ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ נגד עירית כפר סבא :

בפני כבוד השופטת נאוה ברוורמן

תובעת

נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבעת

עירית כפר סבא

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בנפילת עץ על רכב.

רקע:

בקליפת אגוז, ביום 27.8.09 קרס עץ על רכב שחנה ברחוב אנה פרנק שבכפר סבא (להלן: "התאונה"). הרכב שניזוק מבוטח אצל התובעת.

העידה בפני עדת התביעה הגב' דרומי דורית (להלן: "דורית") שהינה בעלת הרכב שניזוק, כמו כן העיד עד ההגנה אורן וולשטיין (להלן: "אורן") שהינו מנהל מחלקת גנים ונוף אצל הנתבעת.

יודגש, בעלת הרכב הגישה תביעה בבית-המשפט לתביעות קטנות, שם הסתיים ההליך בדרך של פשרה.

אין חולק כי העץ קרס על הרכב, אך יש חולק באשר לאחריותה של הנתבעת בכל הנוגע לנפילת העץ.

עיקר טענות הצדדים:

בקצירת האומר, לטענת ב"כ התובעת, העד מטעם הנתבעת, מר אורן אישר כי העץ נפל, והאחריות לנפילת העץ רובצת לפיתחה של הנתבעת.

לשיטתו, מדו"ח הגיזום שהוגש על-ידי הנתבעת ניתן ללמוד כי חודשיים לפני מועד קרות התאונה נעשה טיפול בעץ אחד בלבד ברחוב אנה פרנק, הגם שכל שנעשה הינו גיזום קל.

זאת ועוד, הנתבעת לא הוכיחה כי לא התרשלה.

לאור האמור יש לקבוע כי הנתבעת התרשלה במילוי חובתה.

לטענת ב"כ הנתבעת, נטל הוכחת הרשלנות מוטל על שכמה של התובעת. זו האחרונה לא הביאה בדל ראיה כדי להוכיח כי הנתבעת התרשלה.

כמו כן, לא ניתן להעמיד מתחת לכל עץ שומר, או למנוע חניית רכבים מתחת לעצים.

לשיטתו, הנתבעת משקיעה ממון רב לגזימת העצים שברשותה, הגם שבאותו רחוב נגזם העץ.

לאור האמור יש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – האם הנתבעת התרשלה בטיפול בעץ שקרס, אם לאו?

העידה הגב' דורית כי החנתה את רכבה ברחוב אנה פרנק בשעה 14:00 וכאשר חזרה אל רכבה בסביבות השעה 20:00 ראתה שהשימשה הקידמית מנופצת. והוסיפה (עמ' 1): "המכונית מעוכה ועמדו בצד ענפים של העץ שתחתיו חניתי... והעצים שמתחתיהם חניתי לא היו גזומים קודם, הם ענפים גדולים".

זאת ועוד, בחקירתה הנגדית השיבה שאין זו הפעם הראשונה שחנתה במקום, וציינה כי זה מקום קבוע. כמו כן השיבה כי לא היא, ולא מי מטעמה בדקו מה גרם לקריסתו של העץ.

העיד מר אורן, כי רחוב זה משופע בעצים ותיקים, הסביר כי העצים אינם מושקים וניזונים ממים שנמצאים בקרקע.

יתרה מכך, הדגיש כי הם מבצעים גיזומי מנע בכל ימות השנה, כדי למנוע נפילות ושבירות, כהגדרתו (עמ' 3).

באשר לתאונה שבענייננו, העיד כי ידע בדיעבד כי העץ קרס על רכב התובעת, וגרם לנזק, ובאותה נשימה אמר כי לא ניתן היה לצפות זאת.

יחד עם זאת, ציין כי העץ עבר גיזום (עמ' 3): "גזמנו את העץ. הייתה סיבה לגזום אותו בצורה קלה".

ב"כ התובעת הפנה את העד לעדותו בבית המשפט לתביעות קטנות עמ' 2 לפרטוקול, ששם אמר ברחל בתך הקטנה: "אלה עצים בעייתים... לכן ברגע שהם תופסים טיפה כובד, על העצים האלה יש תרמילים בכמות עצומה, ואנחנו מנסים להפחית את המשקולות האלה..."

נכון הוא שאין לראות בעץ כשלעצמו "דבר מסוכן", והדבר אף נקבע בהלכה פסוקה. אולם מעדותו של עד ההגנה עולה כי המדובר בעץ בעל תרמילים כבדים, ולדידי הסכנה דוקא צפויה.

מעדותו של עד ההגנה נלמד כי הנתבעת ערה לבעייתיות של העצים האלה, שהרי בעצמו אמר כי הכובד בעקבות התרמילים יוצר את הבעייתיות. לכן, לאור האמור מסתבר שהגיזום הקל לא נתן את המענה המתאים כדי למנוע את קריסתו של העץ.

העד אף בהליך בתביעות קטנות, אמר באילו המילים: "היינו שם נתנו מענה. זה כנראה לא הספיק".

סבורתני שבנסיבות העניין היה על הנתבעת לצפות כי העומס הרב של התרמילים על הענפים יביא לנפילת ענפים, ולקריסה, ומשלא עשתה ככל לאל ידה כדי למנוע זאת, התרשלה.

לא זו אף זו, עסקינן בתקופת הקיץ, ובתקופה זו מזג האויר לא היה סוער, הגם שאין זה מדרכם של עצים לקרוס מכוח עצמם ללא כל סיבה.

לאור האמור והמפורט לעיל, עולות המסקנות הבאות:

המדובר ביום קיץ בו מזג האויר לא היה סוער וחריג.
הנתבעת ערה לבעייתיות של העץ מסוג דא, שהרי העץ הינו בעל תרמילים כבדים, כך שנפילת העץ הייתה צפויה.
ניתן היה למנוע את נפילת העץ בנקיטת אמצעי זהירות סבירים, ונראה שלא היה די בגיזום קל.

לאור המסקנות אליהן הגעתי אין לפטור את הנתבעת מהאחריות לקרות התאונה, שהרי העץ שנפל היה בשליטת הנתבעת, וזו האחרונה חבה חובת זהירות כלפי עוברי אורח .

בשולי הדברים אעיר, שאין לאמץ את דברי ב"כ הנתבעת, שלשיטתו ניתן למנוע קריסת עצים, רק על-ידי נקיטה באחת משתי דרכים – או העמדת שומר ליד כל עץ, או כריתת כל העצים. דומני שהנ"ל בחר בשתי דרכים קיצוניות, וחבל. טוב היה עושה, לו היה משכיל לומר ולהפנים כי קיימת דרך נוספת, בה יכולה הרשות להלך. דהיינו – לטעמי, טוב הייתה עושה הנתבעת אם הייתה מתחזקת כראוי את העץ בענייננו, בהתאם לצרכיו הספציפיים, וסבורתני שעל-ידי גיזום מתאים הייתה נמנעת קריסת העץ.

באשר לטענת ב"כ הנתבעת כי השמאי מטעם התובעת בחוות דעתו מגדיר את האירוע כ"נזק טבע", סבורתני, שאין לראות בחוו"ד זו כקובעת באשר לסיווג הנזק.

משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת, עתה יש לבחון את הנזקים הנטענים על ידה.

התובעת תמכה את נזקיה בחוו"ד שמאית המעידה על שומת הנזק, וחוו"ד זו לא נסתרה.

לאור האמור, אני קובעת כי התובעת הרימה את הנטל להוכחת הנזקים שנגרמו לה בעקבות התאונה שבענייננו.

סוף דבר

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 16,803 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 6.9.09, ואגרת בית משפט ששולמה.

שכר בטלת עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסכום של 2,500 ₪.

הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ב ניסן תשע"ב, 04 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: עירית כפר סבא
שופט :
עורכי דין: