ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אדם - עמית תשלובת יעוצית בע"מ נגד שאול אלמוג :

בפני כבוד השופט אריאל ברגנר
התובעות

  1. אדם - עמית תשלובת יעוצית בע"מ
  2. ליסקאר רם בע"מ

נגד

הנתבעים

  1. שאול אלמוג
  2. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ


נוכחים:
ב"כ התובעות עו"ד מיכאל עצמון
הנתבע 1 וב"כ הנתבעים עו"ד משה ממן

בית משפט השלום באשדוד

פרוטוקול

הערה:
הנתבע 1 יוצא מן האולם בזמן עדותו של הנהג מטעם התובעות.

ב"כ התובעות:
אני מגיש תמונות בצבע.

מר דוד גולדבאום, לאחר שמוזהר כחוק, משיב בחקירה נגדית לשאלות ב"כ הנתבעים:
ש. אתה טוען שבאיזשהו שלב הוא טען בפניך שהיתה לו בעיה עם הבלמים.
ת. כן.
ש. את זה אני רואה לראשונה בתצהירך. אני לא רואה את זה בהודעה שלך לביטוח וגם לא בהודעה שלך במשטרה.
ת. אני מסרתי את זה גם בהודעה שלי במשטרה.
ש. אתה עיינת בהודעה שלך במשטרה לפני הדיון היום?
ת. לא.
ש. אני אומר לך שאני עיינתי בה...

ב"כ התובעות:
חברי מטעה את העד. אני מפנה להודעה של העד במשטרה, עמוד שני שורה 8 (מצטט).

ב"כ הנתבעים:
חברי צודק.

ב"כ התובעות:
אני מגיש את ההודעות במשטרה.

ב"כ הנתבעים:
אני מסכים.

המשך חקירה נגדית:
ש. מאיזה מרחק אתה מבחין ברמזור בנסיעתך?
ת. במרחק יחסית ארוך, קשה לי להאריך במטרים, אבל כביש ישר, הוא לא מוסתר מהעין או משהו כזה.
ש. במרחק של יותר מ- 100 מ' ראית אותו?
ת. קשה לי להעריך מרחק, אבל לא הופתעתי מהרמזור.
ש. במשטרה אמרת שניתן לראות אותו לפחות ממרחק של 100 מ' ויותר.
ת. או.קיי. אבל קשה לי להתייחס ספציפית למרחק.
ש. האם זו הפעם האחרונה שבה ראית את הרמזור ירוק?
ת. כשאני עובר צומת, העיניים שלי כל הזמן על הרמזור כדי לראות שאני עובר בירוק בבירור.
ש. במשטרה שאלו אותך אם כל הזמן היה ירוק ואתה אומר שכל הזמן היה ירוק.
ת. נכון.
ש. שאלו אותך, מפנה לשורות 33-36 להודעתך במשטרה, השוטר שואל אותך האם יש לך עוד משהו להוסיף ואתה אומר שאין לך מה להוסיף. אתה לא אומר שראית את הרמזור ירוק.
ת. אמרתי שהרמזור היה ירוק כל הזמן, עד לכניסתי לצומת, כולל. אין פה שום סתירה. אני ראיתי את הרמזור ירוק גם כשאני מתקרב וחולף אותו.
ש. באיזו מהירות נסעת בכביש?
ת. במהירות המותרת, 60-70. נסעתי בגבולות המותר. 60-70 משהו כזה.
ש. אני אומר לך שמותר לנסוע שם מקסימום 60 קמ"ש. יכול להיות?
ת. יכול להיות.
ש. וכשאתה כשנכנסת לצומת נסעת במהירות של 60?
ת. אפילו פחות.
ש. האטת את המהירות לפני הרמזור?
ת. כאשר הגעתי ליציאה לצומת כבר ראיתי את הפוגע מתפרץ לצומת, בלמתי וניסיתי לברוח ימינה. כבר בכניסה לצומת ההתנגשות היתה בצומת יותר קרוב לצד שלי. כאשר אני מתקרב לצומת ורוצה לחצות, אני רואה רכב מתפרץ מולי, כבר באותה שניה בלמתי וניסיתי לברוח ימינה. כלומר הפניתי את ההגה ימינה.
ש. לפני שידעת שהולכת להתרחש תאונה, אתה נוסע באותה מהירות שנסעתי קודם לכן?
ת. אני נסעתי במהירות אחידה, לא האטתי ולא הגברתי את המהירות.
ש. כאשר נכנסים לצומת כזו עם 4 כיווני נסיעה, יש חובה להאט את המהירות כדי לראות....
ת. אני עשיתי זאת במהירות סבירה, רגילה, 50, 60, 70, כמה שמותר ובגבולות המותר. כשאני מתקרב ורואה שאין סכנה אני ממשיך לנסוע. כאשר אני כן רואה שיש סכנה אני בולם ומנסה לברוח. באותו רגע אני רואה שלא הכל תקין ואז אני מנסה לברוח מההתנגשות.
ש. אתה אומר שוב ושוב שאתה נסעת במהירות המותרת, אני רוצה לדעת כמה. אם אני אומר לך שמותר לנסוע שם 90 קמ"ש, עדיין היית אומר שנסעת במהירות המותרת. כמה נסעת?
ת. אני לא יודע להגיד בדיוק כמה נסעתי, אבל נסעתי במהירות המותרת.
ש. לפני כל צומת אתה לא בוחר להאט מעט את נסיעתך הקודמת?
ת. כאשר אני רואה שאין סכנה אני לא מאט. ברגע שראיתי שיש סכנה האטתי ובלמתי. זה היה מספיק רחוק. אני מתקרב לצומת, אני רואה אור ירוק...
ש. ממרחק של 100 מ'?
ת. בערך. אני ממשיך לצומת בבטחה, אני מתקרב לצומת ורואה סכנה אני מנסה לברוח.
ש. מתי הבחנת בו לראשונה?
ת. כ- 20-30 מטר לפני הצומת.

ב"כ הנתבעים:
אני מגיש לבית-המשפט העתק תמונות בצבע וכן העתק של דו"ח הבוחן עם תמונות בצבע.

המשך חקירה נגדית:
ש. אתה אומר ש- 20-30 מטר לפני שאתה מגיע לקו הצומת אתה מבחין שרכב חותך אותך ונכנס בך, נכון?
ת. לא, לא, לא. אני אומר... אני מדגים באמצעות מכוניות צעצוע. אני מתקרב לצומת, נוסע, באותו רגע שאני צריך לבדוק שהכל תקין אני רואה רכב שמגיע במהירות. כבר בנקודה הזאת אני מתחיל להאט, הוא בא במהירות גבוהה משלי, אני מנסה לבלום ולברוח, הוא פונה ופוגע בי כפי שאני מדגים עכשיו.
ש. באיזה מרחק מהצומת אתה מבחין בו?
ת. קשה לו לומר במטרים. אני מעריך בסדר גודל של 30 מטר. אני מתקרב לצומת, רואה רכב שבא במהירות גבוהה במסלול שלו לפניה שמאלה שלו, הוא פונה, אני בורח ימינה והוא מתנגש בי. כשהוא התנגש בי כבר הייתי עם הפנים ימינה ובמהירות נמוכה שלי וזה מה שהציל אותי. אם לא הייתי בורח הוא היה פוגע לי בדלת שלי וגומר אותי.
ש. אתה רואה אותו מגיע ממול, אתה יודע שהוא מתכוון לפנות שמאלה?
ת. כן, כי זה מסלול שמאלה. אני רואה שהוא מגיע במהירות ומשהו לא בסדר.
ש. הוא לפני קו הצומת מגיע, אתה מזהה אותו במהירות גבוהה.
ת. כן. אבל אני לא יכול לדעת באיזה מרחק הוא היה מהצומת. ראיתי רכב מגיע במהירות גבוהה ושהוא לא מתכוון לעצור. אני לא רואה האטה שלו. הוא לא מאט, אני מתחיל להאט ולברוח. בנקודה הזו הוא כבר נכנס לצומת ופונה. אני כבר פניתי ימינה כמעט.
ש. כשאתה מזהה אותו לראשונה הוא במרחק מה לפני קו הצומת מכיוון נסיעתו.
ת. כן.
ש. האם זה כמה עשרות מטרים?
ת. קשה לי להעריך כי זה גם זוית ראיה לא נוחה.
ש. הוא עדיין לא נכנס לצומת, אתה מזהה את המהירות הגבוהה שלו.
ת. לא רק המהירות הגבוהה שלו, הוא גם לא האט.
ש. את הדברים האלה לא סיפרת קודם.
ת. כי אתה נכנס לפרטים. אם היו שואלים אותי הייתי אומר.
ש. במשטרה אמרת שנסעת כ- 50 קמ"ש.
ת. יכול להיות. אני לא זוכר בכמה נסעתי, אני רק יודע שהייתי במהירות המותרת.
ש. המרחק ביניכם כ- 40-50 מ'. במרחק כזה כשאתה במהירות של 50 קמ"ש יש לך זמן די והותר לבלום ולמנוע את התאונה באופן חד משמעי.
ת. לא יודע מה היתה מהירות הנסיעה המדויקת, אני רק יודע שנסעתי במהירות המותרת. כאשר זיהיתי בעיה בצומת התחלתי לבלום. אם הוא היה נוסע במהירות המותרת התאונה היתה נמנעת, כך להערכתי.
ש. אני אומר לך שמה שאתה אומר כאן שונה ממה שאמרת במשטרה. מפנה לשורות 29-30 להודעתך במשטרה (מצטט) "... כאשר אני הייתי תוך כדי כניסה לצומת הבחנתי ברכב שבא מולי ופונה שמאלה". כאן אתה אומר לנו שזיהית אותו במרחק של 30 מ'.
ת. 30 מטר אתה אומר. אני קורא לזה במהלך כניסה לצומת. כשאתה מתקרב לצומת אתה מתחיל לחשוב מה קורה איתך בצומת, אם יש סכנה או אין סכנה, כל התהליך הזה הוא תוך כדי כניסה לצומת. אני לא רואה כאן סטיה בשום דבר ממה שאמרתי במשטרה.
ש. אני אומר לך שלא שינית את המהירות שלך, למרות שיש תקנה ספציפית על כך, כשנכנסים לצומת יש חובה להאט.
ת. זה מה שעשיתי. כאשר אני מאט, באותו זמן שאני רואה סכנה, אותו תהליך של הורדת מהירות השתלב בדיוק עם הסכנה שבאה מולי.
ש. במשטרה נשאלת האם אתה נכנסת לצומת בנסיעה רצופה ואמרת שכן. לא שינית את המהירות.
ת. לא שיניתי את המהירות. כאשר נכנסתי לצומת הייתי בנסיעה רצופה. כאשר הבחנתי בסכנה האטתי את המהירות.
ש. אתה מכיר את הצומת?
ת. כן. אני נוסע שם פעם בשבוע.
ש. אתה מכיר את סדר מופע הרמזורים בצומת?
ת. לא יודע.
ש. אני אומר לך שהוא מקבל ירוק ברמזור אחרי שהרמזור שלך הופך מירוק לאדום, יכול להיות?
ת. אני לא יודע.
ש. אתה יודע שלא הוגש נגדו כתב אישום?
ת. גם נגדי לא.
ש. המשטרה לא משוכנעת שהוא זה שנסע באדום.
ת. אני יודע שקיבלתי מכתב מהמשטרה שאלי אין טענות. לגביו אני לא יודע.
ש. היו לך עדים לתאונה?
ת. לא.
ש. ברכב היו איתך נוסעים נוספים?
ת. לא.
ש. היו רכבים נוספים שנסעו בכיוון נסיעתך?
ת. כן, היו מספר רכבים שנסעו כמה עשרות מטרים לפני.
ש. מפנה לשורות 23-24 להודעתך במשטרה (מצטט). יש כאן סתירה.
ת. כאשר אני נוסע בצומת בזמן התאונה לא היו רכבים מסביבי, אני הייתי לבד בצומת. לפני במרחק של עשרות מטרים חלפו מכוניות. אין בכך סתירה.
ש. דיברת על הבלמים. הוא גם אמר שהוא נסע באדום?
ת. שאלתי אותו למה הוא נסע באדום והוא אמר לי שהבלמים שלו לא פעלו.
ש. ביקשת ממנו לחתום לך על איזשהו מסמך?
ת. לא. הייתי אחרי מכה.
ש. אני מחזיק קבלה ממוסך שהרכב שלו עבר טיפול במוסך, כולל בלמים. הרכב שלו היה תקין לחלוטין. אתה עדיין אומר שהיתה לו בעיה עם הבלמים?
ת. זה מה שהוא אמר.
ש. הנהג שלנו טוען שהוא היה במצב עמידה זמן רב בטרם התחלף לו הרמזור לירוק.
ת. זה שקר מוחלט. שקר גס. אני ראיתי אותו נוסע במהירות גבוהה, מתפרץ לצומת ופוגע בי. האם יכול להיות סוג של מכה כזו ממצב עמידה?
ש. בוודאי, אם אתה נוסע במהירות מופרזת.
ת. זה שקר. שקר גס.

ב"כ הנתבעים:
אני מגיש העתק החשבונית של התיקון של הרכב של הנתבע 1.

ב"כ התובעות:
אין חקירה חוזרת. בהסכמת חברי אני מגיש מזכר נוסף מתיק המשטרה.
אלו עדיי.

המומחה מטעם הנתבעים, מר יצחק ג'ובני, לאחר שמוזהר כחוק, משיב בחקירה נגדית לשאלות ב"כ התובעות:
ש. תאשר לי שלפי חווה"ד שלך כל הרכבים שנוסעים ממערב למזרח לכיוון של הרכב הנפגע, גם אלה שנוסעים ישר וגם אלה שפונים שמאלה, כולם מקבלים אור ירוק באותו שלב, ביחד.
ת. בהתחלה, מתחילים יחד הישר והשמאלה. אתה מתכוון בכיוון נסיעת הסובארו.
ש. כן. תאשר לי גם שבכיוון שממזרח למערב, שזה הכיוון של הפורד, בהתחלה אלה שממשיכים ישר מקבלים ירוק ואלה שפונים שמאלה מקבלים ירוק רק לאחר מכן.
ת. נכון מאוד.
ש. אני מציג בפניך תיאוריה. יכול להיות שהנהג של הפורד, בחור צעיר בלי הרבה נסיון, עמד באור אדום, ראה גבוה מעליו את הרמזור מתחלף לירוק, טעה, חשב שהירוק הזה גם כולל אותו והתחיל בנסיעה? יכול להיות דבר כזה?
ת. בצומת מרומזר הכל יכול להיות. זה אפשרי. טעות, כולם טועים.
ש. מכל השנים שלך גם במשטרה, גם כבוחן פרטי, אתה מכיר את אליעזר בלילטי?
ת. כן, מהמשטרה. לא מכיר אותו אישית.
ש. הוא בוחן תנועה, הוא דיווח לקצין נת"ן לכיש על ריבוי תאונות בצומת זו והמסקנה שלו (מצטט) לאחד את הירוקים לבאים ממזרח למערב, כך שהם יתחילו יחד.
ת. הישר והשמאלה. אם אתה שואל את דעתי האישית, נכון להיום הרמזורים אותו דבר, לדעתי האישית אני הייתי עושה כל צד יחד, אבל אני לא מתכנן את הצומת, אני מקבל מצב נתון.
ש. הגשת חוו"ד מלאה בחישובים ושרטוטים ופרטים. בין השאר ערכת בדיקות של מיקום תמרורים, מרחק ממנו ניתן לראות את הרמזורים, פירוט משכי הזמן של כל רמזור, מהירות וזמן תגובה של נהג הסובארו. תאשר לי שבחווה"ד הראשונה שלך אין שום דבר מהדברים האלה, כל הדברים האלה רק בחווה"ד המתוקנת.
ת. זה לא כך. בתחילה קיבלתי את החומר, נאמר לי לעשות דו"ח מקוצר כיון ששני הנהגים מבוטחים באותה חברת ביטוח הפניקס והתיק לא יגיע לבית-המשפט. עשיתי דו"ח מקוצר, לא ערוך כחוו"ד מומחה, ללא פירוט הרמזורים, אבל הגשתי שרטוט, תמונות ואת סדר הרמזור. לפתע הוזמנתי לבימ"ש. על בסיס הדו"ח הפנימי שערכתי. פניתי למשרד עוה"ד שהזמין אותי, אמרתי שאני לא עובד בצורה כזו וביקשתי להגיש חוו"ד מומחה ערוכה כדין. וכך עשיתי. חווה"ד היא לא מתוקנת, היא רק מפורטת ומבוססת על הקודמת.
ש. אני רואה מחווה"ד המתוקנת שביקרת פעם אחרונה בצומת ביום 18.4.10.
ת. כן. גם ביקרתי לאחר המועד הזה כשקיבלתי את החומר, עברתי שוב בצומת, כל הזמן אני עובר ורואה אם יש שינויים ולכן לא מצאתי צורך לחזור.
ש. הבדיקה האחרונה היתה לצורך תאונה אחרת.
ת. נכון. אציין כי גם היום עברתי והצומת אותו דבר.
ש. אתה עובר בצומת ובודק?
ת. אני עוצר בצומת, מסתכל, לא חל שינוי, ממשיך הלאה.
ש. תסכים איתי שבנסיעת אקראי אתה לא בודק בדיוק...
ת. אמרתי שאני עוצר בצד ובודק. גם היום בדקתי ולמעט שינוי קל מהצדדים שלא קשור לתאונה מצפון דרום, הכל אותו דבר. אגב היום הפרידו...
ש. תאשר לי שבחווה"ד הזו אתה בדקת את מרחק הבלימה ואת מרחק העצירה עבור רכב הסובארו בלבד.
ת. נתתי פה תשריט. אמרתי לעצמי שאם נהג הפורד נכנס ממצב עצירה והוא בתפנית שמאלה עד אזור הפגיעה הוא עבר כך וכך מטרים בזמן מסוים, מכאן אני מחזיר את הסובארו לאחור ומוצא מה המרחק שהיה נדרש לו כדי למנוע את התאונה.
ש. למה ערכת רק את אותו תשריט תחשיב לסובארו ולא הפוך, לפורד?
ת. כי פה נטען שהוא נכנס ממצב עצירה והוא עובר כברת דרך בתפנית שמאלה, זו דרך יותר ארוכה מנהג שנוסע בצומת ישר.
ש. אני אומר לך שלא ביקשו ממך לערוך האם הפורד אשם.
ת. לא ביקשו ממני גם את זה.

חקירה חוזרת:
ש. נשאלת על האפשרות שהפורד התבלבל ברמזורים. תתייחס לאפשרות שזה קורה גם בסובארו.
ת. בכיוון נסיעת הסובארו מתחיל ישר ושמאלה ביחד, לאחר מכן השמאלה מסיים בכיוון הסובארו ממשיך האור הירוק לדלוק, מנגד מצטרפים אליו כלי רכב ממזרח ומערב, במצב זה מתנהלת התנועה ישר, השלב הבא הוא שממערב כיוון הסובארו נעצרים, ממזרח ממשיכים לנסוע ישר ואליהם מצטרף הירוק בכיוון נסיעת הפורד.

ב"כ הנתבעים:
אבקש לפסוק את שכרו של העד.

מר ג'ובני:
שכרי משולם על-ידי חברת הפניקס בסך 800 ₪ בצירוף מע"מ.


החלטה

בשלב זה ישאו הנתבעים בשכרו של המומחה מר ג'ובני, בסך 800 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתנה והודעה היום כ"ג ניסן תשע"ב, 15/04/2012 במעמד הנוכחים.

אריאל ברגנר, שופט

הנתבע 1, מר שאול אלמוג, לאחר שמוזהר כחוק, משיב בחקירה ראשית לשאלות ב"כ הנתבעים:
ש. ספר בקצרה מה קרה בתאונה.
ת. הגעתי לצומת, הייתי על הנתיב השמאלי ביותר, עצרתי ברמזור שהיה בצבע כתום. עמדתי דקה עד דקה וחצי ברמזור, התחלף לירוק, נסעתי מטרים ספורים ולאחר מכן היתה התנגשות.
ש. איך הצומת נראה? איך אתה מכיר את הצומת?
ת. אני נוסע לישיבה באזור י"ב, אני נוסע 3 שנים במסלול הזה, כל יום. עמדתי שם כרגיל. אני נוסע תמיד בדרך הזאת. יש שני נתיבים ישר ושני נתיבים שמאלה. אני פניתי שמאלה בירוק ולאחר מכן היתה ההתנגשות.
ש. כמה בערך מקו העצירה לפני הצומת בכיוון נסיעתך עד מקום התאונה, בערך כמה מטרים חלפת?
ת. מטרים ספורים, 15-20.
ש. מתי ראית אותו בפעם הראשונה?
ת. כשהוא התנגש בי.
ש. אומר הנהג האחר באופן חד משמעי שאתה לא עצרת, שאתה באת בנסיעה רצופה ומהירה ונכנסת לצומת בנסיעה רצופה.
ת. אני עמדתי ברמזור דקה וחצי וכשהתחלתי לפנות שמאלה ארעה ההתנגשות.
ש. תדגים עם מכוניות צעצוע איך קרתה התאונה.
ת. הגעתי לצומת, עמדתי בנתיב השמאלי ביותר, ברמזור כתום עצרתי. התחלתי נסיעה איטית, נסעתי בערך 15 קמ"ש, הוא בא במהירות גבוהה ביותר, בערך 100, והתנגש בי. ברגע ההתנגשות אז ראיתי אותו.
ש. איזה חלק שלך התנגש באיזה חלק של הרכב שלו.
ת. החלק הימני הקדמי שלי נפגע והחלק השמאלי הקדמי שלו.
ש. אומר הנהג שאחרי התאונה ניגשת אליו והודית באחריותך לתאונה בכך שאמרת לו שיש לך בעיה עם הבלמים, שלא הצלחת לבלום.
ת. הוא שאל אותי למה לא עצרתי, אמרתי שכרגע האוטו חזר מטיפול, עשיתי ברקסים, ואני יכול להוכיח את זה. אני עמדתי והתחלתי בנסיעה.

חקירה נגדית:
ש. לטענתך אתה עצרת באור כתום ועצרת. היית בעצירה מוחלטת?
ת. בטח.
ש. ואז התחלת ממהירות אפס לאט לאט להיכנס.
ת. נכון.
ש. בוחני תאונות שהיו בצומת קבעו שבצומת הזו יש שדה ראיה טוב. איך לא ראית את הרכב שבא מולך?
ת. כי זה היה במהירות.
ש. במהירות מטורפת, כמו שאמרת 100 קמ"ש, איך לא ראית את הרכב כשיש לך שדה ראיה של 100-200 מטר?
ת. כשפניתי שמאלה התמקדתי יותר בנתיב השמאלי מאשר בנהג שבא מולי.
ש. מה שאתה אומר לי, שהתמקדת לכיוון שלך, כלומר התעלמת מהרכבים שאתה חוצה את הנתיב שלהם, נכון?
ת. לא היו רכבים, הוא בא במהירות. לא היו רכבים שעמדו.
ש. בוחנים אמרו שיש שדה ראיה של 200 מ'.
ת. בזמן ההתנגשות לא ראיתי אותו. זה הכל.
ש. התחלת מאפס, היית ב- 15 קמ"ש. היית יכול לבלום.
ת. לא ראיתי אותו בכלל, למה שאני אבלום? אני אעצור באמצע הצומת? למה?
ש. לפי התמונות אני אומר לך, ברכב שלך כל החזית מעוכה. ברכב השני רק הפינה השמאלית נפגעה. איך זה מסתדר עם הגרסה שלך? לפי מה שאני רואה, כל החזית שלך נפגעה, זאת אומרת שאתה פגעת בו כפי שאני מציג לך עם מכוניות הצעצוע.
ת. אני מדגים עם מכוניות צעצוע, הוא פגע בי כפי שאני מציג. זה היה במהירות גבוהה.
ש. בן כמה אתה?
ת. 23.5.
ש. כמה שנים יש לך רשיון נהיגה?
ת. 5 פלוס. בזמן התאונה היה לי קצת יותר מ- 3 שנים רשיון.

חקירה חוזרת:
ש. מי נוסע על הרכב הזה?
ת. זה רכב פרטי שלי.

ב"כ הנתבעים:
אלו עדיי.

ב"כ התובעות מסכם:
כל החומר מצוי בפני בית-המשפט.
לפי התמונות שמונחות בפני בית-המשפט ברור ונהיר שגרסתו של הנתבע 1 אינה מחזיקה מים. רואים שם תמונות של הפורד, כאשר כל החזית שלה מעוכה ודפוקה.
גם טענתו כי נכנס במהירות ולא ראה אף רכב אחר, כשאין מחלוקת שיש טווח ראייה מאוד ניכר בצומת הזו, אינה יכולה להחזיק מים. היה חייב הנתבע לראות את רכב הסובארו כשהוא נכנס לצומת.
לגבי חוו"ד הבוחן, הבוחן עומת מול אותו מזכר של משטרת ישראל, מומחה תנועה אובייקטיבי, אשר קבע שיש תאונות רבות בצומת הזו וקבע באותו מזכר שיש לאחד בין האור הירוק של הנהגים שממשיכים ישר לבין האור הירוק של הנהגים שפונים שמאלה. אני טוען שהרבה יותר עולה בקנה אחד עם ההגיון שהנתבע 1, כפי שראינו, בחור צעיר עם מעט מאוד נסיון נהיגה, הגיע לצומת, ראה רמזור ירוק גדול ובולט מעל הצומת וסבר בטעות כי זהו הירוק המכווין את התנועה שלו, בעוד שלמעשה בתור מי שפנה שמאלה, היה לו אור אדום והוא היה חייב לעצור.
החוקר עומת מול הטענה הזאת, אמר שהיא אפשרית ואמר שגם לדעתו היה צריך לאחד את כל הירוקים באותו כיוון. גם כאשר נחקר בחקירה חוזרת האם יכול להיות בלבול מהצד של הסובארו, השיב שלא יכול להיות בלבול כזה, מאחר שכל המכוניות המגיעות ממערב לכיוון מזרח, הירוק שלהם הינו באותו זמן.
אני אטען שחוות דעתו מוטעית לחלוטין, הוא נשכר במטרה להעלות תאוריה שבה ישא נהג הסובארו באשמה, הוא כינה זאת ביוזמתו כ"תשריט" והעובדה היא שאין תשריט אחר, אין תשריט נוגד, ישנו רק רעיון כלשהו שהחוקר העלה, במטרה לנסות ולהטיל אשמה בנהג הרכב הנפגע.
נהג הרכב הנפגע עמד כאן בחקירה ממושכת, סבורני שהשאיר רושם מהימן, נראה לי שלא נתגלעו סתירות בין עדותו במשטרה והתצהיר שמסר לבין חקירתו. לא ניתן לדרוש מאדם שנפגע בעת תאונה לא קלה שישחזר כאן מעל דוכן העדים בדיוק כמה מטרים הוא עבר בכל נקודה ונקודה בעת התרחשות תאונה, ובאשר לעדותו במשטרה, הנהג ענה לשאלות שנשאל ולא ניתן להאשים אותו בכך שלא מסר פרטים נוספים עליהם נחקר כאן.
אבקש לקבוע כי עולה בקנה אחד עם ההגיון שהנתבע הוא זה שאשם בתאונה ולקבל את התביעה.

ב"כ הנתבעים:
בטרם אסכם, אבקש לשוחח עם חברי מחוץ לאולם.

לאחר הפסקה:

ב"כ התובעות:
לאחר ששמעתי את המלצת בית-המשפט, אני מודיע כי אני מסכים שהתביעה תידחה ללא צו להוצאות.

ב"כ הנתבעים:
אני משאיר לשיקול דעת בית-המשפט.


החלטה

נוכח הדברים דלעיל, אני נעתר לבקשת ב"כ התובעות.

התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום כ"ג ניסן תשע"ב, 15/04/2012 במעמד הנוכחים.

אריאל ברגנר, שופט

13


מעורבים
תובע: אדם - עמית תשלובת יעוצית בע"מ
נתבע: שאול אלמוג
שופט :
עורכי דין: