ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אב מואב החזקות נגד דוד :

בקשה מס' 29

בפני כבוד השופטת, ד"ר מיכל אגמון-גונן

בעניין:
אב מואב אחזקות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד רמי מזרחי

התובעת (המשיבה)

נ ג ד

יחיאל ליסנר

ע"י ב"כ עו"ד מירב אהרון-חי

הנתבע 18 (המבקש)

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

החלטה

לפני בקשה להורות לתובעת להפקיד ערובה כספית להבטחת הוצאות המבקש, הוא הנתבע 18 בהליך העיקרי, אם תדחה תביעתה, לפי סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").

1. הרקע הנדרש
התובעת, אב מואב אחזקות בע"מ (להלן: "המשיבה"), הינה חברה בע"מ אשר עיקר עיסוקה בהלוואות חוץ בנקאיות לעסקים וליחידים. על פי הנטען בתובענה שבכותרת, המשיבה נפלה קורבן ל"עוקץ" מתוחכם מצד הנתבעים, שבמסגרתו הוצאו מהמשיבה בדרכי תרמית כספים בסכום כולל של כ- 5 מיליון ₪. על פי הנטען, במסגרת תרגיל ה"עוקץ", הלוותה המשיבה כספים, כאשר להבטחת ההלוואה ניתנו למשיבה שיקים דחויים של חברות קש או שיקים "מגולגלים" שונים של חברות אשר כלל לא היו מסוגלות לפרוע את אותם שיקים. לטענת המשיבה, כל אותם שיקים שניתנו להבטחת ההלוואה היו חלק ממערך שלם, מתוכנן היטב של החלפת שיקים, שכל מטרתו הצגת מצג שווא שלפיו המדובר בשיקים טובים שמאחוריהם עסקאות אמיתיות וכי הם ברי פירעון.
התובענה הוגשה כנגד כל המעורבים הישירים בפרשת ה"עוקץ" וכן כנגד כל אותם גורמים אשר שיקים בבעלותם הועברו לידי המשיבה להבטחת ההלוואה שהעמידה, בהם הנתבע 18 (להלן: "המבקש") והנתבעת 17, אשר הינה חברה בשליטתו של המבקש. בהתאם להחלטתי מיום 30.5.11 נמחקה הנתבעת 17 מכתב התביעה, לאחר שהסתבר כי מתנהלים נגדה הליכי הוצאה לפועל בגין אותם שיקים. בהחלטתי ציינתי עוד, כי לאור האמור, עילת התביעה כנגד המבקש היא חבות מכוח הרמת מסך בגין אותם שיקים בגינם מתנהלים הליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבעת 17.

ביום 3.11.11 הגישה המשיבה תצהירי עדות ראשית מטעמה. המעשים והטענות המיוחסים למבקש הובאו בסעיפים 32-33 לתצהירו של מר נתן מור. ביום 17.1.12 הגיש המבקש תצהיר עדות ראשית מטעמו, אשר על פי הנטען בו המבקש עצמו נפל קורבן למעשה ה"עוקץ" המתואר בכתב התביעה וכי הוא שילם למעלה ממיליון ש"ח על חשבון חובותיו וחובות הנתבעת 17 בגין מעשה ה"עוקץ". ביום 10.02.12 הגיש המבקש את הבקשה דנן.

2. טענות הצדדים
המבקש טוען כי אין במסכת העובדתית הנטענת בכתב התביעה או בתצהירים מטעם המשיבה כל ראיה – ולו ראשית ראיה – לחיובו הנטען של המבקש באופן אישי. לטענתו, כל הטענות נגדו הינן טענות כלליות, סתמיות ונעדרות כל פירוט והן מעידות על קלישות סיכויי התביעה, בייחוד נוכח עילת התביעה. לעניין זה טוען המבקש, כי הלכה ידועה היא כי הרמת מסך איננה ניתנת כדבר שבשגרה וכי חייבות להתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

המבקש טוען עוד, כי המשיבה נקלעה לקשיים כלכליים, כי הפסיקה את פעילותה עוד לפני כשנתיים ימים וכי אין לה כל נכסים.

לטענת המבקש, לאור מצבה הכלכלי של המשיבה ולאור קלישות סיכויי התביעה, יש להורות לתובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו, ככל שהתביעה נגדו תדחה. לשיטתו, זכות הקניין שלו במקרה דנן גוברת על זכות הגישה לערכאות של המשיבה, שכן המדובר בתביעת סרק, שבסיסה רעוע ביותר.

המשיבה טוענת, כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות המבקש, ככל שתדחה התובענה. לטענתה, רק במהלך החודשים האחרונים היא חתמה על שני הסכמים שבמסגרתם רכשה בעלות במגרש בשכונת שפירא בסך כולל של 1,016,000 ₪, כאשר התמורה שולמה במלואה מתוך ההון העצמי שלה. בנוסף, המשיבה אוחזת ביתרת הלוואות בסך כולל של 800,000 ₪, אותה היא מקבלת לשיעורין, מדי חודש לתקופה של עד שלוש שנים מהיום. זאת ועוד. לטובת המשיבה פתוחים ועומדים תיקי הוצל"פ כנגד חייבים שונים בסך כולל של ארבעה מיליון ₪, זאת למעט החייבים נשוא התובענה. בנוסף, למשיבה אין התחייבויות כספיות כלפי מוסדות בנקאיים או גורם פיננסי אחר.

המשיבה טוענת עוד, כי גם נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיובה בהפקדת ערובה. לטענתה, בהתאם לתצהירי העדות הראשית ותיק המוצגים שהניחה לפני בית המשפט, הרי שהיא ביססה באופן ראוי ומוצק את טענותיה כנגד המבקש. זאת ועוד. בניגוד לעמדת המבקש, אין טענות המשיבה נשענות על הרמת מסך כטענה יחידה ובלעדית. לעניין זה טוענת המשיבה, כי היא פירטה בכתב תביעתה מסכת עובדתית ענפה המכילה שלל טענות משפטיות ועובדתיות כנגד הנתבעים בכלל וכנגד המבקש בפרט, כאשר הטענה להרמת מסך הינה אחת מהן.

המשיבה מוסיפה וטוענת, כי יש לדחות את הבקשה על הסף, באשר המבקש לא תמך את בקשתו בתצהיר ואף הגיש את בקשתו בשיהוי ניכר.

המבקש טוען בתשובתו לתגובת המשיבה, כי לא עלה בידי המשיבה לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 353א לחוק החברות. כל שהציגה המשיבה, כדי להעיד על חוסנה הכלכלי לכאורה, הוא "הודעת שומה בדבר סכום המס" ו"הודעה על נאמנות", בקשר עם רכישת נכס מקרקעין, שאין בהם כדי להעיד על חוסנה הכלכלי. המשיבה כלל לא המציאה את הסכם הרכישה ועל אף הצהרתה הכללית כי תשלום התמורה נעשה מהונה העצמי, המשיבה לא צירפה לכך כל אסמכתא. זאת ועוד, המשיבה לא צרפה כל ראיה לנכסים אחרים שבבעלותה והיא אף לא צרפה תדפיסי חשבון בנק או מסמכי הלוואה שיהא בהם לבסס את טענתה כי היא מקבלת כספים מיתרת הלוואות וכן מתיקי הוצאה לפועל וכי אין לה חובות לבנקים. המשיבה גם לא צרפה מאזנים, דו"ח מבוקר וכיו"ב מסמכים שיש בהם להעיד באופן ברור ונהיר על מצבה הכלכלי.

3. הפקדת ערובה להבטחת הוצאות מקום בו התביעה הוגשה על ידי חברה סעיף 353א לחוק החברות קובע, כדלקמן:
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

סוגיית חיובה של תובעת חברה המוגבלת במניות בהפקדת ערובה לפי סעיף 353א לחוק החברות נבחנת בשלושה רבדים; ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. בשלב זה על החברה מוטל הנטל להוכיח, כי יש באפשרותה לשאת בהוצאות הנתבע, ככל שזה האחרון יזכה בדין. שנית, יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג. לבסוף, יש לבחון את סיכויי התביעה ובעניין זה הנטל להוכיח שנסיבות העניין מצדיקות לפטור את החברה מהפקדת ערובה הוא נטל המוטל על כתפי החברה-התובעת ועל דרך הכלל אין מקום לבחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול אחרון זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עם זאת, גם משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין (ראו רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (ניתן ביום 11.2.09); רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (ניתן ביום 23.5.11); רע"א 9618/11 ארט יודאיקה בע"מ נ' ג. טלי עד שינוע בע"מ (ניתן ביום 29.12.11)).

בענייננו, המשיבה אכן לא עמדה בנטל להוכיח כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע. כל שצירפה המשיבה לתגובתה היא הודעת שומה, לפיה על המשיבה לשלם מס רכישה בסך 21,250 ₪ והודעה על נאמנות. ממסמכים אלו לא ניתן לגבש תמונה ביחס למידת יציבותה הכלכלית של המשיבה ולצפוי ביחס ליכולתה לפרוע חוב בגין תשלום הוצאות, אם יפסק כנגדה בסיומו של ההליך, מה גם שעל פי הנטען בתובענה, המשיבה נפלה קורבן ל"עוקץ" בלמעלה מחמישה מליון ₪.

מצופה היה כי בנסיבות אלה ולצורך סתירה החזקה שבחוק, תבסס המשיבה את טענותיה באמצעות הדיווחים לרשויות המס והדוחות הכספיים המבוקרים שלה, התייחסות לשעבודים או עיקולים המוטלים על נכסיה בספריה וברשם החברות ויכול ואף התייחסות הבנק בו מנוהל חשבונה של המשיבה להתנהלותה במסגרת ניהול החשבון ולמידת כיבוד התחייבויותיה, אם בכלל. המשיבה גם לא הציגה נימוק משכנע מדוע יש לסטות במקרה דנן מן הכלל הקבוע בסעיף 353א לחוק החברות ולהימנע מלחייבה בהפקדת ערובה ובאשר לסיכויי התביעה, הרי שאלו אינם גבוהים במיוחד, משעילת התביעה כנגד המבקש נשענת על הרמת מסך בלבד. לאור האמור, יש להורות על חיובה של המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקש.

4. סוף דבר
המשיבה תפקיד בקופת בית המשפט סך 50,000 ₪ עד יום 1.6.12 כערובה להבטחת הוצאות המבקש, שאם לא כן תידחה התביעה נגדו.

התובעת תישא בהוצאות בקשה זו ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.
סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ב, 16 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......

עמוד 1 מתוך 5


מעורבים
תובע: אב מואב החזקות
נתבע: דוד
שופט :
עורכי דין: