ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קבנטינו נחום נגד בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית :

בפני כבוד השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא
גב' שושי הורוביץ – נציגת עובדים
מר ליאור זרנקין – נציג מעבידים

התובע

קבנטינו נחום 075490367
ע"י ב"כ עו"ד גיא

-נגד-

הנתבע

המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אהרון

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו

פסק דין

1. זוהי תביעה להכרה באירוע מיום 25.6.08 כתאונה בעבודה מכח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק).

רקע
2. גרסתו של התובע פורטה בתצהירו כדלקמן:
"3. אני עובד כשכיר בחברה בשם פלת"ם אחזקות וניהול נדל"ן בע"מ (להלן פלת"ם או החברה"). אני אחד מארבעת בעלי החברה ושלושת השותפים האחרים הם אחי. במסגרת זאת אני מטפל גם בדיר כבשים השייך לחברה. בדיר הייתי מטפל בעצמי ועובר לאירוע גם בעזרת עובד של החברה בשם אלירן קטן.
4. ביום האירוע 25.6.08, עסקתי בהזרקה לכבשים בדיר. בשלב כלשהו כבשה חמקה מידי והיה עלי לתפוס אותה. פניתי לשמאלי כדי לתפוס את הכבשה תפשתי אותה ביד ימין אולם החלקתי על רצפת הבטון שקיים בחלק זה של הדיר. כתוצאה מכך נפלתי על צד ימין ונחבלתי בכתף. העובד אלירן קטן נכח במקום והיה עד למעידה.
5. בשל הכאבים הפסקתי לעבוד לאחר הפגיעה הלכתי לנוח ולמחרת פניתי לרופא."

3. בהמשך נכתב, כי הופנה לרופאה מחליפה, מאחר ורופאת המשפחה אליה היה הולך באופן קבוע הייתה בחופשה, וזו נתנה לו כדורי הרגעה וביקשה כי ימתין עד לחזרתה של הרופאה הקבועה. מאחר והכאבים לא חלפו פנה התובע ביום 4.7.08 אל הרופאה הקבועה וזו רשמה כי הפגיעה ארעה ביום 30.6.08, הפנתה את התובע לאורטופד ולביצוע בדיקת אולטרא-סאונד וכן ביקשה כי ימציא אישור מהמעביד על התאונה.

4. מאחר והתובע לא ייחס חשיבות לתאריך הפגיעה אותו רשמה רופאת המשפחה, כאשר פנה התובע למקום העבודה וביקש כי יכינו עבורו טופס המודיע על תאונת עבודה, נרשם גם בטופס הזה כי הפגיעה ארעה ביום 30.6.08 ומאז תאריך זה הופיע בכל המסמכים המאוחרים כולל בטופס התביעה שהגיש התובע לנתבע.
5. התובע פנה שוב לרופאה ביום 28.8.08 וכן ביום 9.9.08 לאור התגברות הכאבים. ביום 19.10.08 קיבל התובע מהרופאה אישור על אובדן כושר עבודה עבור החודשים ספטמבר-נובמבר 2008.

6. ביום 1.12.08 הגיש התובע למוסד תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין האירוע, הואיל וזה התרחש, לטענתו במהלך עבודתו ובעקבותיה (נ/1).

בהחלטתו מיום 14.10.09 דחה הנתבע את התביעה, בטענה :
"על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, "תאונת עבודה" הינה תאונה שאירעה לשכיר תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעביד ומטעמו.
מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתי, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך" .

נגד החלטה זו, הוגשה התביעה שבפנינו.

דיון והכרעה
7. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, מגדיר, " תאונת עבודה" :
"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו".

בכל מקרה בו נטען כי אירוע תאונתי גרם לפגיעה ולנזק שבגינם נתבעים דמי פגיעה ,יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין העבודה וכי הנזק אכן נגרם בעטיה של העבודה ולא בעטים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה. לעניין הקשר הסיבתי צריך שיהיה גורם מסויים בעבודה שניתן לאתרו בזמן ובמקום (דב"ע לה/60-0 דוד יצחקי נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 332;דב"ע מח/50-0 המוסד לביטוח לאומי נ' מלכה ויקטור פד"ע כ 284;דב"ע לז/59-0 המוסד לביטוח לאומי נ' חיים קמינסקי פד"ע י 253;דב"ע מא/73-0 בנימין דומב נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע יב 351).

על התובע להביא ראשית ראיה "שאכן קרה אירוע תאונתי בעבודה הקושר את הפגימה לעבודה" (דב"ע מד/0-90 צבי שפיר נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טז 93) וכן על התובע להביא "ראשית ראיה" הקושרת סיבתית ולו בסבירות, בין האירוע לבין העבודה. בקביעה כי עלול להיות קשר סיבתי כזה לא יצא המבוטח ידי חובתו (דב"ע לב/104-0, אברהם משולם נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ג 443).

8. בהודעתו לחוקר הנתבע מיום 13.10.09 תאר התובע את נסיבות האירוע :
"ביום האירוע הגעתי בבוקר בשעה הרגילה עד שעה 16:30 עבדתי ואז הפסקתי בעקבות האירוע...לטענת התובע מוסר שפנה לקופ"ח יום לאחר הפגיעה עפ"י כרטיסים רפואיים פנה לראשונה בתאריך 26.6.08. על כן התאונה הייתה ביום 25.6.08. לא יכול להסביר מדוע ציין תאריך 30.6.08 לטענתו מדובר בטעות רישום. למרות שעפ"י תאריך הפגיעה החדש לא תואם את יום הפגיעה (יום ב') עפ"י לוח שנה. מסר שלא רצה להגיש תאונת עבודה חשב שהכאב יעבור... עד לתאריך 1.9.08 הייתי בעבודה כל יום למרות הכאבים ולא יכולתי לעבוד כרגיל בגלל המוגבלות... לא נעדר עד לתאריך 1.9.08 כיוון שחשב שהכאב יעבור רק שלא יוכל כבר לסבול אז יצא למחלה, לפני כן קיבל רק משככי כאבים ומשחות".

9. אשר למשקל שניתן למסמכים הרפואיים נפסק לאחרונה בעב"ל 55369-03-11 בנימין אברמוב נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 2.1.12):
"הלכה פסוקה היא כי "בהוכחת אירוע יש לייחס משקל רב לאנמנזה, רישומי בית החולים, מתוך ידיעה שהיא פרי ניסיון שרישומים אלה מהימנים ומדויקים שכן יש להניח כי אדם הפונה לטיפול רפואי ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול נכון...." [עב"ל (ארצי) 176/99 דניאל גרץ – המוסד לביטוח לאומי, מיום 16.7.2002]. כמו כן, בית הדין מעניק חשיבות רבה לאמור באנמנזה הרפואית שכן לרוב זו הגרסה הראשונה של הטוען לפגיעה בעבודה. וראו גם: עב"ל (ארצי) 680/07 אנעאמה עבדאללה – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.12.2008; עב"ל (ארצי) 295/06 קאסם מוחמד כעביה – המוסד לביטוח לאומי, מיום 10.5.2007. "

ובהמשך-
"אכן, מסמכים רפואיים ממועד הסמוך למועד הנטען בו התרחש האירוע התאונתי אינם חזות הכול ואינם יוצרים חזקה חלוטה כי האמור בהם מהווה את הגרסה הנכונה, ובית הדין יכול להגיע למסקנה שונה על יסוד מכלול הראיות בפניו, לרבות רישומים ממסמכים רפואיים ממועדים מאוחרים יותר, הודעות שנמסרו לחוקר המוסד לביטוח לאומי, ועדותם של המבוטח ועדיו..."

10. בענייננו, לא סיפק התובע הסבר מניח את הדעת לטעות בתאריך הפגיעה הנטענת הן במסמכים הרפואיים והן במסמכים שהוגשו מטעמו לנתבע, ואף מקור הטעות איננו ברור. בכתב התביעה, מצוין כי התובע דיווח למעבידו על הפגיעה בעבודה ביום 1.7.08 וכי המעביד הוא זה שכתב תאריך שגוי בעוד שבתצהירו ציין התובע כי הרופאה הקבועה אליה הגיע ביום 4.7.08 היא זו שכתבה בפעם הראשונה כי מדובר בפגיעה בעבודה שהתרחשה בתאריך 30.6.08. זאת, בעוד עיון בתיקו הרפואי של התובע מעלה כי תאריך הפגיעה אוזכר רק בביקור הרפואי מיום 19.10.08 מועד בו הוצאה לו לראשונה תעודה רפואית לנפגע.

11. התובע העיד אף כי הרופאה הציעה לו לשנות את תאריך הפגיעה ובלשונו: "ואז היא אמרה לי במקום שתעשה ב-25 בוא נעשה את זה ב-1.7 שאני אקבל חופש ביום 1.7 שלא יהיה לך בלבול עם הביטוח הלאומי נרשום ה-1.7. החופש מחלה מתחיל ביום 1.7". (עמ' 6 לפרוטוקול, ש' 6-8).

12. התובע אף לא ידע ליישב את הסתירה בין טענתו כי שהה בחופשת מחלה החל מיום 1.7.08 (עמ' 6 לפרוטוקול, ש' 9-15) לעובדה כי המעביד רשם בטופס התביעה (נ/1) כי התובע נעדר מעבודתו עקב בעיה רפואית החל מיום 1.9.08. טענה העומדת בסתירה גם אל מול הגרסה העולה מתצהיר התובע בדבר קבלת אישור לגבי אובדן כושר עבודה לתקופה שבין 1.9.08-30.11.08, ואל מול הצהרתו בפני חוקר הנתבע מיום 13.10.09 אישור העולה בקנה אחד עם רישום המעביד בטופס התביעה.

13. התובע לא זו בלבד שלא פעל לתיקון הטעות שהתגלתה במסמכים הרפואיים המאוחרים לפגיעה אלא שבמסמכים רפואיים מיום 5.8.08 ומיום 21.9.08 נכתב בסיבת הפנייה על "כאבים כתף ימין כחודשיים, כאבים בעקבות מאמץ פיזי" ואין כל אזכור לכך שהכאבים הינם תולדה של תאונת עבודה, זאת אף בלי לקבוע מסמרות בשאלת מועד התרחשותה.

14. מעבר לכך, התובע היה אמור להעיד מטעמו את מר אלירן קטן אשר יתמוך בגרסתו, אולם משלא הופיע עד זה לדיון הנדחה בעניינו של התובע נמשך תצהירו מן התיק ולפיכך נותרנו עם גרסתו של התובע בלבד בלא שהובאה כל עדות תומכת אחרת.

15. במאמר מוסגר נציין כי התובע אשר עבד בחברה משפחתית אשר נמצאת בבעלות משותפת שלו עם אחיו, יכול היה לפעול לתיקון טופס בל' 250 מטעם המעביד אשר היה מציין את תאריך הפגיעה הנכון בלי כל קושי ומשלא עשה כן והסתפק באמירה כללית לפיה לא ייחס חשיבות לתאריך המופיע, עניין זה פועל לחובתו.

16. נוכח האמור לעיל, אנו קובעים כי התובע לא הוכיח את עצם קרות האירוע ועל כן, דין התביעה להידחות.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ב, 01 אפריל 2012, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

גב' שושי הורוביץ
נציגת עובדים

שמואל טננבוים,שופט
סגן נשיא

מר ליאור זרנקין
נציג מעבידים


מעורבים
תובע: קבנטינו נחום
נתבע: בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית
שופט :
עורכי דין: