ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סולי בר-חן נגד המוסד לביטוח לאומי :

בפני כבוד השופטת אורית יעקבס

המערערת
סולי בר-חן ת.ז. XXXXXX421
ע"י ב"כ עוה"ד זיאד מינזל - מטעם הלשכה לסיוע משפטי

נגד

המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עוה"ד שי צדקה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים - נכות כללית, אשר התכנסה ביום 20.02.11 - (להלן:"הוועדה"), ואשר קבעה כי נכותה הצמיתה של המערערת הינה בשיעור של 49% בתחולה מיום 01.07.10.

2. בתאריך 29.03.12 התקיים דיון לפניי, במסגרתו העלו הצדדים את טענותיהם.
במסגרת הדיון הודיע ב"כ המערערת כי הוא חוזר בו מהטענות שטען במסגרת הודעת הערעור בכל הנוגע לעניין העצירות והחור בלב.

3. להלן, בתמצתיות, טענות ב"כ המערערת בשאר התחומים:

א. טעתה הוועדה בכל הנוגע לבחירתה בסעיף הליקוי הנוגע לתחום הפסיכיאטרי כאשר בחרה בסעיף 34ג' למבחנים, וזאת בניגוד למצבה הרפואי של המערערת כעולה מהמסמכים הרפואיים מהם עולה כי היא סובלת מדכאון וחרדה כרוניים, דבר המקנה לה נכות בשיעור של 30% בהתאם לסעיף 34ד' למבחנים.

ב. טעתה הוועדה בשיעור הנכות ששקבעה למערערת בעניין מחלת הכבד, כאשר לא התייחסה להפרעות בתפקוד הכבד, הפרעות שיש בהן כדי לזכות את המערערת בשיערו של 40% בהתאם לסעיף 16ב' למבחנים.

ג. טעתה הוועדה בקביעת שיעור הנכות לעניין לחץ הדם, וזאת בהתחשב בכך שהמערערת סובלת מלחץ דם קבוע מעל 110, וכן סובלת מנשמת בינונית לאחר מאמץ, מצב שמקנה לה נכות בשיעור של 30% בהתאם לסעיף 39בII למבחנים.

ד. הוועדה לא בדקה את המערערת בתחום הנוירולוגי, ולא התייחסה למצבה הרפואי ולאירועים המוחיים שנגרמו לה.

ה. טעתה הוועדה משלא קבעה למערערת נכות בגין תפקוד כללי, וזאת למרות שהיא נוטלת כמויות של תרופות לרבות תרופות לדילול דם, תרופות המשפיעות, בצורה ניכרת, על תפקודה היומיומי.

4. בא כח המשיב ביקש לדחות את הערעור מאחר ולדעתו לא נפל כל פגם משפטי בדרך פעולת הוועדה, אשר הסתמכה על בדיקה קלינית שביצעה למערערת ועל תיקה הרפואי ואשר החלטתה תואמת את ממצאיה. ב"כ המשיב אף הפנה הפנה לפרוטוקול דיון הוועדה ולכך שלדעתו קיימות התייחסויות לכל התחומים - לעניין הפסיכיאטרי הפנה לממצאים שצויינו, לעניין האירועים המוחיים הפנה לממצאי הוועדה בתחום הנוירולוגי ולעניין לחץ הדם טען כי הוועדה לא נדרשה להתייחס אליו במסגרת הערר.

5. דיון והכרעה

א. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד.
במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ד 213).

ב. מעיון בדוח הוועדה עולה כי היא שמעה את תלונות המערערת ורשמה מפיה:
"ב - 2002 עברתי אירוע מוחי. אני אם חד הורית ל - 7 ילדים. אני סובלת מדכאון מזה שנים, גילו לי בעיה בתפקוד כבד. סובלת מסכרת... לא עשיתי בדיקות לכבד. אני מ - 2002 נמצאת בבריאות הנפש. עברתי מקופ"ח מאוחדת לכללית. בעית שמיעה הומלץ לי על מכשיר שמיעה, ליקוי ראיה"

ג. הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית בתחומים שפורטו במהלך דיונה, תוך שציינה את ממצאיה בפרוטוקול הדיון (סעיף ז' לפרוטוקול).

ד. בכל הקשור לטענות המערערת ביחס לתחום הפסיכיאטרי, עולה מדו"ח הוועדה התייחסות מנומקת לתחום זה. הוועדה דחתה את ערר המערערת, וזאת לאחר שערכה לה בדיקה קלינית בעניין זה: "בהכרה מלאה מסודרת בהופעתה מדברת בטון גבוה, דיבור שוטף, חוזרת לטענות ותלונות, לא מגלה מחשבות שווא, ללא מחשבות בתפיסה, שיפוט דוספורי, סף גירוי נמוך...שיפוט ותובנה תקינים, אין עדות לתכנים אובדניים". בהתאם לכך, הוועדה אימצה את קביעת הדרג הראשון, תוך שהקנתה למערערת 20% נכות בדבר "תגובה הסתגלותית", כהגדרתה בסעיף 34ג לפריטי הליקוי שבתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956. לא נמצאה, אם כן, כל טעות משפטית בדרך פעולת הוועדה בתחום זה, המצדיק קביעה של פגם משפטי בהחלטתה. כבר נפסק כי צורת הבדיקה, לרבות בחירת פריטי הליקוי באשר להם, הינם עניינים שברפואה, בהם אין ערכאה משפטית מוסמכת להתערב בהן.

אשר למסמך הרפואי מיום 11.04.11, הרי שאותו מסמך הינו מאוחר למועד התכנסות הוועדה, אולם אם יחליט, בית הדין, בסופו של דבר שיש מקום לקבל את הערעור בנוגע לעניינים אחרים, הוא ישקול אפשרות להפנות את הוועדה למסמך זה.

ה. אשר לתחום הנוירולוגי, אומנם הוועדה במסגרת דיונה התייחסה לתחום זה, אולם מתוך עיון בממצאי הוועדה לא מצאנו התייחסות כלשהי לנושא האירוע המוחי שאוזכר על ידי המערערת. ממצאי הוועדה בהקשר זה כפי שהפנה אליהם ב"כ המשיב במסגרת טיעוניו, המאגדים לדעתו התייחסות לנושא האירועים המוחיים, אינם מובנים דיים, לפחות למי שאין מקצועו בתחום הרפואה ואינם מאפשרים הפעלת ביקורת שיפוטית על החלטת הוועדה. בכך יש משום פגם משפטי.

ו. אשר לתחום מחלת הכבד, הוועדה אימצה את החלטת הדרג הראשון בתחום זה, וזאת מבלי לבטא במאומה את ממצאיה ולהסביר את קביעתה ביחס לכך, הגם שהמערערת במסגרת תלונותיה הפנתה לאותו עניין "גילו לי בעיה בתפקודי כבד" ולכן גם שענין זה נפל פגם משפטי.

ז. אשר לעניין לחץ הדם, גם בתחום זה הוועדה אימצה את החלטת הדרג הראשון, וזאת מבלי לבטא במאומה את ממצאיה ולהסביר את קביעתה ביחס לכך. לטענת ב"כ המשיב הוועדה לא נדרשה לבחון אותו עניין.
עם זאת, הואיל ועניינה של המערערת מוחזר לוועדה, ובהתחשב בכך שהמערערת העלתה בפני בית הדין את השגותיה (סעיף 3ג לעיל), יש מקום כי הוועדה תתייחס לתלונות המערערת בתחום זה.

6. לסיכום

לנוכח האמור לעיל ,הריני מורה על החזרת עניינה של המערערת לוועדה, על מנת שתפעל כפי שיפורט להלן:
א. תזמין את המערערת ותתייחס למצבה הרפואי בתחום הנוירולוגי ובכלל זה לאירוע או לאירועים המוחיים שעברה. הוועדה תבחן האם יש מקום לקבוע למערערת אחוזי נכות כלשהם בגין מצבה בתחום זה.

ב. תשקול מחדש קביעתה בכל הקשור למצבה של המערערת בגין תחום מחלת הכבד ולחץ הדם. וכן תשקול האם בגין כך, יש לפסוק, בגין ממצאיה באשר לתחומים אלה, אחוזי נכות נוספים לאלו שנפסקו.

ג. תעיין במכתבו של ד"ר קומרובסקי לאוניד מיום 11.04.11, ככל שהמערערת תבקש לעשות כן, ובהתאם תשקול האם לנוכח הממצאים שבאותו מכתב יש לפסוק אחוזי נכות נוספים לאלו שנפסקו בתחום הפסיכיאטרי.

ד. תנמק את החלטתה כדבעי באופן שגם מי שאין מקצועו בתחום הרפואה יוכל לרדת לסוף דעתה ולהפעיל ביקורת שיפוטית על החלטתה.

7. הוצאות

מאחר ומהערערת מיוצגת מטעם הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות.

8. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

אורית יעקבס, שופטת


מעורבים
תובע: סולי בר-חן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: