ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עומרי חאלד אבו ליל נגד מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א :

ת"א 5066/07 עומר חאלד אבו ליל נ' שילוח, חברה לביטוח ואח'

בפני כבוד השופטת עירית הוד

תובע
עומרי חאלד אבו ליל

נגד

נתבעים

  1. מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א
  2. שלוח הראל חברה לביטוח בע"מ
  3. בועז בנאי 059778753
  4. סאלח סאלח ת.ז XXXXXX987
  5. מרכז הגליל סוכנות לביטוח בע"מ

בית משפט השלום בנצרת

החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

לפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר.

עסקינן בתביעה אשר הגיש המבקש נגד המשיבים. המשיבים הינם חברות ביטוח וסוכני ביטוח. במסגרת כתב התביעה טען המבקש כי בחודש ספטמבר 2004 התברר, כי הוא חולה בסרטן. לטענתו, בנסיבות האמורות הוא פנה למשיבים בכדי שישלמו לו תגמולי ביטוח אולם דרישתו נדחתה בטענה, כי הביטוח אשר היה לו אצל המבטחת הראשונה בוטל וכי טרם עברה תקופת האכשרה לשם קבלת תגמולי ביטוח במסגרת הביטוח החדש. לטענתו, סוכני הביטוח התרשלו שעה שלא מסרו לו מידע רלוונטי. כן טוען, כי הוא משלם פרמיית ביטוח לשתי חברות הביטוח.

ביום 24.1.12, ומשלא התייצבו המבקש או בא כוחו לדיון, ניתן פסק דין לפיו נמחקה התובענה והמבקש חויב בהוצאות. המבקש עותר, כי בית המשפט יבטל את פסק הדין האמור. לטענתו, הזמנה לדיון התקבלה במשרד של בא כוחו אולם מועד הדיון לא נרשם ביומני משרדו. לטענתו, היעדרות בא כוחו מהדיון נבעה מטעות אנוש של פקידתו החדשה של בא כוחו ולא מזלזול בבית המשפט או בצדדים.

המבקש טוען, כי באי כוחם של סוכני הביטוח טענו, כי הם ניסו להתקשר לבא כוחו במעמד הישיבה אשר במסגרתה ניתן פסק הדין אולם לא עלה בידם להשיגו. לטענתו, לאור טענה זו ניתן פסק הדין בו עסקינן. המבקש טוען, כי אין ממש בטענה לפיה ניסו להשיגו במועד האמור.

המבקש מוסיף וטוען, כי עד ליום הדיון לא התקבלה במשרדו חוות דעת מטעם המשיבים. לטענתו, ככל שהייתה מתקבלת חוות דעת הרי שסביר שהוא היה עולה על התקלה המשרדית אשר בגינה לא נרשם הדיון ביומנו. לטענתו, בהעדר חוות דעת נגדית הרי שממילא התייתר הדיון אשר במסגרתו ניתן פסק הדין.

המבקש התייחס לישיבה אשר נערכה ביום 27.9.11, ואשר אף אליה הוא לא התייצב, וטען, כי לא התייצב מאחר והוסכם בינו לבין בא כוחה של חברת הביטוח שילוח, כי הדיון יידחה בשל העדר חוות דעת מטעם חברות הביטוח.

לבסוף טען המבקש, כי בנסיבות מיוחדות ומסוימות יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית- עשיית משפט וצדק, על פני שמירה על כללי הפרוצדורה בקפדנות מוגזמת. לטענתו, בנסיבות המקרה בו עסקינן יש להיעתר לבקשתו.

לטענת המשיב מס' 3 (בועז בנאי) דין הבקשה להדחות כבר מהטעם, כי בניגוד לאמור בתקנות סדר הדין האזרחי לא התייחס המבקש לסיכויי תביעתו.

עוד טוען המשיב מס' 3, כי המבקש טוען שקיבל את פסק הדין ביום 2.2.12 ועצם ההמתנה והגשת הבקשה יומיים לפני תום המועד להגשתה מלמדת על אי רצינות תביעת המבקש.

לטענתו, פסק הדין ניתן לאחר שבא כוחו של המבקש לא התייצב לשתי ישיבות וזאת תוך זלזול רב בזמנם של בית המשפט והצדדים. לטענתו, אין לקבל את טענת המבקש לפיה בא כוחו נעדר מהישיבה הראשונה בשל הסכמה אשר התגבשה בינו לבין בא כוחה של הראל שכן בישיבה האמורה המתינו לו הצדדים ובא כוחה של הראל הודיע, כי הוא מופיע רק על דעת בא כוחה של מנורה. המשיב מס' 3 טען עוד, כי הוא לא הופיע לישיבה האמורה בשל העובדה שהיה זה יום חג עבורו ועורך דין שחאדה הופיע מטעמו.

המשיב מס' 3 טען, כי במסגרת ההחלטה לפיה נמחקה התובענה ציין בית המשפט, כי משידע בא כוחו של המבקש על הישיבה מיום 27.9.11 מצופה היה ממנו כי יבדוק לאיזה מועד נקבע הדיון. לטענתו, בפרוטוקול הדיון מיום 24.1.12 לא צוין כי בא כוחו או עו"ד שחאדה ניסו להתקשר לבא כוחו של המבקש או, כי התבקשו לעשות כן וראוי היה שהמבקש לא יעלה טענה כאמור.

גם לטענת המשיב מס' 4 (סאלח סאלח) דין הבקשה להדחות. לטענתו, המבקש לא התייחס לסיכויי תביעתו ולא הוכיח, כי קיים טעם מיוחד המצדיק היעתרות לבקשתו. עוד טען, כי התובענה הוגשה לאחר התיישנותה, אין עילת תביעה וכי המבקש הפר את חובת הגילוי ויש בכך כדי ללמד על סיכויי התביעה. כן טוען, כי הטעות המשרדית הנטענת אינה מהווה טעם מיוחד ולא ידוע לו על סיכום כלשהו בקשר לישיבה מיום 27.9.11, כפי שטען המבקש.

המשיב מס' 4 טוען, כי ההחלטה באשר למחיקת התובענה ניתנה כדין, לאחר שהמבקש לא התייצב לדיון ובהתאם להוראות תקנה 157(3) לתקנות סדר הדין האזרחי. לטענתו, בית המשפט בחר למחוק את התובענה ולא לדחות אותה. המשיב מס' 4 טוען, כי עסקינן בהחלטה סבירה.

דיון ומסקנות

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה מצאתי, כי דין הבקשה להידחות, כפי שיפורט.

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי ניתן להגיש בקשה לביטול החלטה אשר ניתנה במעמד צד אחד תוך 30 יום מהמועד בו הומצאה ההחלטה. פסק הדין נשוא הבקשה שלפניי ניתן ביום 24.1.12 והבקשה לביטולו הוגשה ביום 29.2.12, קרי בחלוף למעלה משלושים יום מהמועד בו ניתן פסק הדין. כאמור, המועד הרלוונטי הוא המועד בו הומצא פסק הדין למבקש. על כתפי המבקש מוטל הנטל להוכיח את המועד האמור. במסגרת הבקשה נטען, כי פסק הדין התקבל במשרד בא כוחו של המבקש ביום 2.2.12. יש לציין, כי התצהיר אשר צורף לבקשה אינו תומך בטענה האמורה.

תקנה 157(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 קובעת, כי מקום בו נתבע התייצב לדיון והתובע לא התייצב, לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הנתבע, למחוק את התובענה או לדחותה. במקרה בו עסקינן, המבקש לא התייצב לדיון מיום 24.1.12 והמשיבים התייצבו לדיון האמור וביקשו, כי התובענה תמחק. בנסיבות אלו, בית המשפט היה רשאי למחוק את התובענה. לפיכך, הרי שפסק הדין, לפיו נמחקה התובענה, ניתן כדין.

המבקש טען, כי אין ממש בטענה לפיה באי כוחם של המשיבים ניסו להשיגו במועד הדיון. במסגרת פרוטוקול הדיון מיום 24.1.12 לא צוין, כי באי כוחם של המשיבים או מי מהם ניסו להשיג את בא כוחו של המבקש או כי התבקשו לעשות כן. יתרה מזאת, אין מחלוקת כי אין עסקינן בתנאי ליתן פסק דין בהעדר התייצבות ודי באי התייצבות המבקש, על אף הזמנתו כדין, בהתייצבותם של המשיבים ובבקשתם, כי יינתן פסק דין כאמור.

כעת יש לבחון האם מתקיימים הטעמים המצדיקים את ביטול פסק הדין מחמת שיקול הדעת המסור לבית המשפט. בעניין זה היה על המבקש להוכיח את סיבת מחדלו ולהצביע על סיכויי תביעתו. מצאתי, כי לא עלה בידי המבקש לעשות את המוטל עליו בעניין זה.

טענת המבקש לפיה לא התייצב לדיון מיום 27.9.11 בשל הסכמה, כי הדיון האמור יידחה לא הוכחה. יתרה מזאת, אין מחלוקת, כי פסק הדין לא ניתן בשל ההיעדרות מהדיון האמור, כי אם בשל היעדרותו מהדיון אשר נערך ביום 24.1.12. לפיכך, אף אם תתקבל טענת המבקש באשר להסכמה האמורה הרי שאין בכך בכדי להועיל לו. יחד עם זאת כאמור, הסכמה כזו לא הוכחה ונתתי דעתי לכך שהתובע לא התייצב לשתי ישיבות קדם משפט שהתקיימו בתיק.

מהבקשה עולה, כי ההזמנה לדיון התקבלה במשרד בא כוחו המבקש. כמו כן, המבקש ידע על הדיון במסגרתו נקבע מועד הדיון מיום 24.1.12 ועל כן היה עליו לברר את מועד הדיון. המבקש טוען, כי ההזמנה לדיון הגיעה למשרדו אולם בשל טעות אנוש של פקידתו מועד הדיון לא נרשם ביומני משרדו. טענת המבקש באשר לטעות המשרדית אינה מהווה טעם המצדיק את ביטול פסק הדין נשוא הבקשה. אף אם קיימים למבקש טענות במישור יחסיו עם בא כוחו אין בכך בכדי להצדיק את ביטול פסק הדין.

המבקש טוען, כי אם היה מקבל חוות דעת מטעם המשיבים סביר, כי היה עולה על טעותו. ברי, כי אין לקבל את ניסיון המבקש להטיל את האחריות בעניין זה על כתפי המשיבים. כאמור, המבקש, אשר ידע כי התקיים הדיון במסגרתו נקבע מועד הדיון מיום 24.1.12, אמור היה לברר את מועד הדיון.

כמו כן, איני מקבלת טענת המבקש לפיה ממילא הדיון הרלוונטי אמור היה להדחות, בשל העדר חוות דעת מטעם חברות הביטוח. משנקבע הדיון האמור ולא בוטל הרי שהיה על המבקש להתייצב לדיון.

סבורני, כי על הליך משפטי להתנהל במשך זמן סביר. עסקינן בתובענה אשר הוגשה ב- 8.8.07. ברי, כי אין ליתן יד להתמשכות ההליכים בתובענה זו זמן כה רב. היעתרות לבקשה יש בה בכדי לפגוע פגיעה קשה בזכויותיהם הדיוניות של המשיבים ובין היתר, זכותם, כי התובענה אשר הוגשה נגדם תסתיים בחלוף פרק זמן סביר ממועד הגשתה. הלכה היא, כי תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו. זכות הגישה לבית המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שכנגד. בית המשפט לא ייתן ידו לפגיעה כאמור. התנהלות המבקש אשר לא התייצב לדיונים גרמה לבזבוז זמנו של בית המשפט ובזבוז זמנם של המשיבים.

אכן, לא בנקל יסגור בית המשפט את שעריו בפני צד אולם במקרה דנן מצאתי, כי ניתן למבקש יומו בבית המשפט. ניתנה לו ההזדמנות לשטוח טענותיו כנגד המשיבים. המבקש בחר שלא למצות את זכותו האמורה. כמו כן, במסגרת פסק הדין רק נמחקה התובענה ולא נדחתה, ומכאן שפסק הדין האמור לא נעל את שערי בית המשפט בפני המבקש ופתוחה לו הדרך להגיש תביעתו מחדש ואף בכך יש בכדי לתמוך בעמדתי באשר לדחיית הבקשה.

בשולי הדברים אציין, כי במסגרת בקשתו לא התייחס המבקש כלל לסיכויי תביעתו, על אף שעסקינן בשיקול רלוונטי בעת דיון בבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר.

התוצאה:

כאמור, מצאתי כי לא נפל פגם בהליך מתן פסק הדין בתובענה בה עסקינן. כן, לאור האמור לעיל, לא שוכנעתי, כי יש להיעתר לבקשה בשל שיקולים של צדק.

בנסיבות האמורות, הבקשה נדחית. איני עושה צו להוצאות נוסף מעבר להוצאות בהן חויב התובע במסגרת ההחלטה המוחקת את התביעה.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עומרי חאלד אבו ליל
נתבע: מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א
שופט :
עורכי דין: