ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מלי בן סימון נגד חברת מלונות דן בע"מ :

בפני כבוד השופט בדימוס גדעון ברק

התובעת
מלי בן סימון

נגד

הנתבעות

  1. חברת מלונות דן בע"מ
  2. אשת - ארגון שרותי תיירות בע"מ

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות

פסק דין

1. בתאריך 25.5.11 ביצע בעלה של התובעת הזמנה באינטרנט לנופש במלון דן פנורמה באילת (להלן: "המלון") וההזמנה בוצעה באמצעות הנתבעת 2 (להלן: "אשת"). ההזמנה הייתה מיועדת לתובעת, בעלה ושני ילדים, בני 3.5 שנים ו- 5 שנים. תאריכי הנופש אשר הוזמנו הם מיום 27.5.11 ועד 29.5.11, קרי 3 ימים, שני לילות.
עלות כל הנופש עבור כל המזמינים הייתה בסך של 2,366 ₪ והשאלה הנשאלת במשפט זה, האם תלונותיה של התובעת מצדיקות קבלת הנופש כולו בחינם, (כאשר לפחות לגבי ארוחת הבוקר אין לתובעת תלונות – ראה בעמ' 2 לפ', ש' 23), שכן התובעת ביקשה החזר התשלום על הזמנת הנופש ובנוסף לקבלת הנופש בחינם, עוד ביקשה התובעת סכום נוסף של 8,600 ₪, הכולל בחובו: הוצאות נסיעה 1,000 ₪, שיחות טלפון לבירורים בסך של 100 ₪, אובדן ימי עבודה ותשלומי גני ילדים בסך של 2,500 ₪, פיצוי על עוגמת נפש והעלבון סך של 5,000 ₪ וכך הגיעה התובעת לסכום תביעה של 10,966 ₪.

2. עצם הגשת תביעה על הסכום שנטען – על מרכיביו המוגזמים והבלתי מוכחים – יש בו כדי להשליך על רצינות כל התביעה ועל המגמה "להוציא" נופש בחינם ועוד כספים נוספים מהנתבעות. (מה הקשר בין דרישת הסך של 2,500 ₪ עבור גני ילדים- עם תלונותיה של התובעת?)
רק בבית המשפט, הגיעה התובעת למסקנה, שבעצם אין היא צריכה את הכסף ולא רוצה את הכסף והיא גם הודתה שהסכום שתבעה אינו ריאלי.
אם כך הם פני הדברים, מדוע לנקוב בסכומים, שמלכתחילה הכירה התובעת בכך, שהסכומים אינם ריאליים? (ראה עדות התובעת בעמ' 2 לפ', ש' 7-9).

לאחר שבחנתי את טענות התובעת, הגעתי למסקנה, שאין בטענותיה טעם כלשהו להצדקת התביעה נגד אשת ודין התביעה נגדה להידחות – זאת מהנימוקים הבאים:

א. א) הוכח בפני בית המשפט, שאשת העבירה למלון "פנורמה" שובר בו פורטו סוגי החדרים כך: זוג+2 ילדים+cots חדר משפחה- FIT. (ראה "השובר למלון" שצורף לכתב התביעה).
בהעברת ההזמנה כנ"ל, אכן מילאה אשת את הנדרש ממנה והעבירה ההזמנה כלשונה וכפי שהוזמן על ידי התובעת והמלון אישר ההזמנה. בכך יצאה, למעשה, אשת ידי חובת ההזמנה.

ב) אשת, שהינה משווקת ומתווכת, אינה אחראית לנעשה במלון או לאופן מתן השירות במלון לאחר ביצוע ההזמנה.
בעניין זה, מקבל אנוכי את טענת אשת, שבפועל מלינה התובעת על אופן מתן השירות במלון, טיב המלון, אך אין לטענות אלה קשר כלשהו עם אשת, שהיא מקבלת ומעבירה ההזמנה בלבד.
אין לאשת קשר כלשהו עם שיבוץ חדרים, הנעשה על ידי המלון ו/או תחזוקת החדרים וכל הקשור למתן השירות הפנימי של המלון.

ב. לאור האמור לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה נגד הנתבעת 1 – אשת-ארגון שירותי תיירות בע"מ.

3. אתייחס עתה לטענותיה של התובעת כלפי המלון והשאלה היא, האם יש בטענות התובעת כדי להצדיק הגשת תביעה ומעבר לכך, האם יש בטענות התובעת כדי להצדיק הענקת סכום הסעד או חלק ממנו מהמבוקש בתביעה זו.

לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי את חומר הראיות, הגעתי למסקנה, שגם תביעתה של התובעת כנגד המלון דינה להידחות – זאת מהנימוקים הבאים:

א. א) התובעת מלינה על כך, שלאחר קבלת החדר חשכו עיניה, משום שהיא קיבלה חדר רגיל לזוג עם ריהוט המפורט בתביעתה ובשל גודלו של החדר לא היה מקום לזוז.
התובעת ראתה את החדר ומיד ירדה לקבלה להלין על גודל החדר, והתשובה שניתנה לה הייתה, שזהו החדר הגדול הפנוי היחיד שיש והזמנה זו אושרה בטעות על אף שרשום בשובר ההזמנה "חדר משפחה", בעוד שאין חדרי משפחה במלון ולכן הציעו לתובעת, כאופציה יחידה, לקחת 2 חדרים עם דלת מקשרת, אך זה יעלה את המחיר.
התובעת טענה, שאין היא צריכה לשלם עבור טעויות של אחרים ואם הייתה יודעת שמדובר בחדר רגיל, הייתה מזמינה סוויטה של 2 חדרים במלון אחר במחיר זול יותר.

ב) התובעת, בכל זאת, החליטה להישאר באותו מלון, לא לעזוב למקום אחר, משום שלא רצתה לאכזב את ילדיה ולטענתה, היא נשארה בחדר וסידרה אותו בצורה אחרת ואת אופן סידור החדר הנציחה התובעת בתמונות שצרפה לכתב התביעה.

ב. א) לא מובנת כלל טענת המלון, שבהתאם להזמנה שבוצעה באמצעות אשת: "נערכה הזמנת חדר אחד" ולעניין זה גם אין נפקא מינה לטענה, שמי שביצע ההזמנה הוא בעלה של התובעת ושאין באמור בכתב התביעה כדי להוכיח רצונו של בעלה בפועל בהגשת תובענה זו.
בשאלה זו אין זה משנה מי הזמין את ההזמנה, משום שתוכן שובר ההזמנה, שצורף לכתב התביעה, מדבר בעד עצמו. (ראה גם מוצג נ/1).

ב) המלון טוען גם, שההזמנה באינטרנט כללה הזמנת חדר אחד סטנדרטי לשני לילות וארוחת בוקר – הזמנה אשר צורפה לכתב התביעה, ברם מההזמנה שצורפה לכתב התביעה, אכן עולה שמדובר בשני לילות וארוחת בוקר, אך כפי שכבר צוין לעיל, לא מצאתי שאכן נרשם בהזמנה: "חדר אחד סטנדרטי", אלא נרשם: "חדר משפחה" והמלון לא סתר רישום זה באמצעות מסמך אחר. (ראה הטענה בסעיף 26 לכתב ההגנה של המלון).
אין חולק, שבשובר ההזמנה של אשת נרשם "חדר משפחה" והניסיון לציין בכתב ההגנה, שההזמנה התייחסה לחדר אחד או לחדר סטנדרטי, עדיין אין בו כדי לומר, שחדר אחד כוונתו: "חדר משפחה" (ראה סעיף 17-18 לכתב ההגנה, ההדגשה במקור-ג.ב.).

ג) התובעת צרפה 4 תמונות לכתב התביעה – על מנת להראות את צפיפות החדר, אך התמונה הראשונה והשלישית מראות את חלקו של החדר בלבד, כאשר נראה גם שהמטות נותרו לא מסודרות, התמונה שנייה מראה לנו חדר לא מסודר, חפצים פזורים לכל עבר (אי סדר זה בוודאי אינו קשור עם השירות במלון) ובתמונה הרביעים, כאשר החדר יותר מסודר, נראה על פניו שעדיין נותר מקום פנוי שכן היה מקום לזוז בו – בניגוד לטענת התובעת בכתב התביעה.

ד) אין ספק, ששיבוצה של התובעת בחדר סטנדרטי במקום בחדר משפחה, גרם לתובעת ומלוויה אי נוחות מסוימת ואם הייתה נשארת התובעת באותו חדר עד סוף הנופש, אין להוציא מכלל אפשרות שהיה לה לתובעת עילה לטענת אי הנוחות, אך אי נוחות זו תוקנה באופן מיידי בעת שהתובעת הלינה על גודל החדר, שכן, לטענת נציגי המלון, עם הגעתה של התובעת אל המלון ועם הגשת התלונה לגבי החדר, החליטו נציגי המלון לשדרג לתובעת חדר ברמה גבוהה יותר מהחדר הסטנדרטי – זאת ללא תוספת מחיר ובכך בעצם, תוקנה באופן מיידי אי הנוחות – מבלי שייגרם לתובעת ומלוויה עוגמת נפש כלשהי.

ה) טענה זו של שדרוג החדר, נתמכת בעדות נציגת המלון שהעידה בבית המשפט וגם בעדותה של נציגת אשת אשר העידו על עצם השדרוג לחדר יוקרתי ושעלותו יקרה יותר (עמ' 3 לפ', ש' 15-17 וש' 30-32).
התובעת לא טרחה לציין את עניין השדרוג בכתב התביעה, ברם בעדותה בבית המשפט לא סתרה את טענת השדרוג, שהעלה המלון ואינני מקבל את טענת התובעת, שהיא לא ידעה שהחדר שודרג (עמ' 4 לפ', ש' 10-13).

4. התובעת מעלה טענות נוספות – טענות שגרמו לה עוגמת נפש, לעצבנות יתרה – טענות המכוונות כנגד השירות במלון. גם בתלונות הנוספות, לא מצאתי שהיה בהן כדי להגיע לבית המשפט וטענות אלו נדחות אחת לאחת – זאת מהטעמים הבאים:

א. בטרם אתייחס לכ"א מהטענות, יש להבהיר לתובעת, שאם היא באמת באה מתחום המלונאות (כפי שהעידה בעמ' 2 לפ', ש' 10) היא חייבת לדעת, שאורח במלון אינו "בן יחיד" או "בת יחידה" וכמוהו ישנם רבים אחרים ולא ניתן להעמיד לכל אורח איש שירות ספציפי הפנוי רק עבורו במשך 24 שעות ביממה.
לא כל איחור קל במתן שירות – חייב להביא בעקבותיו תלונה והגשת תביעה.
עוד עולה מטענות התובעת, שהיא החליטה להלין על כל דבר ונראה לבית המשפט, עם כל הכבוד לתובעת, שתלונותיה באו בשרשרת – עד כי קשה היה לאיש השירות לעמוד בלחץ הדרישות התכופות – כפי שגם יתואר להלן.

ב. א) התובעת מלינה על כך, שאיש שירות לא הגיע בזמן להוריד אשפה מחדרה, אך לעניין זה יש לציין שהתובעת עם הגעתה למלון הביאה עמה 2 שקיות אשפה אותן היא ביקשה להוריד מחדרה.
לא מובן, מדוע לא יכלה התובעת לשים את האשפה במקום איסוף אשפה עוד בטרם נכנסה לחדר ומדוע היה צורך להכניס לחדר 2 שקיות אשפה ולחכות לאיש שירות שיוריד אותן (ראה דברי התובעת בעמ' 2 לפ', ש' 27).

ב) התובעת ביקשה 2 כריות נוספות, משום שלא היו מספיק בחדר, אך גם התובעת מאשרת שהכריות הובאו עם בקשתה ולא הוכח אם איש השירות שהביא הכריות הביא אותן בעצבים ובחוסר נימוס.
מייד לאחר עניין הכריות, או כדברי התובעת: "לאחר זמן קצר רציתי להכניס מים למקרר..." והמיני בר לא עבד וכתוצאה מכך, הזמינה התובעת איש אחזקה. התובעת בעצמה אומרת, שאיש האחזקה – שהיה מקסים, נחמד, אדיב: "מיד נענה לבקשתי והחליף את המיני בר תוך אדיבות ונימוס רב...." (ראה בעמ' 2 סיפא לכתב התביעה וראה גם בעמ'2 לפ', ש' 27-31, ההדגשות שלי – ג.ב.).
אם כך מתארת התובעת את השירות המיידי – מה לה כי תלין על אופן מתן השירות?
אותו שירות מיידי שניתן לתובעת גם בא לידי ביטוי ברישומי המלון – מסמך שהוגש לבית המשפט – נ/2.

ג) טענה נוספת שיש לתובעת מופנית שוב לעבר הצטברות האשפה. וכך אומרת התובעת בעניין זה:
"בתי עשתה צרכיה ופחי הזבל התמלאו מדברים שזרקתי אחרי הנסיעה הארוכה, מכיוון שבתי זוחלת וכל שנייה נגעה בפחים ביקשתי מאיש האחזקה להודיע למשק שיגיעו לרוקן את הפחים". ורק אחרי 30 דקות עלתה עובדת המשק, שרוקנה את הפחים ועוד מלינה התובעת על כך, שעובדת המשק שאלה בטון עצבני:
יש משהו נוסף שאת רוצה, תגידי לי עכשיו במקום שאני אעלה וארד מספר פעמים" (ראה הסיפא לעמ' 2 לכתב התביעה וראה בעמ' 3 לפ', ש' 1-3).
לטעמה של התובעת, הייתה תשובה זו: "הקש ששבר את גב הגמל" (רישא בעמ' 3 לכתב התביעה).
מה פגיעה ראתה התובעת בשאלה זו? הרי אין ספק – זאת גם אליבא דדברי התובעת – שעוד קודם לכן כבר היו בחדרה מספר נותני שירות – ולכן, מה תימה בכך שעובדת המשק ביקשה למנוע קריאות נוספות ולהסדיר את כל ענייניה של התובעת בהזדמנות זו שהיא נמצאת בחדרה?
למה לאור הקריאות הרבות, לא יכלה לראות גם עובדת השירות, סיבה לומר לתובעת את שאמרה?

ד) עוד תלונה יש לה לתובעת והיא, שהאמבטיה הייתה כולה שרוטה וחלודה ויומיים לא התקלחו כי נגעלו להיכנס ובנוסף לכך, הפריע לה רעש המטוסים בהיות המלון סמוך לשדה התעופה.
אין כל הוכחה מה מידת אותה שריטה או באם הייתה כלל חלודה, אך האם באמת סברה התובעת שתלונה זו הצדיקה להחליף האמבטיה או האם באמת סברה התובעת שעל שדה התעופה להעתיק את מקומו?
הרי התובעת ראתה לאיזה מלון היא מגיעה ושהוא סמוך לשדה תעופה.
תלונות אלו, כמו התלונות האחרות אין בהן ממש, הן טענות סתמיות והן היוו לתובעת "הקש" להיאחז בו על מנת להעצים את עובדות כתב התביעה ולהצדיק תביעת סכום מוגזם, בלתי מתקבל על הדעת, תוך ניצול לרעה של הליכי בית המשפט – בעוד שהתובעת עצמה ידעה שהסכום מוגזם ובכל זאת החליטה כך להגיש את התביעה.

5. לאחר שהוברר שהמלון שדרג את החדר הראשון אותו קיבלה התובעת ומלוויה ואני מאמין לנציגי הנתבעות, שהחדר אשר שודרג עולה בדרגתו על החדר המקורי שסופק לתובעת – וזאת מבלי לבקש ממנה תמורה כלשהי – היה בשדרוג זה כדי לספק את התובעת ולקבלו כפיצוי על החדר הראשון, שהיה לדעתה חדר קטן יותר וגם אם הייתה טעות בין הזמנת החדר כ"חדר משפחה" לבין החדר הסטנדרטי שסופק על ידי המלון, הרי שטעות זו באה על תיקונה על ידי שדרוג החדר ולא היה מקום עוד להגיש תביעה זו במיוחד לא תביעה בסכום מוגזם, אשר עצם תביעת הסכום הטיל בספק את רצינות התביעה.
הנימוקים שפורטו לעיל מצביעים על כך, שדרישותיה – הגם שהיו דרישות רבות – נענו סמוך לאחר הדרישה ולכן גם בשל כך, לא היה מקום להגיש תביעה זו.

על כן, אני מחליט לדחות את התביעה נגד שתי הנתבעות ומחייב את התובעת לשלם לכ"א מהנתבעות הוצאות משפט בסך של 350 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

11

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות

5 אפריל 2012
ת"ק 14462-09-11 בן סימון נ' בע"מ ואח'


מעורבים
תובע: מלי בן סימון
נתבע: חברת מלונות דן בע"מ
שופט :
עורכי דין: