ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פנחס קרינר נגד א. לאגלי אחזקת כבישים בע"מ :

לפני כבוד השופט עודד מאור

מערער

1. פנחס קרינר

נגד

משיבה
1. א. לאגלי אחזקת כבישים בע"מ

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

פסק דין

ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (גב' זהבית אלדר) מיום 26.3.12 בתיק הוצאה לפועל 01-85996-09-3.

כללי
1. כנגד המערער מתנהל תיק ההוצאה לפועל נשוא הערעור שפתחה נגדו המשיבה ביום 27.7.09.

2. במסגרת תיק ההוצאה לפועל הנ"ל נוקטת המשיבה בהליכים שונים לגביית החוב בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל").

4. בין יתר ההליכים הגישה המשיבה בקשות בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל להטלת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד המערער, והבקשה האחרונה, הרלוונטית לענייננו, הוגשה ביום 5.11.11, בה עתרה המשיבה לעכב את יציאת המערער מהארץ "לפרק זמן של שנה".

5. בו ביום נעתרה רשמת ההוצאה לפועל לבקשה, וצו עיכוב יציאה מהארץ כנגד המערער הוצא ביום 5.1.11 כמבוקש (להלן: "צו עיכוב היציאה המקורי").

יצוין שמאז שהוצא צו עיכוב היציאה המקורי יצא המערער את הארץ וחזר אליה (לאחר שהגיש בקשות מתאימות והמצאות ערובה להנחת דעת רשמי ההוצאה לפועל).
6. המערער הגיש במהלך חודש ספטמבר 2011 בקשה נוספת לביטול עיכוב יציאתו מהארץ, ולאחר שרשמת ההוצאה לפועל התנתה את היציאה בערובה מתאימה זו בוטלה, ולאחר ששב המערער ארצה והתייצב בלשכת ההוצאה לפועל ביום 10.10.11 חודש צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגדו, שתוקפו עד ליום 10.10.12.

7. ביום 15.3.12 הגיש המערער בקשה לרשמת ההוצאה לפועל הנכבדה להכריז כי צו עיכוב היציאה מהארץ פקע ביום 5.1.12, בחלוף שנה מיום מתן צו עיכוב היציאה המקורי, וזאת לאור הוראות תקנה 22 (ד) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979 (להלן: "התקנות") הקובעת כי תוקפו של צו עיכוב יציאה מהארץ הוא לפרק זמן של שנה, אלא אם נקבע זמן קצר יותר, וכן כי לא הוגשה בקשה חדשה להטלת הצו מחדש.

8. המערער אף נסמך בבקשתו על האמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בבר"ע 1722/07 צדוק אלון נ' צור יוסף (להלן: "עניין צדוק אלון"), ולאחר שהוגשו תגובת המשיבה ותגובת המערער נתנה רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה ביום 26.3.12 את ההחלטה נשוא ערעור זה המובאת כלשונה ובמלואה:

"בפניי בקשת חייב להסרת צו עיכוב יציאה מן הארץ אשר פקע.
יתרת החוב בתיק נכון להיום עומדת ע"ס 1,134,528 ש"ח.

לאחר שעיינתי בבקשה,בתגובת הזוכה וכן בתשובת החייב, הנני קובעת כדלקמן:

1. בהתאם להחלטה שניתנה ביום 5.1.11, הוצא כנגד החייב צו עיכוב יציאה מן הארץ על יסוד בקשת הזוכה.
2. במסגרת בקשה שהוגשה על ידי החייב בחודש 9/11, לביטול זמני של עיכוב היציאה ולאחר שעמד החייב בתנאים שנקבעו, יצא החייב את הארץ, ושב ארצה ביום 10.10.11.
3. עם שובו של החייב והתייצבותו במזכירות ההוצל"פ ביום 10.10.11, חודש צו עיכוב היציאה כנגדו.
4. ככלל, מרגע שחייב חוזר ארצה ומתייצב במזכירות ההוצל"פ לשם עדכון חזרתו, שחרור הערבים וכן חידוש עיכוב היציאה, מחודש הצו למשך כשנה החל ממועד שובו ארצה.
5. ייתכן ובנסיבות הזוכה שהסתמך על צו העיכוב שחודש, לא הגיש בקשה לחידוש צו העיכוב.
6. לפיכך, ועל מנת שהזוכה לא ייצא ניזוק הנני מורה בזאת, מתוקף סמכותי הקבועה בתקנה 126 לתקנות ההוצל"פ לתקן כל פגם בהליך, על הארכת צו עיכוב היציאה שהוצא כנגד החייב וזאת החל מיום 10.10.11 (כפי שחודש הלכה למעשה) ועד לפקיעתו.
7. עם פקיעתו של צו העיכוב יהא רשאי הזוכה להגיש בקשה חדשה לחידוש הצו.
8. ככל שהחייב סבור כי אין מקום להותיר הצו על כנו מטעמים אחרים יגיש בקשה מתאימה."

טענות הצדדים במסגרת הערעור
9. טוען המערער את הטענות הבאות:
א. האמור בסעיפים 4, 5 ו- 6 שגויים מיסודם, וזאת לאור האמור בהוראות פסק הדין בעניין צדוק אלון.

נימוקה של הרשמת הנכבדה הקובע כי המשיבה הסתמכה על צו העיכוב היציאה מהארץ שחודש, שגוי, שכן הסתמכותה של המשיבה יכולה לפעול רק כלפי אירועים בעבר ואינה יכולה לפעול לעתיד, וממילא יכלה לנצל את פרק הזמן למתן תגובה לבקשה לביטול הצו ויכולה היתה לעתור בשנית למתן צו עיכוב יציאה מהארץ מחדש, וזאת היא לא עשתה.

ב. טענה נוספת והיא אם הצו פקע מכח הוראות הדין, וחידוש מעבר ליום 5.1.12 אינו כדין, אין "הסתמכות" הזוכה יכולה לרפא זאת.

המערער טוען שממילא המשיבה לא העלתה בתגובתה לפני רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה את טענת ההסתמכות.

ג. נימוק נוסף והוא ביחס לסעיף 6 להחלטה, והמתייחס להחלטת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה ש-"שנזעקה להגן על 'זכויות' המשיבה" כאשר המשיבה עצמה אינה עושה כן.

ד. עוד טוען המערער כי תקנה 126א לתקנות אינה נועדה לתיקון פגמים הפוגעים בזכויות חוקתיות.

10. מנגד, טוענת המשיבה את הטענות הבאות:
א. המערער חזר ארצה ביום 10.10.11 והוצא בו במקום צו עיכוב יציאה חדש בהתאם להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל, במקום הצו שבוטל, וזאת למשך שנה נוספת.

במידה וסבר המערער שההחלטה לעכב יציאתו מחדש שגויה, יכול היה להגיש הודעת ערעור על ההחלטה, ומשלא עשה כן, אין לו אלא להלין על עצמו בלבד.

ב. חובותיו של המערער עומדים על סכומים משמעותיים, אשר רק חלקם מבוצעים בתיק ההוצאה לפועל, תוך שהוא יוצא מן הארץ תדיר, וכי המערער חי חיי מותרות, וקיים חשש ממשי שהמערער יימלט מהארץ לצמיתות או לתקופה ארוכה ובכך יסכל את האפשרות להיפרע מהחוב, והמשיבה תמצא עצמה מול שוקת שבורה.

ג. פרשנות המערער להחלטת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה אינה נכונה עת רשמת ההוצאה לפועל בדקה את תקופת הצו, והחליטה להאריכה בשנה נוספת. כיום אין עילה לביטול הצו, כאשר כיום אין סיבה לביטולו של הצו ומהם הבטוחות שהוא מציע.

ד. המשיבה הסתמכה על צו עיכוב היציאה שהוצא כנגד המערער, ולו ידעה כי הצו עמד לפקוע, היתה מגישה בקשה נוספת לעיכוב יציאתו מן הארץ ו/או בקשה להטלת הגבלות בדבר יציאתו מהארץ.

ה. לשיטת המשיבה, לאור החלטת רשמת ההוצאה לפועל במסגרת בקשת המערער לצאת מן הארץ, הרי צו עיכוב היציאה הראשון בוטל, ולאחר חזרתו ארצה הוטל צו חדש, כאשר יש להבחין בין עיכוב ביצוע צו עיכוב יציאה מהארץ לבין ביטולו, עת לשיטת המשיבה הרי גלומה בהחלטה המורה על ביטול צו עיכוב היציאה באופן זמני, החלטה המורה על הטלתו מחדש, ומשזה הוטל, הרי תוקפו הוא לשנה אחת.

ו. המשיבה טוענת, שגם וככל ונפל פגם והצו פקע, הרי רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה תיקנה את הפגם בהתאם לתקנה 126א לתקנות.

דיון והכרעה
11. הנה כי כן, השאלה הרובצת לפתחו של בית משפט זה במסגרת הערעור, אינה אלא השאלה האם צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן לפי הוראות סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל, פוקע מאליו בחלוף שנה אחת (בהעדר הוראה אחרת המורה על משך זמן קצר יותר).

12. שאלה משנית שתתעורר לדיון, היא לעניין סמכותו של רשם ההוצאה לפועל בהתאם לתקנה 126א לתקנות.

13. לו ביקשתי לעשות מלאכתי קלה, כל שהייתי קובע הוא כי מאחר וממילא המשיבה הגישה את הבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ לכתחילה למשך שנה אחת בלבד, ורשמת ההוצאה לפועל נעתרה לה, הרי היה עליה להגיש בקשה מחודשת בחלוף שנה אחת מיום הטלת הצו, ומשלא עשתה כן, פקע לו צו עיכוב היציאה מן הארץ בחלוף שנה.

ולגבי הארכת הצו וממילא לא ניתן להאריכו, כאשר אין מה עוד להאריך.
בכך ניתן היה לסיים את פסק הדין.

14. עם זאת, בחרתי להמשיך לדון, הן במישור הנורמטיבי הכללי והן במישור הפרטני, על מנת שלא תהא המלאכה חסרה:

המסגרת הנורמטיבית
15. סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל המתייחס לעיכוב יציאה מן הארץ קובע כך:

"14. (א) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי סעיפים 7א, 69(ב) או 69א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
(ב) סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת המסע כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים.
(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק-הדין.
(ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).
(ד) בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול "22. (א) בקשת מעצר למניעת הפרעה בביצוע ובקשת עיכוב יציאה מן הארץ, יהיו בכתב בצירוף תצהיר, המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה ויצרף לה אישור בדבר פרטי החייב שאת יציאתו מהארץ מבקשים לעכב אלא אם כן הוגש אישור כאמור בתיק קודם לכן והזוכה ציין זאת בבקשתו או שהזוכה היה פטור מצירוף האישור על פי תקנות אלה.
בבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ יפרש המבקש את שמו ושם משפחתו של החייב גם באותיות לטיניות.
(ב) ניתן צו לעיכוב יציאה, תומצא מיד הודעה על כך לחייב, בדואר רשום עם אישור מסירה.
(ג) צו עיכוב יציאה מן הארץ יכול שיכלול הוראה כי הצו יהא בטל אם ישולם הסכום הנקוב בו, בלשכה או במשטרת בקורת הגבולות, או אם תינתן בלשכה ערובה כמפורט בצו.
(ד) לא יהיה תוקף לצו עיכוב יציאה מן הארץ בתום שנה מיום נתינתו, יהיו אשר יהיו הזמן או התנאים שנקבעו בצו ביחס לתחולתו, מלבד אם ניתן לזמן פחות משנה; האמור בתקנת משנה זו לא יחול על צו שניתן לענין תשלום מזונות, על הגבלה שהטיל הרשם על החייב לפי סעיף 66 לחוק, על צו שניתן על חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ד לחוק או על צו שניתן לחייב באיחוד תיקים לפי סעיף 74ד לחוק.
(ד1) ביטל רשם ההוצאה לפועל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תעביר לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך למשטרת ביקורת הגבולות באמצעות תקשורת בין מחשבים.
(ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי להאריך צו עיכוב יציאה מן הארץ על-ידי מתן צו חדש".

הצו, הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן תשלח הודעה על ביטול הצו לחייב ולזוכה".

תקנה 22 לתקנות ההוצאה פועל שעניינה סדר ודרך הגשת הבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ קובעת כך:

16. הנחת המוצא לדיון שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 14 הנ"ל.
תקנות המשנה החשובות לדיוננו הן תקנות 22 (ד) ו- (ה).

17. הנה כי כן, צו עיכוב יציאה מן הארץ הוצא כנגד המערער.
לכאורה, על פי הוראת תקנה 22(ה) לתקנות רשם ההוצאה לפועל רשאי להאריכו, על ידי מתן צו חדש.

מבלי להיכנס לשאלה בדבר אופן הגשת הבקשה לעניין ההארכה, שעל פי הוראות פסק דין בעניין צדוק אלון צריך שהיא מלווה בבקשה ובתצהיר, הרי יש לשאול מדוע בחר מחוקק המשנה להתקין את תקנת משנה (ה) ולציין מפורשות כי "רשם ההוצאה לפועל רשאי להאריך צו עיכוב יציאה מהארץ על ידי מתן צו חדש".

18. לשאלה זו שתי תשובות משלימות – האחת, על מנת להבהיר כי אין המדובר באפשרות חד פעמית להטלת צו העיכוב, והשנייה – עניינה במישור הפרקטי – על מנת שיוכל זוכה לפנות לרשם ההוצאה לפועל, עוד בטרם פקע הצו הראשון, על מנת להאריכו, כי אז מוארך הצו הראשון ומוצא צו חדש, כאמור בתקנה.

19. מעיון בתיק ההוצאה לפועל נשוא דיוננו, עולה שכך נהגו בעבר:

המשיב ה עתרה לראשונה למתן צו עיכוב יציאה שהוגשה ביום 28.7.09, ובו ביום ניתן צו כמבוקש (להלן: "הבקשה המקורית");

בקשה שנייה הוגשה ביום 14.3.10, וצו ניתן כמבוקש (להלן: "הבקשה השנייה");

בקשה שלישית הוגשה ביום 5.1.11, וכאמור צו עיכוב יציאה כנגד המערער ניתן כמבוקש בו ביום (להלן: "הבקשה השלישית").
הנה כי כן, המשיבה הגישה את הבקשה המקורית למתן צו עיכוב יציאה מהארץ, ועוד בטרם חלפה שנה ממועד ממתן הצו, חזרה והגישה בקשה שנייה, הצו הוארך, ולאחר מספר חודשים נוספים חזרה והגישה את הבקשה השלישית, וצו הוארך מחדש – עד ליום 5.1.12.

משלא הוגשה כל בקשה לאחר הבקשה השלישית, לא הוארך שוב הצו המקורי, ועל המשיבה להגיש בקשה חדשה, והיא תתברר לגופה.

20. צו עיכוב היציאה מן הארץ, בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל, אינו משמש לייעול הליך הגבייה, ולכן, כפי שגם נאמר בעניין צדוק אלון, הארכת תוקפו, כמו גם הטלתו מחדש, מחייבים בקשה מנומקת נתמכת בתצהיר והכרעה בה.

21. לא ניתן להאריך את הצו ללא דיון מחודש, כאמור, עת על רשם ההוצאה לפועל לבחון בכל פעם מחדש את קיומן של העילות להטלתו, והדבר מתבקש גם לאור הפגיעה בזכות לצאת מן הארץ.

החלטות רשמת ההוצאה לפועל בתיק
22. לגבי טענת המשיבה כי המדובר בביטול ולא בעיכוב, הרי התשובה לה טמונה בהחלטת רשם ההוצאה לפועל בתיק.

23. לאחר שהמערער הגיש את הבקשה האחרונה לביטול צו עיכוב היציאה, קבעה הרשמת ביום 9.10.11 כי "צו עיכוב היציאה יבוטל באופן זמני לפרק זמן של 21 ימים בכפוף לתנאים ...."

24. הנה כי כן, מעיון בהחלטה עולה שעמדת המשיבה אינה עולה בקנה אחד עם ההחלטה עצמה. מדובר במה שמכונה על ידי הרשמת "ביטול זמני" – משמע – הצו יישאר על כנו, והוא יבוטל זמנית למשך פרק זמן של 21 ימים.

ואכן, לאחר שחזר המערער והתייצב בלשכת ההוצאה לפועל, הושב הצו על כנו, ללא צורך בהחלטה של רשם ההוצאה לפועל, לאור קביעתה זו של הרשמת.
25. ויודגש – לאחר שהמערער חזר, לא ראיתי כי ניתנה החלטה של רשם הוצאה לפועל להטיל עליו צו עיכוב יציאה מן הארץ מחדש, אלא המזכירות החזירה את הצו המקורי על כנו, בדין וכפי הוראות הרשמת.

26. טענת המבקשת כי הסתמכה על החלטת הרשמת (וגם אם נתעלם מכך שהטענה ממילא לא הועלתה בערכאה דלמטה אלא נבעה מההחלטה נשוא הערעור), לא היה לה על מה שתסמוך, כאשר לא ניתנה כל החלטה המעכבת את יציאת המערער מהארץ לאחר הבקשה השלישית.

27. אם כן, ולסיכומו של דבר, צו עיכוב היציאה מהארץ פקע בחלוף שנה לאחר שניתן, ומשלא ניתנה כל החלטה אחרת, גם לא הוארך.

תקנה 126א – תיקון פגם
28. הרשמת הנכבדה קבעה בהחלטה נשוא הערעור כי היא מתקנת את הפגם בהתאם לסמכותה לפי הוראות תקנה 126א לתקנות ומאריכה את תוקף הצו לשנה נוספת.

29. הסמכות לרשם ההוצאה לפועל לפי תקנה 126א לתקנות הינה סמכות רחבה לתיקון פגמים בהליכים.

אם בעבר היה רושם כי הסמכות שניתנה נועדה לתקן טעויות בסדר דין ולא ניתן לעשות שימוש בה כדי לבצע תיקון מהותי, הרי הפרשנות היום היא כי סמכותו של הרשם לפי תקנה 126א אינה מוגבלת לפגמים טכניים בלבד והוא רשאי לתקן גם פגמים מהותיים.

הרשם רשאי לעשות זאת גם מיוזמתו ובלבד שלא יפגע בזכויות בעלי הדין או צדדים שלישיים, ואם נראה לו ביוזמתו כי יש מקום לתקן פגם כלשהו בהליך, וכתוצאה מהתיקון עלולה לפגע זכויות של בעל דין, עליו לבקש תחילה את תגובת הצדדים המעורבים בטרם יחליט (ראו: בר"ע 1456/06 יצחק עירוני נ' בנק איגוד לישראל בע"מ).
30. אמנם תקנה 126א מהווה בסיס להרחבת בקשה שהגיש חייב שעניין שחל עליו סעיף מסויים בחוק ההוצאה לפועל וכך ניתן להחיל את הבקשה על עניין שחל עליו סעיף אחר בחוק, גם אם החייב לא התייחס אליו בבקשה (ראו: דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית, עמוד 12), אולם הסמכות מיועדת למנוע מצב שבו צד שאינו בקיא באופן ניהול ההליכים בהוצאה לפועל , יגיש בקשה בהליך פלוני בעוד שתוכנה של הבקשה מצביע על התאמתה להליך אחר (ראו: בר אופיר, שם, 13 וכן ע"א 2836/06 עיריית תל אביב נ' מור תמר).

31. על אף זאת, נדמה לי שלא היה מקום לעשות שימוש בסמכות זו כאשר אין המשיבה עתרה לעשות כן (או במסגרת התגובה או במסגרת בקשה נפרדת).

32. במאמר מוסגר אציין כי לולא היה מדובר בהגבלה על זכות מוגנת בחוק יסוד חוק האדם וחירותו, ייתכן כי התוצאה אליה הייתי מגיע לעניין שימוש בסמכות התיקון, היתה אחרת.

33. לסיכומו של דבר – הערעור מתקבל וההחלטה מיום 26.3.12 מבוטלת.

אין באמור בפסק דין זה כדי לחוות דעה לגבי בקשה חדשה שתוגש לרשמת ההוצאה לפועל, שתתברר על ידה לגופה.

24. המשיבה תשא בהוצאות המערער בסכום כולל של 5,000 ש"ח.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן והודע היום, כ"ג ניסן תשע"ב, (15 אפריל 2012), בהיעדר הצדדים.

1 מתוך 11


מעורבים
תובע: פנחס קרינר
נתבע: א. לאגלי אחזקת כבישים בע"מ
שופט :
עורכי דין: