ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד עלה פראחין – בעצמו :

בפני כבוד השופטת מיכל וולפסון
15 אפריל 2012

בעניין:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ החוקר יגאל סטמקר

המבקשת

נגד

1. עלה פראחין – בעצמו
ע"י ב"כ עו"ד גילת וקסלר
2. ג'יהד אלפראחין – בעצמו
ע"י ב"כ עו"ד יחיא סעדה
3. סלימאן אלפראחין – בעצמו
ע"י ב"כ עו"ד יפעת שבד-דאי
4. יאד אלפראחין – בעצמו
ע"י ב"כ עו"ד שאול דייויס

המשיבים

בית משפט השלום בבאר שבע

פרוטוקול

הדיון מתחיל בהעדרה של ב"כ המשיב 3 – אשר ניגשה לבית המשפט מחוזי לדיון בערר.

הדיון מתקיים בעניינם של המשיב 1, 2 ו-4.

עו"ד וקסלר ועו"ד סעדה:
נבקש מינוי.


החלטה

אני ממנה את עו"ד גילת וקסלר לייצג את המשיב מס' 1 ואת עו"ד סעדה לייצג את המשיב מס' 2 לפי סעיף 18 (ב) לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו – 1995.

ניתנה והודעה היום, כ"ג בניסן תשע"ב, 15/04/2012, במעמד הנוכחים.

מיכל וולפסון, שופטת
ב"כ המבקשת, מעיד לאחר שהוזהר כחוק:
חוזר על הבקשה. מגיש את תיק החקירה ו-2 דוחות סודיים לעיון בית המשפט (הדוחות הסודיים הוגשו וסומנו מב/1 ומב/2). מבקש להוסיף: לגבי הדו"ח הסודי מב/1 – מפורט כל השתלשלות האירוע של החשודים שיושבים באולם וחשודים שטרם נעצרו. כמו כן, כל פעולות החקירה שיש לבצע שנוגעות גם לחשודים היושבים באולם, כאשר בתיק זה, ישנו פצוע ירי שמאושפז בבית החולים במצב קשה ביחידת טיפול נמרץ, שעקב כל הקטטה וזריקת האבנים, היה שימוש בנשק, שממנו נפצע אותו קורבן שטרם נגבתה עדותו. בשלב זה, יש את עדות של אחד מעדי הראיה שפירט את מה שראה ונעשה בזירה. כמו כן, שוטר נוסף שהבחין ... כל השוטרים שהגיעו לזירה, כאשר אחד השוטרים זיהה את אחד החשודים שטרם נחקר, עקב גילו הצעיר, הובא לתחנה ושוחרר, וזומן לחקירה. מדובר במעורבים רבים, ועל כן נתבקשו ימי המעצר המבוקשים – סעיף 9 לבקשה – 10 ימים. נעשים מאמצים רבים לאתר את יתר המעורבים, ביניהם היורה.

החוקר עונה לשאלות ב"כ המשיב 1:
ש: פצוע ירי המאושפז בבית החולים הוא מהמשפחה של המשיבים האלה?
ת: הם כולם משפחה אחת, מפולגים לשנייה, הוא מהפלג השני עד כמה שאני זוכר.
ש: אני מבקשת שתבדוק זאת.
ת: (מעיין בתיק החקירה) – הוא מהפלג השני. מדובר במשפחה אחת המפולגים לשניים.
ש: איפה נעצר המשיב 1?
ת: (מעיין בתיק החקירה) – בשכונה 34.
ש: בבית שלו?
ת: לא, בסמוך לבית 118. זה מה שרשום בדו"ח המעצר של השוטר שעצר אותו.
ש: 118, זה ביתם של משיבים 2, 3 ו-4?
ת: נכון.
ש: החשודים שאתם מבקשים לעצור, שייכים לפלג הזה?
ת: מבקשים לחקור – הם שייכים לשני הפלגים. מעורבים רבים בתיק.
ש: כמה מעורבים בתיק?
ת: מעבר לפצוע – 13 מעורבים – ועוד עדה. בשלב זה.
ש: אני מבינה שיש עד ראיה?
ת: נכון.
ש: עד הראיה הזה קושר את המשיב 1 לאיזו מהעבירות המפורטות בבקשה?
ת: לא, אבל החשוד עצמו קושר עצמו לאירוע.
ש: החשוד אומר שהוא היה באירוע, הותקף ע"י אנשים מהפלג השני, והגן על עצמו?
ת: מה שהוא אמר, אמר בחקירתו. אני לא אכנס לחקירה שלו.
ש: אבל עד הראיה לא קושר אותו?
ת: לא. יש דו"ח סודי.
ש: נתפס נשק?
ת: לא.
ש: נלקחו ממנו בדיקות סימני ירי?
ת: לא מיוחס לו ירי. ל-4 החשודים לא מיוחס ירי.
ש: האם נכון שהפלג השני חשוד שהוא ירה עליהם?
ת: יש טענה כזו.
ש: זירת האירוע בדקתם את הזירה?
ת: מן הסתם כן, היו שוטרים שהיו בזירה. אם היה זיהוי פלילי או לא, אני לא יודע. אין בידי כעת את המסמכים. יכול להיות שהיו.
ש: הטענה של המשיב שהמקום הוא חשוך ללא תאורת רחוב. נכון?
ת: לא.
ש: יש לך מסמכים המעידים אחרת?
ת: כן.
ש: תפנה את ביהמ"ש -
ת: (מפנה את ביהמ"ש לתיק החקירה).
ש: ההפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אתם מייחסים את זה לפלג השני ולא לפלג הזה. נכון?
ת: גם וגם.
ש: גם ספציפית למשיב 1?
ת: כן. ל-4 החשודים.
ש: איזו הפרעה מיוחסת למשיב 1?
ת: עצם העובדה שמגיעים שוטרים והוא ממשיך לזרוק אבנים, כשמנסים להרגיע את המצב.
ש: אמרת שהוא נעצר במקום אחר.
ת: הוא נעצר לאחר זריקת האבנים. כולם נעצרו לאחר שהשוטרים הצליחו להרגיע את המצב.
ש: יש עד שמזהה אותו באירוע זריקת האבנים?
ת: לא.
ש: מה עם הפציעה?
ת: זה לא מיוחס להם, זה מיוחס לאחר שהיה מעורב בבקשה.
ש: למה זה מופיע בתיק?
ת: כי זה נגזר מהאירוע. העבירות שמיוחסות לארבעת המשיבים כאן הן: תגרה במקום ציבורי, הפרעה לשוטר ותקיפה.
ש: תקיפה של מי?
ת: עצם זריקת האבנים -
ש: על מי?
ת: על הפלג השני. הם בעצמם מודים בחקירה שלהם.
ש: נכון שלמשיב 1 אין עבר פלילי?
ת: נכון.
ש: חוץ מפצוע הירי שאמרת שלא מיוחס להם – יש תעודות רפואיות נוספות?
ת: בשלב זה לא. המתלוננים תמיד מגיעים בגלים לאחר המעצרים.

משיב לשאלות ב"כ המשיב 2:
ש: אשר לי כי הפציעה והירי – לא רק שהיא לא מיוחסת להם, אלא אתם גם חושדים שמי שירה כלל איננו מן המשפחה שלהם ומן הפלג הספציפי הזה.
ת: מהיכרותי עם המשפחה הזו – וטיפלתי במספר רב של תיקים מאז שאני ברהט – יש שני פלגים במשפחה הזו. מבחינתי – החשוד בירי הוא מהפלג של החשודים שיושבים באולם. אך הוא לא כלול בארבעה הללו. הירי לא מיוחס אליהם.
ש: מישהו מהצד השני אמר שהוא נפגע מאבן? שאבן פגעה בו?
ת: השבתי לחברתך – הם תמיד מגיעים אחרי. יום יומיים לאחר מכן מתחילים להגיש תלונות – זה נפצע, וזה נפצע. התשובה היא שעדיין אין מתלוננים כי הם טרם הגיעו.
ש: אז מי הזמין את המשטרה?
ת: התקשרו ל-100. אין לי פה כרגע את הדיווח.
ש: אני אומר לך שמי שהזעיק את המשטרה זה הפלג הזה.
ת: אני לא יכול לאשר ולא להכחיש. יש לי גם עד מהפלג השני שטוען שהוא התקשר.
ש: אשר לי כי כל האירוע התרחש בביתם של המשיבים הללו, או במגרש שלהם, בחצר הבית שלהם.
ת: יש לי עדות אחרת, לפיה זה קרה באזור אחר.
ש: ארבעת המשיבים הללו טוענים בחקירתם שהפלג השני הוא זה שהגיע לבית שלהם והתחיל לזרוק אבנים. זה נכון?
ת: לפי מה שיש לי בתיק ולפי מה שאתה אומר לי – כל צד מפיל את התיק על הצג השני.
ש: אז אתה מאשר שארבעת המשיבים הללו מציינים כי האירוע התרחש בביתם הם, כשהפלג השני הוא זה שהגיע אליהם הביתה, והוא זה שתקף וזרק עליהם אבנים?
ת: אם ככה – אז היו שני אירועים. היה אירוע מקדים ביום שישי, ככל הנראה, והאירוע מיום שבת שהוא האירוע נשוא המעצר. יש גם רקע מקדים. הרקע המקדים היה קודם. קטטה בין שני ילדים. כך עולה. באירוע הזה הם אכן טענו שזה קרה אצלם, באיזור שלהם. לגבי האירוע השני – הצד השני טען שזה קרה אצלו.
ש: השאלה היא האם הטענה היא שהצד השני הגיע לבית של החשודים ותקף?
ת: זה היה בשכונה, ולא בבית שלהם. שני הפלגים גרים באותה שכונה. אני מפנה לדוח הסודי. אבל הם לא אמרו שזה היה במגרש או בקצה של המגרש שלהם.
ש: המשיב שלי אמר לי שהוא אמר בחקירה כי הוא ישב במרפסת ביתו, והם באו והתחילו לתקוף. האם זה נכון או לא?
ת: זה לא נטען.
ש: האם יש בכוונתכם לעצור מישהו מהפלג השני?
ת: יש בכוונתנו לחקור, ומן הסתם – אני מאמין שגם ייעצר.
ש: האם נכון שעדויותיהם מפלילות את הפלג השני, והם טוענים שהם הותקפו והגנו על עצמם? כך אומר החשוד שלי – שהוא הותקף ובסה"כ הגן על עצמו.
ת: כן, הוא טען זאת.
ש: זה היה אתמול. אז למה לא עשיתם שום דבר עם הצד השני?
ת: החקירה האחרונה הסתיימה בשעה 4:45. לאחר שנאספו כל האנשים סיימו את כל החקירות בסביבות 5:00 לפנות בוקר.

משיב לשאלות ב"כ המשיב 4:
ש: האם נכון שלמשיב 4 מיוחסות רק עבירות של תגרה ותקיפה סתם?
ת: כן, וגם זריקת בקבוק תבערה.
ש: איפה זה כתוב בבקשה?
ת: הוא נחקר על כך.
ש: מתי עפ"י הראיות הוא זרק בקבוק תבערה?
ת: זה מופיע בעדות. לא אציין זאת בשלב זה.
ש: לחשוד נאמר מתי אומרים שהוא זרק את הבקבוק. אז גם לי אתה יכול לומר זאת.
ת: לא. שאל את המשיב שלך והוא יגיד לך. בשלב זה אני לא יכול לומר זאת.

ב"כ המבקשת:
לגבי משיב 4 – אבקש להוסיף לבקשה גם את החשד כי זרק בקבוק תבערה באותו אירוע.

ב"כ המשיב 4:
אני מתנגד לבקשה בשלב זה. אנו באמצע דיון בבקשה המקורית. לא יעלה על הדעת שתועלה בקשה לתיקון הבקשה באופן כל-כך דרסטי, עם תוספת של עבירה כ"כ שונה.


החלטה

הנושא עלה בעקבות שאלה של הסניגור. מדובר בחשד חמור. לפיכך אני עושה הפסקה על-מנת שב"כ המשיב יוכל להתייעץ עם מרשו.

השעה 16:24.

ניתנה והודעה היום, כ"ג בניסן תשע"ב, 15/04/2012, במעמד הנוכחים.

מיכל וולפסון, שופטת

- לאחר הפסקה -

המשך חקירה לב"כ המשיב 4:
ש: החשוד 4 אומר שלא נחקר על עבירה של זריקת בקבוק תבערה, אלא נשאל האם נזרק בקבוק תבערה.
ת: אני מקריא מתוך האזהרה שלו ("על כך שאתמול אתה ביחד עם אחרים זרקת אבנים ובקבוק תבערה לעבר ביתו של..."). בעמוד השני של אותה חקירה אכן נשאלה אותה שאלה, אך בנוסף, בעמ' 2 ש' 39 נשאלה שאלה נוספת, והיא – האם הוא זרק בקבוק תבערה, והוא השיב שלא זרק..
ש: מהי התשתית הראייתית לכך שחשוד 4 היה מעורב בזריקה של בקבוק תבערה?
ת: יש עדות ישירה.
ש: האם יש מי שהגיש תלונה על הדבר הזה?
ת: יש עד שנותן ישירות את שמו של החשוד.
ש: המדובר באזרח מהפלג השני?
ת: כן.
ש: שוטרים שהיו בזירה אולי ראו סימני שריפה, סימנים של בקבוק מנופץ וכו', האמנם?
ת: אני מפנה לדוח הפעולה של השוטר יהודה אפללו. לפי דוח הפעולה – עולה שנזרק שם. הוא לא ראה את הזריקה, אלא את הסימנים שלאחר מכן, השרידים, שככל הנראה מעידים על הזריקה.
ש: לפי הטענה – מתי נזרק הבקבוק?
ת: במהלך האירוע.
ש: כלומר – בסביבות 19:30.
ת: יותר מאוחר.
ש: כמה פעולות חקירה יש לעשות?
ת: 17 פעולות, כאשר פעולה מס' 16 מתפתחת ליותר פעולות.
ש: וכמה מהן מתייחסות באופן ישיר לחשוד 4?
ת: מבחינתי, בגלל השיבוש – כל הפעולות. השיבוש והמסוכנות, כמובן.
ש: האם יהיה צורך בבדיקות מדעיות – בדיקות דנ"א, בדיקות כימיות וכו'?
ת: במידה ויתפסו ממצאים – סביר להניח שנצטרך זאת. כרגע אני לא יודע.
ש: האם נכון שהמשיב 4 מעולם לא נחקר במשטרה?
ת: לא נחקר מעולם – זה לא מדויק. מופיע לי תיק אחד סגור.
ש: אין לו עבר פלילי. הוא נעדר הרשעות.
ת: נכון.

נציג המבקשת מסכם:
חוזר על האמור בבקשה ומבקש להיעתר לה במלואה. מדובר במעורבים רבים, עם פעולות רבות, כאשר ישנו קרבן בביה"ח במצב קשה. אני אישית דיברתי עם האחות במחלקה. החשוד של הירי קשור לחשודים פה באולם. הם אותה משפחה. מעבר ליורה יש חשודים נוספים, משני הפלגים. ע"מ לבצע את הפעולות המבוקשות – יש להאריך את מעצר המשיבים, בדגש על פעולה 16, ועד פעולה זו (מלבד 17).

באת-כח המשיב 1 מסכמת:
אני סבורה שבמצב שבו המשיב 1 לא חשוד בעבירה שבעניינה הוגשה תלונה; אין מתלונן; אין אף ראיה שקושרת אותו לעבירות המפורטות בבקשה, כאשר חברי צמצמן לשלוש עבירות; המשיב 1 מוסר שהוא זה שהותקף ע"י בני הפלג האחר של המשפחה; המשיב 1 טוען שנורו יריות לעברו, ונזרקו לעברו אבנים; והתוצאה שחברי מבקש להגיע אליה – היא שדווקא המשיב, עם יתר בני הפלג שלו, יהיו עצורים, כאשר מעורבים אחרים בני הפלג השני – כלל לא נעצרו. אני חושבת שהבקשה למעצר הוגשה מוקדם מידי. אין די בשם המשפחה ובנוכחות בזירה כדי לבקש מביהמ"ש להאריך מעצר. חברי צריך להראות יסוד סביר לחשד כי אכן יש לו מעורבות בעבירות המפורטות בבקשה. לא שמעתי מחברי דבר וחצי דבר בעניין זה. אני תמהה על טענת חברי, לפיה "הם מכירים את המקרים האלה", ויודעים שבעוד יום-יומיים "יגיעו מתלוננים". האם עוצרים אנשים ע"ס כושר נבואי?
מדובר במשיב צעיר, נשוי, שאשתו עומדת ללדת. נמצאים כאן בני משפחתו שיכולים לפקח עליו, וניתן להרחיקו מחוץ לרהט, אל באר-שבע. אני סבורה שדי בהרחקה למספר ימים מצומצם.

ב"כ המשיב 2 מסכם:
אני מצטרף לבקשת חברתי, וחושב שהיא ראויה בנסיבות העניין. התחושה היא שהמשטרה החליטה לעצור דווקא את המשיבים הללו, אך מן הטעם שבפלג השני קיים פצוע ירי, ומוסכם שאנשים אלו לא קשורים לירי, במישרין או בעקיפין. מרשי מודה כי זרק אבנים, בתגובה לזריקת אבנים מן הצד השני, שהתרחשה במגרש בו הוא מתגורר, כשלתפיסתו הייתה זו הגנה עצמית. הסברתי לו שזו לא הגנה עצמית ושלא עושים זאת, אך זה לא המקרה המצדיק מעצר. אני מצטרף לדברי חברתי. על מה עוצרים פה? על תגרה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו? לאן הגענו?
המשיב 2 נעדר עבר פלילי, נשוי ואב לילדים, ועובד בצורה מסוגרת כמסגר. ניתן להרחיקו מאזור המריבה גם כן, לבאר-שבע, למספר ימים, עד להרגעת הרוחות.

ב"כ המשיב 4 מסכם:
מבחינתו של החשוד מס' 4, האירוע של ה-14 לחודש היה אירוע מפחיד ומסוכן, שוב האנשים שגרים באותה שכונה התחילו לתקוף אותו ואת הבית שלו, והוא פעל בצורה הגיונית וסבירה. אמנם הוא מודה שהוא בעצמו זרק אבנים, אך עשה כן מתוך הגנה עצמית, וע"מ להדוף את התוקפים הרבים שהתכנסו מסביב לביתו. אציין כי הנשים והילדים הוברחו מבעוד מועד מתוך פחד לשלמותם, המשטרה הוזעקה, ולמזלו של החשוד 4, המשטרה הצליחה להשתלט על התוקפים ולהרגיע את הרוחות, אלא מה – החשוד 4 מצא את עצמו דווקא עצור וחשוד בשורה של עבירות. אין בכך כל היגיון. התוקפים היו צריכים להיות עצורים, ולא החשוד 4.
המדובר באדם שומר חוק, שמעולם לא הורשע בפלילים, ומפרנס את אשתו ואת שבעת ילדיו בעבודה מסודרת, באשקלון, שם הוא עובד כרתך. ההליכים הללו זרים לו לחלוטין.
התשתית הראייתית של החקירה היא במקרה הטוב דלילה. אין תלונות של ממש, וברגע שאני רואה את העבירה הזו – תגרה – סימן אצלי כי המשטרה לא יודעת מי תקף את מי. יכול להיות שמדובר במהומה כללית של כמה מעורבים, והמשטרה לא יודעת מי תקף את מי. אינני יודע מה טיב הראיה הישירה כדברי החוקר לעניין זריקת בקבוק התבערה. בכל אופן החשוד 4 מכחיש בתוקף כי זרק בקבוק תבערה, ואף שהיה דבר כזה באירוע. היה מדובר באירוע המוני, בשעות הערב, וכבר ב-19:30 ירדה החשכה, ובוודאי שהיה קשה לזהות מה כל אחד עשה. אני מבקש שביהמ"ש הנכבד יעיין היטב בחומר החקירה, ולעניות דעתי – ביהמ"ש הנכבד צריך להגיע למסקנה שאין די בחומר החקירה שנאסף עד עתה כדי להמשיך ולהחזיק את החשוד 4, ויש לשחררו, ולוּ בתנאים של הרחקה.


החלטה

הפסקה על-מנת לעיין בחומר החקירה.

השעה עתה 16:51.

ניתנה והודעה היום, כ"ג בניסן תשע"ב, 15/04/2012, במעמד הנוכחים.

מיכל וולפסון, שופטת

- לאחר הפסקה -

באת-כח המשיב 3 מתייצבת באולם.


החלטה לגבי המשיבים 1, 2 ו-4

בקשה למעצר ימים לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996. מבוקש להאריך המעצר בעשרה ימים. החשדות כנגד המשיבים הן תגרה במקום ציבורי, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ותקיפה סתם.

עיינתי בחומר החקירה ויש בחומר החקירה כדי לקשור כל אחד מהמשיבים לאירוע של תגרה שבה היתה זריקת אבנים כאשר מדובר בסכסוך בין שני פלגים בתוך אותה משפחה. המשיבים 2 ו-4 אינם חולקים כי זרקו אבנים, אך טוענים כי עשו כן כהגנה עצמית. עיינתי בחומר החקירה ועולה גרסה נוספת שחלקה חופפת וחלקה סותרת וחלקה נותרה עמומה במכוון, לטעם לזריקת האבנים. בחומר החקירה גם המשיב 1 קשור לאותם טעמים האמורים, וזריקת האבנים.

ישנה גם טענה של זריקת בקבוקי תבערה בהתייחס למשיב מס' 4. יש בחומר החקירה כדי לבסס זריקת בקבוקי תבערה, ויש גם זיהוי עם המשיב מס' 4.

לגבי הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – הביסוס לבקשה הוא על-פי מסקנה ואינני מוצאת שיש בה בסיס בשלב זה להארכת מעצר.

ככל שמדובר במשיבים שבפני, קמה עילת מסוכנות לנוכח תוכן חומר החקירה בהיבט של מה שגרם להתלקחות של אירוע שהיה אמור להסתיים לכאורה יום קודם. לפיכך קמה עילת המסוכנות, ולאור מספר המעורבים גם מצד פלג המשיבים כולל בינם לבין עצמם יש חשש לשיבוש. יחד עם זאת, אני סבורה כי מספר הימים המבוקש הוא רב מידי, ובנוסף על בית-המשפט לפקח על החקירה במקרה ויש ביסוס לבקשה מעבר למה שהתגלה עד עתה.

לפיכך אני מאריכה את המעצר עד ליום 17.4.12 בשעה 15:00.

החשוד יוכל להשתחרר בתחנת המשטרה גם לפני מועד זה, באם תסתיים החקירה וזאת בתנאים שיקבע קצין משטרה מוסמך.

ניתנה והודעה היום, כ"ג בניסן תשע"ב, 15/04/2012, במעמד הנוכחים.

מיכל וולפסון, שופטת

עו"ד שבד-דאי:
אבקש מינוי מביהמ"ש.


החלטה

אני ממנה את עו"ד יפעת שבד-דאי לפי סעיף 18 (ב) לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995.

ניתנה והודעה היום, כ"ג בניסן תשע"ב, 15/04/2012, במעמד הנוכחים.

מיכל וולפסון, שופטת

ב"כ המבקשת:
אני מפנה את ביהמ"ש לביסוס לבקשה (סומן מב/2). כרגע אין לי להציג בפני ביהמ"ש יתר מזה.

פהד אבו סיאם, ת"ז XXXXXX139:
אני אמנם גר ברהט, אך אני מוכן לפקח על המשיב מס' 3 במשך מספר הימים שביהמ"ש יקצוב, מחוץ לרהט. אני אבוא יחד איתו לתחנת המשטרה אם יידרש לחקירה.
מס' הטלפון שלי הוא: 052-4217198, וכתובתי היא: שכונה 34, בית 116, רהט.

ב"כ המבקשת:
אני חוזר על הבקשה.

באת-כח המשיב:
אני מבקשת לשחרר.


החלטה

הבקשה להארכת מעצר נסמכת על מידע מודיעיני בלתי מוצלב, והמשיב העלה גרסה של אליבי שצריכה להיבדק.
לפיכך אני משחררת את המשיב בתנאים המצטברים הבאים:
1. התחייבות עצמית ע"ס של 20,000 ₪.
ערבות צד ג' על סך של 15,000 ₪ לכל ערב של הערבים הבאים:
פהד אבו סיאם, ת"ז XXXXXX139, כתובת: שכונה 34, בית 116, רהט, טלפון 052-4217198.
3. המשיב ישהה צמוד לערב במשך 24 שעות, מחוץ לעיר רהט, למעט כניסה יחד עם הערב לתחנת המשטרה לחקירה, וזאת עד ליום 17.4.12 בשעה 15:00.
4. הערב יודיע לחוקר התורן בתחנת משטרת רהט עד שעה 21:00 את הכתובת שבה הוא ישהה יחד עם המשיב, בתקופת התנאים המגבילים.
5. המשיב לא ייצור קשר ישיר או עקיף עם מי מהמעורבים בפרשייה או עם מי מבני משפחתו, ובכלל זה גם במעגל של קרבה ישירה, בין על-ידי שיחות טלפון, מתקן של בזק, מחשב, אינטרנט, מסרונים וכל אמצעי אחר, במישרין או בעקיפין, וזאת לתקופה של עד 17.4.12 בשעה 15:00.
6. למען הסר ספק, הפרת תנאי מתנאים אלה, ובכלל זה כניסה לעיר רהט שלא על-פי זימון משטרתי ו/או כניסה לשכונה 34 בעיר רהט בתוך פרק הזמן של התנאים המגבילים, תבסס בקשה למעצר המשיב בעילה של הפרת התנאים.
7. בנוסף, המשיב יהיה רשאי להיכנס לבית-החולים "סורוקה" לחדר מיון בלבד, אלא-אם-כן יופנה בחדר-המיון למחלקה במחלקת אשפוז, בתוך פרק הזמן של התנאים המגבילים. היה והמשיב יידרש לאשפוז כאמור – יודיע הערב למשטרת רהט מיד עם ההחלטה של הרופא על האשפוז, תוך מתן פרטים באיזו מחלקה מדובר, על-מנת שהמשטרה תוכל ליידע בין היתר את אנשי הביטחון של בית-החולים.

ניתנה והודעה היום, כ"ג בניסן תשע"ב, 15/04/2012, במעמד הנוכחים.

מיכל וולפסון, שופטת

ב"כ המבקשת:
אבקש הפסקה לצורך בדיקה האם לבקש עיכוב ביצוע או לא.

- לאחר הפסקה -

ב"כ המבקשת:
לאחר בדיקה אני משיב שאיננו מבקשים עיכוב ביצוע.
1

12


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: עלה פראחין – בעצמו
שופט :
עורכי דין: