ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין האגודה האיסלאמית כפר משהד נגד משרד החינוך התרבות והספורט :

העותרת
האגודה האיסלאמית כפר משהד
ע"י ב"כ עו"ד האשם סעאידה

נגד

המשיב
משרד החינוך התרבות והספורט
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
עו"ד מורן בראון

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

פסק דין

עניינה של העתירה בבקשת העותרת, שבבעלותה בית ספר תיכון בכפר משהד "להורות על מתן סעד ביניים במתן היתר לתלמידי בית הספר בס3867 חטיבה עליונה נשוא העתירה להירשם ולעבור בחינות בגרות במסגרת בית הספר האמור כל עוד בית הספר נשוא העתירה נמצא בהליכים משפטיים כדי למנוע נזק חמור מאוד לבחינות הבגרות שלהם...". זו גם הבקשה לצו ביניים שהוגשה בד בבד עם הגשת העתירה. העתירה הוגשה ביום 14.3.12, יום לפני שמועד הרישום לבחינות הבגרות האמורות להתקיים בקיץ שנה זו, מסתיים. במהלך הדיון, שנקבע לבירור הבקשה למתן צו ביניים, הסכים ב"כ המשיב כי הדיון יהיה גם לגופה של העתירה.

ההליך שלפניי אינו ההליך היחיד שנוקטת העותרת. ביום 24.3.10 הגישה העותרת בקשה לקבלת רישיון לפתיחת בית ספר חדש לפי חוק הפיקוח על בתי ספר, תשכ"ט-1969, לשנת הלימודים תשע"א. העותרת פתחה כיתה ט' בראשית שנת הלימודים תשע"א (היינו ב-1.9.10), בטרם ניתן לה רישיון ושלא כדין. ביום 26.12.10, דחה המנהל הכללי של משרד החינוך את הבקשה למתן רישיון מן הטעם שפתיחתו של בית הספר תפגע בבית הספר ה"רשמי" המתנהל בכפר. יודגש כי המדובר בישוב קטן, המונה כ-7,500 משפחות ובו שני בתי יספר על יסודיים, הנותנים מענה לאוכלוסיה. בעקבות ההחלטה על דחיית הבקשה, הוציא המנהל הכללי של משרד החינוך צו סגירה נגד בית הספר, ביום 2.1.11. העותרת עררה על ההחלטה לדחות את הבקשה למתן רישיון. ביום 18.7.11 התקבל הערר והמשיב חויב ליתן לעותרת רישיון לשנת הלימודים תשע"א. עם זאת, ועדת הערר הסבירה כי לגופו של עניין עמדתה כעמדת המנהל הכללי של משרד החינוך וכי לשיטתה הטעם של פגיעה בחינוך הרשמי הוא טעם ראוי וענייני שיש בו, במקרים המתאימים, כדי לבסס כדבעי החלטה הדוחה בקשה לפתיחת בית ספר. הסיבה בעטייה התקבל הערר נעוצה בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב, בעמ"נ 52641-12-10 משרד החינוך נ' חינוך למנהיגות חברה לתועלת הציבור בע"מ מיום 15.6.11, בו קבע בית המשפט כי הטעם האמור אינו יכול לשמש בסיס לדחיית בקשה לקבלת רישיון לפתיחת בית ספר. המשיב הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על אותו פסק דין ובית המשפט העליון קיבל את הבקשה ונתן למשיב רשות לערער. ההליכים בערעור טרם הסתיימו. מאחר שוועדת הערר ראתה עצמה מונחית על פי פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב, במיוחד שבמועד מתן ההחלטה בענייננו טרם התקבלה ההחלטה בבקשה למתן רשות ערעור, הורתה על קבלת הערר, מטעם זה בלבד. על החלטתה של ועדת הערר הגיש המשיב ערעור מנהלי לבית משפט זה (עמ"נ 39060-10-11). ערר זה תלוי ועומד לאחר שכבוד השופט י' נועם החליט ביום 1.2.12 לעכב את שמיעתו עד להחלטה בבית המשפט העליון בערעור העקרוני שהגיש המשיב בפרשת "חינוך למנהיגות" הנ"ל.

ביום 11.3.11, הגישה העותרת בקשה לקבלת רישיון לפתיחת בית הספר לשנת הלימודים תשע"ב. גם הפעם נדחתה הבקשה מן הטעם של הפגיעה במערכת החינוך הרשמית בישוב, בהחלטתה של המנהלת הכללית של משרד החינוך מיום 23.2.12. בעקבות ההחלטה, הוציאה המנהלת הכללית ביום 29.2.12 צו סגירה לבית הספר, שאמור היה להיכנס לתקפו בעבור 30 יום ממועד מסירתו.

על ההחלטה הדוחה את הבקשה למתן רישיון, הגישה העותרת ערר בפני ועדת הערר (ערר 9/12), והתקיים בו דיון ביום 3.4.12. ההחלטה, כך יש להניח, לא תבושש לבוא. במקביל, הוגשה העתירה שלפניי. לכך יש להוסיף כי ביום 3.4.12 הגישה העותרת עתירה נוספת לבית משפט זה (עת"מ 5850-04-12) כנגד צו הסגירה. לבקשה זו נתלוותה בקשה לצו ביניים. בהחלטה מיום 5.4.12, נתן כבוד השופט נועם צו ארעי והורה כי בית הספר לא ייסגר עד להחלטה אחרת. בהחלטתו הורה למשיב להגיש כתב תשובה לבקשה לצו ביניים עד ליום 3.5.12.

ב"כ העותרת סבור כי אי מתן אפשרות לתלמידי בית הספר נשוא העתירה לגשת לבחינות הבגרות באופן אינטרני, יש בו משום פגיעה לא מידתית בתלמידים וכי ככל שבסופו של דבר עמדתו העקרונית של המשיב תתקבל, יוכל למנוע מן העותרת, החל מאותו מועד ואילך, את הפעלת בית הספר. בטיעוניו עמד על כך שאין למשיב כל טענה כלפי בית הספר מן הבחינה הפדגוגית וכי גם הקריטריונים האחרים, כגון בריאות ובטיחות, נמצאו תקינים. ב"כ העותרת טוען כי המשיב מפלה את העותרת לרעה בשל היותה עמותה איסלאמית וכי אין כל יסוד לטענה כי קיומו של בית הספר פוגע בחינוך הרשמי בישוב.

ב"כ המשיב עמד בתשובתו על כך שהעותרת פועלת בחוסר תום לב וכי למעשה היא מצליחה להמשיך ולנהל את בית הספר שנפתח בלא רישיון, באמצעות צווים שיפוטיים, וכי עתירה זו מהווה עקיפה של המסלול הקבוע בחוק לתקיפת החלטה הדוחה בקשה לרישיון, היינו דיון בוועדת הערר. עם זאת, וכדי שלא לפגוע בתלמידי בית הספר, הודיע המשיב כי תינתן לתלמידים האפשרות לגשת לבחינות אקסטרניות בכפוף להמצאת רשימת התלמידים שייגשו לבחינות הללו בתוך ימים ספורים וזו תאושר באופן פרטני על ידי מנהל האגף לבחינות במשרד החינוך. ב"כ המשיב הבהיר כי היה ובעתיד יקבל בית הספר רישיון, יוכלו התלמידים לבקש את סגירת התיק האקסטרני ואת העברת הציונים שצברו בתיק זה, אל המערכת האינטרנטית, וכי בקשה כזו תישקל בחיוב.

דין העתירה להידחות.

עיון בטיעוני ב"כ העותרת מלמד, כי הכרעה לגופה של העתירה מחייבת הכרעה באותם עניינים המסורים להכרעתה של ועדת הערר ואשר הביקורת השיפוטית עליה היא בדרך של הגשת ערעור מנהלי לבית משפט זה. עתירה זו עוקפת את המסלול שנקבע בחוק ודינה להידחות מטעם זה בלבד. כל זמן שאין בידי בית הספר נשוא העתירה רישיון, אין הוא רשאי להגיש את תלמידיו לבחינות בגרות אינטרניות.

לא מצאתי ממש בטענת העותרת לפיה היא מופלית לרעה בהיותה עמותה איסלאמית. הטענה נטענה כטענה בעלמא ודי אם נעיין בנימוקי הערעור שהגיש המשיב בפרשת "חינוך למנהיגות" כדי להיווכח כי אין בין הטענה לבין המציאות ולא כלום. העמדה של המשיב באותו תיק זהה לחלוטין לעמדה בעניינה של העותרת ומשכך, לא היה מקום להעלות טענה זו.

איני סבורה כי עמדתו של המשיב לגופה אינה מידתית. הורי התלמידים ידעו ידוע היטב כי המשיב מתנגד למתן רישיון לבית הספר ובכל זאת שבו ורשמו את ילדיהם שנה אחר שנה לבית הספר. זאת ועוד, אין המדובר בבחינות הבגרות המרכזיות. תלמידי כיתה י' נבחנים במספר מצומצם ביותר של בחינות בגרות ובידיהם הברירה לדחות את הבחינות לשנת הלימודים הבאה כאשר – כך יש להניח – מצבו המשפטי של בית הספר יבורר עד תום, או לבחור בהצעה שהציע המשיב לפנים משורת הדין. זו גם היתה ההצעה שנתקבלה בפרשת "חינוך למנהיגות". עוד יש לומר, כי כעולה מתשובת המשיב, גם לו ניתן בידי העותרת רישיון, אין זאת אומרת כי בהכרח היה בית הספר רשאי להגיש את תלמידיו לבחינות בגרות אינטרניות מייד עם קבלת הרישיון. על פי הנהלים, בתי ספר חדשים אשר ניתנת להם הכרה זמנית, אינם מקבלים בהכרח, באופן אוטומטי, היתר להגשת תלמידיהם למבחנים אינטרניים. ממילא אין לעותרת זכות קנויה כזו, ודאי וודאי כך כאשר אין בידיה רישיון כדין והשאלה אם היא זכאית לכך, תלויה ועומדת בפני הטריבונל המוסמך.

העתירה נדחית. עם זאת, מובהר כי הצעת המשיב בעינה עומדת ככל שהעותרת תזדרז ותשלח את רשימת התלמידים המעוניינים לגשת לבחינות במתכונת אקסטרנית בתוך שבוע ימים מיום קבלת פסק הדין.

בנסיבות העניין, לא אעשה צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים באמצעות פקס.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: האגודה האיסלאמית כפר משהד
נתבע: משרד החינוך התרבות והספורט
שופט :
עורכי דין: