ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חאג'ב סלאח ואח' - עירית צפת ואח' :

1

בתי המשפט

בבית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת

עתמ 000169/08

בפני:

כב' השופט יצחק כהן - סגן נשיא

תאריך:

05/11/2008

בעניין:

חאג'ב סלאח ואח'

העותרים

נ ג ד

1. עירית צפת

2. תאגיד מים וביוב צח"ר

המשיבים

החלטה

עתירה לצו על תנאי כנגד המשיבים, עירית צפת ותאגיד מים וביוב צח"ר לחיבור העותרים, תושבי שכונת עכברה בצפת למתקן סניקה וקו סניקה, כדי חיבור למערכת הביוב המרכזית ולמכון טיהור.

ההודעה על התקנת מתקן שפכים מטעם משיבה 1 לתושבים בשכונה הינה מחודש יוני 2000.

כתב העתירה אכן מגולל שיג ושיח, פגישות ואף הקמת ועד שכונה שהתארגן לפתרון הבעיה כאשר ישיבה בנושא נערכה ביום 28/2/2002.

ההליכים נמשכו בין הצדדים בניסיון לפתרון עד כי עלה גם נושא שיווק מגרשים בעכברה ביולי 2007.

העותר 2 פנה למהנדס משיבה 1 (ע/12) ביום 4/4/2008, פנייה אשר לנטען נותרה ללא מענה.

פנית ועד השכונה מיום 14/3/04 לא נענתה לנטען, אף היא.

למרות האמור, ביום 10/12/06 נערך סיור בשכונה עם רה"ע צפת אך כנטען, לא הועיל.

בתמצית, התשתית קיימת בשכונה אך דא עקא שיש לחברה למערכת המרכזית, לבריכת סניקה ממנה עובר הביוב למכון טיהור מרכזי ותקציב לכך, לא נמצא (אליבא דמשיבה 1 ראה ע/7).

עוד יאמר, כי לאור האמור התבקשו בעלי הבתים ובעיקר אלה אשר מבקשים לבנות ביתם החדש בשכונה, לבנות תא אטום לאיסוף מי הביוב (עוד מיום 22/6/08) ולטענתם, מדובר במעמסה כלכלית "בלתי מוצדקת".

ב – 27/11/07 הודיעה משיבה 1 באמצעות מהנדס העיריה כי בהעדר תקציב לא ניתן לפתור הבעיה (ע/11).

פניה למשרד הבינוי והשיכון ב – 1/10/07 לא העלתה ממש (ע/13).

לא למותר לציין כי העותרים הפליגו וציינו כי מדובר בהפליה על רקע דת או לאום ולא כמענה המצוין, ההיבט התקציבי החסר.

כמצוין בעתירה מדובר בבעיה כאובה ביותר המצריכה פתרון אך לא מצאתי דבר בעתירה באשר לשיהוי הרב והמשמעותי נשוא העתירה. (להזכיר, בעיה הנמשכת מזה 14 שנה), כאשר הפנייה הרלבנטית האחרונה, אם תרצה, היתה באפריל או יוני 2008.

בנסיבות אלה, מצויים אנו בשיהוי רבתי ללא כל הצדקה גם בהתייחס לאופי העתירה והנטען בה.

ראה:

"לנושא המועדים נודעת חשיבות ממעלה ראשונה לעניין הגשתן של עתירות מינהליות. ימינו אלה אינם עוד כימים שבעבר. בעבר היו נושאי משפט מינהלי באים לדיון ולהכרעה לפני הבג"ץ, ובכפיפות להוראות חוק ספציפיות לא שלטה במועדי עתירות לבג"ץ אלא מַלְכַּת השיהוי בלבד. הגשת עתירה לאחר עבור חודשים מיום היווצר העילה – לעיתים חודשים לא מעטים – לא עצרה בעד עותרים אלא אם שינו משיבים את מצבם לרעה; וגם כך לא תמיד צלחה טענת שיהוי. עידן זה חלף – עבר ככל שהמדובר הוא בנושאי מישפט מינהלי המצויים בסמכותו של בית המשפט המחוזי בשיבתו כבית משפט לעניינים מינהליםי. משהותקנו תקנות סידרי הדין; ומשנקבע מועד ספציפי ומיוחד להגשתה של עתירה לבית משפט; זו הדרך בה שומה עלינו ללכת ואלה מועדים הוטל עלינו לכבדם. אכן, רשאי הוא בית משפט להאריך את התקופה להגשתה של עתירה, ואולם – כלשונה של תקנה 3(ג) לתקנות סידרי הדין – כך יעשה בית משפט "אם ראה הצדקה לכך" (עע"מ 1981/02 קיסר – הנדסה ופתוח בע"מ נ' מ"י – משרד הבטחון).

(ההדגשות שלי – י.כ.).

אודה, התלבטתי לאור מהות הנטען, כדי נסיון למצוא "...הצדקה לכך" כמצוטט לעיל; נשוא השיהוי אך לא מצאתי.

לא ראיתי כאמור הצדקה כלשהיא לשיהוי הרב ביותר בעתירה המונחת בפני.

מכאן, ובהתאם לתקנה 4 לתקנות בית המשפט לעניינים מינהליים (ס"ד) ה'תשס"א – 2000, אני מורה על מחיקת העתירה.

(מעבר לאמור, יכול וחסרים משיבים נדרשים ראויים נוספים לנטען בעתירה ומיצוי הליכים גם כלפיהם).

טוב יעשו הצדדים באם יכלכלו צעדים ראויים בהתאם, כדי פתרון.

בנסיבות כאן, לא ראיתי ליתן צו להוצאות.

ניתנה היום ז' בחשון, תשס"ט (5 בנובמבר 2008).

להודיע.

_____________

יצחק כהן, שופט

סגן נשיא

000169/08עתמ064 עדן ונדר