ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אל גלאד נזאר – בהעדר :

בפני כבוד השופטת איילת גרבי
המאשימה
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד ליאור בוקובזה

נגד

הנאשמים
אל גלאד נזאר – בהעדר
ע"י ב"כ עוה"ד עלי אלקרינאוי

בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע

פרוטוקול

כתב האישום הוקרא בפני ב"כ הנאשם ונשאל מה תשובתו לאישום.

תשובת ב"כ הנאשם:
הנאשם מודה בעובדות שיוחסו לו בכתב האישום.


הכרעת דין
ב"כ הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום.
לפיכך אני מרשיעה את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ה אדר תשע"ב, 19/03/2012 במעמד הנוכחים.

איילת גרבי, שופטת

התובע טוען לעונש:
המדובר במהירות הגבוהה ב-63 קמ"ש מהמהירות המותרת בה נהג הנאשם במקרה זה.
למעשה המדובר במהירות הגבוהה ב-70% מהמהירות המותרת בכביש. אנו סבורים שאין להקל ראש כאשר משיתים ענישה מסוג זו. על עבירות המהירות דובר לא פעם בפסיקת בתי המשפט בעבירות מסוג אלו.
בין היתר מפנה לתיק תת"ע 8927-12-11 ועל כל הפסיקה שצויינה בהליך זה ואליה הופנה בית משפט זה לפני כחודש בדיוק בעבירה דומה.
כבוד השופט ג'וברן קבע כי בנהיגה מעל המותר ב-159 קמ"ש השית 4 שנות פסילה וזאת במהירות של 6 קמ"ש מהמהירות שבתיק זה.
מדובר במהירות היוצרת מסוכנות למשתמשי הדרך ורק בדרך נס לא נגרמה תאונה קטלנית עם נפגעים. הסטטיסטיקה אומרת כי מרבית תאונות הדרכים מדובר בנהיגה במהירות גבוהה. המדובר בנאשם המחזיק ברישיון נהיגה משנת 2009, קרי נהג צעיר והספיק לצבור לחובתו 5 הרשעות קודמות כאשר זו הרשעתו השישית.
לאור האמור לעיל ואני מגיש לבית המשפט את הפסיקה שבית משפט זה נתן בתיק דומה ומבקש להשית על הנאשם את העונשים הבאים:
פסילה בפועל שלא תפחת מ-12 חודשים, פסילה על תנאי, קנס מכביד, התחייבות ומאסר מותנה.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:
ביחס לפסיקה שהגיש חברי, אין לי אלא להסתייג ממנה באופן חד שכן הפסיקה שמפנה אליה חברי אינה תואמת ואפילו במעט בנסיבותיה למקרה דנן. שם דובר על נאשם שיש לו מעל 31 הרשעות במשך תקופה קצרה, נהג במהירויות רבות ויש לו 8 עבירות מהירות מתוך הרשעותיו, כך שהמקרה כלל לא דומה למקרה שבפנינו.
יחד עם זאת, אני מתנגד לכל תיאור באשר לעדויות סברה כאלו ואחרות שלולא היה קורה. בית המשפט עוסק בראיות ובעובדות ומה שלא הובא בפני בית המשפט לא יכול לבוא בדרך אחרת וכל הנחה שאין לה אחיזה בראיות אין לה כל הוכחה.
המחוקק ראה לנכון לסווג את העבירות ולתת להן מדרג ולא בכדי הוא גם מתיר חריגה של 40 קמ"ש עד לברירת המשפט. הוא לא ראה סיכון במהירות של 40 קמ"ש ולבוא ולהגיד בחישוב מתמטי שזה חורק מהוראות החוק זו הקצנה. ככל שהמהירות מותרת לך יותר אתה גם נוסע יותר מהר וזה פסיכולוגי וכך אנו חיים בעמינו.
אני לא מקל ראש בחומרת העבירה אך לצד זה לא היתה עבירה נלווית והאיש עצר מיד להורות השוטר. הנאשם לקח את האחריות בהזדמנות הראשונה ואף בטרם וזה טרם המענה ויש ללמד על חרטה ולקיחת אחריות וכך סבר גם הפוסק שאדם שלוקח אחריות בהזדמנות הראשונה יש לקחת זאת בחשבון לצד ענישה בקולא.
נכון שיש בימינו תופעה של תלת"ן וענישה מהירה יותר ואני מברך על כך אך לצד כל אלה לא צריך לעמוד לצד השיפוטי והוא רואה את הדברים בצורה אחרת ובית המשפט אינו מכונה לשכלול נתוני התביעה והוא לוקח את כל הנסיבות.
כאשר הנאשם נוהג כ-4 שנים ואין לצידו עבירה אחת הקשורה בנהיגה, משמע שאין לו הרשעות קודמות, דבר המלמד שאין זה אופיו של הנאשם לעבור עבירות תעבורה וההפך הוא הנכון. אותו נאשם כן מציית להוראות החוק, זהיר באופיו וכך גם ההלכה בעניין חינאוי.
אפנה את בית המשפט לפסק דין של בית המשפט בגין מהירות - תת"ע 3628-02-12, שם דובר במהירות של 147 ובית המשפט השית על הנאשם פסילה על תנאי וקנס.
אני גם מפנה לתתע"א 893-02-12 אצל כבוד ס. נשיא השופט לנדסמן . מהירות של 147 ובית המשפט גזר עליו 4 חודשי פסילה בפועל כולל הפסילה המנהלית.
ישנה חריגה של 5 קמ"ש והאם מוצדק לבקש פסילה לתקופה כל כך ארוכה והרי הוא מושבת כבר חודש ימים ופרנסת המשפחה מסתמכת על רכב אחד.
סברתי לסיים היום את התיק היום.
אבקש מבית המשפט לשקלל את כל השיקולים, גם את נסיבותיו האישיות, את ההודאה ולצד כל אלה אבקש לא להחמיר עם הנאשם. המחוקק קבע עונש של 3 חודשים והוא ראה לנכון שזה העונש הראוי וכל ענישה אחרת לא מחייבת את בית המשפט.


גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה בניגוד לתקנה 54 א' לתקנות התעבורה, כאשר נתפס נוהג במהירות של 153 קמ"ש במקום המהירות המותרת של 90 קמ"ש.
אין ספק כי מדובר בחריגה גבוהה מהמהירות המותרת.

ביחס לעברו התעבורתי של הנאשם מדובר בנאשם אשר לו רישיון נהיגה משנת 2009 ולחובתו 5 הרשעות קודמות, כולן מסוג ברירת משפט. 4 מן העבירות הינן עבירות חניה ועבירה אחת הינה עבירה של הסעת נוסע במושב האחורי כאשר אינו חגור.

בנסיבות אלה ניתן לומר כי למעשה עברו התעבורתי של הנאשם איננו מכביד כלל ועיקר. מדובר בעבירות בעברו שאינן מעידות על דרך נהיגתו ובוודאי שאינן מעידות על דרך נהיגה שהינה מסוכנת לנהג או ליתר משתמשי הדרך.

ניתן ללמוד מעברו התעבורתי של הנאשם שאין זו דרכו לבצע עבירות חמורות ולנהוג באופן אשר יש בו לזלזל בחוק ובחוקי התעבורה.

יחד עם זאת, העבירה נשוא כתב האישום הינה עבירה חמורה לכל דיעות. בנוסף לכך אין צורך בחוות דעת מומחה על מנת להבין ולהפנים כי מהירות גבוהה יש בה פוטנציאל של גרימת סכנה בנהיגה לנהג וליתר משתמשי הדרך.

יחד עם זאת, מדובר בעבירה ראשונה מסוגה, קרי עבירת מהירות ראשונה.

ב"כ הצדדים הפנו את בית המשפט לפסיקה רלוונטית וב"כ המאשימה הפנה להחלטתי שניתנה בתת"ע 8927-12-11, שם הורשע הנאשם בנהיגה במהירות של 156 קמ"ש במקום המהירות המותרת של 90 קמ"ש ושם גזרתי על הנאשם בין היתר 12 חודשי פסילה בפועל.

ואולם כפי שציין ב"כ הנאשם נסיבותיו של המקרה שם שונות מנסיבות ענייננו שכן שם דובר בנהג אשר לו רישיון נהיגה משנת 1992 ולחובתו 31 הרשעות קודמות, כאשר בעברו מספר עבירות מהירות, כאשר האחרונה נעברה כשנה לפני העבירה נשוא כתב האישום ואחת מן העבירות היתה מסוג הזמנה לדין.

בענייננו כאמור מדובר בנאשם אשר זו העבירה הראשונה הנוגעת לאופן הנהיגה ובוודאי עבירת מהירות בכלל. ישנו הבדל משמעותי שכן במקרה בו נאשם עבר בעבר מספר עבירות מהירות ולא הפנים את המסר והלקח שיש לנהוג במהירות המותרת על פי חוק, הדבר שונה מנאשם אשר זו עבירת המהירות הראשונה שעבר אי פעם.

יחד עם זאת ומנגד לנאשם בעניינו רישיון נהיגה רק משנת 2009.
ב"כ הנאשם הפנה עוד להחלטה בתת"ע 893-02-12, מקרה חריג בו נאשם נתפס נוהג במהירות של 144 קמ"ש נרשם לו דו"ח ונתפס כעבור דקות פעם נוספת בנהיגה במהירות של 148 קמ"ש, שם על אף חומרת העבירות ודברי בית המשפט בעניין זה נגזרו על הנאשם 4 חודשי פסילה בפועל בלבד.

יצויין כי שם דובר בנאשם אשר עברו התעבורתי לפי קביעת בית המשפט איננו מכביד כלל ועיקר.
אם כן, נראה כי לעברו התעבורתי של נאשם משקל חשוב ביותר גם כאשר מדובר בעבירה חמורה ובעייננו מקל וחומר כאשר מדובר בעבירה ראשונה מסוגה אי פעם.

לפיכך לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים ואת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה בדבר הענישה הראויה בהתחשב בחומרת העבירה בעברו התעבורתי של הנאשם בשיקול ההרתעתי ובשיקולי הגמול לדון את הנאשם לעונשים הבאים:

א. קנס בסך 1,000 ₪ או 3 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב -5 תשלומים שווים ורצופים כאשר התשלום הראשון ישולם עד ליום 1.5.12 ובכל 1 לכל חודש.

ב. הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק את רשיון הנהיגה לתקופה של 5 חודשים וזאת בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית שרוצו. רשיון הנהיגה יופקד תוך 90 יום מהיום במזכירות בית המשפט ואם לא יעשה כן יחשב
הנאשם פסול מלנהוג אך פסילתו לא תימנה.

ג. הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

ד. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 2,000 להימנע מביצוע עבירה נשוא כתב האישום והכל תוך שנתיים מהיום.
ההתחייבות תחתם במזכירות בית המשפט לתעבורה בבאר שבע תוך 30 יום מהיום ואם לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ה אדר תשע"ב, 19/03/2012 במעמד הנוכחים.

איילת גרבי, שופטת


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אל גלאד נזאר – בהעדר
שופט :
עורכי דין: