ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין 1. שירותי בריאות כללית ואח' נגד המל"ל :

1

בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בירושלים

בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים

עת"מ 1115/07

לפני כב' השופט י' נועם

בעניין:

1. שירותי בריאות כללית

באמצעות בית-חולים לוינשטיין - מרכז שיקום

2. סלבי לוי

3. בתי גרינברג

4. יהודית חזיזה

ע"י ב"כ עוה"ד ש' ברגרזון ואח'

העותרים

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עוה"ד א' מיכאלי ו/או י' רוזנטל ואח'

מ' זליגמן ושות', עורכי-דין

המשיב

פסק-דין

פתח דבר

1. לפניי עתירה מינהלית לביטול מכרז מס' מ (2076) 2006 "בקשה לקבלת הצעות למכונים להערכה תפקודית של עקרות-בית", שפורסם על-ידי המשיב, המוסד לביטוח לאומי, ביום 9.9.07. העתירה מופנית כנגד חלק מתנאֵי הסף שנקבעו במכרז, לרבות התשובות לשאלות ההבהרה למכרז מיום 21.11.07.

מדובר במכרז שנועד לבחירת בתי-חולים שייתנו למוסד לביטוח לאומי (להלן גם – המל"ל או המשיב) שירותים של הערכה רפואית ותפקודית של עקרות-בית הסובלות מנכות, אשר הגישו למל"ל תביעה לתשלום גמלת נכות, בהתאם להוראות פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ו-1995 (להלן – החוק). השירותים שביקש המשיב לקבל מבית-החולים הזוכה במכרז, הִנם, בין-היתר, ביצוע כל הבדיקות הרפואיות והמקצועיות הרלבנטיות, מתן חוות-דעת רפואיות ומקצועיות, קביעת אחוזי הנכות באמצעות רופא מוסמך, כמשמעו בחוק, ומתן המלצות באשר לקביעת דרגת אי-הכושר לתפקד.

מזה כשלושים שנה ניתנו השירותים האמורים על-ידי מוסדות רפואיים שונים, וביניהם עותר 1, בית-חולים לוינשטיין – מרכז שיקום (להלן – בית-חולים לוינשטיין או העותר), זאת במסגרת המכון להערכה תפקודית של מבוטחי המשיב (להלן – המכון). בשנים האחרונות ניתנים שירותים אלו, לגבי עקרות-בית מכל רחבי הארץ, על-ידי בית-חולים לוינשטיין ועל-ידי המרכז הרפואי תל-השומר. ההתקשרויות האמורות בין המל"ל לבין נותני השירותים נעשו עד היום ללא מכרז, והמכרז הנדון נועד להסדיר את ההתקשרויות במכרז, כמתחייב מכוח הוראות סעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992.

העתירה הוגשה על-ידי בית-חולים לוינשטיין, ועל-ידי שלוש עובדות במכון המופעל על-ידו, אשר עבדו שנים רבות כפקידות תביעה. היא נתמכה בתצהירה של רכזת המכון, הגב' לאה טל, וכן בחוות-דעתו של מנהל המכון, פרופ' חיים רינג. בעתירה נטען, כי חלק מתנאי הסף שנקבעו במכרז הִנם בלתי סבירים, שוללים מבית-חולים לוינשטיין את האפשרות להשתתף במכרז במתכונתו הנוכחית, ופוגעים בזכות היסוד של חופש העיסוק של בית-החולים, אשר מספק את השירותים הנדונים למשיב מזה שנים רבות. העותרים מבקשים כי בית-המשפט יורה על ביטול המכרז, ולחלופין – על שינוי חלק מתנאֵי הסף שנקבעו בו, אשר לא מאפשרים לעותר להשתתף בו.

הרקע להגשת העתירה

תהליך קביעת הזכאות לגמלת נכות לעקרות-בית

2. המל"ל, האחראי על הוראות חוק הביטוח הלאומי, מופקד, כאמור, בין-השאר, על תשלומי גמלת נכות לזכאים בהתאם להוראות פרק ט' לחוק, ובמסגרת זו מופקד גם על תשלומי גמלת נכות לעקרות-בית הסובלות מנכויות. מדובר בכ-8,000 תביעות בשנה, שבגינן הוא משלם גמלאות לעקרות-בית הסובלות מנכויות בסכום של כ-600 מליון ₪. תהליך קביעת דרגת הנכות ואי-הכושר של המבוטח הוסדר בסימן ד' בפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי, וכן בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לעניין עקרת-בית), התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות). בתביעות אלו נדרשת עקרת-הבית לעבור תהליכים של בדיקה ואבחנה – רפואיים, מקצועיים ושיקומיים, שלפיהם קובע המל"ל את דרגת אי-כושרה לתפקד, וכפועל יוצא – את שיעור הגמלה שתשולם לה. תהליך הבדיקה הִנו דו-שלבי: ראשית, של קביעת אחוזי הנכות הרפואית, ובהמשך – של קביעת דרגת אי-הכושר לתפקד במשק הבית.

בשלב הראשון, נקבעת הנכות הרפואית ושיעורה, בהתאם להוראות סעיף 208 לחוק והתקנות הנ"ל. האבחנה נעשית באמצעות בדיקות רפואיות, הכוללות, בין-השאר, בדיקות על-ידי רופאים מומחים, או מומחים שאינם רופאים (כמו עובדים סוציאליים), ובדיקות מעבדה (לרבות תצלומי רנטגן, בדיקות קרדיולוגיות וכיוצ"ב). תוצאות כלל הבדיקות מתרכזות אצל "הרופא המוסמך", אשר מתוקף הסמכה שניתנה לו על-ידי המל"ל, רשאי לקבוע את הנכות הרפואית. אם בשלב זה נקבעת לעקרת-הבית נכות רפואית שלא מגיעה ל-50% היא אינה מוכרת כ"עקרת-בית נכה", ועל-פי הוראות החוק והתקנות ההליך בטיפול בתביעתה מסתיים. יצוין, כי על החלטת הרופא המוסמך ניתן לערור לוועדת עררים לפי סעיף 211 לחוק.

בשלב השני, נקבעת דרגת אי-הכושר של עקרת-הבית לתפקד, לפי סעיף 209 לחוק, והיא זו שמבססת את היקף הגמלה שתשלום לה. דרגת אי-הכושר נקבעת על-ידי "פקיד תביעות", שהִנו עובד המל"ל אשר הוסמך על-ידי מינהלת המוסד, זאת על-יסוד חוות-דעתם של הרופא המוסמך ושל פקיד שיקום או עובד סוציאלי. גם בתהליך זה מעורב הרופא המוסמך.

את רובו של השלב הראשון של קביעת דרגת אי-הכושר מבצע המשיב מזה שנים רבות באמצעות מוסדות רפואיים שעִמם התקשר לתכלית זו. כאמור, בשנים האחרונות ניתנו השירותים על-ידי בית-חולים לוינשטיין והמרכז הרפואי תל-השומר בלבד.

ההתקשרות בין המוסד לביטוח לאומי לבין בית-חולים לוינשטיין

3. מאז שנת 1978 מקבל המל"ל את שירותי השלב הראשון של תהליך קביעת הנכות גם מבית-חולים לוינשטיין, באמצעות המכון להערכה תפקודית שמופעל בבית-החולים. במסגרת זו הפנה המל"ל לבית-החולים, בכל שנה, כ-2,800 עקרות בית לבדיקת נכות, תמורת תשלום סך של כשני מיליון ₪. יצוין, כי במסגרת המכון התקיימו אף ועדות העררים על החלטות רופאים מוסמכים אחרים שהסמיך המשיב. המכון מעריך כיום בממוצע עבור המל"ל כ-500 תובעים בחודש (כ-55% משתכרים וכ-45% עקרות-בית), ובנוסף – כ-150 תובעים בוועדות עררים. עוד יצוין, כי צוות המכון הוסמך על-ידי המוסד לביטוח לאומי לביצוע תפקידו על-פי החוק, וזאת באמצעות הכשרות מיוחדות.

הואיל ולא היו בבית-חולים לוינשטיין כל האמצעים לביצוע כל הבדיקות הרפואיות הנדרשות לכלל הנבדקות שהופנו אליו על-ידי המל"ל, נאלצו עקרות-הבית לבצע חלק מהבדיקות מחוץ למתחם בית-החולים, זאת במתקנים רפואיים אחרים שעִמם התקשר העותר.

בכתב-התשובה טוען המל"ל, כי דעתו לא הייתה נוחה משיטת העבודה שננקטה בבית-חולים לוינשטיין בעניין הבדיקות האמורות, זאת ממספר טעמים: ראשית, הואיל וראה חוסר-יעילות בביצוע חלק מהבדיקות במתחם רפואי נוסף, תוך הכבדה מיותרת על עקרות-הבית הנכוֹת, אשר נדרשו להיטלטל למתקן רפואי אחר להשלמת הבדיקות; שנית, היות שמתקנים אלה והרופאים המומחים שעבדו במסגרתם, לא היו מצויים בפיקוח צמוד של בית-חולים לוינשטיין, כך שבפועל בית-החולים לא קיים מערכת בקרה ופיקוח מלאה על כלל השירותים שניתנו על-ידו במסגרת ההערכה הרפואית והתִפקודית של הנבדקות; ושלישית, נוכח העובדה שהרופאים המוסמכים שפעלו במסגרת בית-חולים לוינשטיין, לא היו עובדי בית-החולים, אלה מי שסיפקו לו שירותים במשרה חלקית, ולא היו תמיד זמינים – דבר שהכביד על ההידברות בינם לבין פקיד התביעות, וכפועל יוצא אף הביא לעיכוב בהשלמת הטיפול בבקשות על-ידי פקיד התביעות. בהקשר זה ביקש המל"ל מבית-חולים לוינשטיין לשנות את אופן ביצוע הבדיקות, אך בקשתו לא נענתה.

המכרז ותנאיו

4. במהלך שנת 2006 החליט המל"ל, בין-השאר נוכח חובתו מכוח הוראת סעיף 2(א) לחוק חובת המכרזים, לפרסם את המכרז הנדון לקבלת שירותי הערכה תפקודית של עקרות בית. בחלק הכללי למכרז, הובהר כי "השירותים יבוצעו על-ידי בתי-חולים ציבוריים כלליים או על-ידי תאגידי בריאות, ובלבד שבבית-החולים יש מחלקות מקצועיות, הוא מעסיק רופאים מומחים וכן עומדים לרשותו שירותי בדיקות בתחומים הנדרשים במכרז זה, כפי שיפורט להלן".

התכליות שעמדו לנגד עיני המל"ל בקביעת תנאי המכרז, היו ייעול השירות לעקרת-הבית הנכה לצורך ההערכה התפקודית, ושיפור הפיקוח והבקרה על הגורמים המקצועיים המבצעים את הבדיקות לצורך אותה הערכה. על-פי האמור בכתב-התשובה, ראה המל"ל שלושה תנאים עיקריים להשגת המטרות האמורות: האחד – ביצוע כל הבדיקות הנדרשות – בדיקות הרופאים והמומחים האחרים ובדיקות המעבדה – במקום ובמועד אחד; השני – יצירת והבטחת מחויבות וזמינות בעיסוקו של הרופא המוסמך, למתן השירות למוסד לביטוח לאומי, כך שהרופא הקובע את הנכות יהיה נוכח באופן קבוע ושוטף אצל נותן השירותים, ומי שעיסוקו העיקרי הוא אצל נותן השירותים; והשלישי – קיומו של מנגנון פיקוח ובקרה מקצועי על כלל השירותים הרפואיים-מקצועיים שיינתנו למל"ל. המכרז גובש לאחר היוועצות עם הגורמים המקצועיים במל"ל, וביניהם – אגף הנכויות, הלשכה לייעוץ רפואי והמחלקה המשפטית, ובטרם אושר לפרסום קיימה ועדת המכרזים מספר דיונים בתנאיו ובדרישותיו.

לצורך השגת המטרות הנ"ל, נקבעו במכרז – בין כתנאֵי סף להשתתפות ובין כתנאים עיקריים למתן השירותים למוסד – דרישות עיקריות כדלהלן, הרלבנטיות לעתירה דנן:

(א) למציע יהיו כל המתקנים, המעבדות והמכשירים הדרושים לביצוע כל הבדיקות הנדרשות. על-כן נקבע בתנאֵי המכרז, כי המציע מקיים אצלו ובמתקניו, בבניין אחד או במספר בניינים סמוכים, מחלקות או יחידות רפואיות בכל התחומים הרפואיים הנדרשים: פנימית, אורטופדית, נוירולוגית, פסיכיאטרית, כירורגיה ו-א.א.ג (סעיף 0.12.5 למכרז); וכן מחזיק בכל המתקנים והמעבדות הנדרשים לצורך ביצוע כל הבדיקות הבאות: רנטגן, תפקודי ריאות, בדיקות קרדיולוגיות, בדיקות עיניים ובדיקות אף אוזן וגרון לרבות אודיוגרמה (סעיף 0.12.7 למכרז).

(ב) המומחים הרפואיים והאחרים יבדקו את עקרות-הבית במקום אחד, במתקני המציע. לפיכך נקבע במכרז, כי המציע יעסיק, או יתחייב להעסיק, בכפוף לזכייתו במכרז – בין כעובדים ובין כנותני שירותים – שני רופאים מומחים בכל אחד מתחומי המומחיות הבאים: עיניים, קרדיולוגיה, אונקולוגיה, שיקום, אורולוגיה וריאות, אשר יבצעו את עבודתם במכון בלבד ולא מחוצה לו (סעיף 0.12.6 למכרז).

(ג) המציע יקיים מנגנון בקרה ופיקוח על עבודתם של כל הרופאים שיתנו שירותים למוסד לביטוח לאומי במסגרת המכון (סעיף 0.12.10 למכרז).

(ד) הרופא המוסמך יהיה רופא המועסק באופן שוטף בבית-החולים, ולא "רופא חוץ" שאינו עובד בית-החולים (סעיף 1.6.3.3. למכרז).

(ה) דרישות השכלה מינימאלית לפקידים המנהלים את תהליך הבדיקה, ואשר אחראים גם לגבש את ההמלצות לפקידי התביעות של המל"ל. בעניין זה נקבע בתנאי המכרז, כי פקידי התביעות שיועסקו במכון יהיו בעלי תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר בארץ (סעיף 1.6.5.1 למכרז).

כן נקבע במכרז, כי לצורך עריכת הבדיקות המנויות בסעיפים 0.12.5 – 0.12.7 למכרז – הן בדיקות המומחים הרפואיים או המומחים האחרים והן בדיקות המעבדה – רשאי המציע להתקשר עם קבלני-משנה, ובלבד שהבדיקות תבוצענה אצל המציע בלבד, ושהנבדקות לא תיאלצנה להגיע לצורך קבלת השירותים לבית-חולים אחר, למכון אחר או למרפאה אחרת; וכי במקרה כזה יש לצרף להצעה את הסכם ההתקשרות עם קבלן-המשנה, וכן התחייבות של האחרון לשמירת סודיות (סעיפים 0.12.16 ו-0.6.2 למכרז). אפשרות ההתקשרות עם קבלן-משנה נעשתה, על-פי האמור בכתב-התשובה, על-מנת להרחיב את מעגל המשתתפים במכרז.

שאלות ההבהרה

5. המכרז פורסם, כאמור, ביום 9.9.07. עם הגשת שאלות הבהרה, התקיים לגביהן דיון על-ידי הגורמים המקצועיים ועל-ידי ועדת המכרזים. לאחר דיון בשאלות ההבהרה, החליטה ועדת המכרזים לקבל חלק מההערות שהועלו ולשנות בהתאם את תנאי המכרז. ואולם, היא החליטה שלא לשנות את דרישות היסוד של המכרז, ובמיוחד אלו הנוגעות לביצוע הבדיקות במתחם מתקניו של המציע. נוכח ריבוי השאלות, והצורך לקיים דיון ענייני בהן, החליטה הוועדה לדחות את מועד מתן התשובות לשאלות, ובהתאמה אף דחתה את המועד האחרון להגשת הצעות במכרז עד ליום 20.12.07. התשובות לשאלות ההבהרה פורסמו ביום 21.11.07 (נספח ה לכתב-התשובה).

בשאלות ההבהרה שהפנה בית-חולים לוינשטיין למשיב ביום 17.10.07 (נספח ד' לעתירה), הלין הוא על מספר תנאֵי סף, שהִנם לטעמו בלתי סבירים, ואשר שוללים ממנו, באורח בלתי סביר, לספק את השירותים הנדונים למשיב.

ההליכים המשפטיים

6. את העתירה דנן הגישו העותרים ביום 13.12.07, קרי – כשלושה שבועות לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, וכשבוע לפני תום המועד להגשת ההצעות במכרז. לעתירה צורפה בקשה למתן צו ביניים, שיורה על עיכוב פתיחת תיבת המכרזים עד למתן פסק-דין. לאחר שנקבע מועד לדיון בבקשה לצו ביניים ליום 17.12.07, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, לפיו יידחה המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז עד ליום 8.1.08, והמוסד יגיש תגובתו לבקשה עד ליום 27.12.07. המשיב הגיש במועד האמור את תגובתו לבקשה, והעותרים הגישו ביום 31.12.07 תשובה לתגובת המשיב.

בדיון שהתקיים בבקשה לצו ביניים ביום 31.12.07 הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה הדיון בעתירה יתקיים ביום 20.1.08 (דהיינו – לאחר תום המועד להגשת ההצעות), כי תשובת העותרים מיום 31.12.07 לתגובת המשיב תחשב כתיקון לכתב-העתירה (להלן – כתב-העתירה המשלים), כי כתב-התגובה לבקשה לצו ביניים יהווה כתב-תשובה לעתירה, וכי המשיב יהיה רשאי להגיש כתב-תשובה משלים תוך שבוע ימים. במהלך הדיון הודיעו העותרים, כי מטעמים שלהם החליטו לחזור בהם מהבקשה לצו ביניים. בהחלטתי מאותו מועד הוריתי, לבקשת העותרים, על מחיקת הבקשה לצו ביניים, קבעתי בהסכמת הצדדים את הדיון בעתירה ליום 20.1.08, והוספתי וציינתי כי על הצדדים להודיע לבית-המשפט אם יש מקום לצרף משיבים נוספים לעתירה.

לאחר הגשת כתב-תשובה משלים התקיים הדיון בעתירה ביום 20.1.08. במהלך הדיון בעתירה התעוררה, ביוזמת בית-המשפט, השאלה האם בשלב הנוכחי, קרי – לאחר חלוף המועד להגשת ההצעות ובטרם פתיחת מעטפות המכרז, יש מקום לצירופם של המציעים הנוספים כמשיבים בעתירה. ב"כ העותרים טען, כי לטעמו אין מקום לצרף משיבים נוספים, ובהקשר זה אישר כי לא פנה לב"כ המשיב בכדי לברר מי הגורמים שרכשו את מסמכי המכרז. לאחר שב"כ המשיב הודיע, כי רק שלושה גורמים רכשו את מסמכי המכרז – המרכז הרפואי תל-השומר, בית-החולים הדסה ובית-חולים לוינשטיין, הבהיר ב"כ העותרים כי בית-החולים הדסה אינו אמור להיפגע מהעתירה, הואיל והוא מתחרה באזור אחר, ואילו המרכז הרפואי תל-השומר עלול להיפגע מהעתירה אם יתברר כי הגיש בפועל הצעה במכרז וזו עומדת בתנאי הסף, ובמקרה כזה הדיון בעתירה יחייב את צירופו כמשיב. עם זאת, הוא נמנע מלבקש את צירופו לעתירה. ב"כ המשיב טען, כי יש לדחות העתירה ללא צורך בצירופם של משיבים נוספים, אך ציין, כי אם יסבור בית-המשפט שיש מקום לקבל את העתירה או להחזיר את הנושאים לדיון ולהכרעה נוספת של ועדת המכרזים, ייתכן שיהא מקום לשמוע את עמדתם של מי שרכשו את מסמכי המכרז. יצוין, כי חרף חזרתם של העותרים בהם מהבקשה לצו ביניים, הודיע המשיב לבית-המשפט, כי הוא מעכב את פתיחת ההצעות במכרז עד למתן פסק-דין בעתירה.

עיקר טיעוני העותרים

7. העותרים מבקשים, כאמור, מבית-המשפט לבטל את המכרז, ולחלופין – להורות על שינוי תנאֵי הסף שבו, השוללים מבית-חולים לוינשטיין את האפשרות להשתתף בו.

ראשית, טוענים העותרים כי תנאֵי הסף המחייבים מתן מלוא השירותים במתקן אחד, הִנם קיצוניים, שרירותיים ובלתי סבירים; ואף מביאים, לשיטתם, לצמצום המכרז לגוף אחד או שניים היכולים לעמוד בתנאים אלו. עוד מלינים הם בהקשר זה, כי הדרישה לריכוז כל השירותים במתקן אחד, מהווה שינוי מדיניות מצד המשיב, הפוגע בזכות היסוד של חופש העיסוק של מכון ותיק ומנוסה; ובפרט כאשר הפגיעה בחופש העיסוק נעשית על-ידי גוף שהוא בעל מונופול, על-פי החוק, להפניית נבדקות – עקרות בית – לאבחון כושר תפקודן.

שנית, גורסים העותרים, כי התנאים המוקדמים הנדרשים על-פי המכרז מעובדי המכון, קרי – היות הרופא המוסמך עובד בית-החולים והיות פקידי התביעות בעלי תואר ראשון ממוסד להשכלה גבוהה, פוגעים פגיעה קשה ולא מידתית בחופש העיסוק של עובדי המכון, אשר הוכשרו בעבר לתפקידם על-ידי המשיב וסיפקו לו שירות מקצועי במשך שנים רבות.

עוד טוענים העותרים בהקשר לאמור, כי הפגיעה בזכות היסוד של חופש העיסוק של בית-חולים לוינשטיין ועובדיו אינה עומדת בתנאי סעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק. לשיטתם, הפגיעה לא נעשתה על-פי חוק, שכן בחוק הביטוח הלאומי ובתקנותיו לא נקבעו קריטריונים הנדרשים ממכון אבחון, או הסמכה לקביעת קריטריונים כאלו; ומכל מקום – הפגיעה לא הייתה לתכלית ראויה, ושלילת זכותו של בית-החולים להתמודד במכרז הייתה במידה העולה על הנדרש, ובפרט כאשר לא נקבעו כל הוראות מעבר שיתנו מענה לניסיון הרב שצברו העותרים במשך עשרות השנים שבמהלכן סיפקו את השירותים הנדונים למשיב, ולאינטרס ההסתמכות שלהם.

שלישית, מטעימים העותרים, כי תנאיו של המכרז, ובפרט הדרישות המחמירות שבתנאי הסף, פוגעים בעקרון השוויון ומפלים את המכון המופעל על-ידי העותר לעומת מכון המצוי בין כתליו של בית חולים ציבורי כללי, וזאת ללא תכלית ראויה ובאורח לא מידתי.

רביעית, טוענים העותרים, כי המכרז אף מפלה בין מציע שהִנו עוסק, לבין מציע שהוא מלכ"ר, כמו בית-חולים לוינשטיין; זאת הואיל והמשיב לא הביא בחשבון את הוצאות המלכ"ר בגין מס שכר ומס מעסיקים, בהשוואה לאפשרותו של העוסק לקיזוז מס תשומות מהמע"מ.

חמישית, מלינים העותרים כנגד אי-סבירותו של התנאי שנקבע בסעיף 0.18.1 למכרז, כפי ששונה בתשובות לשאלות ההבהרה, לפיו המשיב רשאי בפרק זמן של כחצי שנה לחייב את המציע שדורג שני לחתום על הסכם התקשרות עמו ולהתחיל במתן השירותים תוך 14 יום. דרישה זו, על-פי הנטען – להחזיק באורח זמין את המכון למתן השירות בעתיד, ללא כל התחייבות מצד המשיב וללא כל תשלום בגין עלויות אלה – הִנה בלתי סבירה.

שישית, מצביעים העותרים על מצג-שווא בטופס הצעת המחיר באשר לעלויות בפועל שבהן נושא כיום המשיב, העלול להטעות ולהביא להגשת הצעות במחירי הפסד. הם מציינים, כי המשיב נקב בעלות ממוצעת לחוות-דעת בסכום של 100 ₪, שעה שהתעריף של המשיב עבור חוות-דעת נע בין 414 ₪ לחוות-דעת של רופא מומחה לבין 511 ₪ לחוות-דעת של מנהל מחלקה.

תמצית טיעוני המשיב

8. המשיב עותר, ראשית לכל, לסילוק העתירה על הסף, זאת מחמת שיהוי, פגמים בתצהיר והיעדר יריבות בעניינן של עותרות 2-4.

המשיב מציין, כי בית-החולים לוינשטיין לא ביקש ממנו הבהרות על תנאי זה או אחר במכרז, אלא דרש למעשה באופן גורף לבטל תנאים במכרז שאינם עולים בקנה אחד עם האופן שבו הוא סבור שיש לבצע את השירותים. לטענת המשיב, ביסוד הגשת העתירה עומד הניסיון למנוע שינוי במתכונת עריכת הבדיקות עד כה, ולחסוך לבית-החולים בעלויות, ובפרט כאשר העותרים ציינו בעתירתם כי החלק הארי של הבדיקות הרפואיות הנדרשות מבוצעות כיום במתקני בית-חולים לוינשטיין, ושתי בדיקות בלבד – בדיקת עיניים ובדיקת א.א.ג – מבוצעות במרפאות חיצוניות, וכאשר יש בבית-החולים רופאי עיניים ורופאי א.א.ג (עמ' 1 לפרוטוקול). בדיקות אלו, גורס המשיב, יוכל בית-החולים להשלים, בין בדרך של הקמת מתקנים והתקשרות עם עובדים, ובין בדרך של התקשרות עם קבלני-משנה בתחומים אלה.

לגופו של עניין טוען המשיב, כי תנאֵי המכרז הִנם ענייניים וסבירים, ונועדו להגשים את התכליות הציבוריות העומדות ביסודו, קרי – שיפור השירות לעקרת הבית הנכה, הנבדקת לצורך הערכה תפקודית, ושיפור הפיקוח והבקרה על בעלי המקצוע המבצעים את הבדיקות. לשיטתו, מטרות אלו תושגנה באופן מיטבי, בין-היתר, אם כל הבדיקות תעשנה במקום אחד ובמועד אחד; אם הרופא המוסמך – אשר קובע את נכותה של הנבדקת – יהיה מי שעיסוקו העיקרי הוא אצל נותן השירותים; ואם הפקידות המנהלות את תהליך הבדיקה ואשר אחראיות לגבש את ההמלצה לפקידי התביעה של המל"ל בעניין דרגת אי-הכושר, תהיינה בעלות השכלה גבוהה. לטענת המשיב, אין לבית-המשפט עילה להתערב בתנאים האמורים ובתנאים הנוספים שנקבעו במכרז, אשר אינם חורגים ממתחם הסבירות. המשיב מדגיש, כי עניינה היחיד של העתירה הוא בשאלת סבירותם של התנאים שנקבעו במכרז, אשר אינם נבחנים באספקלריה של מציע זה או אחר; ועל-כן השאלה, האם בית-החולים לוינשטיין עומד כיום בתנאי המכרז, אינה רלבנטית לבחינת סבירותם של התנאים.

דיון

המסגרת הנורמטיבית

9. עקרון היסוד, המשמש נר לרגלנו גם בהכרעה הנדונה, מורה כי תפקידו של בית-המשפט המינהלי, בדומה לבית-המשפט הגבוה לצדק, בעת שהוא מקיים ביקורת שיפוטית על מעשה הרשות המינהלית, הוא "לבחון את תקינות המעשה המינהלי ולוודא שהסמכות הופעלה על-ידי הר<