ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נגד יעקב מרדינגר :

38/06

בקשה מס' 21
בפני כבוד השופטת יעל פרדלסקי

מבקשים

  1. יעקב מרדינגר
  2. אגיפוס בע"מ

נגד

משיבים

מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

החלטה

לפניי בקשה להתיר לנאשמים 1 ו-2 (להלן: "הנאשמים"), להביא ראיות נוספות כדלקמן:
עדות של עו"ד דנטה באריוס גראציוסי (להלן: "גראציוסי"), עדות של מר חואן אנטוניו קארקבלו (להלן: "קראקבלו"), עדות של מר חואן לואיס אירולוגי (להלן: "אירולוגי"), עדות של מר פקונדו סגאל (להלן: "סגאל") ,חוות דעת מומחה של הגב' סימה אנקונה, חוות דעת מומחה של מר אבנר רוזנגרטן, מסמכי העברה בנקאית לברוקר שטיפל בעסקת קריספלד ואישורי חברת "בזק".
לבקשה צורפה חוברת ראיות חדשות שתוכנה בתמצית יפורט להלן:
נספח א'- מכתב מעו"ד גראציוסי מיום 20/5/11, תלונה של עו"ד גראציוסי למשטרת מונטבידאו מיום 30/11/10, דו"ח משטרת מונטבידאו מיום 30/12/10 שנמסר לעו"ד גראציוסי (מקור+תרגום נוטריוני לעברית).
נספח ב'- הצהרת מר קראקבלו במשטרת מונטבידאו מיום 21/12/10, ותצהיר של מר קראקבלו מיום 27/12/10 בצירוף צרופות (מקור + תרגום נוטריוני לעברית).
נספח ג'- תצהיר של מר אירולוגי מיום 20/5/11.
נספח ד'- תצהיר של מר סגאל מיום 12/5/11.
נספח ה'- חוות דעת מומחה של הגב' סימה אנקונה מיום 14/12/10.
נספח ו'- חוות דעת מומחה של מר אבנר רוזנגרטן מיום 17/5/11.
נספח ז'- מסמכים ביחס להעברה בנקאית הכוללים שדר פקס מיום 15/3/01, שנחזה שנשלח ע"י הנאשם, חשבונות חברת Consulting Financial Intl.Corporate Banking מתאריכים 28/12/00, 13/2/01, ,13/3/01 בקשר ל-FIB, וטופס הצהרה בדבר תשלום לתושב חוץ בסך 67,500 דולר ועליה חתימה הנחזית להיות של הנאשם.
נספח ח'- אישורי חברת בזק (תעודה מוסדית) מיום 6/1/11 על פירוט תשדורות פקס יוצאות ממספר הפקס של הנאשם, ומיום 6.10.11 על שיוך מספרי הפקס הרלוונטיים לנאשם.
נספח ט'- חילופי מכתבים בין ב"כ המאשימה וב"כ הנאשמים, עו"ד תל צור.
נספח י'- תצהיר של הנאשם, מכתב מעו"ד גראציוסי מיום 20/5/11, מכתב של בתו של הנאשם- רוני, ותצהיר של רו"ח ורד כהן, על המאמצים שעשו הנ"ל לאיתור ראיות נוספות.
רקע
כנגד הנאשמים ואחר הוגש כתב אישום מתוקן בשנית (להלן: "כתב האישום") אשר כלל 2 אישומים.
ביום 28/7/09 זיכה כבוד השופט מור את כל הנאשמים משני האישומים.
בפסק דין מיום 15/9/10 שניתן בע"פ 7802/09 מחוזי ת"א שהגישה המאשימה על הכרעת הדין , הורשעו הנאשמים בכל העבירות שיוחסו להם באישום הראשון, נשאר בעינו זיכוי הנאשמים באישום השני וזיכוי האחר מכל האישומים. התיק הוחזר לבית משפט השלום לשמיעת טיעונים לעונש ולגזירת עונשם של הנאשמים, כאשר כבוד נשיאת בית משפט השלום בת"א העבירה את התיק לטיפולי.
במועד הטיעונים לעונש, העלו לראשונה ב"כ הנאשמים, אשר לא יצגו את הנאשמים בהליכים הקודמים, את הבקשה להביא ראיות חדשות, ואילו המאשימה התנגדה לבקשה. לאחר שבית המשפט המחוזי אליו הפניתי את הצדדים קבע, שאין לו סמכות לדון בבקשה, ובהמשך להחלטתי שיש לבית משפט השלום אליו הועבר התיק לשמיעת הטיעונים לעונש ולגזירת עונשם של הנאשמים סמכות לדון בבקשה, הציגו ב"כ הצדדים הסדר דיוני.
בהתאם להסדר הדיוני, הגישו ב"כ הנאשמים טיעונים משפטיים בכתב בצירוף חוברת הכוללת את הראיות החדשות שהנאשמים מבקשים מבית משפט לאשר הבאתם. המאשימה הגישה התנגדותה לבקשה ופירטה את התנגדותה לכל עד ומסמך שהנאשמים ביקשו להביא, וב"כ הנאשמים הגישו תגובה בכתב לתגובת המאשימה. כשהוסכם במסגרת ההסדר הדיוני שבית משפט יכריע בבקשה על יסוד החומר בכתב שהוגש ע"י ב"כ הצדדים.
בבקשתם מציינים המבקשים שמדובר בראיות עיקריות נוספות, שהן ראיות חדשות שלא היו ברשות הנאשמים בעת שהתנהלו ההליכים הקודמים במשפט ובערעור, ושהבקשה נתמכת בתצהירים של הנאשם, של בתו- רוני, ושל רו"ח ורד כהן, אודות המאמצים הרבים שנקטו לאורך זמן להשגת הראיות החדשות.
הראיות החדשות לטענת המבקשים נחלקות לשני מעגלים: במעגל הראשון מצויות ראיות המוכיחות את עצם ביצוע עסקת קריספלד על כל מרכיביה כפי שנטען ע"י הנאשמים, ובמעגל השני נמצאות ראיות תומכות, הבאות להפריך את הקביעה של בית המשפט המחוזי בדבר המסמכים המזויפים ולאשש טענות הגנה מסוימות שהועלו בתגובה לאישום.
בבקשתם מציינים המבקשים שמדובר במסה קריטית של ראיות חדשות היורדות לשורש המחלוקת, אשר לא ניתן להתעלם מהן ואשר משקלן הסגולי עשוי ברמה גבוהה של הסתברות להביא לזיכוי הנאשמים.
לטענת המבקשים שיקול הדעת להתיר הבאת ראיות נוספות בכל שלב של ההליך, נעוץ בצורך להביא לחשיפת האמת על מנת לעשות דין צדק, ולמנוע הרשעת חף מפשע ועיוות דין. עוד טוענים המבקשים, כי בפסיקה נקבע שקיים יחס הפוך בין השיקול של חשיבות הראיות וכוחן הראייתי לבין השיקול של עיתוי הבאת הראיות, כך שככל שכוחן הראייתי של הראיות החדשות חזק יותר באופן שקיים פוטנציאל של ממש להביא לשינוי בתוצאת ההליך, כך פוחת חשיבות השיקול של עיתוי הבאת הראיות, ובית המשפט יטה לוותר על התנאי הדורש הבאת הראיה בשלב דיוני קודם, לנוכח כוחה הראייתי המוחץ של הראיה החדשה, כל זאת כאשר הערך של מניעת עיוות דין ועשיית דין צדק גובר על הערך של סופיות הדיון.
המבקשים מפנים לסעיפים 167 ו-211 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן :"החסד"פ"), כשלטענתם ההלכות שנפסקו בסוגיית הבאת ראיות נוספות בערעור חלות מכוח קל וחומר לגבי הבאת ראיות נוספות בערכאה הראשונה. עוד מפנים המבקשים לתיקון לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן:"חוק בתי המשפט"), סעיף 31(א)(2) וסעיף 31(א)(4) לחוק, העוסקים בעילות לקיום משפט חוזר, וכן לכללים המנחים שנקבעו בפסיקה לעניין קיום משפט חוזר, כשלטענתם בהתאם להלכות שנקבעו לקיום משפט חוזר, באם בעתיד יבקשו המבקשים משפט חוזר, קיים סיכוי שבקשתם תענה בחיוב, ואין מקום להמתין עד שפסק הדין יהפוך לחלוט.
בנוסף טוענים המבקשים, כי ההמתנה עד למועד שפסק הדין יהפוך לחלוט עלולה לעמוד לרועץ למבקשים,בין היתר לאור הוראת סעיף 4 לתקנות בתי המשפט (סדר הדין במשפט חוזר), התשי"ז-1957, הקובע כי על המבקש להגיש בקשה למשפט חוזר בתוך 90 יום מהיום שבו נודע לו על קיום עילה למשפט חוזר.
לפיכך על בית המשפט לדון בבקשה ולבחון האם הראיות החדשות עשויות להביא לשינוי בתוצאת פסק הדין, כשהשאלה האם היה בידי המבקש להשיג את הראיות הנוספות במהלך המשפט ובערעור אינה עוד השאלה העיקרית, משום שהמוקד טמון בחובה להבטיח את חשיפת האמת, למנוע עיוות דין, ולעשות משפט צדק. האינטרס של סופיות הדיון ראוי שיישקל, אולם לבית משפט סמכות ולעתים אף חובה לחרוג מכלל זה, כשהצורך בעשיית צדק מחייב בחינת השאלה האם בלא הראיות החדשות עלול להיגרם עיוות דין למבקשים, כשהערך של חשיפת האמת, מניעת עיוות דין ועשיית דין צדק גובר על הערך של סופיות הדיון.
המאשימה מתנגדת לבקשה. לטענתה מדובר בבקשה שהינה "זרית חול בעינים".
לטענת המאשימה, שבעה מתוך שמונת הראיות החדשות אינן נוגעות לעובדות שהן באמת שנויות במחלוקת או חשובות, שלוש מתוך שבע הראיות נוגעות לפרוצדורה ולשאלת מאמציו של הנאשם להביא ראיות הגנה. הראיה היחידה המתייחסת לליבת השאלות אשר היו במחלוקת במשפט הינה עדות מר קראקבלו שהינה עדות לאקונית, שלכאורה זהה לעדות הנאשם בבית המשפט, אותה מצא בית המשפט המחוזי כבלתי מהימנה עקב תמיהות, בלתי הגיונית ובלתי משכנעת. בנוסף, הצהרתו ותצהירו של מר קראקבלו אינם אמינים לכאורה, ואין בעדותו להשפיע על תוצאות המשפט.
עוד טען ב"כ המאשימה, כי אין בראיות החדשות כדי להביא לזיכוי הנאשמים, שכן אין בראיות החדשות מענה לאף אחת ממסקנות וקביעות בית המשפט המחוזי. על מנת להתיר הבאת ראיה בשלב זה של המשפט, על הראיה להיות ראיה מכרעת, כזו היכולה להפוך את הקערה על פיה, כלומר ראיה בעלת תוכן ומשקל לכאורה מן המעלה הראשונה, בעלת פוטנציאל מזכה שאין כמותו, ואין בראיות החדשות להביא להפיכת פסק הדין.
בנוסף טען ב"כ הנאשמים, כי ניתן היה להביא כי את כל הראיות החדשות במהלך המשפט לו רק היה רוצה בכך הנאשם, ולו היה פועל לשם כך ברצינות.
כמו כן נטען, כי הבקשה במהותה הינה מקצה שיפורים מובהק ובלתי לגיטימי. ב"כ המאשימה הפנה לדברי כבוד הנשיאה ברלינר בהחלטתה מיום 7/8/11, בה דחתה את הבקשה הנוספת בעניין הבאת ראיות נוספות, כשקבעה שאין לה סמכות לדון בבקשה, ושהבקשה הינה "מיחזור" של הבקשה הקודמת שבה התקיים דיון ארוךלאחר שבבקשה פורטו הראיות החדשות . לפיכך, ביקש מבית המשפט לא לאפשר מקצה שיפורים, ולהתחשב באמירת בית המשפט המחוזי באותה החלטה ..."ובבחינת מעבר לנדרש: הבקשה במהותה היא 'למיקצה שיפורים' מובהק בהיקף נרחב, קרי- הגשת ראיות רבות, האמורות להתמודד עם ממצאיה של ערכאת הערעור. אין מקום למקצה שיפורים גם בהליך הערעור, על אחת כמה וכמה לאחר מתן פסק הדין בערעור".
בתגובת ב"כ הנאשמים להתנגדות המאשימה טענו המבקשים, שלא ניתן היה להביא את הראיות החדשות בעת שהתנהלו המשפט והערעור, וכן שהראיות החדשות הינן בעלות פוטנציאל של ממש לשנות את תוצאות הדיון והן על פניהן ראיות מהימנות, שהרלוונטיות והחשיבות שלהן אינה יכולה להיות שנויה במחלוקת, ולפיכך על בית משפט להיעתר לבקשה להבאת ראיות ועדים, אשר תינתן למאשימה האפשרות לחקרם.
עוד נכתב בתגובה, שבמידת הצורך יקבע דיון בו ישמעו ראיות לעניין המאמצים שנעשו לאיתור הראיות החדשות.
דיון
ככלל, אין מחלוקת כי על הנאשם להביא את מלוא ראיות ההגנה במסגרת פרשת הגנה.
יחד עם זאת, סעיף 167 לחסד"פ מסמיך את בית המשפט להתיר הבאת ראיות נוספות גם לאחר שבעלי הדין סיימו את הליך הבאת הראיות, מקום שבו בית משפט ראה צורך בכך.
בפסיקה נקבע, כי כל עוד לא הסתיים הדיון בפני הערכאה הדיונית, דהיינו בטרם מתן גזר הדין, קיימת סמכות לבית משפט, אף לאחר הכרעת דין, להתיר הבאת ראיות חדשות, כאשר הסמכות נועדה לאפשר לבית המשפט לעשות צדק ולהגיע לחקר האמת, גם במקרים בהם יהווה הדבר סטייה מכללי הפרוצדורה הרגילים (ראה לעניין זה ע"פ 951/80 קניר נ' מ"י, וע"פ 5874/00 לזרובסקי נ' מ"י (פורסמו באתרים משפטיים).
מהפסיקה עולה, שהשיקול המרכזי בעת בחינת הבקשה להתיר הבאת ראיות נוספות הינו האם יש בראיות אלה, לבדן או יחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט, פוטנציאל לשנות את התוצאה של פסק הדין ולמנוע עיוות דין לנאשמים.
לצד שיקול זה, על בית המשפט לבחון שיקולים נוספים שעיקרם, האם היה באפשרות המבקשים להשיג את הראיות הנוספות במהלך הדיונים הקודמים, ואת האינטרס בדבר השמירה על עקרון סופיות הדיון (ראה לדוגמה בש"פ (חיפה) 4367/07 מנצור פיכרי נ' פרקליטות מחוז חיפה –פלילי, (פורסם באתרים משפטיים).

מן הכלל אל הפרט
לאחר שעיינתי בפסק הדין בע"פ 7802-09 (מחוזי ת"א), בתיק נשוא הבקשה, ובחוברת הראיות החדשות שהגישו הנאשמים תוך ששמתי את הדגש על העדפת האינטרס של עשית צדק ושל מניעת עיוות דין לנאשמים על פני השיקולים שעניינם סופיות הדיון והאפשרות של השגת הראיות הנוספות במהלך הדיונים בבית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, ולא מצאתי שיש בכל אחת מהראיות החדשות בנפרד או בכל הראיות החדשות ביחד עם הראיות שהובאו במשפט, פוטנציאל לשינוי פסק הדין של בית המשפט המחוזי אשר הרשיע את הנאשמים בביצוע 7 עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ב-7 עבירות של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 420 לחוק, בעבירה של שימוש במירמה, עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה להתחמק ממס, עבירה לפי סעיף 220(6) +224 ו224א' לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"ה-1961 (להלן: "הפקודה"), בעבירה של מסירה בדו"ח על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבת במזיד, בכוונה להתחמק ממס, עבירה לפי סעיף 220(2)+224 ו224א' לפקודה, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן:
עדות מר קראקבלו
מעיון בהצהרת העד במשטרת מונטבידאו ומתצהירו עולה, כי מדובר בבקשה להזמין עד ששמו מופיע על מסמכים רבים שהוגשו במשפט, ולפיכך היה על הנאשם לאתרו לפני או במהלך המשפט, ויכול היה לנסות לאתרו באמצעות הגשת תלונה למשטרת מונטבידאו, כפי שנעשה לאחר פסק הדין. לא מצאתי כל הסבר בבקשה, בתצהירים, ובמכתבים שבנספח י', מדוע לא הוגשה תלונה לפתוח בחקירת משטרה לפני המשפט או במהלך המשפט ולזמנו כעד הגנה.
יחד עם זאת, מדובר בעד שלו הייתי סבורה שיש בהודעה ובתצהיר שמסר פוטנציאל לזיכוי הנאשמים הייתי מתירה הבאתו לעדות גם בשלב זה, וזאת על מנת למנוע עיוות דין. בחנתי היטב את הצהרתו ואת תצהירו של העד , כשלנגד עיניי עדות הנאשם ופסק הדין, ומצאתי שאין בהתרת עדותו כדי להביא לבד או ביחד עם הראיות החדשות והראיות שהובאו במשפט, פוטנציאל לשינוי בפסק הדין.
אציין, כי ההצהרה והתצהיר של מר קראקבלו זהים לגרסת הנאשם שנדחתה ע"י בית המשפט המחוזי, והתמיהות לגרסת הנאשם בפסק דין המחוזי נותרו בעינם, כשמיותר לציין שמר לאריירה שבית המשפט המחוזי קבע בפסק הדין שחתימותיו זויפו, וכי מדובר במסמכים מזויפים הנחזים להיות חתומים ע"י מר לאריירה , הצהיר במשטרת מונטבידאו שאינו מכיר את מר קראקבלו ושחתם על מסמכים כמיופה כוח של First TradingBank (להלן: "הבנק") בארגנטינה בלבד .
עוד מצאתי, שאין בהצהרה ובתצהיר פירוט מהיכן העד יודע פרטים רבים שעל פניו לא נראה שידיעתו על הפרטים הנ"ל הינם מידיעה אישית. לדוגמה היכן הופקדו השיקים, ידיעת העד על העסקה במילאנו וכדומה, ולטעמי, ההודעה והתצהיר מבוססים בעיקר על עדות שמיעה, ולפיכך משקלם אינו רב ואין להתיר בשלב זה הבאת העד לעדות, שכן לא מצאתי כאמור פוטנציאל לשינוי תוצאות המשפט.
עדות מר אירולוגי
מעיון בחומר שהוגש לעיוני עולה, כי שמו של העד שהיה היועץ המשפטי של הבנק במועד העסקה, היה ידוע לנאשם בזמן המשפט, וניתן היה לאתרו ולחילופין להגיש תלונה למשטרת מונטבידאו לפני או במהלך המשפט ולא מצאתי בנספחים א' ו-י', כל הסבר מדוע לא הוגשה התלונה למשטרת מונטבידאו לפני פסק הדין.
על מנת לעשות צדק ולמנוע עיוות דין לנאשמים בדקתי את הודעתו של העד במשטרת מונטבידאו, וממנה עולה, שהוא אינו מכיר את הנאשם, אינו זוכר אלו מניות נרכשו, והעובדה שאישר בהודעתו שהוא חתום על ת/56 אינה רלוונטית לטעמי לתוצאת פסק הדין, שהרי ת/56 הינו מסמך שנקבע שאינו מסמך מזויף. לפיכך אני קובעת, כי אין בהודעתו של העד לבד או בצירוף הראיות החדשות ובצירוף הראיות שהובאו במשפט, פוטנציאל לשנות את תוצאת פסק הדין.
עדות מר סגאל
מעדות הנאשם בבית משפט עולה, שלא עשה מאמצים להביא ראיות לכך, שבשל סגירת הבנק לא יכול היה להביא מסמכים מהבנק לשם הוכחת גרסתו. מסיכומי המבקשים ומהתצהירים שהוגשו, לא מצאתי שלא ניתן היה לפני המשפט ובתקופת המשפט לאתר את מר סגאל, שמהצהרתו עולה, ששימש מנכ"ל בנקBANKTEC (שמו החדש של הבנק), משנת 2004 עד שנסגר בשנת 2010, ושבהצהרתו מסר שבעת שנכנס לתפקידו לא היה תיעוד על פעילות הבנק לפני שנת 2002, שכן החומר בוער, ואין דרך כיום לאתר מסמכים נשוא עסקת קריספלד.
לטעמי, בהצהרתו של העד לבד או בצירוף כל הראיות החדשות, והראיות שהובאו במשפט אין פוטנציאל להביא לשינוי תוצאת פסק הדין.
עדות עו"ד גראציוסי
ממכתב שכתב עולה, כי אין בעדותו או בצירוף הראיות החדשות והראיות שהובאו במשפט פוטנציאל להביא לזיכוי הנאשמים, שכן במכתב מתואר פניית הנאשם או מי מטעמו בשנת 2008 לאיתור אנשים שפעלו בבנק ובקריספלד אשר לא נחלו הצלחה, ופנייה נוספת של הנאשם בשנת 2010, והגשת התלונה על ידי העד למשטרת מונטבידאו ותוצאות החקירה של משטרת מונטבידאו כחודש לאחר הגשת התלונה. ברי, שהמאמצים שנעשו לאיתור העדים אין בהם פוטנציאל כשלעצמו לזיכוי הנאשמים, ושלא ניתן להגיש באמצעותו את הדו"ח של משטרת מונטבידאו.
חוות דעת של המומחים
אני דוחה את הסברי המבקשים לעניין אי הבאת חוות הדעת של המומחים במהלך המשפט. מדובר בחוות דעת שניתן היה להביאם במשפט, שכן המסמכים היו ברשות הנאשמים.
עוד אני קובעת, כי מעיון בחוות הדעת לא מצאתי שיש בהם פוטנציאל לבד או ביחד עם הראיות החדשות ועם הראיות שהובאו במשפט, כדי לשנות את קביעת בית המשפט ביחס למסמכים המזויפים, שנחזו להיחתם ע"י מר לאריירה.
מסמכי העברה בנקאית
מדובר במסמכים שחלקם הוגש בעבר, ולפיכך חלקם אינו בגדר ראיות חדשות. יתרה מזו, לא מצאתי שיש הסבר לכך מדוע לא הוגשו כל המסמכים במשפט, ולא מצאתי שבהגשת המסמכים לבד או ביחד עם הראיות החדשות הנוספות, קיים פוטנציאל לשינוי בתוצאת פסק הדין.
אישורי חב' בזק
אין באישורים הנ"ל, שניתן היה להביאם במשפט, ושלטעמי אינם רלוונטיים לעסקת קריספלד כדי לשנות פוטנציאלית ביחד עם הראיות החדשות והראיות שהובאו במשפט, את תוצאת פסק הדין.
לפיכך, משלא מצאתי באף אחת מראיות שהועברו לעיוני או במקבץ של כל הראיות הנ"ל ובראיות שהוגשו במשפט פוטנציאל לזיכוי הנאשמים, אני דוחה את הבקשה.
אני קובעת, כי הטיעונים לעונש ישמעו ביום 3/5/12 בשעה 14:00.

ב"כ הנאשמים יודיעו לנאשמים על מועד הטיעונים לעונש ועל חובתם להתייצב.
מזכירות תשלח החלטה בפקס ובדואר רשום לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה
נתבע: יעקב מרדינגר
שופט :
עורכי דין: