ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רפאל הדס נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד השופט הבכיר אמנון כהן

המערערת

רפאל הדס
ע"י ב"כ עו"ד דוד קולקר

נגד

המשיבה

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד יפעת פנחסי

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים

פסק דין

בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה (כבוד השופט א' טננבוים), אשר הרשיע את המערערת בהעדרה בעבירה של נהיגה בשכרות.

בית המשפט קמא הטיל על המערערת פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים, קנס בסך 500 ₪ ופסילה על תנאי.

למעשה, מדובר בערעור זהה לערעור שהגיש ב"כ המערערת בעניין דומה (עפ"ת 13480-02-12 זיסקינד נ' מדינת ישראל).

בשני המקרים היו עובדות זהות לחלוטין ובשני המקרים נטענו בפני אותן טענות .

אין מחלוקת, כי המערערת ובאת כוחו ידעו על מועד הדיון המדויק. הדיון נקבע ליום 16.1.12 שעה 10:35. בית המשפט קמא המתין לבואו של הסנגור עד השעה 12:25 ובסופו של דבר, נעתר לבקשת ב"כ המשיבה, והרשיע את המערערת בהעדרה. בית המשפט גם גזר את דינה של המערערת באותו מעמד.

גם במקרה דנן טען ב"כ המערערת, כי לא היה מקום להגיש מחדש את כתב האישום לאחר שבית המשפט קמא "מחק" את כתב האישום הראשון, מאחר שבאותה שעה, לפי פסיקת בית המשפט לתעבורה בירושלים, הימצאות 360 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף, לא היוותה עבירה. כזכור, לאחר הדיון בערעור בבית המשפט המחוזי (פרשת עוזרי), נקבע הרף על 290 מיקרוגרם ולפיכך, הגישה התביעה את כתב האישום פעם נוספת.

למעשה, יכולתי להעתיק את פסק הדין שכתבתי לפני ימים אחדים בעניין זיסקינד הנ"ל, בו קבעתי, כי למרות שבית המשפט קמא נמנע מלהחליט בטענות המקדמיות שהעלה ב"כ המערער, הרי שבהתאם לסעיף 215 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 "בית המשפט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה אם היה סבור, כי לא נגרם עיוות דין".

בעפ"ת 7939-09-11 מדינת ישראל נ' נתנאל ויצמן, דנתי בערעור המשיבה על החלטת בית המשפט לתעבורה לבטל את כתב האישום השני שהוגש בנסיבות דומות. באותו פסק דין, קיבלתי את הערעור וקבעתי, כי ביטול כתב אישום בעקבות טענה מקדמית, אין משמעותו זיכוי ואין הוא יכול לבסס טענה של זיכוי קודם ולחסום מכוחה את הדרך בפני הגשת כתב אישום אחר.

אין לי אלא לחזור על אותו פסק דין ועל הפסיקה המפורטת שצורפה לפסק הדין.

לא למותר לציין, כי בית המשפט קמא היה מוסמך לדון את המערערת בהעדרה (השווה רע"פ 398/12 חיים דנון נ' מדינת ישראל, החלטת כבוד השופט ס' ג'ובראן, מיום 1.2.12 – לא פורסם).

גם כאן, חרג בית המשפט קמא מעונש הפסילה המינימאלי הקבוע בחוק וחסד עשתה התביעה עם המערערת שלא הגישה ערעור על קולת העונש.

אשר על כן, הערעור נדחה.

העתק פסק הדין יישלח לצדדים בפקס ובדואר.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רפאל הדס
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: