ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זני שירותי מימון בע"מ נגד חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד השופטת נאוה ברוורמן

תובעת

זני שירותי מימון בע"מ

נגד

נתבעת

אי.איי.גי חב' לביטוח בע"מ

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 20/8/10 ארעה תאונת דרכים, בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג רכב התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד עה/1 (להלן: "עה/1"), שהינו נהג האופנוע (להלן: "האופנוע").

עיקר טענות הצדדים:

בקליפת אגוז, לטענת ב"כ התובעת, עת נסע עת/1 בנתיב נסיעתו שהינו נתיב אחד, ביקש לפנות שמאלה והחל בסטיה, ביצע הנתבע עקיפה בתוך נתיב הנסיעה, הגם שמדובר בכניסה לצומת. לפיכך, הנתבע לא שמר מרחק מרכב התובעת, והאחריות לתאונה רובצת לפתחו.

לטענת ב"כ הנתבעת, ביקש נהג התובעת לבצע פניית פרסה מבלי שבחן מה קורה מאחוריו. כמו כן הרכב היה באלכסון ולא בסטיה קלה שמאלה, דבר המסביר את מיקומי הנזק. לשיטתו, אין לצפות מנהג האופנוע שרואה רכב שעוצר לפניו, שימתין ויראה מה הוא עושה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי בנסיבות העניין לקרות התאונה?

כבר עתה אומר, כי לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי ליחס לנתבעת אחריות של 80% לקרות התאונה ולנתבעת רשלנות תורמת בשיעור של 20%.

ובמה דברים אמורים:

העיד בפני עת/1 כי נסע בנתיב נסיעתו, רצה לעבור לנתיב השמאלי, לאחר סיום קו הפרדה רצוף, וכאשר התחיל בסטיה התנגש בו מאחורה נהג האופנוע. זאת ועוד, הדגיש כי בעת קרות התאונה לא ביקש לבצע פניית פרסה, אלא ביקש לעבור לנתיב השמאלי - כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשרטוט ששרטט בת/2, וזאת על מנת לבצע פניית פרסה בהמשך הדרך.

גם בחקירתו הנגדית, השיב כי ביקש לעבור לנתיב השני, ושהתאונה ארעה אך שסטה שמאלה ולא כאשר ביצע את פניית הפרסה.

מנגד, העיד עה/1, ציין כי נסע מאחורי עת/1 באותו נתיב ואישר כי במקום יש נתיב אחד. כמו כן העיד כי בשלב מסויים רכב התובעת סטה ימינה ואמר (עמ' 3) : "המשכתי בנתיב הנסיעה כי חשבתי שהוא עוצר, ואז בבת אחת הוא עשה פרסה וחסם לי את נתיב הנסיעה".

במהלך עדותו העיד כי הקפיד לנסוע בנתיב, צמוד לצד שמאל, וזאת על מנת להימנע מתאונה עתידית.

גם בחקירתו הנגדית שב ואמר כי נסע בנתיב צמוד לשמאל, וכאשר ראה את רכב התובעת מאט, הדבר נתן לו לגיטימציה לעקוף מצד שמאל.

לא זו אף זו, השיב בחקירתו הנגדית כי הבחין שרכב התובעת סוטה, הגם שציין כי הרכב נסע "לאט לאט".

וישאל השואל – כאשר רכב, שהינו גם אופנוע הנוסע מאחורי רכב, האין עליו לשמור מרחק מפניו? התשובה היא חד משמעית - הן אופנוע והן רכב אחר אמורים לנסוע מאחורי הרכב, ולשמור מרחק על מנת להימנע מתאונה.

לדידי, משעסקינן באופנוע, אין ליתן לו לגיטימציה לנסוע צמוד ביותר לשמאל מבלי לשמור מרחק, ובטח שלא במקביל, שהרי שמירת המרחק לשמה כן היא.

סבורתני משהאט רכב התובעת, היה על עה/1 להאט אף הוא, או לבלום, לבטח שלא להמשיך בנסיעה ישר. מסתבר, שמה שחשב לעצמו עה/1 – שנהג רכב התובעת עומד לעצור, ושהוא יספיק לעקוף, התגלה למרבה הדאבה - כטעות.

לדעתו של ב"כ הנתבעת, אין לצפות מנהג האופנוע ברגע שהוא רואה רכב העוצר לפניו, ימתין ויראה מה הוא עושה - דעתי אינה כדעתו. רכב הנוסע באיטיות בכביש בסמוך לצומת, מצביע הדבר על מספר אפשרויות, או שהוא מבקש לפנות שמאלה, או ימינה, או שהוא מבולבל ולא יודע לאן לנסוע. כאשר נוהג הרכב מאחוריו לא יודע את כוונותיו של זה מלפניו, מוטלת עליו החובה להזהיר את הנהג על כוונתו להתחיל את העקיפה.

יחד עם זאת, סבורתני שיש לייחס לעת/1 רשלנות תורמת בשיעור של 20%, שהרי בנסיבות העניין היה ראוי שיאותת על כוונתו לפנות שמאלה.

כבר נאמר לא אחת שכאשר שני גופים נעים זה מול זה, כל אחד מגופים אלה חב חובה כלפי חברו לנוע בזהירות, ולשים לב גם למצבו של חברו.

משקבעתי את חלוקת האחריות בין המעורבים בתאונה, עתה יש לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובעת.

התובעת תמכה את נזקיה בחוו"ד שמאית המעידה על שומת הנזק. הנתבעת לא ביקשה לחקור את השמאי על חוות הדעת מטעמו, וזאת על-פי זכותה לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, ומשחוו"ד זו התקבלה ולא נסתרה מהווה היא ראיה לתוכנה.

כמו כן הנתבעת אף לא ביקשה להביא מטעמה חוות דעת לגבי הנזק.

לא זו אף זו, כל שהיה בידי ב"כ הנתבעת לומר לעניין הנזק הוא, כי מן המפורסמות שחברות ליסינג מקבלות הנחות. לטעמי אמירה זו נאמרה בחלל האוויר מבלי שהיה לה על מה לסמוך, וחבל.

בית המשפט אמור לבסס את פסיקתו על ראיות, ולא על שמועות. מי שמעלה טענה של הנחות וניכויים למינהם חייב להוכיח את הטענה, שהרי המדובר בטענת הגנה.

סוף דבר

לאור האמור והמפורט לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 6,920 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 10.10.10, ואגרת בית משפט ששולמה.

שכר בטלת עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסכום של 1,800 ₪.

הסכום הכולל ישולם תוך 30 .

המזכירות תמציא את פסק-הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: זני שירותי מימון בע"מ
נתבע: חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: