ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד משה ישראל שמילוביץ :

בפני כבוד השופטת שרית קריספין-אברהם

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשם

משה ישראל שמילוביץ

בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 8.8.11, הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לתמרור 302 (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנות 64(ד) ו- 22(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.
הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 13.3.12, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העיד רס"מ אלברט חמו, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.
מטעם ההגנה העיד הנאשם והוגשו תמונות של הצומת, שסומנו נ/1.

על פי גרסת המאשימה, ביום 8.8.11, בסמוך לשעה 09:15, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, ברחוב דרך שלמה, מכיוון מערב לכיוון מזרח ובהגיעו לצומת עם רחוב צ'לנוב, נצפה על ידי העד כאשר אינו מציית לתמרורי 302 המוצבים בכיוון נסיעת הנאשם ופונה ימינה בנסיעה שוטפת.
העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" אני עצרתי ואותתי ימינה".

יצויין כי העד במהלך חקירתו הנגדית, טען כי שגה ברישום כיוון הנסיעה של הנאשם וכי הנ"ל נהג למעשה מכיוון מזרח לכיוון מערב.

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג במקום האמור, אך עצר את הרכב בקו העצירה המסומן במקום. לטענתו, העד היה עסוק בשל דין ודברים שהיה לו עם נהג אחר ולראיה, טען הנאשם, שגה גם ברישום כיוון נסיעתו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, שגה העד התביעה ברישום כיוון נסיעת רכב הנאשם. לנוסעים מכיוון מערב לכיון מזרח, כפי שציין בתרשומתו בדו"ח, לא מוצב כלל תמרור 302.

העד אכן עמד על טעותו, אך בעבירות מסוג זה, בהן נדרשת המאשימה להוכיח רק את היסוד העובדתי, על מנת שבית המשפט ירישע את הנאשם במיוחס לו, הרי שנדרשת הקפדה יתרה על אותן עובדות.
טעות זו של העד, תומכת במידת מה בטענת הנאשם, לפיה העד היה טרוד בויכוח עם נהג אחר וכלל לא הבחין בו בעת שעצר את הרכב.

הנאשם עמד על גרסתו, ועדותו בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: משה ישראל שמילוביץ
שופט :
עורכי דין: