ע"י ב"כ עו"ד

גלעד משה

התובע

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

דקל

הנתבע

החלטה

1. התובע הגיש תביעה נגד הנתבע, בה ביקש לקבוע, כי ארעה לו פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה תוך כדי ועקב עבודתו.

2. נסיבות האירוע הנטען תוארו בתצהירו של התובע כדלקמן:

"1. אני יליד שנת 1959.

2. עבדתי כנהג שכיר ב"דן" בקווים שונים משנת 1985 ועד לשנת 2005. משנת 1988 עבדתי גם כנהג תיירות ב"יונייטד טורס" ובמסגרת זאת הסעתי תיירים ברחבי הארץ, כולל בדרכים משובשות.

3. בכל השנים האלה עבדתי כ – 12 שעות ביום בממוצע, לכל הפחות, 6 ימים בשבוע.

4. במשך שנות עבודתי עד לשנת 1993 עבדתי על אוטובוסים מיושנים של חברת 'ליילנד' עם כסאות מיושנים (כסאות ברזל קשים עם משענת קש) ללא התקן שיכוך זעזועים.

5. לאחר שנת 1993, עברתי לנהוג באוטובוסים חדישים יותר של 'מן', שבהם על תחתית מושב הנהג מורכב בורר, המאפשר להתאים את משקל הנהג לשיכוך הנעשה ע"י בוכנה של בולם הזעזועים. ידעתי מהי מטרת הבורר, אך לא ידעתי מה מסמלים המילים והמספרים המצויינים על הסקלה. המנגנון לא כוון אף פעם, וגם אני לא ידעתי לכוון את המנגנון הזה ולנסות להתאים אותו למשקלי. מעבר לכך, כשלא עבדתי שעות נוספות נהגים אחרים נהגו באוטובוס, וכאשר הייתי חוזר לנהוג באוטובוס למחרת לעיתים הייתי חש בשינוי במצב הכסא.

6. משנת 1995 עבדתי על אוטובוס מפרקי, שהיה קופצני מאד בשל הויברציות שהיה מעביר הקרון האחורי של האוטובוס. למרות שהויברציות בנהיגה באוטובוס הזה היו חזקות יותר מאלה שהיו באוטובוס הרגיל, מושב הנהג היה אותו מושב שהיה באוטובוס הרגיל, ואת הזעזועים בנהיגה באוטובוס הזה הייתי מרגיש בצורה קשה ביותר.

7. חלק מהכסאות היו בעלי בולם אוויר מקולקל, ובמצב זה חשתי בנקישות חזקות של הכסא בכל פעם שהאוטובוס נתקל במהמורה או בשקע.

8. לאורך קווי הנסיעה שבהם עבדתי היו, מאז שנות השמונים, פסי האטה רבים על פני הכבישים.

9. בעת הנסיעה על גבי פסי ההאטה הייתי מוקפץ בחוזקה רבה עם כסא הנהג כלפי מעלה ובחזרה למטה. הקפצה זו, ובמיוחד השלב של תנועת המושב כלפי מטה לאחר הקפיצה, גרמה לי לתחושת נפילה כמו על משטח קשיח ולמכה בעמוד השדרה. מאחר והיו קפלים רבים בכביש, הדבר חזר על עצמו פעמים רבות ביום. כמו כן, בעת פנייה של האוטובוס על כפלי הכביש, נגרמה למעשה קפיצה כפולה של המושב. במצבים כאלה הכסא לא היה מספיק לחזור למצבו ההתחלתי, והקפיצה השנייה היתה חזקה עוד יותר. קפיצות מהסוג שתארתי היו נגרמות לי כמאות פעמים כל יום ויום.

10. כמו כן, חשתי בזעזועים חוזרים ונשנים גם בנסיעה רגילה על הכביש, כנראה בשל כך שהמושב לא בלם היטב את הזעזועים, ובמיוחד מאז התחלתי לעבוד על אוטובוסים מפרקיים בשנת 1995."

3. התובע העיד לעצמו וצירף לתצהירו חוות דעת של ד"ר ביקלס, ממונה בטיחות.

הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

4. לאחר שעיינתי בכל החומר שבפני החלטתי למנות מומחה רפואי בעניינו של התובע, וזאת מן הנימוקים כדלהלן:

א. בתצהירו ובעדותו טען התובע כי במקביל לעבודתו כנהג בקווים עירוניים – ביצע נסיעות תיירות של בתי ספר ושל חיילים בכבישי הארץ.

התובע טען כי במסגרת נסיעות התיירות ביצע נסיעות להר המצדה, מערת הקמח, נחל כתובות והסעות חיילים למוצבים. בנסיעות אלה נסע בכבישים משובשים מלאים במהמורות.

ב. לטענת התובע, גם בכבישים העירוניים יש לעיתים מהמורות ופסי האטה.

ג. באישור שצירף התובע לתיק, שכותרתו "כסא נהג", צויין, כי בשנים 80-75 נמצאו ברשות חברת "דן" אוטובוסים מתוצרת "ליילנד", בהם היה כסא הנהג מחובר ישירות דרך צינור לרצפת האוטובוס, ואילו משענת הכסא היתה עשויה מסגרת ברזל שזורה קש. גם באוטובוסים מתוצרת "מאן" שבהם השתמשה חברת "דן" עד 98' – הורגשו זעזועים בעת הנהיגה, על אף שבאוטובוסים אלה הותקן בולם זעזועים ומשענת הגב רופדה בספוג.

אוטובוסים בעלי מושב אורטופדי הוכנסו לשירות בשנת 98'.

ד. מאישור מנהל תיפעול והדרכה ב"דן" עולה כי אוטובוסים מסוג לילנד שימשו בשירות עד לשנת 93'.

ה. מהמקובץ עולה כי במשך שנים רבות נהג התובע בכבישים משובשים בהיותו יושב בכסא נהג שלא בלם את הזעזועים כראוי.

ו. לפיכך יועבר עניינו של התובע למומחה רפואי לבחינת קשר סיבתי.

ניתנה היום ז' בחשון, תשס"ט (5 בנובמבר 2008) בהעדר הצדדים.

ח. שגיא - שופטת

סגנית נשיא

002429/07בל 720 רונית רובין