ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רשל ועקנין נגד מגדל חב` לביטוח בע"מ :

בפני כבוד השופט דב פולוק

תובעים

רשל ועקנין

נגד

נתבעים

1.מגדל חב` לביטוח בע"מ
2.הכשרת הישוב

בית משפט השלום בירושלים

פסק דין

רקע

התובעת ילידת 5.5.1960, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 7.7.04, בעת שישבה ברכבה בחניה ברחוב קשאני אליעזר בירושלים. התובעת עצרה בחניה במקביל למדרכה כשמנוע רכבה דומם והמתינה לבנה. באותה עת רכב מונית התנגש בחלקה האחורי השמאלי של רכבה (להלן: "התאונה").

בכתב התביעה נטען כי כתוצאה מהתאונה נפגעה התובעת בכל חלקי גופה ובעיקר בראש, בשיניים באוזן שמאל, בצוואר ובגב. התובעת פנתה לקבלת טיפול רפואי בקופ"ח מכבי, אובחנה כסובלת מזעזוע מוח, מפגיעה בבלוטות התריס ומפגיעות בחלקי הגוף השונים.

התביעה הוגשה כנגד נתבעת 1, אשר הייתה המבטחת של רכב התובעת ביום התאונה ובסמוך לו וכן כנגד נתבעת 2, אשר הייתה המבטחת של המונית שהתנגשה ברכב התובעת בחניה, ביום התאונה ובסמוך לו.

בתיק זה התקיימו הוכחות בשאלת החבות. בפסק דין חלקי שניתן על ידי ביום 23.11.09, ואשר התייחס למחלוקת בין הנתבעות קבעתי כי "החנייה האסורה של התובעת שכללה בליטת רכבה מעבר לגבולות מפרץ החניה לתוך מסלול הנסיעה של המונית, יצרה את הסיכון שהביא להתרחשות הנזק ושאילולא החניה האסורה לא היה נגרם הנזק. כלומר, שקיים גם קשר סיבתי משפטי וגם קשר סיבתי עובדתי בין החנייה של התובעת לבין הפגיעה והנזק". לפיכך על נתבעת מס' 1, מבטחת הרכב של התובעת, לפצות את התובעת על הנזק שנגרם לה כתוצאה מהתאונה.

התובעת עתרה למינויי מומחים בתחום האורטופדיה והנוירולוגיה. בית המשפט מינה את פרופ' מושיוב למומחה רפואי מטעמו בתחום האורטופדיה אשר קבע כי בעקבות התאונה נגרמה לתובעת נכות צמיתה בגובה 5% לפי מחצית סעיף 37(5)א' לתקנות המל"ל. לא מונה מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה.

הצדדים בחרו שלא להפנות למומחה שאלות הבהרה ואף לא זימנוהו לחקירה על חוות הדעת.ב

אין חולק כי התובעת נפגעה בתאונה, המהווה "תאונת דרכים" כמשמעות המונח בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה 1975 (להלן: החוק). המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת הנזק.

תצהיר התובעת

בתצהירה שבה התובעת על האירועים שהביאו לפגיעתה כפי שפורטו בכתב התביעה דלעיל, ומציינת כי הפגיעה בבלוטת התריס אובחנה מאוחר יותר.
לטענתה במשך החודש בו שהתה בחופשת מחלה קבע לה המומחה 100% נכות זמנית. כמו כן ציינה התובעת כי בתקופת ההחלמה נזקקה לעזרה וסיעוד אישיים ומציינת שנעזרה בעיקר באימה שעזרה לה בטיפול בילדים ובאחזקה השוטפת של הבית. בעקבות התאונה היא נזקקה לטיפולים רפואיים שונים לרבות טיפולי שיניים. מאז התאונה ובמשך חודשים רבים סבלה התובעת מכאבים ומהגבלות בתנועות הצוואר עם הקרנה אל השכמות והגב, כמו כן סבלה מכאבי ראש, מהרגשת נימול בשפתיים ובלסת התחתונה, מקשיי זיכרון, מכאבי אוזניים ומסחרחורות וחשה רעד בגופה. בשל כאבי הצוואר נאלצת התובעת ליטול כדור ביום להקלה על כאביה.
בתצהירה מפרטת התובעת את נתוני עבודתה ושכרה. התובעת, מורה בהכשרתה לכיתות א'-ט', בעלת ותק של 23 שנים במשרד החינוך, ובפועל עובדת כמורה לאנגלית. לטענתה, עובר לתאונה עבדה במספר בתי ספר אך כיום בשל מצבה כתוצאה מהתאונה היא אינה יכולה להמשיך ולעבוד בבתי ספר נוספים. כמו כן מציינת התובעת כי בשל פגיעתה בתאונה היא נאלצה להפחית בהיקף משרתה כפי שיפורט להלן:
לטענתה עובר לתאונה עמד היקף משרתה בין 108%- 115%. לאחר התאונה ניכרת ירידה בהיקף המשרה ושיעור המשרה עומד על71%- 111%, כאשר חלק ממנו הוא בגין תפקידים מנהליים, הכרוכים בהפחתת שעות בפועל מעבודת ההוראה.
לטענתה מאז שנת הלימודים תשס"ח (כשלוש שנים לאחר התאונה) היא עובדת בהיקף משרה שבין 71%- 93%.
בשנה"ל תשס"ט ירד היקף משרתה לשיעור 71%.
בשנה"ל תש"ע היקף משרתה עמד על 83%.
בשנה"ל תשע"א היקף משרתה עמד על 93%.
לטענת התובעת משנה"ל תש"ע, היא עובדת גם כרכזת אנגלית בביה"ס מקור חיים וגם כמדריכת מורים עולים מטעם משרד החינוך כך ששיעור המשרה בהוראה פרונטאלית ירד והוא עומד על 50%- 60% בלבד.

לטענת התובעת למרות ששכרה הכולל עלה בשל התקדמות בדרגה ובותק, נגרם לה הפסד משמעותי בשל צמצום היקף העבודה.
לטענתה בשנת תש"ע החלה לפעול תוכנית "אופק חדש" למורים שבמסגרתו היה צפוי שכרה לעלות באופן משמעותי, אך בשל פגיעתה בתאונה אין באפשרותה לעבוד משרה מלאה. לטענתה מתעודת עובד ציבור החתומה ע"י סגנית חשב של משרד החינוך במחוז ירושלים, עולה כי בתוכנית אופק חדש, שכרה המשולב של מורה בדרגתה , דרגה 6, ובשנות הוותק שלה, 24 שנים, עומד על 10,581 ₪ בעוד שהשכר המשולב שאותו מקבלת כיום בפועל, עומד על סך 8,240 ₪ .

באשר לעבודתה כמדריכת מורים עולים טענה התובעת כי בעבודה זו אין קביעות ואין וודאות בהמשך העבודה. לטענתה בסוף כל שנה מפטרים אותה ולא מאפשרים לה עבודה רצופה בהדרכת מורים עולים לתקופה העולה על שש שנים. לטענתה היקף משרה זו עומד על שליש מהיקף משרתה וככל שלא תוכל לשוב להוראה פרונטאלית ההפסד יהיה גדול בהרבה והוא יעמוד על כ- 40% משרה שהוא שווה ערך ל-4,000 ₪ לחודש. לעניין זה צירפה התובעת לתצהירה חלק מחוזר משרד החינוך המפרט את תנאי העבודה והשכר של המדריכים.
לאור האמור לעיל, טוענת התובעת כי מאחר ושיעור משרתה עובר לתאונה עמד על 112% ולאחר התאונה עומד שיעור משרתה הממוצע על כ- 94% יש להעמיד את הירידה בהיקף המשרה בשיעור של 19% כאשר השכר עבור משרה מלאה בנתוניה של התובעת עומד על סך 10,600 ₪ והפסד שכר בשיעור 19% מסתכם בהפסד של 2,000 ₪ לחודש. לטענתה אם מביאים בחשבון גם את חלק ממשרתה הנוגעת להדרכת מורים עולים מדובר בהפסד גדול יותר בערך כספי של 3,500 ₪ נוספים.
לפיכך טוענת התובעת כי יש להעמיד את הפסד השכר לשנים המתקדמות יותר בעתיד על סך 3,000 ₪

טענות הצדדים

טענות התובעת בסיכומיה:

פרופ' מושיוב, מומחה מטעם ביהמ"ש קבע לתובעת נכות זמנית למשך חודש בה הייתה נכותה התפקודית הזמנית בגובה 100% וקבע כי נותרה לה נכות רפואית צמיתה בגובה 5%. לטענת התובעת המומחה מצא בבדיקה כאבי צוואר, הגבלת תנועה המלווה בספזם שרירים וברגישות ממוקמת. בדיקת CT הדגימה בלטי דיסק בגובה c4-5 , c5-6, c6-7 עם לחץ על השק.
לטענתה נכותה הינה תפקודית. התובעת עובדת כמורה לאנגלית בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים. לטענתה בשל פגיעתה בתאונה היא מתקשה מאוד בתפקודה, עבודת ההוראה שלה נפגעה באופן משמעותי, היא אינה מצליחה למתוח את ידה וגופה בכדי לכתוב על הלוח ולכן היא נאלצה להפחית מהיקף המשרה שהייתה רגילה לעבוד עובר לתאונה.

הפסדי שכר בעבר

לטענת התובעת מאז שנה"ל תשס"ח, השנה בה היקף המשרה שלה ירד, יש לחשב לפי הפסד השכר כאמור לעיל, על סך 2,000 ₪ לחודש.

הפסדי שכר בעתיד

לטענת התובעת יש לחלק את הפסדי השכר שלה לעתיד לשתי תקופות. האחת- למהלך השנים הקרובות בהם היא משלימה חלק ממשרתה בהדרכת מורים עולים. לטענתה בשנה"ל תשע"ו יסתיימו 6 השנים לעבודת ההדרכה ובתקופה זו יש להעמיד את הפסד השכר על סך 2,000 ₪ לחודש. התקופה השנייה- מאז ועד צאתה לגמלאות כאשר בתקופה זו יש להעמיד את הפסד השכר על סך 3,000 ₪ לחודש.

נזקים מיוחדים

עבור הוצאות נסיעה, בדיקות וטיפולים מבקשת התובעת לפצותה בסכום גלובלי בסך של 1,000 ₪.

עזרה וסיעוד בעבר

בעבור התקופה בה שהתה התובעת באי כושר זמני ונזקקה לעזרה בעיקר מאימה שעזרה לה בטיפול בשלושת ילדיה שבמועד התאונה היו בגילאי 10 -16, מבקשת התובעת לפצותה בסכום של 4,000 ₪.
כמו כן לטענת התובעת בתקופת ההחלמה היא נזקקה גם לעזרה וסיעוד אישיים. בני משפחתה עזרו לה לתפקד ולבצע את עבודות הבית, ולכן יש להעמיד את ההפסד על סך 100 ₪ לשבוע לעבר ולעתיד.

הפסד פנסיה

לטענת התובעת צמצום משרתה משליך ישירות גם על הפסדי זכויות הפנסיה שלה לכן יש לערוך את החישוב בהתייחס להפסדים המשתנים לפי חלוף התקופות.

כאב וסבל

לטענת התובעת בהתאם לנכות רפואית בשיעור 10%, בהתאם לסמכות ביהמ"ש בצירוף שיערוך יש לפסוק לה בגין ראש נזק זה פיצוי בסך 17,159 ₪.

טענות הנתבעת בסיכומיה:

לטענת הנתבעת ומהתיעוד הרפואי מקופת חולים מכבי, שנערך ע"י ד"ר אמיר, עולה פגיעה בצוואר ללא חסר בתנועה או חסר נוירולוגי.

המומחה מטעם בית המשפט, פרופ' מושיוב, קבע בחוות דעתו כי כתוצאה מהתאונה סובלת התובעת מנכות בשיעור 5% לצמיתות בגין הגבלת תנועה מזערית בצוואר. לטענת הנתבעת יתר תלונותיה של התובעת לא הוזכרו בחוות דעתו של המומחה ולא הוגשה על ידי התובעת חוות דעת אחרות להוכחת תלונותיה כאמור.

לטענת הנתבעת נכותה של התובעת הינה מזערית ואין לה השפעה של ממש על כושר תפקודה והשתכרותה של התובעת. לטענתה במשך לא פחות משלוש שנים אחרי התאונה המשיכה התובעת בעבודתה כמורה באותם מקומות עבודה ובאותו היקף משרה ולא הוכח כי נגרם לה הפסד כלשהו בגין התאונה.

לטענתה ההפחתה בהיקף המשרה של התובעת הינה על רקע של מה שהיא מכנה 'עייפות בריאותית' אשר אין בינה לבין התאונה שהתרחשה שלוש שנים לפני כן כל קשר. (ראה פרוטוקול מיום 1.12.11 ע' 8- 9).היקף משרתה של התובעת ירד רק בחודש ספטמבר 2007, מועד פתיחת שנת הלימודים שבסמוך לאחר הגשת התביעה, לטענתה אין כל הצדקה רפואית לכך ויש לראות בכך הפרה של החובה המוטלת על התובעת להקטין את נזקה, הפרה שעל פי הפסיקה גוררת אחריה שלילת פיצויים.

לטענת הנתבעת ההפחתה בהיקף המשרה של התובעת אינה בלתי הפיכה. מתוך החקירה הנגדית ניתן ללמוד כי כל זכויותיה של התובעת נשמרות וכי בחלוף שש שנים של הדרכה זכאית התובעת לשוב להיקף משרתה הקודם תוך שמירה על כל זכויותיה.

הפסדי שכר בעבר

לטענת הנתבעת תקופת אי הכושר של התובעת הייתה בחופשת הקיץ ולכן לא נגרמו לתובעת הפסדי שכר. לגבי יתרת התקופה ומאחר ולא הוכח כי הירידה בהיקף המשרה קשורה לתאונה אין לפסוק לה פיצוי בגין ראש נזק זה.

הפסדי שכר לעתיד

לטענת הנתבעת לא נגרם לתובעת כל נזק היכול להשליך על יכולותיה להשתכר מעבודתה כמורה ולכן אין לפסוק לתובעת פיצוי בגין ראש נזק זה. לחילופין טוענת הנתבעת כי במידה ובית המשפט יסבור כי בכל זאת יש לפסוק לתובעת סכום בגין הפסדי שכר לעתיד הרי שמדובר בנכות נמוכה חסרת השלכה תפקודית ויש לפצותה לכל היותר בסכום גלובלי שלא יעלה על 10,000 ₪

הפסד פנסיה

לטענת הנתבעת לא נגרם לתובעת כל הפסד בגין ראש נזק זה. לטענתה במידה ונגרם לתובעת נזק שכזה היה עליה להוכיחו בראיות.

עזרה וסיעוד

לטענת הנתבעת העזרה המושטת לתובעת דומה בהיקפה ובמהותה לזו שקיבלה עובר לתאונה ומאחר ומדובר בנכות מזערית אין לפסוק לתובעת פיצוי בגין ראש נזק זה.

הוצאות רפואיות ונסיעות.

לטענת הנתבעת התובעת זכאית לקבל את הטיפול הרפואי לו היא נזקקת במסגרת קופת החולים בה היא חברה מכוח הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. לגבי פיצוי בגין הוצאות נסיעה מאחר ומדובר בנכות כוללת בשיעור 5% אין לפסוק לה פיצוי בגין ראש נזק זה.

כאב וסבל

בהתחשב בנכותה הרפואית של התובעת ומאחר והתובעת לא אושפזה יש להעמיד את הפיצוי בגין ראש נזק זה בסך 8,000 ₪

דיון והכרעה

הנכות התפקודית של התובעת

בחוות דעתו בפרק סיכום ומסקנות כותב המומחה: "התובעת מתלוננת על כאבי צוואר בעקבות התאונה הנידונה ביום 7.7.04 בבדיקתה הגבלת תנועות מזערית המלווה בספזם שרירים וברגישות ממוקמת. בדיקת CT הדגימה בלטי דיסק בגובה c4-5 , c5-6, c6-7 עם לחץ על השק. נכותה של התובעת לצמיתות הינה בגובה 5% לפי מחצית סעיף 37 (5) א'. התובעת לא סבלה בעברה מבעיות צוואריות וסביר לקבוע שהנכות נובעת במלואה מהתאונה הנידונה."

התובעת טוענת כי נכותה היא תפקודית. לטענתה בשל פגיעתה בתאונה היא נאלצה להפחית מהיקף משרתה כמורה לאנגלית, ומאחר והיא נמוכת קומה נבצר ממנה לבצע פעולות הדרושות לביצוע עבודתה כראוי. היא מציינת כי ההוראה הפרונטאלית מטבעה דורשת פעילות רבה, הכוללת הפעלת הגוף בעיקר כאשר מדובר בכיתות הנמוכות. בנוסף לא אחת נאלצה להפסיק את פעילותה ומגבלותיה מקשות עליה להשתתף בהשתלמויות מקצועיות דבר שפוגע בשכרה שיש בו מרכיב של גמולי השתלמות.

הנתבעת לעומת זאת טוענת כי מבדיקתו הקלינית של פרופ' מושיוב למדים כי התנועות הסיבוביות של התובעת הן עד 70 מעלות לכל כיוון, ההטיות עד 35 מעלות, הכיפוף עד 2 ס"מ מעצם החזה ויישור צוואר מלא. לטענת הנתבעת עדותה של התובעת באשר למגבלותיה וחוסר יכולתה לתפקד מוגזמת ומופרכת. התובעת טוענת כי אינה יכולה להסתובב לימין למרות שהרופא אמר שכל התנועות מלאות (פרוטוקול דיון מיום 1.12.11, ע' 6 -7) ובנוסף מבקשת התובעת לשבת במהלך מתן עדותה (פרוטוקול דיון מיום 1.12.11 ע' 4).

לטענת הנתבעת אין כל קשר בין נכותה הרפואית המזערית לבין הפחתת היקף משרתה, בעיקר כאשר במשך לא פחות משלוש שנים המשיכה התובעת בעבודתה כמורה באותם מקומות ובאותו היקף משרה. לטענת הנתבעת ניתן לזקוף את הירידה בהיקף השכר בכך שהתובעת עובדת כמורה במשך כ- 25 שנים ומדובר ב'-"עייפות בריאותית" כפי שטוענת התובעת בעדותה (פרוטוקול דיון מיום 1.12.11 ע' 8).

ככלל, ובהעדר נתונים המלמדים אחרת, תשמש הנכות הרפואית גם כמדד עיקרי להערכת הפגיעה התפקודית. לפיכך ולאחר בחינת טענות הצדדים והתייחסותי לחוות הדעת הרפואית, לגילה של התובעת ולמקצועה, אני מעמיד את שיעור הפגיעה התפקודית של התובעת עקב התאונה על 5%.

הפסד השתכרות לעבר

התובעת קיבלה שכר רגיל בעבור התקופה בה הייתה באי כושר מלא. יצוין כי תקופה זו הייתה במהלך חופשת הקיץ של שנת הלימודים תשס"ד.
בעניין זה העידה התובעת במהלך דיון ההוכחות:
ש. התאונה הייתה בחופש הגדול ביולי 2004
ת. כן
ש. והיית בחודש אחד של חופש מחלה
ת. כן
ש. האם נכון שבספטמבר 2004
ת. לא ירדתי במשרה. ידעתי שזה מה שתגיד.
ש. זה בשנת הלימודים שהסתיימה ביוני 2005, שנת לימודים שלמה שלאחר התאונה עבדת באותו היקף משרה כמו שעבדת לפני התאונה ת. נכון
ש. נלך לשנת לימודים נוספת, נלך לספטמבר 2005, זה שנה ויותר לאחר התאונה, אנו מדברים על שנת הלימודים תשס"ו, ואני רואה שהיקף המשרה שלך עולה ל-115 אחוז והוא נשמר כך עד ליוני 2006 ת. נכון
ש. אנו ממשיכים עד יוני 2007 ואנו עדיין ב-112 אחוזי משרה, איפה מתחילה הירידה אחרי התאונה, ב- ספט' 2007 שנת הלימודים תשס"ח, שזה 3 שנים בערך אחרי התאונה ואת יורדת בנקודת הזמן הזו מ-112 אחוזי משרה ל-72 אחוזי משרה.
ת. אוקיי
(פרוטוקול דיון מיום 1.12.11 ע'7- 8)

עובר לתאונה עמד היקף משרתה של התובעת בין 108% -115%. מחקירת התובעת עלה כי התובעת עבדה במהלך השנים שקדמו לתאונה אותו מס' שעות בפועל, אך משום שחלק מהן חושב על בסיס הוראה בחט"ב (משרה מלאה הינה 24 ש"ש) וחלקן חושב לפי הוראה בבית ספר יסודי (משרה מלאה הינה 30 ש"ש) השתנה היקף המשרה מידי שנה.
התובעת חזרה לעבודתה בתחילת שנת הלימודים תשס"ה ועבדה רגיל והיקף משרתה נשאר כפי שהיה עובר לתאונה (ראה תלושי שכר שצורפו לתצהיר התובעת).
בחקירתה טענתה התובעת כי לא חשבה שהבעיה הגופנית תימשך, וציפתה שהיא תחלוף. ובנוסף היא הייתה זקוקה להכנסה, הוצאות הבית היו גדולות והיא עבדה חרף כאביה ומגבלותיה. היא הסבירה את 'הרקע הבריטי של חינוכה והמנטאליות הכרוכה בו כאשר אין מצב שבו היא לא הייתה עובדת ולכן היא המשיכה בעבודתה עד אשר לא יכלה להמשיך יותר ונאלצה לצמצם את היקף עבודתה.(ראה פרוטוקול דיון מיום 1.12.11 ע' 8).
רק בשנת תשס"ח, שלוש שנים לאחר מועד התאונה ירד היקף משרתה של התובעת לבין -71% -93% כפי שפורט לעיל.
כידוע, הפסדי שכר בעבר טעונים הוכחה. בהעדר ראיה בנוגע להפסד ההשתכרות של התובעת לא ניתן לפסוק לה פיצוי כלשהו בגין הפסד שכר בעבר, אף לא בסכום גלובלי או על דרך האומדן.

אובדן השתכרות לעתיד ופנסיה

התובעת מתייחסת לעניינים שבכותרת כאל ראשי נזק נפרדים, ועותרת לפיצוי בגינם. במכלול הנסיבות - ובין היתר לאור הנכות הצמיתה הנמוכה, אין מקום לפיצול שהתובעת עושה בטיעוניה. התובעת הפחיתה באחוזי משרתה החל משנת 2007 ולא מצאתי כי קיים קשר ישיר בין ההפחתה בהיקף המשרה לתאונה לכן יש מקום, לכל היותר, לפסיקת סכום גלובלי, עבור מכלול העניינים שבפרק זה, וגם זאת, רק כדי שלא לקפח את התובעת, למקרה שלנכותה הנמוכה תהיינה בכל זאת השלכות כלשהן בהקשרים אלה. במכלול הנתונים והנסיבות, אני מעמיד את הפיצוי על כל שנכלל במסגרת פרק זה של פסק הדין על 40,000 ₪.

עזרה וסיעוד לעבר ולעתיד

בשים לב לנכות שנקבעה לתובעת ולטיבה, ובהתחשב בכך שיתכן שבסמוך לתאונה נזקקה התובעת לסיוע מסוים מעבר לחובתם המוסרית של קרוביה, מצאתי שיש לפסוק לה פיצוי של 3,000 ₪ בראש נזק זה.

הוצאות רפואיות ונסיעות

לא הוצגו בפני קבלות על הוצאות נסיעה, בדיקות וטיפולים. התובעת בסיכומיה מבקשת סכום גלובלי בסך 1,000 ₪.
אני מקבל שהיו לתובעת הוצאות כלשהן למרות שאין עליהן קבלות, על כן אני פוסק לתובעת פיצוי גלובלי בסך 500 ₪, אשר יהיה הולם את הנסיבות.

כאב וסבל

על בסיס 5% נכות, ללא ימי אשפוז ובניכוי גיל, זכאית התובעת לפיצוי בסך 9,110 ₪.

לסיכום

התובעת זכאית לפיצויים כדלקמן:
אובדן השתכרות לעתיד ופנסיה 40,000 ₪
עזרה וסיעוד לעבר ולעתיד 3,000 ₪
הוצאות רפואיות ונסיעות 500 ₪
כאב וסבל 9,110 ₪
סה"כ 52,610 ₪

אשר על כן הנני מחייב את הנתבעת, מגדל חברה לביטוח בע"מ, לשלם לתובעת תוך 30 יום סך 52,610 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 7934 ₪ וכן אגרת בית משפט והוצאות. אחרי המועד האמור הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

11 מתוך 11


מעורבים
תובע: רשל ועקנין
נתבע: מגדל חב` לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: