ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שרית ליבוביץ נגד קומפדיה -פיתוח תוכנה וחומרה בע"מ :

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

בפני כבוד השופטת הדס יהלום
נציג עובדים – מר זלוצובר
נציג מעסיקים – מר מתתיהו

התובעת
שרית ליבוביץ
ע"י ב"כ עו"ד אריק שלו

נגד

הנתבעים

  1. קומפדיה -פיתוח תוכנה וחומרה בע"מ
  2. אלון פלג

ע"י ב"כ עו"ד שמואלביץ

החלטה

1. הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה נגד נתבע 2, על הסף.
לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן החלטה בבקשה.

2. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת חברת קומפדיה בע"מ וכנגד נתבע 2, סמנכ"ל בנתבעת.
התובעת טוענת כי פוטרה שלא כדין, במהלך הריון, בניגוד לחוק עבודת נשים התשמ"ד-1984 וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1988.
התובעת עתרה לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כחוק, אפליה, עוגמת נפש, אי עריכת שימוע. כמו כן תבעה דמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי הפרשה לקופת גמל, פדיון ימי חופשה ודמי הבראה.

3. עילת התביעה כנגד נתבע 2 מבוססת על סעיף 62 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח 1968- גרם הפרת חוזה.
כמו כן מבוססת על סעיפים 14 ו15 לחוק עבודת נשים וסעיף 16 לחוק שוויון ההזדמנויות.

4. להלן נימוקי הנתבעים:
א. הנתבע הינו סמנכ"ל שכיר בנתבעת וכל הפעולות המיוחסות לו ע"י התובעת, נעשו במסגרת תפקידו בנתבעת.
ב. לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הנתבע לתובעת.
ג. סעיפים 14 ו15 לחוק עבודת נשים וסעיף 16 לחוק שוויון הזדמנויות עוסקים באחריות נושא משרה במישור הפלילי ואינם יכולים להקים עילת תביעה אזרחית. בנוסף - הסעיפים הנ"ל הוציאו מתחולתם שותף מוגבל ופקיד.

5. להלן תגובת התובעת:
א. בהתאם לפסיקת בתי המשפט ובתי הדין, הסעד של מחיקה על הסף יינתן במקרים חריגים וביד קמוצה.
ב. הנתבע הוא בעל דין נדרש לאור פעלותיו בהליך הפיטורים ולכן לבית הדין הסמכות לדון בשאלת אחריותו האישית.
ג. יש להטיל על הנתבע אחריות אישית כמעוול במשותף ביחד עם הנתבעת, ואין צורך בהרמת מסך.
ד. בדיני הנזיקין ניתן ליחס אחריות אישית לאורגן בחברה מבלי להזקק להרמת מסך.

דיון והכרעה
6. בעל דין נדרש
לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות בין מי שהתקיימו ביניהם יחסי עובד ומעביד.
העובדה שנתבע 2 היה מעורב, כסמנכ"ל, בפיטורי התובעת, אין בה כדי להופכו ל"בעל דין נדרש".
ככל שנדרשת גירסה עובדתית של נתבע 2, ניתן לזמנו לעדות.
אין הצדקה לצרפו כנתבע, שעה שלא קיימים יחסי עובד ומעביד בינו לבין התובעת.

7. טענת התובעת להיות נתבע 2 "בעל דין נדרש", נדחית.

8. סעיפים 14 ו-15 לחוק עבודת נשים וסעיף 16 לחוק שוויון הזדמנויות סעיפים אלה מטילים אחריות אישית פלילית בגין עברות פליליות.
אין מקום לעשות שימוש בסעיפים אלו בתביעה אזרחית.
ראו ע"ע (ארצי) 627/06 אורלי מורי נ' מ.ד.פ ילו בע"מ (מיום 16.3.08).
מכל מקום, סעיפים אלה אינם מקימים לתובעת, עילת תביעה אישית אזרחית כנגד נתבע 2.

9. עילת התביעה נגד הנתבע, שעניינה הסעיפים הנ"ל, נדחית.

10. גרם הפרת חוזה
התובעת טוענת שקיימת לה עילה ישירה כנגד הנתבע, מכוח סעיף 62 לפקודת הנזיקין - גרם הפרת חוזה.
הנתבעות טוענות מנגד, כי מעשיו של התובע היו במסגרת עבודתו ועל כן אין בין הנתבע לבין התובעת כל יריבות.

11. עניין דומה נדון בתיק ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל (מיום 27.10.97).
כך נקבע:
"האם ניתן לייחס למנהלים עוולה של גרם הפרת חוזה, על בסיס הטענה כי גרמו לחברה להפר את ההסכם עם המערערים?
התשובה לשאלה זו גם היא שלילית. בספרה גרם הפרת חוזה (ירושלים, תשמ"ו), עומדת נ' כהן על כך שהעוולה של גרם הפרת חוזה מניחה ניתוק משפטי בין המשדל לבין המשודל (בעמוד 111). כאשר מנהל פעל במסגרת סמכותו, וגרם לחברה להפר חוזה, לא מתקיים ניתוק כזה, שכן... .

"פעולתו היא פעולת החברה. לא ניתן לנתק בין המנהל לבין החברה. החברה היא מפרה של החוזה, והמנהל 'יוצא מהתמונה'. למרות שהמנהל גרם לכך שהחברה תבצע פעולה 'בלתי חוקית' (הפרת חוזה), נראה שאם הדבר הוא לטובת החברה, עדיין ראוי להתייחס למנהל כאל אורגן של החברה".

גם אילו היו המערערים מוכיחים כי המשיבים 1- 3הם שגרמו לתאגיד להפרת החוזה עימם, אין בענייננו כל טענה, כי המשיבים 1- 3או מי מהם חרגו מסמכותם, או פעלו בניגוד לטובת החברה או ממניע זר כלשהו. במצב דברים זה, לא ניתן להטיל עליהם אחריות בגין גרימה של הפרת החוזה בין החברה לבין המערערים". (ההדגשה הוספה)

12. פסק הדין הנ"ל קובע, כי לא ניתן לייחס למנהל בחברה עוולה של גרם הפרת חוזה, אלא במקרים חריגים בהם מוכח שהמנהל פעל שלא במסגרת סמכותו או בניגוד לטובת החברה או כתוצאה ממניע זר.
ראו לעניין זה דב"ע נא/3-156 יעקב סימס נ' יוחננוף פד"ע כד' 199.

בענין ע"ב (ת"א) 1789/03 הכט נ' עתודה רחובות בע"מ עמ' 40 (מיום 16.11.06) חזר בית הדין על ההלכה הנ"ל וקבע, עובדתית, כי במקרה שהתברר שם, לא הוכחה פעולה של המנהלים בחוסר סמכות או ממניעים זרים ולכן נדחתה התביעה נגדם בעילת גרם הפרת חוזה.

13. עיון בכתב התביעה בתיק שבפנינו מעלה שהתובעת לא טענה בו לפעולות של נתבע 2 בחריגה מסמכות או בניגוד לטובת החברה.
כל הפעולות המיוחסות לנתבע בכתב התביעה, מיוחסות לו כסמנכ"ל הנתבעת וכמי שפעל בשם הנתבעת.
אין בכתב התביעה טענה לחיוב נתבע 2 אישית מכוח פעולות שנעשו בחריגה מסמכות.

14. בהעדר טענה בעניין זה בכתב התביעה, חל הכלל שלפיו לא ניתן לחייב אורגן של החברה בחיוב אישי מכוח עוולת גרם הפרת חוזה.
די בכך כדי לסלק אתה תביעה נגד נתבע 2 על הסף, אף בטרם ישמעו ראיות.

15. סוף דבר
התביעה נגד נתבע 2 נמחקת, בהעדר עילה.
התובעת תשלם לנתבע 2 הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪, לתשלום תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, 16/4/12, בהעדר הצדדים.

נציג עובדים – מר זלוצובר

הדס יהלום,שופטת

נציג מעסיקים – מר מתתיהו


מעורבים
תובע: שרית ליבוביץ
נתבע: קומפדיה -פיתוח תוכנה וחומרה בע"מ
שופט :
עורכי דין: