ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אחמד זבידי :

10201154811

בפני כבוד השופט אבישי קאופמן

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשמים

אחמד זבידי

בית משפט השלום לתעבורה בעכו

החלטה

בתיק זה מיוחסת לנאשם עבירה של נהיגה ברכב מסוכן ביום 20.1.11.

ההקראה בתיק נערכה ביום 12.5.11, הנאשם לא התייצב ונגזר עליו עונש של פסילת רשיון לחודש ימים, פסילה על תנאי וקנס.

ביום 23.11.11 הגיש הנאשם בקשה לביטול פסק הדין וטען כי לא ידע על הדיון ולא קיבל הזמנה אליו. בהחלטה שניתנה באותו יום ציינתי כי מדובר בעבירה מסוג "הזמנה לדין", ובה נמסר לאדם דוח הכולל הזמנה לדיון, לפיכך אין אפשרות לקבל טענה כללית כי הנאשם לא ידע על הדיון, וחובה עליו להסביר טענתו.

ביום 1.12 הגיש הנאשם בקשה מתוקנת ובה טען כי במועד רישום הדוח לא נאמר לו דבר על הדיון, אלא רק כי עליו לתקן את הרכב ולחזור כעבור ימים אחדים לבדיקה על מנת לקבל את רשיון הרכב "וכך עשיתי ולא הוסבר לי כי עלי להתייצב וכי יוגש נגדי כתב אישום".

לאחר הגשת הבקשה המתוקנת קבעתי אותה לדיון ליום 14.12 תוך קביעה כי ביצוע פסק הדין יעוכב אם יפקיד הנאשם סכום של 750 ₪ בתיק.

במסגרת הדיון התנגדה המאשימה לבקשה, טענה כי הדוח וההזמנה לדין נמסרו כדין לנאשם, ולפי הנחייתי ביקשה ארכה על מנת לבדוק את טענת הנאשם כי חזר לבדיקה והודעת איסור השימוש ברכב בוטלה. התשובה אמורה הייתה להימסר בדיון מיום 1.2, אולם המאשימה לא השלימה בדיקתה והדיון נדחה ליום 25.3.12.

במסגרת הדיון הנוסף טענה המאשימה כי טענת הנאשם שקיבל ארכה לתיקון הרכב ובדיקה חוזרת אינה נכונה כלל שכן לרכב ניתן היתר לנסיעה בגרירה בלבד.

עיון בחומר שהוגש מגלה כי השוטר ביבס, אשר מסר לנאשם את הודעת איסור השימוש ציין במזכר כי "למרות שהובהר לו מספר פעמים שהוא צריך להזמין גרר לרכב ואמר לי שהזמין, ברגע שעזבתי אותו ובדקתי רכב אחר, נסע מהמקום במהירות".

עיון בהודעת איסור השימוש מגלה כי לנאשם לא ניתנה שהות לתיקון הרכב אלא הוראה להעביר את הרכב בגרירה למוסך. הנאשם אכן זומן בפני קצין משטרה אך זאת לא לשם הצגת אישור על תיקון הרכב, אלא לשם שימוע לפי סעיף 57א לפקודת התעבורה.

מהאמור לעיל עולה כי טענת הנאשם בדבר מתן ארכה לתיקון הרכב אינה נכונה, ומקל וחומר שלא הוצג כל אישור בדבר תיקון הרכב על ידו.

יוער כי לנאשם לא מיוחסת עבירה של נהיגה ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש, אלא נהיגה ברכב במצב מסוכן. לפיכך, גם אם תוקן הרכב לאחר מועד רישום הדוח, אין המדובר בהגנה של ממש כנגד העבירה המיוחסת לו.

הגנת הנאשם התייחסה למעשה רק לטענה בדבר אי קבלת זימון לדיון. אינני מקבל טענה זו. הנאשם קיבל את הדוח אך לא הבין כי הוא כולל הזמנה לדין מאחר ואינו קורא עברית לטענתו והדבר לא הוסבר לו. אם קיבל הנאשם דוח שאינו מבין את תוכנו חובה היה עליו לברר את האמור בו ולא להניח כי מדובר במסמך "סתמי" שאין צורך בכל פעולה לגביו.

נסיבות העבירה, כפי שעולות מהמסמכים שהוגשו מגלות כי הנאשם בחר לעזוב את המקום בנסיעה למרות שהדבר נאסר עליו והתעלמות מהדוח שקיבל מצטרפת להתנהגות זו ומלמדת על זלזול בעבירה המיוחסת לו ובפעילות המשטרה לאכיפה נגדו.

יתרה מכך, אף גזר הדין בתיק, אשר ניתן כאמור בחודש מאי נשלח לנאשם אך הוחזר ביום 12.6.11 בצירוף הערה "לא נדרש". בנסיבות אלה ספק אם יש לראות את הבקשה שהוגשה בחודש נובמבר כבקשה כדין.

מכל הטעמים שלעיל גם יחד, מאחר ומצאתי כי הנאשם הוזמן כדין לדיון ולא התייצב ומאחר ומצאתי כי שפיטתו שלא בפניו לא גרמה לו לעיוות דין, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין.

פסק הדין בתיק מיום 12.5.11 יישאר על כנו ועיכוב הביצוע מבוטל.

הפיקדון שהפקיד הנאשם יועבר על חשבון הקנס בתיק, והיתרה תשלום לא יאוחר מיום 1.6.12.

הנאשם יפקיד את רשיונו לריצוי הפסילה שהוטלה עליו עד יום 15.4.12. הפסילה בתוקף מהמועד הנ"ל או ממועד מוקדם יותר אם יופקד הרשיון קודם לכן.

יש להמציא את ההחלטה לנאשם באמצעות סנגורו עו"ד סלימאן.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אחמד זבידי
שופט :
עורכי דין: