ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נגד אלעזר חלפלה :

בפני כבוד השופט ערן נווה

תובעת

הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבע

אלעזר חלפלה, ת.ז. XXXXX408
מכלנית 14995

בית משפט השלום בקריות

פסק דין

בפניי תביעת שיבוב שהוגשה ע"י התובעת לאחר ששילמה תגמולי ביטוח למבוטחת שלה, הגב' עדי הירשפלד.

על פי עמדתה של התובעת, פגעה משאית הנתבע ברכב המבוטח שלה בקו עצירה בצומת והסבה לו את הנזקים נשוא כתב התביעה.

בכתב התביעה תואר המקרה כדלקמן:
"בתאריך 22.2.11 או בסמוך לכך עמד מבוטח התובעת בקו עצירה בצומת. משאית נהוגה ע"י הנתבע ביצעה פרסה בתוך הצומת ופגעה ברכב מבוטח התובעת".

למעשה גירסה זו עולה בקנה אחד עם טופס ההודעה על התאונה – סומן מ/1.

עדותה של המבוטחת בביהמ"ש מלמדת, כי לטענתה יש להטיל את האחריות על הנתבע עקב העובדה שהוא זה שפגע ברכבה כשהיא בעצירה ואולם הנסיבות המדויקות אינן כפי שתואר בהודעה על התאונה.

כך תיארה את המקרה:
"עמדתי בצומת. היה רכב לפניי. זו צומת צרה שמצד ימין יש בטונדות ובצומת יש קו לבן. איך שבאתי לגלוש לצד שמאל פתאום ראיתי משאית וקלטתי שהוא נכנס בי".

לשאלת ביהמ"ש:
"הוא בטוח עשה פרסה. הפגיעה ברכבי מצד שמאל. באתי לפנות שמאלה ופתאום קולטת שמשאית התחילה לעקוף אותי ימינה. עמדתי בצומת ראשונה. אני מאמינה ששנינו גלשנו. במקום יש שני נתיבים. איפה שאני עמדתי יש נתיב אחד. לא עקפתי מימין. איך אפשר לעקוף מימין?".

כלומר, הגירסה הלכה למעשה היא, שהנתבע הוא זה שפגע בתובעת, כאשר היא נמצאת בגלישה בצומת. היא מכחישה לחלוטין עקיפה מימין ולמעשה לא ראתה את הנתבע עושה פרסה אלא מגיע ופוגע בה בנסיבות שהיא מסיקה שהיו בעת ביצוע פרסה בצומת.

הנתבע שאינו מיוצג ולא הפעיל את הביטוח שלו בגין השתתפות עצמית, הגיש כתב הגנה שבו ציין בין השאר כדלקמן:
"אני הייתי בעצירה בתמרור עצור בצומת בת ירח. בקטע של כביש זה התבצעה עבודה על ידי הקבלן יאיר רחמים שבאותו יום עבדתי דרכו. באותו הזמן היה שוטר במקביל לתמרור עצור שכיוון את התנועה מטעם מע"צ והתובעת עקפה אותי מצד ימין כאשר אני אמור לפנות ימינה. התובעת לא חיכתה עד אשר אני אפנה ועלתה לשוליים וכלל לא יכולתי לראות אותה דרך המראות של המשאית שלי מכיוון שהיא הייתה מתחת למראה בצד ימין, שזה שטח מת במשאית. לאחר שהזזתי את המשאית השוטר שהיה נוכח שם אמר במפורש לאביה של התובעת שהיא אשמה בתאונה".

כאשר התחלתי את הדיון הצעתי לנתבע, לאור כתב ההגנה, להביא לעדות את אותו שוטר שהסתבר שהינו עובד אבטחה במקום או את אחד העדים שהיו במקום.
הסברתי גם לנתבע את החשיבות הרבה לשמיעת אותם עדים, ואולם הנתבע למעשה טען שאינו יודע בדיוק במי מדובר וגם שהוא חושש שאותם עדים לא יבואו לתת עדות, למרות שביהמ"ש הסביר לו שיש לביהמ"ש את האמצעים לחייב אותם להגיע לעדות אם יש צורך בכך.
משלא הסכים הנתבע להביא את אותם עדים, אין לי אלא להתעלם מכל אותם סעיפים בכתב הגנתו הנוגעים לכך שהשוטר או מי מהעדים קבע שהוא לא אשם והאשמה היא על מבוטחת התובעת או שהיו עדים שהיו יכולים לתמוך בגירסתו.

על פי גירסתו בפרוטוקול ביהמ"ש:
"היא נכנסה בי מצד ימין. באתי לנסוע, רק התחלתי את הנסיעה ושמעתי את הפגיעה. מיד יצאתי מהרכב ושאלתי אותה איך היא עוקפת אותי מצד ימין. היא פגעה בי ולא אני פגעתי בה. אני רק התחלתי את הנסיעה והרגשתי את המכה. לא ראיתי אותה. היא לא הייתה בעצירה כי אני הייתי בקו עצירה".

ועוד הוסיף הנתבע וטען:
"באתי לצלם ובעלה ניסה לדרוס אותי. לא הגשתי תלונה כי אני לא עושה מזה עניין. היתה לה פגיעה קודמת ברכב ואמרתי לה שלא להכניס את זה לתביעה ושלא תנצל את זה".

למעשה, על פי גירסתו של הנתבע, ניסתה מבוטחת התובעת להידחף אל עבר נתיב הנסיעה שלו, כשהוא רק התחיל את הנסיעה והיא פגעה בו בנסיבות של עקיפה מימין. עוד הוא טוען, כי בעלה של המבוטחת שהגיע למקום ניסה לפגוע בו.
אינני נותן אמון בגירסתו זו של הנתבע.
ראשית, שמעתי את מבוטחת התובעת ולא התרשמתי שמדובר במבוטחת שביקשה להידחף אל עבר נתיב נסיעה של משאית המתחילה בתנועה. לא התרשמתי גם לאחר ששמעתי את בעלה של המבוטחת, אשר נכח באולם, כי מדובר באדם אשר הפעיל אלימות כלשהי כלפי הנתבע. עלי לציין, כי טיעוני הנתבע, כי יש ניסיון להוסיף נזק שלא היה ולא נברא או שניסו לדרוס אותו, הם טיעונים חדשים שהופיעו לראשונה בפרוטוקול ביהמ"ש.

זאת ועוד, גם מוקדי הנזק כפי שניתן להתרשם מתמונות רכב המבוטחת, אשר סומנו על ידי מ/2, אינם תומכים בגירסתו של הנתבע ומלמדים שהנתבע הוא זה שפגע במבוטחת התובעת ולא מבוטחת התובעת היא שפגעה בנתבע.

הוסף לכך את העובדה שהנתבע יכול היה להביא עדים שיתמכו בגירסתו ולא הביא, כי יש לדחות את גירסתו של הנתבע.

דין התביעה אפוא להתקבל.

אני פוסק כי על הנתבע לשלם לתובעת את סך התביעה בסך 6,000 ₪ בתוספת אגרת בימ"ש ראשונה ששולמה כנגד קבלה ובתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 800 ₪ כולל מע"מ, וכן בתוספת 250 ₪ הוצאות העדה.

סכומים אלה ישלם הנתבע לתובעת תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

אני קוצב את שכרה של העד בסך 250 ₪ ומחייב את התובעת לשלם את שכרה של העדה, אשר השיפוי בגין ההוצאות יהיה על הנתבע.

ניתן בזה פטור ממחצית שנייה של אגרת בימ"ש.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
נתבע: אלעזר חלפלה
שופט :
עורכי דין: