ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דניאל בסה נגד בנק לאומי למשכנתאות בערבון מוגבל :

בפני כבוד השופטת רחל ערקובי

מבקשים

דניאל בסה

נגד

משיבים

בנק לאומי למשכנתאות בערבון מוגבל

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

פסק דין

לפניי תובענה ליתן צו המצהיר כי למבקש זכות לדיור חלופי בדירת המגורים המצויה ברח' משה קול 21 דירה 2 בירושלים (להלן:"הדירה"), וכי תניות הוויתור עליהם חתם במסמכים שונים של המשיב הינן חסרות תוקף.

בין אשתו של המבקש מתנהלים הליכים בבית משפט המחוזי ה"פ 56043-12-11 נגד המשיב וכנגד בעלה, במסגרתו מועלות בין היתר טענות אשר מעלה המבקש במסגרת תובענה זו, אולם אין להליך זה משום השלכה לענייננו.

רקע עובדתי

המבקש מתגורר יחד עם אשתו בדירה , אשר רשומה בנסח רישום המקרקעין על שמו בלבד.

ביום 17.11.09 נטל המבקש הלוואה מהמשיב המעוגנת "בהסכם משכנתא מסגרת"(הסכם המשכנתא"). בין יתר המסמכים עליהם חתם המבקש במועד חתימת הסכם המשכנתא, חתם על טופס "ויתור על הגנת זכות לדיירות מוגנת ומגבלות לעניין הגנת הדיור החלוף".

ביום 24.5.11 הוגשה בקשה למימוש משכנתא על הדירה ע"י המשיב ובהתאם קבע ראש ההוצל"פ מועד לפינוי המבקש מהדירה.

ביום 1.12.12 הגיש המבקש בקשה דחופה לראש ההוצל"פ לביטול צו הפינוי בטענה כי אין לו דיור חלופי.

ביום 6.12.11 בטל ראש ההוצל"פ את הפינוי וקבע כי נכון לבחון את זכאותו של המבקש ובני משפחתו לדיור חלופי בהתאם להוראות סעיף 38(ג)(2) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967(להלן:"החוק").

ביום 11.1.12 הוגשה התובענה דנא להצהיר כי למבקש זכות דיור חלופי בדירה בהתאם להוראות ס' 38(א) לחוק , ותניות הוויתור בהסכם המשכנתא ובטופס ויתור על דיור חלופי חסרות תוקף.

במסגרת שמיעת הראיות בתיק נשמעו המבקש עצמו, ומטעם המשיב, מר שחר דן גור (להלן: "מר דן-גור") אשר הינו פקיד במשיב .

טענות הצדדים

טענתו העיקרית של המבקש היא כי מאחר והמשיב לא הסביר לו את משמעות הויתור על תניית דיור חלוף ,בניגוד להוראות הקבועות בס' 38(ג)(2) לחוק, אין תוקף לתניות הוויתור במסמכים עליהם חתם אצל המשיב, והוא זכאי לדיור חלוף ללא מגבלת זמן כאמור בס' 38(א') לחוק.

טוען המבקש כי תניות הוויתור בטלות גם מכוח חובותיהם של המשיב כבנק הנושא בחובות אמון וזהירות בעת מילוי תפקידו, אשר הופרו במקרה דנא.
מנגד טוען המשיב כי המשיב חתם על מספר מסמכים במסגרתם כלולה באופן ברור ומפורט תניית הויתור על הסידור החלוף, אשר די בהם כדי להעיד על הסכמתו של המבקש מבל שיהא צורך במתן הסברים בע"פ.

מוסיף השיב כי במהלך השנים האחרונות נטל המבקש הלוואות רבות ומשכנתאות רבות במסגרתן נכללה תניית ויתור על סידור החלוף, כשהמבקש היה מודע היטב שגם שטר המשכנתא אצל המשיב כלולה תניית ויתור על דיור חלוף.

טוען המשיב כי מאחר ובכספי ההלוואה נפרעה המשכנתא שרבצה על הנכס לטובת בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן:"בנק מזרחי"), זוכה הבנק בשעבוד ובתניות השעבוד שהיו לטובת בנק מזרחי.

דיון ומסקנות

במקרה דנא תוקפם ומהימנותם של חתימות המבקש על מסמכים הכוללים תניות וויתור על דיור חלופי אינם שנויים במחלוקת , אלא שלטענת המבקש המשיב לא הסביר לו את משמעות הוויתור, התנהגות אשר יש בה כדי לאיין את נפקות תניות הויתור, בעיקר לאור חובת האמון והזהירות המוטלת על המשיב מכוח היותו גוף בנקאי.

כמו כן, לא נטען דבר באשר לכושר הבנתו של המבקש בעת החתימה על המסמכים והוא אף העיד כי יודע לקרוא , כי הוא מבין, וכי זוכר את מהלך החתימה על מסמכי הסכם המשכנתא (פרוטוקול דיון מיום 23.2.12 עמ' 8 שורות 4- 28).

ע"א 9136/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' רייז נח(3) 934, 946 נקבע :
"אכן, כלל הוא כי חזקה על אדם החותם על מסמך כי הוא קרא והבין את תוכנו. כך בכלל, וכך בוודאי מקום שמדובר בו בחתימה על מסמך כה מהותי, כגון שטר משכנתה (ע"א 1513/99 דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ [8]; ע"א 6645/00 עו"ד ערד נ' אבן [9]). אדם החותם על מסמך בלי שטרח לעיין בו לא יישמע, בדרך-כלל, בטענת Non Est Factum או בטענה דומה (וראו ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו (להלן – פרשת לופו [10])).

לעניין הוויתור על הגנת הסידור החלוף נקבע שם בפסק הדין כי הוויתור חייב להיות מפורש:

"מסקנתנו היא כי יכולים הצדדים להתנות על הגנת הסידור החלוף. אלא שבכך לא תמה הבחינה. שאלה אחרת היא כיצד יש לפרש את סעיף 38(ג) סיפה, ומה הם התנאים הדרושים על-מנת שיינתן תוקף לוויתור על הגנת הסידור החלוף. לעניין זה כבר נפסק כי הוויתור על ההגנה חייב להיות מפורש".

לאחר עיון בכלל הראיות אשר הובאו בפניי ולאחר ששמעתי את העדויות מטעם הצדדים, שוכנעתי כי המבקש הבין את משמעות חתימתו על תניות הוויתור על סידור חלופי אשר אוזכרו מפורשות וברורות במסמכי המשיב בגין ההלוואה נשוא התביעה , ועל כן דין התובענה להידחות, ואפרט:
עיון בס' 9.10 להסכם המשכנתא (נספח א' להמרצת הפתיחה) המחיל את תניית הוויתור על דיור חלוף מגלה סעיף מפורט ברור ובו כתוב מפורשות כי למעט הסידור החלופי ע"פ ס' 38 (ג) לחוק אשר יינתן למבקש ככל שיהא זכאי לקבלו ע"פ הוראות הדין, המבקש מוותר על ההגנות המוקנות מכוח הוראות סעיף 33 לחוק הדייר(נוסח משולב) התשל"ב-1972 ומכוח הוראות ס' 38 ו-39 לחוק ההוצל"פ התשכ"ז-1967 ולפי סעיף 86 א' לפקודת פשיטת רגל (נוסח חדש) התש"ם-1980.

ניתן לראות כי מתחת למילים מסוימות ישנה הדגשה ע"י קו תחתון , המושכת את תשומת לב הקורא, בעיקר כשהקו התחתון מופיע תחת המילים "אחראים לפינוי המיידי".

כמו כן, מתחת לסעיף זה בדיוק מופיעה חתימתו של המבקש.

מלבד חתימת המבקש על הסכם המשכנתא חתם המבקש על טופס נפרד המהווה חלק בלתי נפרד מהסכם המשכנתא אשר כותרתו היא "וויתור על הגנת זכות לדיירות מוגנת ומגבלות לעניין הגנת הדיור החלוף". מכאן, כי המשיב דאג להחתים את המבקש על טופס ויתור נפרד וספציפי המחיל את האמור בס' 9.10 , על מנת שויתור על ההגנות כאמור בהסכם המשכנתא יהיה ברור למבקש.

המשיב חתם אף על סעיפי הוויתור על הדיור החלוף אף בגוף שטר המשכנתא , אשר הינם כתובים באותיות מודגשות (נספח ב' לנספח א' בהמרצת הפתיחה).

מכאן, משהמבקש חתם על מספר מסמכים במסגרתם עוגנה תניית הוויתור על ההגנה של הדיור החלוף באופן מפורש וברור וביניהם אף מסמך ויתור ספציפי, קשה לקבל את טענתו כי לא הבין את משמעות חתימתו , כי לא קרא אי אילו מסמכים או כי לא ידע במה התחייב. מה גם שכלל הוא כי שעה שאדם חותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה כי לא קרא את המסמך לא ידע על מה חתם ובמה התחייב (ראה ע"א 467/64 אולגה אסתר שוויץ נ' סנדור ואח' פ"ד יט(2), 113, 117) .

מר דן-גור, פקיד הבנק הסביר בעדותו כי כחלק מנהלי עבודתו הוא מסביר תמיד את הסכמי המשיב ובייחוד את הדברים האקוטיים כויתור על הגנת דיור חלוף אותם מסביר בשפה בורה ומובנת , כשניתן לראות שעל טופס הוויתור הספציפי עליו חתם המבקש, בנוסף לחתימתו של המבקש מופיעה אף חתימתו (פרוטוקול דיון מיום 22.2.12 עמ' 2 שורות 14- 21).

סבורני כי אין בטענותיו של מר דן-גור פקיד הבנק כי אינו זוכר את נסיבות החתמת המבקש כדי להשפיע על מהימנות עדותו. אין לצפות כי פקיד בנק אשר במסגרת עבודתו פוגש לקוחות רבים יזכור כל מקרה ומקרה על פרטיו בעיקר שעה שחלף זמן רב ממועד החתימה על ההסכם.

חיזוק למסקנתי כי המבקש הבין את אשר חתם עליו מצאתי בחתימתו אף על שטרי משכנתא רבים אשר נלקחו על ידו בגין הלוואות שלקח מבנקים אחרים ומגורמים שונים במהלך השנים האחרונות אשר עגנו אף הם תניית ויתור על סידור חלופי ( לעניין זה ראה מש/2, מש/3, מש/4, מש/5, מש/6). יצוין כי גם כאן בנסיבות העניין טענתו כי לא הסבירו לו על מה חתם אינה יכולה לעמוד לו.

כמו כן, משסכום גדול מכספי ההלוואה הנוכחית שימשו לצורך פירעון חוב ההלוואה בגינה נרשמה משכנתא על הדירה לטובת בנק מזרחי , אשר אותה היה נדרש המבקש לפרוע גם ללא נטילת ההלוואה הנוכחית, קשה לקבל את טענתו כי לו היה מבין את משמעות חתימתו על תניות הוויתור לא היה חותם על המסמך.

עוד אציין כי שוכנעתי כי הגם ועל המסמכים עליהם חתם המבקש מופיעים שני תאריכים שונים , לאור מכלול הראיות שהובאו בפניי , אין בכך כדי להשפיע על מסקנתי כי המבקש חתם על תניית הוויתור על סידור חלופי תוך הבנת משמעות החתימה.

אציין כי לא מצאתי מקום להתייחס לטענות המבקש באשר לאשתו משהליכים בעניינה מתנהלים בבימ"ש המחוזי במסגרת ה"פ 56043-12-11.

בנסיבות העניין כאמור לעיל, ומשבאתי לכלל מסקנה כי במקרה דנא המשיב מלא את חובות הגילוי והנאמנות כלפי המשיב, התובענה הנדחית.

המבקש ישלם הוצאות המשיב בסך 7,500 ₪.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דניאל בסה
נתבע: בנק לאומי למשכנתאות בערבון מוגבל
שופט :
עורכי דין: