ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שרר ציפורה נגד מצליח רונית :

4

בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע

דמ 002920/07

דמ 001362/08

דמ 001363/08

בפני:

כב' השופטת יעל אנגלברג-שהם

נציג עובדים - יאיר טבת

נציג מעבידים - ראובן בן סימון

תאריך:

05/11/2008

בעניין:

שרר צפורה

ע"י ב"כ עו"ד:

בן אלון חיים

התובעת

נ ג ד

1. מצליח רונית

2. רם אליעזר

3. רם ארז

הנתבעת

נוכחים:

התובעת וב"כ

הנתבעים בעצמם

פרוטוקול

ב"כ התובעת:

אני מוותר על התביעה לדמי מחלה כנגד הנתבע 2.

התובעת:

עבדתי אצל הנתבע מס' 2 במשך כמעט שש שנים. היחסים בנינו היו קרובים מאוד. אשתו נפטרה והייתי מאוד קרובה אליהם. היתה סיבה שעזבתי, הייתי קשורה לאשתו ולי יש בעיה משהו שנפטר אני לא יכולה להסתובב בחלל שהוא נפטר. הם ידעו את הסיבה שעזבתי. ביום של השבעה הייתי שם ולא יכולתי להיות שם. אם הוא היה מבין שש שנים לא בא ברגל להיות אצלם בבית ולעשות את העבודה שעשיתי. הוא עצמו היה צריך לחשוב ולתת לי פיצויים. שש שנים במשק בית זה לא קל. אני לא יכולתי להיות בתוך הבית פנימית.

התובעת והנתבע 2: מודיעים לבית-הדין כי הגיעו להסכם פשרה בהמלצת בית-הדין לפיו ישלם הנתבע לתובעת סך של 1,418 ₪ (נטו) לסילוק מלא וסופי של כל תביעות הצדדים זה כלפי זה.

הסכום ישולם עד ליום 12.11.08 בהמחאה שתשלח לידי התובעת בדואר רשום לכתובת רחוב ההסתדרות 7 דירה 10 אשקלון.

היה ולא ישולם הסכום במועד, יישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 31.5.06 ועד לתשלום המלא בפועל.

________________________ __________________

התובעת הנתבע מס' 2

פסק דין (תיק דמ 1362/08)

1. ניתן בזה תוקף של פסק-דין להסכם אליו הגיעו הצדדים.

2. אין צו להוצאות.

ניתן היום ז' בחשון, תשס"ט (5 בנובמבר 2008) במעמד הצדדים.

_____________________ _________________ _______________________

נציג עובדים – יאיר טבת יעל אנגלברג-שהם נציג מעבידים- ראובן בן סימון

שופטת

הנתבעת מס' 1:

התובעת לא עבדה. היא עבדה מאוגוסט 2000 עד ינואר 2004 בהיקף של 10 שעות. היא טוענת שעבדה עד ינואר 2006. זה היה עד ינואר 2004. שינתי תפקיד והתקרבתי לבית ולכן השתנו השעות. נזקקתי פחות לשירותיה. בינואר 2004 ולא בינואר 2005.

התובעת, לאחר שהוזהרה כדין:

ח.ר.:

ש. ספרי על שנות עבודתך את היקף משרתך?

ת. התחלתי באוגוסט 2000 לעבוד אצל רונית בעבודת משק בית פעמיים בשבוע 5 שעות שבועיות כל יום. במשך חמש וחצי שנים בערך זה עד ינואר 2006 באה גב' רונית ואמרה לי שיש לי קשיים אני מורידה לפעם בשבוע ותעבדי 7 שעות שבועיות ואמרתי שזה יעמיס עלי. הסכמתי ל-7 שעות. עם הזמן אמרתי לה ששינית לי שעות עבודה מגיעה לי הבראה וזכויות כי הורדת אותי והעמסת עלי יותר בפעם בשבוע. היא אמרה אל תדאגתי אני אתן לך הכל. פעמיים. בתור עובדת אני לא יכולה לעמוד מול רונית ולומר לה תתני לי כי אני צריכה את העבודה שלי. זה מה שהרגשתי. לא קיבלתי כלום. חופשה קיבלתי. רונית בפעמיים בשבוע היא אמורה לתת לי יומיים בשנה היא מתייחסת ליום עבודה 150 ₪. בחופש הגדול יצאו לחופשות היא נתנה לי 150 ₪ ואומרת לי אל תבואי באותו שבוע אנו לא בבית אין צורך בעבודות בית. כך לגבי חגים אף פעם לא קיבלתי.

חופשה קיבלתי פעם אחת לשנה 150 ₪. לגבי שנה וחצי היה 210 ₪ כי היה 7 שעות שבועיות. זה קיבלתי בשנה אחת. בחצי שנה אחרונה לא קיבלתי. היו חגים ארוכים אמרו לי לא לבוא כמו פסח אף פעם לא שילמו לי. היו שעות מעבר לשעות האלה כי היו זקוקים לי לפני חגים ליותר עבודה אי אפשר לטפל בה ב-7 שעות ואני נתתי מרצוני מעל ומעבר. דמי הבראה אף פעם לא קיבלתי. התייחסתי כמו שהתייחסתי לאמא שאמרה שאצא מכאן אקבל את ההבראה. אני באמונה שיתנו לי את הכסף הזה. היא אישה עובדת ומקבלת דמי הבראה כל שנה. היא יודעת שהיא חייבת לי. לא היינו להיות כאן אילו שילמה לי את הדברים שמגיעים לי. יש חוקים יבשים. ימי מחלה לא קיבלתי אף פעם. עבדתי יום שני אצל משהי אחרת ותקפו אותי כאבים בצד ימני של הגב ולקחו אותי הביתה חשבתי שזה התקררות עם כדורים. יום למחרת הלכתי לרופאה והיא אמרה שיש התקררות ונתנה לי כדורים. סחבתי עוד יום עם כאבי תופת. הגעתי לבית החולים בכוחות עצמי עשו שיקוף ריאות נתנו לי זריקות ולא ראו כלום. ביום ראשון לאחר לאחר שבוע ימים אני עם כדורים. עשו לי שיקוף ריאות וגילו שיש לי דלקת בריאות. הרופא עשה בדיקה מיוחדת עם מזרק דרך הגב ויש לי חיידק מסוג מסוכן שגרם לדלקת חריפה בכל איזור הצד הימני בריאה ובגב. עשו לי ניקוז לאחר 5 ימים של אשפוז העבירו אותי לבית החולים תל השומר ושם עשו לי ניתוח מידי זו דלקת שנשארה בכל איזור הריאה והגב. הוא טוען שזה כמו סיר שרוף ויש לגרד את הכל. איזור הגב רך ועשו לי דרך הצלעות ניתוח הזיזו את הצלעות ועשו ניתוח. נתנו לי חופשת מחלה עד אוגוסט. הרופאה נתנה מחלה שלושה חודשים דרכה. לאחר מכן המל"ל כבר הייתי אצל רופאים שהמל"ל הכיר בי כנכה עד ליום 30.5.08. קיבלתי שלושה חודשים ראשונים אמרו שהמעסיקים משלמים והשאר שולם לי.

ביום 31.5.08 - קיבלתי 36%. אני עכשיו בוועדה נוספת מתחת ל-50% אני לא יכולה לקבל עזרה כספית. עכשיו לאחר 30.5.08 יש 37% נכות. אני רוצה להגדיל את הנכות. לעבוד אני לא יכולה. יש לי בעיה עם הכתף שאני לא יכולה להרים דברים כבדים. יש לי קושי בנשימה בעלייה במדרגות וכל עבודת מאמץ היא קשה (הוגש וסומן ת/9).

במידה והיו משלמים לי את מה שמגיעה לי לא הייתי באה לבית הדין.

ח.נ. לנתבעת מס' 1:

ש. ספרי על היחס שקיבלת משלושת המשפחות?

ת. יחס טוב מאוד.

ש. מה קיבלת מעבר לשכר?

ת. לא יודעת למה את מתכוונת.

ש. על חגים, מתנות?

ת. חגים זה דבר מקובל שעובדים מקבלים. ראש השנה ופסח קיבלתי מתנה. אני לא אפרט איך הייתי מעריכה מתנה הזו למי שעובדת כל כך קשה בבית.

ש. קיבלת מהמשפחה שלנו.

ת. אמך היתה כמו אמא בשבילי. אני אוהבת את הילדים שלה.

ש. כל פעם שנתקעת בלי כסף מה עשית?

ת. שרציתי כסף ביקשתי על חשבון השכר שלי. מעולם לא לקחתי משהו מעבר. יכול להיות 100 ₪ יותר. היה לי ניתוקי חשמל, גז, משכנתא. היו לי הרבה בעיות. בחיים לא ביקשתי ממכם הלוואה.

ש. שהתחלת לעבוד אצלנו שאלתי אם עבדת קודם במשק בית?

ת. כן.

ש. שאלתי אותך מה הזכויות שלך ומה מגיע לך?

ת. לא חושבת. לא זוכרת.

ש. על סמך מה קבעת שצריך לקבל יום חופשה אצלי?

ת. אני באתי ואמרתי לך.

ש. שאלתי מה מגיע לך כי עבדת כבר במשק בית?

ת. נכון.

ש. איך קיבלת את החופשות אצלי?

ת. פעם בשנה קיבלתי בחודש אוגוסט בערך.

ש. באיזה עוד חודש?

ת. ציינת זאת במכתב וזה שקרי.

ש. לא קיבלת פעמיים בשנה?

ת. בחיים לא.

ש. בטוח שלא קיבלת פעמיים בשנה?

ת. בחיים לא. שלושתכם נתתם לי.

ש. שילמתי פעם אחת ביולי ופעם באוגוסט?

ת. בחיים לא.

ש. פעם אחת לקחת את החופשה ופעם אחת כסף?

ת. בחיים לא. בפעמיים בשבוע אני זוכרת לא התייחסתי ולא כתבתי זאת, לא שילמת לי שעבדתי פעמיים בשבוע אלא פעם אחת 150 ₪. הוצאת אותי לחופשה בלי לשלם. אחרת גם בתשלום.

ש. האם היה פעם שעבדת יותר שעות ולא קיבלת כסף?

ת. קיבלתי. על הכל. על שעות נוספות קיבלתי.

ש. האם היה פעם שלא קיבלת שכר בזמן?

ת. היו פעמים שלא קיבלתי שכר בזמן.

ש. איחור של?

ת. שבוע ימים. יכול להיות פעם שבוע.

ש. איך היית מקבלת את השכר?

ת. פעם מזומן ופעם שיקים.

ש. הרוב?

ת. במזומן.

ח.נ. לנתבע מס' 3:

ש. ששילמנו חופשה שנתית קרה שאמרת שהחופשה לא בתעריף הנכון?

ת. לא ידעתי. אתה צריך לדעת יותר ממני.

ש. כל פעם ששילמתי חופשה זה היה מקובל עליך?

ת. כן. חשבתי שזה מה שמקבלים.

ש. נכון כשהבנתי שיש שינוי בתעריף נתתי לך 2,500 ₪?

ת. כן.

ש. יש לך טענה שאי פעם לא שילמתי לך משהו?

ת. לא. לגבי הבראה לא קיבלתי ממך, חופשות מחלה. סכום מלא של חופשה שנתית ופיצויים.

ש. נכון שברגע שהבנתי שנעשתה טעות בתעריף נתתי לך 3,000 ₪ ליישר קו?

ת. כן. למרות שזה לא מקובל עלי כי הייתי בהסתדרות והתעריפים שונים. עשו לי חשבון.

ברשות בית הדין השלמת ח.נ. לנתבעת 1:

ש. הויכוח הוא על התקופות מתי שונה היקף משרתך?

ת. כן.

ש. את זוכרת למה שונה לך היקף המשרה?

ת. אני שמעתי ממך שיש לך קשיים ועשית שיפוצים וכל מיני דברים בבית. אני לא זוכרת שעברת, היו הרבה שינויים אצלך בעבודה. פעם היית שם פעם באיזור אשקלון. לא ישבתי איתך בשיחה ויודעת שמעתי מלריסה. כמה ישבנו? כמה נפגשנו? אני יודעת מלריסה, אמא.

ש. לא ידעת שעברתי לשרת מבאר שבע לאשקלון?

ת. ידעתי.

ש. היתה לי מטפלת בבית?

ת. כן.

ש. בגלל השינוי הזה הייתי צריכה פחות שונות ושיניתי?

ת. אמרת לי יש לי קשיים. אני לא זוכרת.

ש. המטפלת שעבדה אצלי בבית בעקבות המעבר שלי בינואר 2004 מבאר שבע לאשקלון?

ת. חבל שלא הבאת את לריסה שתאשר את הדברים.

ש. הייתי יותר מוקדם בבית והקטנתי לך שעות?

ת. את לריסה הוצאת מהעבודה ולי שינית לפעם בשבוע.

ש. היא עזבה ששינתי לך את המשרה?

ת. כן. פעם שנית לה מ-11:00 ל-12:00.

ש. שהיא עזבה אצלי לאן היא עברה?

ת. ביקשת לעזור לאמא.

ש. זאת אומרת היא עברה לאמי ורק אז הקטנתי לך את היקף המשרה?

ת. כן.

ש. רק שהיא עברה לאמא שלך?

ת. כן. אני עובדת אצלך במשך שנה וחצי פעם בשבוע.

ח.ח.:

אין.

ב"כ התובעת:

אלי עדיי.

הנתבעת מס' 1, לאחר שהוזהרה כדין:

ח.ר.:

התובעת החלה לעבוד באוגוסט 2000 היא טוענת שלא ששאלתי מה מגיע. בתקופה שהיא עבדה פעמיים בשבוע היא קיבלה יומיים בשנה בחודש יולי ואוגוסט יום חופשה אחד. בעקבות המעבר שלי לשרת באשקלון הייתי יותר בבית פחות נזקקתי לשירותיה ושירותי מטפלת שעבדה אצלי ובמקביל בינואר 2004 ויש מסמך שמראה את שינוי תפקידי, גם לה וגם ללריסה שיניתי וצמצמתי בהסכמה לא כפיתי. היא הסכימה לעבוד 7 שעות פעם בשבוע. מינואר 2004 ועד מאי 2007 היא עבדה פעם בשבוע וקיבלה יום חופשה אחד בדיוק באותו תעריף של 210 ₪ ליום. לאחר מכן שהיא ביקשה פיצויי פיצויים ביקשתי לראות מסמכים. אין לי שום בעיה לשלם פיצויים מה שמגיע לה בהתאם להיקף המשרה שהיא עבדה. חבל שהפניות לעורך דינה לא נענו יכולנו לחסוך את כל הדיון הזה. ביקשנו כמה פעמים את המסכים לא ראינו ולא שום דבר. אציין שכל ההתנהלות והתקשרנו והיינו בקשר עם אחותה ודווחה מה המצב שלה. שהתקשרנו לאחר שהיא חזרה הביתה לפחות שלוש פעמים שוחחתי עם בעלה ביקשתי שתצור קשר והיא לא יצרה קשר. לאחר הפעם הרביעית היא אמרה שהיא רוצה את הזכויות והכל התפוצץ. הכל נהפך להיות תביעה. אין לי רישום של ימי החופשה ששלמתי. היא ביקשה והיא קיבלה את השכר שלה במזומן. ב-99% מהמקרים היא קיבלה בזמן. האמנתי בה. היחס אליה היה מעל ומעבר. לגבי מתנות חג שקיבלתי תלושי השכר שלי מהעבודה היא קיבלה את החלק הארי שלהם. ההתייחסות שלה לא מכובדת. לומר שאמי אמרה דברים ואמי לא כאן ולא יכולה לאשר אותם. זה נראה לי מאוד לא הוגן. היא באה ותבעה ניתן לראות מהתיק לתבוע אבא לאחר ששנה היא לא אצלו, פיטורים ומחלה.

(המסמך על העברת מקומה של הנתבעת מוגש ומסומן נ/1)

ח.נ. לב"כ התובעת:

ש. את עובדת מדינה?

ת. כן.

ש. כמה שנים?

ת. 18 שנים. אני מפקדת כלא.

ש. התובעת עבדה אצלך כמה שנים

ת. כמעט 7 שנים. אצלי בבית. אני מעסיקה שלה.

ש. לאורך כל השנים הללו?

ת. כן.

ש. שילמת עבורה דמי ביטוח לאומי?

ת. לא.

ש. מדוע?

ת. שום סיבה. רשלנות.

ש. של מי רשלנות?

ת. שלי.

ש. את יודעת שזו עבירה פלילית?

ת. לא.

ש. אני מציג לך פתק ותאמרי מה כתוב בו, זה בכתב ידך?

ת. זה כתב ידי.

ש. מה כתוב שם?

ת. זה ההוכחה המצויינת כמה שהיא היתה מקבלת שהיא עבדה יומיים בשבוע 300 ₪ בשנה ושהיא עובדת רק פעם בשבוע 210 ₪. אני אשמח להציג בפני בית הדין. אני מקריאה. (הוגש וסומן ת/10). אם הייתי משלמת רק יום אחד היתה אמורה לקבל 210 ₪ ולראיה היא קיבלה 250 ₪. בתקופה שהיא עבדה 7 שעות.

ש. אני מציג לך מכתב ת/5 האם זה את כתבת?

ת. כתבנו את זה אני ואחי. כתב ידנו של אחי.

ש. האם את יכולה לאשר את תקופת העבודה אצלך וסיבת סיום העבודה?

ת. המכתב הזה מעיד על כך שלא התייצבה לעבודה וכך אני מבינה שהתפטרה מהעבודה.

ש. זאת את כתבת?

ת. זה כתב ידו של אחי ושנינו ניסחנו אותו.הוגש ת/5 במקור.

ש. לשיטתך המחלוקת לעניין שינוי היקף המשרה הוא לגבי התאריך?

ת. בינואר 2004 עת שיניתי את תפקידי ועברתי לשרת באשקלון.

ש. צרפת איזה מסמך שיכול להעיד על כך?

ת. הצגתי אותו ונתתי גם לך.

ש. לא צרפת אותו לכתב ההגנה?

ת. לא.

ח.ח.:

אין.

הנתבע מס' 3, לאחר שהוזהר כדין:

ח.ר.:

התמונה די ברורה. במאי 2007 התובעת לא הגיעה לעבודה. לאחר שראיתי את המסמך ת/9 כפי שאמרתי קודם אם מגיעה לה כי לא יכלה לבוא לעבודה אנו נשלם וזאת לעניין פיצויי פיטורים. לא ראינו את המסמך למרות הבקשות שלנו. לתובעת ברור שחופשה ודמי הבראה היא קיבלה ממני.

התובעת והנתבע 3: מודיעים לבית-הדין כי הגיעו להסכם פשרה בהמלצת בית-הדין לפיו ישלם הנתבע לתובעת סך של 5,200 ₪ (נטו) לסילוק מלא וסופי של כל תביעות הצדדים זה כלפי זה.

הסכום ישולם עד ליום 12.11.08 בהמחאה שתשלח לידי התובעת בדואר רשום לכתובת רחוב ההסתדרות 7 דירה 10 אשקלון.

היה ולא ישולם הסכום במועד, יישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 31.5.07 ועד לתשלום המלא בפועל.

________________________ __________________

התובעת הנתבע מס' 3

פסק דין (תיק דמ 1363/08)

1. ניתן בזה תוקף של פסק-דין להסכם אליו הגיעו הצדדים.

2. אין צו להוצאות.

ניתן היום ז' בחשון, תשס"ט (5 בנובמבר 2008) במעמד הצדדים.

_____________________ _________________ _______________________

נציג עובדים – יאיר טבת יעל אנגלברג-שהם נציג מעבידים- ראובן בן סימון

שופטת

התובעת והנתבעת 1: מודיעים לבית-הדין כי הגיעו להסכם פשרה בהמלצת בית-הדין לפיו תשלם הנתבעת לתובעת סך של 12,300 ₪ (נטו) לסילוק מלא וסופי של כל תביעות הצדדים זה כלפי זה.

הסכום ישולם עד ליום 12.11.08 בהמחאה שתשלח לידי התובעת בדואר רשום לכתובת רחוב ההסתדרות 7 דירה 10 אשקלון.

היה ולא ישולם הסכום במועד, יישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 31.5.07 ועד לתשלום המלא בפועל.

________________________ __________________

התובעת הנתבעת מס' 1

פסק דין (תיק דמ 2920/07)

1. ניתן בזה תוקף של פסק-דין להסכם אליו הגיעו הצדדים.

2. אין צו להוצאות.

ניתן היום ז' בחשון, תשס"ט (5 בנובמבר 2008) במעמד הצדדים.

_____________________ _________________ _______________________

נציג עובדים – יאיר טבת יעל אנגלברג-שהם נציג מעבידים- ראובן בן סימון

שופטת

002920/07דמ 734 גלית אלירן