ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ראובן רוזנפלד נגד עמית חלפון רואי חשבון :

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

בפני כבוד השופט חאלד כבוב

המבקש

ראובן רוזנפלד
ע"י ב"כ עוה"ד עמית מנור ו/או יוקי שמש

נגד

המשיבים

  1. תומר כלפון
  2. מיבל השקעות בע"מ

שניהם באמצעות ב"כ עו"ד תומר כלפון

3. עמית חלפון רואי חשבון
באמצעות ב"כ עוה"ד גור יהודה סביר ו/או מאיה צברי ו/או נטע פלד ממשרד גורניצקי ושות'

החלטה

מונחת בפניי בקשה לאיחוד דיון בין שתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית שהוגשו לבית משפט זה (להלן: "בקשת האיחוד" ו- "הבקשות לאישור" לפי העניין).
שתי הבקשות לאישור עוסקות באותה פרשה. בשני המקרים מבקשים התובעים לייצג משקיעים שרכשו אגרות חוב שהנפיקה חברת אוברלנד דיירקט (ישראל) בע"מ ("החברה").
על פי הנטען בשתי הבקשות לאישור, החברה, שהעבירה את הכספים שגייסה מהציבור בישראל לחברת בת בבעלותה המלאה שפעלה בארה"ב, נפלה קורבן למעילה שבוצעה בכספיה על ידי בעלי המניות.
ביום 31 בינואר 2012 הוגשה תובענה ראשונה שלצידה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניינה של החברה (ת"צ 61115-01-12; להלן: "הבקשה המוקדמת"). תובענה זו הוגשה על ידי מר כלפון, המבקש גם לשמש כבא כוחם של חברי הקבוצה, ועל ידי חברת מיבל השקעות בע"מ. הנתבעים בתובענה הינם הנאמן לסדרת אגרות החוב ומשרד רואי החשבון שביקר את דוחות החברה.
ביום 6 במרס 2012 הוגשה תובענה נוספת שלצידה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין אותה פרשה (ת"צ 8244-03-12; "הבקשה המאוחרת"). תובענה זו, שהוגשה על ידי מר רוזנפלד, מכוונת כולה כנגד תפקודו של רואה החשבון המבקר של החברה. היינו, המשיב 2 בבקשה המוקדמת (להלן גם: "המשיב הפורמאלי").
בבד בבד עם הגשת הבקשה המאוחרת הגיש המבקש בבקשה המאוחרת (להלן: "המבקש") את בקשת האיחוד הכוללת שני סעדים:
הסעד הראשון - העברת הדיון בבקשה המאוחרת למותב הדן בתובענה המוקדמת. עניין זה התייתר, עת ממילא שתי הבקשות לאישור הונחו על שולחני.
הסעד השני - צירוף הבקשה המאוחרת לבקשה המוקדמת ולקיים את הדיון בהן יחדיו. זהו הסעד אליו יש להידרש כעת.
בבקשת האיחוד טוען המבקש כי הדיון בבקשה המוקדמת טרם החל. הוא ממשיך וטוען עוד כי הבקשה המאוחרת, העוסקת כאמור רק בפעילות רואי החשבון, מפורטת הרבה יותר מהבקשה המוקדמת ומצביעה, ברחל בתך הקטנה, על הכשלים בהתנהלות רואי החשבון.
בתגובת המשיבים לבקשת האיחוד (להלן: "התגובה") ביקשו המשיבים כי חלף איחוד שמיעת הבקשות לאישור, יורה בית המשפט על מחיקת הבקשה המאוחרת. שכן לטענתם, הבקשה המאוחרת מוכלת בבקשה המוקדמת ולמעשה "רוכבת" עליה.
המשיבים מצביעים על העובדה, שאינה במחלוקת, לפיה קיומה של הבקשה המוקדמת נרשם בפנקס התובענות הייצוגיות ופורסם כבר בחודש פברואר 2012, בטרם הוגשה הבקשה המאוחרת.
עוד טוענים המשיבים כי על אף שטרם הוגשה תשובת המשיבים לבקשה לאישור, למעשה החל הדיון בתובענה, שכן בין הצדדים לתובענה מתקיימים דיונים כלשהם. יצוין כי המשיבים לא פרטו אילו מגעים מתקיימים ומה טיבם.
בתשובה שהגיש המבקש לתגובת המשיבים (להלן: "התשובה לתגובה") שב המבקש ומחדד את עמדתו לפיה יש בבקשה המאוחרת כדי לפרוס את מלא היריעה בעניינו של משרד רו"ח שביקר את דוחות החברה.
המבקש טוען בתשובתו כי התעכב בהגשת תביעתו שכן פעל בשיתוף פעולה עם כונס הנכסים שמונה לחברה ואף היה עמו בדין ודברים במשך תקופה ארוכה. עוד נטען כי בין הבקשות לאישור קיימים הבדלים מהותיים, במיוחד במישור העובדתי ובפן הראייתי וכי הבקשה המאוחרת הוגשה, מאחר שהגיע המבקש למסקנה כי בבקשה המוקדמת קיימים חוסרים משמעותיים.
בהוראת בית המשפט, המשיב הפורמאלי, הוא המשיב המשותף לשתי הבקשות לאישור, הגיש אף הוא תגובה לבקשת האיחוד. בתגובתו, הסכים המשיב הפורמאלי לבקשה לאיחוד הבקשות ועתר ליתן לו הרשות להגיש תשובה אחת לשתי הבקשות יחדיו, זאת בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה בבקשה זו.

דיון והכרעה
אומר מיד כי טענת המשיבים לפיה הדיון בבקשה המוקדמת החל כבר, איננה מקובלת עלי. פרט להגשת התובענה והבקשה לאישור המוקדמת, לא התקיימו כל הליכים בתיק. גם טענת המשיבים לפיה החל דיון "בין הצדדים" לבקשה המוקדמת, לאור החלטות בית המשפט, אינה ברורה. החלטות בית המשפט עסקו כולן במועד הגשת התשובה לבקשה לאישור, וככל שהחלטות אלו עוררו מגעים מהותיים בין הצדדים - הרי שהדבר לא הובא לידיעתו של בית המשפט.
סעיף 7(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק") קובע כי במקרה שבו הדיון בבקשת אישור מוקדמת וממילא גם בבקשת אישור מאוחרת טרם החל, בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר.
גם מעיון בפסיקה עולה כי עניינה של הקבוצה הוא השיקול הראשון במעלה העומד בפני בית המשפט בבואו להכריע באשר לדרך הטיפול בבקשות לאישור העוסקות באותו נושא ובאותה קבוצה פוטנציאלית:
"כאשר מוגשות מספר תובענות באותו עניין וביחס לאותה קבוצה או חלקה, מעניק המחוקק לבית המשפט שיקול דעת אם למחוק חלק מן התובענות או לאחדן, זאת בין היתר בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה (סעיף 7(ב)(2), ושיקול מרכזי הוא, כנאמר שם, 'שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר' (זאת בין אם החל הדיון בבקשה בין אם לאו - ראו סעיף 7(ב)(1) לעומת סעיף 7(ב)(2))" (ע"א 5503/11 דבח נ' דינארי פסקה י"ז (פורסם במאגרים המשפטיים, 18.1.2012); ההדגשות אינן במקור, ח.כ.).

בפסק דינו בעניין דבח לעיל מפנה בית המשפט, בין היתר, לתזכיר הצעת החוק ולבש"א (ת"א)
5317/09 ברן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ פסקה 7 (פורסם במאגרים המשפטיים, 31.8.2009); ההדגשות אינן במקור, ח.כ.):

"...בתובענה ייצוגית מעצם מהותה ותכליתה נודע משנה חשיבות לכך שהמותב הדן בסוגייה יראה את התמונה בכללותה, מן ההיבט הציבורי וטובת 'הקבוצה'; ואם בהקשרה של אותה סוגיה הוגשו יותר מתובענה אחת, יהיו אלה פרושות בפניו. או אז, לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם, יוכל אותו מותב – באמצעות הכלים שניתנו בידו כאמור בסעיף 7(ב) לחוק – להחליט כיצד מבחינת התכליות שביסוד החוק ושיקולי יעילות ומשפט, נכון וצודק יהיה לנהל את הדיון בבקשות האישור או באיזה מהן. שיקול הדעת הנתון בידי בית המשפט הוא רחב עד מאד 'הכל כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר'".

במקרה שלפני כעת, אין מחלוקת כי הבקשה המוקדמת הוגשה ונרשמה כראוי בפנקס התובענות הייצוגיות. אין גם מחלוקת באשר לעובדה ששתי הבקשות עוסקות באותה פרשה ואף שהטיעונים המשפטיים העומדים בבסיס הבקשות דומים.
עם זאת, התרשמתי כי בבקשה המאוחרת יש כדי להוסיף על האמור בבקשה המוקדמת בכל האמור במשיב הפורמאלי.
כך, הבקשה המוקדמת מייחסת למשיב הפורמאלי רשלנות בכך שלא עמד בקשר רציף עם הנאמן וכתוצאה מכך לא ידע כי הוזמנה חקירה בעניין החברה, על אף שהמידע היה יכול להיות זמין לו (הבקשה המוקדמת, בפסקה 83). עוד נטען בבקשה המוקדמת כי, לאור העובדה שרוב רובם של נכסי החברה המבוקרת היו שייכים לחברת הבת, על מבקר סביר היה לבצע "נוהלי ביקורת מיוחדים על מנת שיוכל להניח את דעתו" (שם, בפסקה 87). לבסוף נטען, כי במהלך השנים 2009-2008 התעלם המשיב הפורמאלי מכך שהחברה שינתה למעשה את אופי פעילותה והחלה לממש שעבודים על מנת לפרוע את אגרות החוב (שם, בפסקה 92).
כאמור, הבקשה המאוחרת ממוקדת כל כולה במשיב הפורמאלי. בדומה לבקשה המוקדמת, גם בבקשה המאוחרת נטען כי נוכח העברת כל נכסי החברה לידי חברת הבת, היה על המשיב הפורמאלי לנקוט במשנה זהירות כרו"ח המבקר של חברת האם.
אולם, התוספת שמספקת הבקשה המאוחרת, שבגינה התרשמתי כי יש בה כדי להוסיף לעניינה של הקבוצה, היא בהיבט העובדתי. הבקשה המאוחרת מוסיפה פירוט והרחבה באשר להתנהלות המשיב הפורמאלי. כך נטען בבקשה המאוחרת, בין היתר:
משרד רו"ח שביקר את חברת הבת כלל לא הוסמך לבקר חברה הנשלטת על ידי חברה ציבורית.
אותו משרד הינו משרד אלמוני שמקום מושבו רחוק מאזור הפעילות של החברה, ושעל פי דיווחי החברה, השקיע כמות שעות בלתי סבירה (כלפי מטה) בביקורת הדוחות של חברת הבת.
המשיב הפורמאלי התעלם מהעדר הפרשה כלשהי לחובות מסופקים על ידי חברת הבת בגין המשבר שפקד את שוק הנדל"ן האמריקני, בו פעלה.
המשיב הפורמאלי התעלם ממכתב שנשלח לחברה על ידי חברת ב. גאון נכסים בע"מ, ושפורסם לציבור על ידי החברה, לפיו אין באפשרות החברה להחזיר הלוואה שנטלה בגובה של כ-1.8 מיליון דולר.
המשיב הפורמאלי התעלם מהעובדה שבדוחות החברה לא גולתה העובדה שמתוך הכספים שהעבירה החברה לחברת הבת שולמו Origination Fees לחברות פרטיות בבעלות בעלי השליטה בחברה.
לאור האמור לעיל, אני מקבל את בקשת האיחוד ומורה על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת וקובע כי הן יידונו יחדיו. זאת, שכן שוכנעתי שעניינה של הקבוצה ייוצג בדרך הטובה ביותר על ידי איחודן של הבקשות לאישור, באופן המעמיד בפני בית המשפט את מלוא התמונה העובדתית והראייתית.
איחוד הבקשות מתבקש גם נוכח תגובת המשיב הפורמאלי, שכאמור לעיל, אינו מתנגד לבקשת האיחוד, על אף שעל כתפיו יוטל הנטל להתמודד עם טענות המבקשים בשתי הבקשות לאישור.
אני מקבל גם את עמדת המשיב הפורמאלי לבקשת האיחוד וקובע כי עליו להגיש את תשובתו לשתי הבקשות לאישור, במאוחד, בתוך 45 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידי באי כוחו. תגובת המבקשים בבקשות לאישור תוגשנה בתוך 30 ימים ממועד המצאת התשובה כאמור.
לא למותר לציין, כי אם וכאשר בסופו של יום, יהיה על בית המשפט לפסוק גמול כלשהו לתובעים הייצוגיים ובאי כוחם - דבר שכאמור, טרם החל להתברר - אזי יילקח בחשבון חלקו של כל תובע בהליך ובכלל זה יינתן המשקל הראוי גם לסדר הגשת הבקשות לאישור והבאת עניינה של הקבוצה בפני בית המשפט.
אני קובע את התיק לדיון מקדמי ביום 10/9/2012 בשעה 08:30. עד אז יהיו בפני תשובות המשיבות בבקשות לאישור ותגובת המבקשים לתשובות אלו, ככל שיהיו.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ראובן רוזנפלד
נתבע: עמית חלפון רואי חשבון
שופט :
עורכי דין: