ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משעל נגד ורכולב :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 013335/05

בפני:

כב' השופט אליהו בכר

תאריך:

05/11/2008

בעניין:

1. משעל נורמה

2. משעל סלם

ע"י ב"כ עו"ד ד. אברמוביץ

תובעים

נ ג ד

1. ורכולב דמיטרי

2. ורכולב טטיאנה

3. קוזמן ילנה

ע"י ב"כ עו"ד הלנה קיל

נתבעים

פסק דין

1. מבוא:

דירת התובעת 1 עלתה באש בהיותה מושכרת לנתבע 1. האם קמה חבות לנתבע 1 וערביו לחוזה השכירות, הנתבעים 2 ו-3, לנזקי השריפה ומה שיעורם – אלה הנושאים השנויים במחלוקת נשוא פסק דין זה.

2. רקע וטענות הצדדים:

כפי הנטען בכתב התביעה, התובעת 1 שהינה תושבת חוץ, הינה בעלת דירת מגורים, ברח' ארלוזורוב 13 א', רמת גן, הידועה כחלקה 231/17 בגוש 6127 (להלן: "הדירה"). התובע 2, אבי התובעת 1, הינו בעל ייפוי כוח נוטריוני מטעמה המאפשר לו להשכיר הדירה.

בתאריך 10.6.02 חתמו התובע 2, מטעם התובעת 1, והנתבע 1 על הסכם להשכרת הדירה (להלן: "חוזה השכירות") לתקופה של 12 חודשים, מ-14.6.03 ועד 13.6.04, כאשר הנתבעים 2 ו-3, חותמים על חוזה השכירות כערבים.(ת/13).

בתאריך 19.1.04 בשעה 03:00 לפנות בוקר, לערך, פרצה שריפה בדירה. באותה עת לנה בדירה בתו של הנתבע 1, שהייתה באותה עת נערה כבת 13 שנים, לבדה. התברר, כי במהלך הלילה התלקח סדין חשמלי וכפועל יוצא נגרמה שריפה שאף התפשטה לדירת השכנים והסבה נזק רב.

בכתב התביעה פרטו התובעים נזקיהם בסך 184,876 ₪, כמצוין בחוות דעת השמאי, ובתוספת דמי שמאות בסך 3,200 ₪. כמו כן, נגרמה לתובעים הוצאה בסך 1,404 ₪ בגין הכנת כתב כמויות ודו"ח השוואת הצעות מחיר, תשלום לשירותי כיבוי אש בסך 2,809 ₪ וכן תשלום נזקי השכנים בסך 750 ₪.

התובעים טענו לקיומן של עילות תביעה מכוח דיני החוזים, בגין הפרת הסכם השכירות ומכוח דיני הנזיקין, בשל עוולת הרשלנות, תוך העברת נטל הראיה מכוח סעיף 39 ו-41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

למרות הסכומים דלעיל, ובסיכומו של יום, עתרו התובעים לפיצוי בגין הנזק וההוצאות שנגרמו להם, בסך 173,376 ₪ העומדים על 184,113 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.

הנתבעים מצידם טענו כי אינם יודעים דבר אודות ייפוי- הכוח שמסרה התובעת 1 לתובע 2, מה גם שאין קיימת לתובע 2 עילת תביעה עצמאית, לפיכך עתרו למחיקת תביעתו. ביחס לנתבעים 2 ו-3, נטען כי חבותם הינה כלפי התובעת 1 בלבד ולא כלפי התובע 2.

הנתבעים הכחישו את הסיבה הנטענת לקרות השריפה כמו גם את שיעור הנזק שנגרם לדירה, והוסיפו כי הנזקים שנגרמו לדירה באותה שריפה, לא נגרמו בזדון, רשלנות, או שימוש חריג. הנתבעים הוסיפו, כי בעקבות השריפה הוחזרה הדירה לתובעת, מאחר ולא הייתה עוד ראויה למגורים , ובכך סוכל חוזה השכירות.

לעצם השריפה טענו הנתבעים, כי זו פרצה מחמת העדר תקינות מערכת החשמל בדירה, ובמיוחד אי התקנת מפסק פחת ולכן שלא מחמתם.

לעניין הנזק טענו , כי הנזק לדירה היה שטחי בלבד, בעוד רכוש הנתבע 1 בשווי של כ- 200,000 ₪ עלה באש.

הנתבעים הוסיפו, כי ככל שתיקבע חבותם, אין לפצות אלא כדי השבת מצב הדירה לקדמותו. בהיותה הדירה ישנה ומוזנחת, אין לחייבם בסכום הפיצוי שנתבע מהם.

הנתבעים הדגישו, כי הנתבע 1 אינו אחראי לקרות השריפה ולהתפשטותה, וכי הסדין החשמלי בו עשתה שימוש, היה במצב תקין ונעשה בו שימוש רגיל. לחלופין, עתרו לקיזוז נזקיהם אל מול נזקי התובעים.

לשם הוכחת תביעתם העידו התובעים את נציג מכבי האש מר דוד פייגיש, שהכין דו"ח חקירה; את מר דורון ברק שערך חוות דעת שמאית ובה ציין הנזק ושיעורו; את מר יעקב טל, מבצע השיפוץ דירה בפועל מטעם התובעים; את הגב' הראל נורית, דיירת בבנין בו מצויה הדירה; ואת מר יהודה הבה - חשמלאי. כמו כן העיד מר אדמונד משעל, אחי התובעת 1 ובנו של התובע 2, שעסק בפועל בהשכרת הדירה ושיקומה לאחר השריפה, בשל גילו המופלג של אביו, התובע 2.

מטעם ההגנה העידו הנתבע 1 וכן הנתבעת 3.

3. עילת התביעה החוזית

הסכם שכירות הדירה נערך כאמור בין התובע 2 כמיופה כוחה של התובעת 1. התובע 2 אף חתום על הסכם השכירות. אין חולק כי העתק מיפוי הכוח הנוטריוני שנמסר לנתבעת 2 על ידי התובעת 1, לא נמצא בין ראיות התביעה. יחד עם זאת, על פניו מובן, כי התובעת הינה בעלת הדירה, על פי נסח שצורף כנספח א' לתצהירו של מר אדמונד משעל. עובדת היותו של התובע 2 מיופה כוחה של התובעת 1, צוין במפורש בחוזה השכירות ב"הואיל" הראשון לו ולא הועלתה כל טענה כאמור ביחס לנושא זה, עד להגשת התובענה. התובעת כשלעצמה אינה מתגוררת בישראל.

בנוסף, הנתבע 1 אף קיבל לידיו את הדירה ועשה בה שימוש, עד ליום השריפה, ללא כל טענה שהיא כלפי מי מהתובעים בנושא זה.

התובעת 1 למרות היותה תושבת חוץ, טרחה וצירפה תצהיר (ת/14) ולפיו הינה בעלת הדירה, התובע 2 הינו מיופה כוח על פי ייפוי כוח נוטריוני, מ- 3.10.94 ובנוסף טיפל מר אדמונד משעל ,אחיה, בכל ענייני הדירה, לרבות השכרתה ושיקומה, כאשר התובע 2 נושא בעלויות השיקום. תצהיר זה למעשה לא נסתר.

במצב דברים זה, מתקשים הנתבעים להוכיח העדר קשר בין התובע 2 לדירה, והעדר קיומה של עילת תביעה, בין חוזית, מכוח חוזה השכירות כמיופה כח, ובין נזיקית, כפי שיצוין בהמשך.

על פי חוזה השכירות התחייב הנתבע 1 בסעיף 9, כדלקמן:

"9. השוכרים מתחייבים בזה:

א. להחזיק את המושכר במצב טוב, נקי, מסודר ומתוקן.

ב. לתקן על חשבונם כל נזק ו/או קלקול שייגרם למושכר ו/או לאביזר מאביזריו ו/או במערת האינסטלציה החשמלית ו/או הסניטארית החיצונית (מחוץ לקירות). המשכירים יהיו רשאים, לפי שיקול דעתם, לתקן את הטעון תיקון על חשבון השוכרים, ובתנאי שלפני עשותם כן, יתנו להם (לשוכרים) ארכה סבירה לעשות זאת בעצמם".

בסעיף 11 להסכם השכירות התחייב הנתבע 1 כדלקמן:

"בתום תקופת השכירות או עם ביטול החוזה על ידי המשכירים, מתחייבים השוכרים לפנות את המושכר ולהחזירו לחזקת המשכירים כשהוא פנוי מחפץ ואדם, ובאותו מצב המתואר בסעיף 8 לעיל, ובהתחשב בבלאי טבעי עקב שימוש סביר ומקובל".

סעיף 8 ציין את מצב המושכר, עת נמסר לנתבע 1, כדלקמן:

"מצב המושכר: נקי ומסודר, מערכות האינסטלציה החשמלית והסניטארית תקינות ופועלות היטב".

סעיף 26 לחוזה השכירות, ציין כי סעיף 9 א' מהווה תנאי יסודי להסכם השכירות.

הנתבעים 2 ו-3 חתמו על ערבות לחוזה השכירות, ובו צויין במפורש בסעיפים א' ו-ב', כי הינם ערבים לקיום תנאי החוזה "כאילו היינו צד ישיר לחוזה". ובנוסף הצהירו כי כל ההתחייבויות שנטל על עצמו הנתבע 1 "תחייב אותנו באופן אישי ללא כל הגבלה".

במילים אחרות, מחויבים הנתבעים כולם להשיב המושכר לידי המשכיר, כפי שקיבלו אותו לידיהם, עם תום תקופת השכירות, ולמעט בלאי סביר,כאשר במהלך השכירות התחייבו לשמור על המושכר ולהחזיקו במצב טוב.

אין מחלוקת כי המושכר ניזוק במהלך הימצאותו בחזקת הנתבע 1.

במצב דברים שכזה, החזרתו לידי המשכיר, במצבו הלקוי, מהווה הפרה יסודית של החוזה.

גם הנתבעים בכתב הגנתם, מודים למעשה בקיומו של נזק כתוצאה משריפה, אם כי שלא בשיעור הנטען על ידי התובעים.

מכאן, חבותם החוזית של הנתבעים ביחד ולחוד להשיב את המושכר לידי המשכיר במצב כפי שקיבלו אותו, ומשאין הדבר אפשרי, לאור השריפה, לפצות את המשכיר כדי נזקיו.

4. העילה הנזיקית

סעיף 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש],כחלק מעוולת הרשלנות, קובע:

"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש, או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופס המקרקעין או בעל המטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה, או התפשטותה התרשלות שיחוב עליה".(ההדגשה שלי א.ב.)

בנסיבות הוכח כי מקור השריפה הינו סדין חשמלי שבבעלות הנתבע 1. כך צוין בדו"ח אירוע 86/1/04 מטעם שירות כבאות והצלה ברמת גן, (ת/1) ובו מצויין במפורש "סיבת פרוץ השריפה: סדין חשמלי".

בגיליון החקירה (ת/2) מצוין במפורש: "על פי עדות הדיירת היא השתמשה בסדין חשמלי וכתוצאה מכשל כלשהו בסדין, פרצה השריפה".

הנתבעים לא סתרו עובדות אלה, שאף נמסרו מפיו של מר דוד פייגיש מטעם מכבי האש שמילא את הדו"ח ת/1, ומציין בחקירתו בביהמ"ש:

"הגענו למסקנה זו שכן מוקד השריפה היה בסלון הדירה, כתוצאה מזה האש התפשטה למרפסת וממנה לחדר נוסף... מוקד השריפה ועדות בעלת הדירה, הגב' מאשה וורכלף, (צ"ל ורכוסלב א.ב.) היא שמסרה שהסדין גרם להתפשטות השריפה". (עמ' 8 לפרוטוקול). מובן שהכוונה לבתו של הנתבע 1.

נציג מכבי האש אף שולל טענת הנתבעים כאילו מדובר בשריפה שמקורה בנקודת חשמל, או כלשונו: "השריפה לא פרצה מנקודת חשמל, אלא פרצה במקום מרכזי במיטה, עליו היה הסדין החשמלי" (עמ' 9 לפרוטוקול).

לסיכום נקודה זו אציין, כי מעבר למומחה כיבוי האש מטעם מכבי האש, שציין העובדות כאמור, לא המציאו הנתבעים כל מומחה מטעמם. תצהיר הנתבע 1 (נ/1) המציין בעיות במערכת החשמל, מחד, והסבר לפיו הסדין החשמלי הינו חדש יחסית ולכן מוזר כי הינו הסיבה לשריפה, אינו יכול לעמוד כהגנה באשר הנתבע 1 אינו מומחה כיבוי אש, או לחלופין, מומחה בתחום החשמל, ומכאן שדין טענותיו אלו ביחס למקור השריפה – להידחות.

משקבעתי כי מקור השריפה הינו בסדין החשמלי, שהינו בבעלות הנתבע 1, על הנתבע 1 הנטל להוכיח כי לא התרשל באופן השימוש בו, שהביא כאמור לפרוץ השריפה. הנתבע 1 ,למעשה, לא היה בביתו בפרוץ השריפה. בבית הייתה בתו, שהינה כיום כבת 17 שנים. הנתבע 1 כלל לא טרח לזמנה לעדות, על מנת שתספר ממקור ראשון אודות העדר רשלנותה,או רשלנות הנתבע 1, בכל הקשור עם השימוש בסדין החשמלי, כאשר ההלכה לעניין אי זימונו של עד רלוונטי ברורה וידועה ויש בכך כדי לתמוך דווקא בגירסת הצד שכנגד.

לפיכך, אין לי אלא לקבוע כי הנתבע 1, אינו עומד בנטל להוכיח העדר התרשלות, ומכאן שהינו חב ברשלנות בגין התרחשות השריפה בדירה המושכרת. מיותר לציין כי מומחה השריפות מטעם מכבי האש, ציין בביהמ"ש כי נתקל לא אחת, בשימוש לקוי בסדין חשמלי, שכתוצאה מקיפולו מתחמם, יוצר קצר חשמלי ונגרמת שריפה. לא אחת שוכח בעליו להוציאו מהחשמל ובכך נוצרת התלקחויות (עמ' 8 לפרוטוקול הדיון).

משמוכח כאמור, כי הסדין החשמלי שבבעלות הנתבע 1, הוא שגרם לשריפה, נולד גם הקשר הסיבתי שבין התרשלות הנתבע 1 בגרימת השריפה והנזק שנוצר בעקבותיה.

מיותר לציין, כי משחתמו הנתבעים 2 ו-3 כערבים, לכלל חיובי התובע, חבים אף הם, יחד ולחוד עם הנתבע 1 בנזקי התובעים.

5. שיעור הנזק

לשם הוכחת נזקם, צירפו התובעים כאמור חוות דעתו של מר דורון ברק (ת/5) לה צורף כתב כמויות שנערך על ידי משרד המהנדסים ארי גולד, וביחס אליו בוצעה השוואת מחירים בין 4 חברות שיקום קבלניות. בין היתר, מצויין ב-ת/5 סך כל נזקי התובעים בסך 184,876 ₪, לפי פירוט כדלקמן: עלות שיקום מבנה לפי כתב כמויות מפורט, מטעם משרד המהנדסים ארי גולד, בסך 137,384 ₪ בתוספת מע"מ (על פי השוואת הצעות); עלות הכנת כתב כמויות והשוואת הצעות, 1,404 ₪ (לפי חשבונית מס מטעם ארי גולד); עלות כיבוי אש וחקירת שריפה – 2,809 ₪ (על פי קבלת תשלום לשירותי הכיבוי); יריעה לכיסוי זמני של הגג שנשרף – 400 ₪ (על פי חשבונית מס וקבלה); תיקון אינטרקום – 224 ₪ (על פי חשבונית); תיקון נזקי משפ' זערור השכנה – 750 ₪ (לפי הסכם תשלום); תיקון מערכת החשמל אצל השכנים בסך 3,500 ₪; ביקורת חברת חשמל 350 ₪; הפסד ימי עבודה לאדמונד ועזרא משעל – 11,500 ₪ (על בסיס הצהרתם); שכ"ט שמאי בגין הכנת חוות הדעת – 3,200 ₪ (על בסיס חשבון עיסקה). וכאמור, סך הכול – 184,876 .

בחקירתו הנגדית של מר דורון ברק ובהתייחס להפסד ימי עבודה של אדמונד ועזרא משעל, ציין כי סכום זה, סך של 11,500 ₪, מבוסס על הצהרתם, ונראה לו כשמאי סביר. אשר לביקורת חברת החשמל, ובהעדר אישור לסכום בחוות דעתו, צירף חשבונית מס קבלה מטעם חב' החשמל (ת/6) המהווה אישור תשלום בסך של 345.15 ₪.

גם הקבלן שביצע את השיפוץ בפועל, מר יעקב טל, מסר תצהיר (ת/8), וכן חשבונית מס בגין סך של 53,513 ₪ שהופנתה למשפ' משען.

לפי תצהירו, הוא מנהל של חברה בשם קלינספיד בע"מ (להלן: "החברה"), שעיסוקה שיקום נזקי אש ומים. לטעמו מר אדמונד משעל, שכר את שירותי החברה לביצוע עבודות השיקום. החברה ביצעה את שיקום המבנה, על פי הצעת המחיר, על פי הצעת המחיר שאושרה על ידי השמאי מר דורון ברק, ובסכום של 107,000 ₪, כפי שסוכם עם מר אדמונד משעל, ביחס לכלל השיקום.

סך הכול שולם על ידי מר אדמונד משעל, סך של 53,513 ₪, כאשר מר אדמונד משעל מתחייב בשם התובעת 1, לשלם סכום נוסף זהה בסך של 53,513 ₪, עם סיום ההליכים המשפטיים, וללא קשר עם תוצאות המשפט.

בחקירתו הנגדית חזר על גירסתו זו.

עד נוסף מטעם התביעה, מר יהודה הבה, הקים מערכת החשמל בדירה, לרבות החלפת לוח החשמל בה, ובגין כך שולם לו סך של 9,500 ₪ בגין דירת התובעים, ועוד 1,500 ₪ עבור דירה מס' 7 באותו מבנה, ו-2,500 ₪ עבור דירה מס' 8,שנפגעו בשריפה ובסך הכול שולם לו עבור עבודות החשמל סך של 13,500 ₪. אלא שבגינם לא הוציא חשבוניות מס.

עד זה אף אישר בחקירתו הנגדית, כי הזמין ביקורת מטעם חב' החשמל לשלושת הדירות שניזוקו, ושילם 348.10 ₪ בגין ביקורת לכל אחת מן הדירות (ת/11).

להשלמת נזקי התובעים מסר מר אדמונד משעל תצהיר, ולפיו עלות שיקום המבנה בפועל עמדה על 107,026 ₪, כפי שסוכם עם החברה; עבור שיקום מערכת החשמל שולם לחשמלאי סכום של 13,500 ₪; עבור הכנת כתב הכמויות שולם סכום של 1,404 ₪ לארי גולד בע"מ; עבור כיבוי אש שולמו 2,809 ₪; עבור רכישת יריעה עמידה במים שולמו 400 ₪; עבור תיקון האינטרקום שולמו 224 ₪; עבור תיקון נזקי השכנים שולמו 750 ₪; עבור ביקורת חברת חשמל שולם סכום של 1,041 ₪; שכ"ט השמאי מר דורון ברק 3,200 ₪, ולבסוף, כשכר ראוי למר אדמונד משעל עבור טיפול בנזק ושיקומו שולמו 11,500 ₪. סך הכול הועמד הנזק בתצהירו על סך 141,854 ₪.

חקירתו הנגדית התייחסה בעיקר לשיעור הנזק.

לאחר שעיינתי בראיות התביעה לעניין הנזק, הגעתי למסקנה ולפיה, נגרמו לתובעים הנזקים כדלקמן:

1. עלות שיקום באמצעות החברה בסך 90,700 ₪ + מע"מ. התלבטתי האם לא היה מקום לראות בהזמנת העבודה שנעשתה בין משפ' משעל לבין החברה, ככזו המתייחסת לכלל העבודה, בעלות של 45,350 ₪ + מע"מ, כפי שמצוין בהזמנת העבודה. יחד עם זאת, משבחנתי את ההצעות השונות שנבחנו על ידי השמאי לביצוע השיקום ועמדו כולן בסכומים של מעל ל-100,000 ₪ ללא מע"מ, כי אז הגעתי למסקנה שהסך ששולם בפועל בשלב ראשון לחברה, מייצג רק מחצית מסכום השיפוץ (מאחר ושיעור המע"מ קטן, יעמוד סך כל הסכום על 105,892 ₪, כאשר המע"מ בגין המחצית השנייה של התשלום, ישולם כנגד חשבונית בלבד. מובהר כי הסכום יעמוד על 90,700 ₪ + מע"מ כנגד חשבונית כאמור).

2. הכרתי בביצוע עבודות חשמל על ידי מר משה יהודה הבה, בסך 13,500 ₪, כעולה מתצהירו, שלא נסתר.

3. כמו כן, הכרתי בעלות כיבוי האש, בסך 2,809 ₪ כנגד קבלה (ת/4).

4. רכישת יריעה עמידה למים בסך 400 ₪ כנגד קבלה (נספח לת/5 – חוו"ד השמאי).

5. תיקון אינטרקום בסך 224 ₪ כנגד חשבונית (נספח לת/5).

6. תשלום נזק לשכנים בסך של 750 ₪, על פי הסכם לתשלום בין משפ' משעל למשפ' זערור (נספח ז' ל-ת/5).

7. חיובי ביקורת חב' חשמל בסך 1,041 ₪ (ת/6 ו-ת/11).

8. שכ"ט השמאי בסך 3,200 ₪, כאמור בחשבונית עיסקה.

9. 5,000 ₪ בגין שכר ראוי למר אדמונד משעל, בשל טיפול בנזק ושיקומו לאחר שלא הוכח, ברחל בתך הקטנה, מהו השכר הראוי המגיע, וכמה זמן הושקע בפועל.

סך כל שיעור הנזק עומד על 132,816 ₪.

6. הקטנת הנזק/חלוקת האחריות

טוען הנתבע 1 בתצהירו (נ/1) כי מאחר וחוזה השכירות (ת/13) נמחק הפרק המחייב את השוכר בעריכת ביטוח למושכר, סבר כי יש ביטוח לדירה. כמו כן, הוסיף כי גם רכושו בסך 200,000 ₪ כאמור, עלה באש.

בנוסף ציין הנתבע 1 כי בפועל לא בוצע השיפוץ כולו, אלא חלקו. הנתבע 1 צירף פירוט המטלטלין מטעמו שניזוקו בשריפה. בחקירתו הנגדית התייחס הנתבע 1 לעלויות המטלטלין.

הנתבע 1 אינו מוכיח כי השיפוץ לא בוצע במלואו, והינו מתקשה עד למאוד בהוכחת שיעור נזקיו שלו, אם בכלל.

יחד עם זאת, שאלה נכבדה היא, מה המשמעות שיש ליתן לעובדה ולפיה בחוזה השכירות, שנערך ע"י המשכיר, נמחק הסעיף המחייב את השוכר בעריכת פוליסת ביטוח מתאימה לדירה. האם יש בכך כדי להביא לחלוקת החבות בין התובעים לנתבעים? העלאת טענה זו, מצד הנתבעים, ללא התייחסות הולמת מצד התביעה, יש בה כדי להעמיד את הנתבע 1 בחזקת דובר אמת בכל הקשור עם טענתו ולפיה סבר שהדירה מבוטחת ע"י המשכיר. הנתבע 1 העיד על עצמו כי הינו נכה בשיעור 75% המטופל בעת הרלבנטית בנערה צעירה ונזקק לגמלאות מל"ל לשם קיומו, מכאן שהפרוטה אינה בכיסו והוא בוודאי לא ימהר להוציא הוצאות שאינו מוכרח בהן.

מאידך, מר אדמון משעל נשאל במפורש בחקירה נגדית אודות מחיקה זו והשיב כך:

"ש: מי מחק את סעיף 17 לחוזה השכירות? (המחייב השוכר בעריכת ביטוח לנכס

א.ב.).

ת: אני. זה נובע מהתנגדות הזוג אלכס ואשתו ז"ל, בחוזים קודמים, שכן

הסבירו שאינם מסוגלים לשלם ולבטח את הדירה. אז הסברתי להם שהם

אחראים על הדירה בזמן השכירות, הם ביקשו למחוק וזו חולשה שלי

שמחקתי את הסעיף". (עמ' 15 לפרוטוקול).

במילים אחרות, עם שוכרים קודמים של הדירה הוסכם כי אין חובת ביטוח למושכר, אך גם הובהר כי השוכרים אחראיים למושכר. בנסיבות דנא, אין הבהרה שכזו ברחל ביתך הקטנה מול הנתבע 1 .ברור הוא שחובת שמירת המושכר והשבתו במצב ראוי עולה מיתר פרטי חוזה השכירות כפי שצויינו לעיל, מאידך, לו התחייב המשכיר כלפי השוכר לבטח המושכר מטעמו, היה בכך כדי לפגום בתביעתו באופן ניכר. בנסיבות עולה השאלה, איזו משמעות יש לייחס למחיקת סעיף 17. האם יש בכך כדי להוות מצג כלפי השוכר כאילו המושכר מבוטח על ידי המשכיר?

העובדות בנושא זה הן ברורות. המשכיר לא ציין בפני השוכר כי הנכס מבוטח על ידו במפורש. בנוסף, יתר פרטי החוזה מציינים חובת השבת המושכר במצב ראוי, מאידך, מדובר בעולה חדש, הנתבע 1, שהשפה העברית אינה שגורה בפיו, שיכל להסיק לכאורה ממחיקת הסעיף הרלוונטי בחוזה, כי אין חובת ביטוח מאחר והנכס מבוטח על ידי בעליו, ולכן נפגם אינטרס הסתמכות מסוים מצידו.

לאחר ששקלתי כאמור, הגעתי למסקנה כי השוכר יכל היה לסבור כי הנכס מבוטח אם כי לא ברמת ודאות מוחלטת אלא יחסית. יחסית באופן שיאפשר לחלק בין הצדדים את הנזק.

ויובהר שוב. הנתבע 1, למרות טיעוניו לנזק במיטלטליו, אינו מוכיח כנדרש במשפט אזרחי מה שיעור נזקיו הוא, אם כי ברור שנגרם לו נזק. משיכול היה להעריכם באמצעות שמאי או קבלות לעניין שווים ולא עשה כן כי אז נכשל בהוכחת נזקיו.

לאחר ששקלתי חלוקת האחריות הראויה בנסיבות, ולא בלי קושי, הגעתי למסקנה כי יש לחלק האחריות 2/3 לחובת הנתבעים ו-1/3 לחובת התובעים באופן שהנתבעים ישאו בנזקי התובעים בסך של 88,544 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישאו בהוצאות התובעים ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪ + מע"מ כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

7. סיכום

הנתבעים ישאו בנזקי התובעים בסכומים כאמור לעיל.

מודעת לצדדים זכותם להגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי, בתוך 45 ימים מיום קבלת עותק

פסק הדין.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין בדואר לצדדים.

ניתן היום, ז' בחשון, תשס"ט (5 בנובמבר 2008), בהעדר הצדדים.

אליהו בכר, שופט

הקלדה: עליזה אור

1

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 013335/05

בפני:

כב' השופט אליהו בכר

תאריך:

05/11/2008

בעניין:

1. משעל נורמה

2. משעל סלם

ע"י ב"כ עו"ד ד. אברמוביץ

תובעים

נ ג ד