ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד וכים זבידה :

בפני כבוד השופט זיאד סלאח
המבקשת
מדינת ישראל

נגד

המשיב
וכים זבידה


נוכחים:
ב"כ המבקשת – עו"ד אנטולי קרייניס וכן עו"ד יפרח תומר
המשיב – הובא
ב"כ המשיב – עו"ד איברהים כנעאנה

בית משפט השלום בעכו

פרוטוקול

ב"כ המשיב:
אני מסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אם כי החבלות שמצוינות בכתב האישום והתמונות שהוצגו, אלה חבלות שנגרמו על ידי אביה של המתלוננת ולא על ידי המשיב. אחיו של המשיב היה שם וראה את כל האירוע. האישה ברחה מהבית בשעה 08.30, המשיב התחנן אליה שתחזור, היא לא רצתה לחזור אלא הצהירה שהיא רוצה לחזור למקום שבו הייתה. אבא שלה הגיע למקום, לקח אותה ונתן לה מכות נמרצות בביתו. בגלל זה המשיב ואחיו לקחו את המתלוננת והחזירו אותה הביתה.

ב"כ המבקשת:
חוזר על הבקשה. מדובר במעשה אלימות חמורות אשר השאיר חבלות וסימנים על גופה של המתלוננת. אני מפנה לתמונות כפי שצולמה המתלוננת. כן אני מפנה לרקע למעשיו של המשיב, המביא לכך שיש מסוכנות ממנו כלפי המתלוננת. המתלוננת נמצאת במעון לנשים מוכות. איך זה מתקבל על הדעת שהקורבן נמצאת במעון לנשים מוכות, ומצד השני המשיב ישתחרר לחופשי. אם הסנגור יבקש להורות על קבלת תסקיר מעצר, אסכים לכך.

ב"כ המשיב:
אני מבקש לטעון בקצרה. מהדברים שהספקתי לקרוא בחומר הראיות, אני לא מסכים לכך שנגד המשיב קיימות ראיות לכאורה שהוא חבל במתלוננת. אני מסכים שהוא נתן לה סטירה או מכה ביד ומכה עם החגורה ביד. אמנם מדובר בתקיפה, אולם התקיפה לא גרמה למתלוננת חבלה כלשהי. יש לנו שני עדים שמאשרים שהמתלוננת הותקפה על ידי אביה. המתלוננת לא תודה בכך וגם אביה.
למשיב אין עבר פלילי. אין לו אפילו מב"ד. עובד למחייתו ומנהל אורח חיים נורמטיבי לחלוטין. המשיב ידע על כך שאשתו מנהלת שיחות עם גבר אחר ולאחר שיחה שקיים עם המתלוננת, הוא חשב שפתר את הבעיה והם חזרו לחיות חיים רגילים.
לגבי האירוע הנוכחי – המשיב ואשתו היו בביה"ח כדי לבקר את אימו של המשיב. היא חזרה הביתה וניצלה את העובדה שבעלה שוהה בביה"ח והלכה לבלות עם גבר אחר. אחיו של המשיב התקשר אליו ואמר לו שהרכב שלו לא נמצא. המשיב היה בתחנת המשטרה עד השעה 06.00 כדי להגיש תלונה על כך שהרכב נגנב וכן על כך שאשתו נעדרת. הוא דאג לאשתו ולא עלה על דעתו שהיא מבלה במקום אחר. כאשר המשיב היה עדיין במשטרה, אחיו התקשר אליו ואמר לו שאשתו חזרה הביתה וזאת בשעה 08.00. בינתיים, אביה של המתלוננת הגיע למקום ולקח את בתו הביתה וירד ונתן לה מכות נמרצות. המשיב ואחיו היו שם והם אלה שחילצו את המתלוננת מידיו של האב. היום האב לא רוצה אותה בביתו והוא זרק אותה ולכן היא הלכה למעון לנשים מוכות. המתלוננת לא נמצאה בעראבה ב- 100 אחוז. נגיד וקיימות ראיות לכאורה, אולם הן לא בעוצמה שמצדיקה הארכת מעצר.
לגבי הגשת תסקיר בעניינו של המשיב – אבקש לציין, כי משתמשים בתסקיר רק כאשר עולה החשד שמא המשיב או המשוחרר יפרו את התנאים שביהמ"ש ישית עליו, במקרה ויחליט לשחרר. במקרה שלנו, מדובר באדם מסכן, ללא עבר פלילי. צריך לחפש את הצדק במקרה הזה. המשיב לא יתקרב למתלוננת. אין לבני הזוג ילדים ושום דבר לא קושר אותם האחד לשני. המשיב מבקש להתגרש מהמתלוננת. אני חושב שזה מקרה קלאסי לחלופת מעצר מבלי שביהמ"ש יזדקק לתסקיר מעצר.
המשיב בן 29 ואין לו מב"ד אחד. זה מעיד על כך שמדובר באדם נורמטיבי לחלוטין. העובדה שהוא טעות אחת לא הופכת אותו לאדם מסוכן, שלא ניתן לאיין את מסוכנותו בחלופת מעצר. אחרי שהמשיב הביא את המתלוננת מבית הוריה התקשר אליו הבחור שהיה איתה ואמר לו שלא יעיז לגעת במתלוננת כי הוא ממשפחת חרירי. כולנו בני אדם ואדם יכול לאבד עשתונות לשנייה והמשיב לא איבד את עשתונותיו. שום סימן לא נגרם למתלוננת מידי המשיב. החבלות נגרמו לה על ידי אביה. ניתן לבטוח במשיב ולשחרר אותו בכל תנאי מגביל.
אני מסכים להארכת מועד להגשת תעודת חיסיון.


החלטה

בפניי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים הפליליים נגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת בת זוג וגרימת חבלה של ממש לה, בכך שביום 12/4/12 הוא תקף את המתלוננת, הצליף בה באמצעות חגורה וגרם לה לחבלות בזרוע יד שמאל, ברגל שמאל וכן בגב העליון.

הסנגור המלומד, אישר, בחצי פה, קיומן של ראיות לכאורה. יחד עם זאת, טען הסנגור כי החבלות שנגרמו למתלוננת נעשו על ידי אביה ולא על ידי המשיב

עיון בחומר חקירה מלמד כי קיימות ראיות לכאורה, שיש בהן כדי לגרום להרשעת המשיב בעבירה המיוחסת לו בבוא העת.

בנדון קיימת הודעת המתלוננת המפרטת את תקיפתה על ידי המשיב.

גם המשיב עצמו מודה כי אכן תקף את אשתו, גם באמצעות חגורה וגם בהודעתו הוא הסביר את הרקע לכך.

כן קיימות תמונות שיש בהן כדי להמחיש את החבלות שנגרמו למתלוננת וכן לתמוך בהודעת המתלוננת.

אוסיף, כי לטענת הסנגור כי החבלות נגרמו למתלוננת על ידי אביה, לא נמצאה כל תשתית ראייתית לכך וזה נשאר בגדר השערה בעלמא.

הנה כי כן, אני מגיע לכלל מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה, בעוצמה מספקת על מנת לגרום להרשעת המשיב בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

הצעתי בפתח הדיון כי יתקבל תסקיר מעצר כדי לבחון חלופת מעצר כלשהי, אך הסנגור לא הסכים לכך וצר לי על כך.

הנני בדעה כי כתב האישום יש בו כדי להעיד על מסוכנות לא מועטה מצד המשיב כלפי המתלוננת, זאת במיוחד לאחר שלקחתי בחשבון את הרקע לביצוע המעשים על ידי המשיב.

המתלוננת עצמה עזבה את בית המשיב ולא נקלטה בבית אביה והיום, כנראה, היא שוהה במקלט לנשים מוכות.

לא יעלה על הדעת שמצד אחד המתלוננת תשהה במקלט לנשים מוכות ומצד אחר המשיב עצמו ישוחרר לחלופת מעצר.

אשר על כן, ולאור עילת המסוכנות, הנני מורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים הפליליים נגדו.

ניתנה והודעה היום כ"ג ניסן תשע"ב, 15/04/2012 במעמד הנוכחים.

זיאד סלאח, שופט

הסנגור:
אכן ציינתי כי לא צריך להורות על קבלת תסקיר מעצר וביקשתי לטעון ולסיים את הדיון היום. יחד עם זאת, אם ביהמ"ש סבור כי יש להורות על קבלת תסקיר, אני מסכים לכך.

הוקלד על ידי: ענת ויצמן-אמזלג
1


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: וכים זבידה
שופט :
עורכי דין: