ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כמיל חריש נגד סופר פארם ישראל בע"מ :

1

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

בשא004229/08

עב' 001607/08

בפני:

כב' השופטת אורית יעקבס

05/11/2008

ע"י ב"כ עוה"ד

ח'אולה עאסי

המבקש/התובע

- נגד -

סופר פארם ישראל בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד

רועי צור ואח'

המשיבה/הנתבעת

החלטה

1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטה שניתנה על ידי ביום 22/9/08 (להלן: "ההחלטה") במסגרת בש"א 2342/08 עד להכרעה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בבקשת רשות ערעור שהגיש התובע, לטענתו, או עד לסיום ההליך.

2. במסגרת ההחלטה, נדחתה בקשתו של התובע לגילוי מסמכים כללי וכן לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, תוך חיובו בשכר טרחתה של הנתבעת (1,800 ₪ בצירוף מע"מ כחוק). יש להדגיש, כי התובע ביקש את עיכוב ההחלטה רק באשר לתשלום ההוצאות שהושתו עליו.

3. לבקשה אשר הוגשה ביום 22/10/08, הגישה הנתבעת תגובה מפורטת, ביום 3/11/08 (להלן:"התגובה").

4. בכל הקשור לעיכוב ביצוע, מוחלות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991.

הכלל על פי תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן:"התקנות") הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (כשהתאם לתקנה 1 - "החלטה - פסק דין וכל החלטה אחרת של בית משפט"), עם זאת, מקנה תקנה 467 לבית הדין שנתן את ההחלטה סמכות להורות על עיכובה עד להכרעה בערעור וזאת בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מן הכלל.

נסיבות מיוחדות אשר עשויות להצדיק עיכוב ביצוע קיימות כאשר מתברר בעליל, כי אם תבוצע ההחלטה, שוב לא יהיה ניתן להחזיר את המצב לקדמותו והזוכה בערעור לא יוכל להֵנות מפרי זכייתו. עניין נוסף שיש לשקול הוא סיכויי ההצלחה של הערעור, כמו כן, צריך בית הדין לשקול את מאזן הנוחות והאינטרסים של הצדדים ואת התוצאות שתִגרמנה לכל אחד מהם כתוצאה מההחלטה. מקום שנזקו של אחד יהיה קשה ואילו לצד שכנגד ייגרמו השהייה או נזק הניתן לפיצוי, תגבר הנטייה שלא ליצור עובדות מוגמרות [ראה: י. זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שישית , 2001, עמ' 513-511; י. לובוצקי, סדר הדין בבית הדין לעבודה, 217-215; ב"ש 396/86 שי שטיין נ. יעקב חזן, פ"ד מ(3) 133; ע"א 3191/99 אלי בראשי נ. אדוארד ויינשטיין, דינים עליון נו, 92; ב"ש 974/84 שיכון עובדים נ. מלובסקי, פ"ד לח(4) 572 בג"צ 5580/98 אליהו סופר נ. שר העבודה והרווחה ואח', פ"ד נד(4) 319].

במערך השיקולים המנויים לעיל, שמור מעמד בכורה לאינטרס של הזוכה להגשמת זכויותיו [ראה: בש"א 2966/96 עטיה נ. עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נ(1) 668] ולכן במקרה שהנזק העלול להיגרם לכל אחד מהצדדים עקב ההחלטה לעכב או לא לעכב ביצועו של פסק דין (או החלטה) הוא פחות או יותר דומה, גובר העיקרון של הביצוע המיידי [ע"א 3191/99 לעיל; בש"א 227/88 עיריית תל-אביב-יפו נ. מדינת ישראל , פ"ד מב(2) 764], כמו כן במקרה בו ניתן להחזיר את המצב לקדמותו, סיכויי ההצלחה בערעור ומאזן הנוחות אינם רלוונטיים [ע"א 3191/99 לעיל; ב"ש 227/83 גולדברג נ. גולדברג, פ"ד לז 778].

לסיכום סוגיית אמות המידה להפעלת שיקול הדעת של בית הדין בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, ראוי לעיין בבש"א 1181/01 רחימי אלברט ואח' נ. מרגוט מלכה, עבודה ארצי, כרך ל"ג (49) 26:

"הכלל הוא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו ועיכוב ביצועו של פסק הדין הוא בבחינת החריג. אמות המידה להפעלת שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט, לרבות לבית הדין לעבודה, לעיכוב ביצוע נתגבשו לאחרונה בהחלטה של שופטת בית המשפט העליון, ד' בייניש (רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ. בצלאל אהובה ואח', (לא פורסם), ניתן ביום 19/11/00).

כפי שנקבע בהחלטה, בבואנו לבחון בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, צריך שיתקיימו שני תנאים מצטברים והם שסיכויי הערעור להתקבל אינם משוללי יסוד ומתוך הערכת הנזק היחסי שייגרם לצדדים ממתן הסעד או מאי נתינתו לאמור, הסעד של עיכוב ביצוע פסק דין, ראוי לו שיינתן אם יימצא, כי הנזק הצפוי להיגרם למערער, במידה ולא יעוכב ביצועו של פסק הדין והערעור אמנם יתקבל, גדול מן הנזק הצפוי למשיב, אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של דבר יידחה".

5. במסגרת הבקשה, המחזיקה מספר שורות בלבד, נטען כי לתובע סיכויי הצלחה טובים בבקשת הערעור שהגיש וכן נטען כי גם סיכויי התביעה טובים ביותר ולפיכך גם אם הבר"ע תידחה, עדיין התובע זכאי לקבל כספים מטעם הנתבעת.

6. הנתבעת התנגדה לבקשה וזאת מהטעמים הבאים:

א. לא הובאו בבקשה כל נימוק ו/או סיבה המצדיקות עיכוב ביצוע ההחלטה בדבר תשלום שכר טרחה.

ב. התובע נמנע מלצרף לבקשה תצהיר, לתמיכה בעובדות הנטענות לה.

ג. הכלל הוא כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים".

ד. על מבקש עיכוב להראות כי סיכוייו טובים לזכות בערעור וכי אם יבוצע פסק הדין או ההחלטה נשוא הערעור, יקשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו. התובע לא עמד באף לא אחד מתנאים אלו.

ה. התובע לא פרט במה טובים סיכויי בקשת הערעור שהגיש ודי בכך כדי להביא לדחיית בקשתו תוך חיובו בהוצאות.

ו. התובע לא טרח לשכנע כי התקיים בעניינו התנאי השני המצדיק עיכוב ביצוע - "השבת המצב לקדמותו", ולמעשה, לא טען בעניין זה דבר.

ז. הנתבעת חברה מבוססת ואין כל חשש שאם תתקבל בקשת הרשות שהגיש התובע, הוא לא יוכל להפרע להחזר הסכומים נשוא ההחלטה.

7. דיון והכרעה

במקרה שלפניי לא פרט התובע במה טובים סיכויי הבקשה לרשות ערעור שהגיש ולא התייחס כלל לנושא השבת המצב לקדמותו היה ובקשת הערעור שהגיש, תתקבל. מאחר והתובע לא טען, כאמור, ובוודאי שלא הוכיח כי אם יזכה בבקשת הערעור, לא יוכל להנות מפרי זכייתו, ומאחר וכרגע התובע אף לא הוכיח שמאזן הנוחות נוטה לטובתו, הרי שממילא אין מקום להורות על עיכוב ההחלטה.

8. לנוכח האמור לעיל הריני קובעת כי לא התקיימו נסיבות המצדיקות סטיה מהכלל לפיו הזוכה בדינו זכאי להנות מפרות זכייתו, בלי עיכוב.

9. סוף דבר, הבקשה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסכום של 1,200 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום, אם לא ישולם בתוך 30 יום.

ניתנה היום ז' בחשון, תשס"ט (5 בנובמבר 2008) בהעדר הצדדים.

אורית יעקבס, שופטת

ענבל